הדרך לאושר

סעמק גם הדנה הזאתי :S
תמשיכי

מדהים :]

הכתיבה קצת שונה ממה שאתם רגילים,אבל ממש נהנתי לכתוב את הפרק הזה. מקווה שתאהבו.

"אוקי" הוא אמר באכזבה.. השיר התחלף לשיר אחר, הגענו לבית שלי.
"טוב..תודה" אמרתי לו ובאתי לצאת מהמכונית, הוא אחז בידי והסתובבתי
"ביי" הוא אמר והתקרב ונתן לי נשיקה בלחי
"ביי" אמרתי ויצאתי מהמכונית ונכנסתי הבייתה כשרגליי רועדות....

פרק 83-
"את חייבת לקח את עצמך בידיים, אני מבינה שעברה עלייך תקופה קשה... דיברתי עם אמא שלך, אבל יש לך בגרות בספרות עוד שבועיים ולפי מה שהבנתי לא ניגשת לבחן היום בבוקר, גל את חייבת להתחיל ללמוד" המחנכת שלי לקחה אותי לשיחה.
"אני יודעת, אני מבטיחה השבוע להשלים את כל החומר שהפסדתי"
"אם את צריכה עזרה תבקשי, את יודעת שמיכל מורה מקסימה והיא תשמח לעזור לך"
"כן...תודה" חייכתי, יצאתי מהחדר שלה, הוא היה על מזגן קר וקפאתי מקור. חזרתי בחזרה לכיתה, בדיוק היו שעתיים ספרות וידעתי שאני חייבת אחריי השיעור לגשת למורה ולדבר איתה. נכנסתי וכתבתי את כל מה שהיא הכתיבה והפסדתי, הקשבתי כל השיעור,אבל מידי פעם שמתי לב למבטים של דנה בדין. התעצבנתי, בטח היא תתנפל עליו ברגע שהיא תדע שאנחנו כבר לא ביחד.
---~~
ברקים,רעמים, גשמים, והרע עוד לא הגיע. מאיה ועמית ישבו בבית קפה ושתו שוקו חם שחימם את ליבם. הן דיברו על כל דבר והשלימו פערים. עמית הייתה בטוחה שסוף סוף מצאה חברה טובה, חברת נפש.. ומאיה הייתה שמחה בחלקה. שתיהן היו מאושרות יותר מתמיד, עד שהסערה נכנסה בדלת בית הקפה.
הוא עמד בדלת בית הקפה, מעיל שחור עטף את גופו וכובע צמר היה על ראשו. הוא היה יפה כהים, עניו הכחולות בהקו מבעד לחושך שכיסה את כניסת בית הקפה. הוא סגר את המטרייה שלו, כנראה שלא ידע שמטרייה פתוחה בתוך מבנה מביאה מזל רע, וביקש להתיישב בחלק המעשנים. המלצר פינה לו שולחן לצד השולחן של מאיה ועמית, ועמית לא הפסיקה לבחון אותו. הוא נראה לה כל כך מעניין ומושך. הוא הוריד את הכובע והנוכחים במסעדה הביטו בו, השער שלו היה פרוע ולא מסודר. רק עמית אהבה את זה. היא הביטה בעניו והוא הישיר לה מבט.
---~~
ישבתי בחדרי והשעה הייתה מאוחרת, מחברת ספרות הייתה פתוחה מהצהריים וידי לא נחה לרגע, העתיקה את כל החומר שנתתי לעצמי להפסיד במשך שבועות. דפים על גבי דפים הכתב הצפוף והקטן מילא, וכבר כאבה לי היד. פעם בשעה הסכמתי לעצמי לעשות הפסקה לעשר דקות, לרענון היד והראש. התפללתי שיהיה איזה טלפון חשוב שיסיח את דעתי מהכתיבה,אבל אף טלפון לא צלצל באותו היום.
סגרתי את המחברת. הספיק לי לאותו היום, ידעתי שכך ימשכו השבועיים הבאים ואני לא אראה אור יום, הייתי חייבת להתרכז כל כולי בלימודים. כיוונתי את השעון המעורר לשש וחצי בבוקר ונרדמתי.
---~~
סיימתי את האימון המפרך באולם הספורט של בי"ס והלכתי למלתחות להתלבש. אימון הכדורעף הפעם היה קשה, מה שהוכיח לי שהכושר הגופני שלי חייב לחזור אליי. הורדתי מעליי את החולצה הקצרה וזרקתי אותה לתוך התיק, שמתי מעליי קפוצ'ון דק ומעיל. הבטתי בפלאפון שלי ולא היו לי שחות מלבד הודעה אחת... פתחתי אותה, היא הייתה מדנה. אף פעם לא שמרתי את המספר שלה, אז תהיתי לעצמי איך הוא הגיע לפלאפון שלי.
'אני בקיוסק בשעה עשר, מקווה לראות אותך'
לקחתי את המגבת שלי, ויצאתי לכיוון המכונית.
---~~
אן וארז ישבו מחובקים מול הטלוויזיה, הם לא יכלו להיפרד אחד מהשני אפילו לשנייה. אן פחדה שיום אחד הכל ייגמר, והכל ייראה לה שונה. היא לא יכלה לראות את הדברים בצורה מציאותית.
"אני מפחדת שהכל יגמר יום אחד, ושוב נהייה רק ידידים.. או גם זה לא"
"אל תחשבי על זה ככה אהובתי, תחשבי על כמה שאנחנו מאוהבים עכשיו והלוואי שזה יהיה לנצח" הוא לחש לה והדממה נשמעה לה כל כך מוזר, חוץ מהטלוויזיה שבקעה הכל שתק. ההורים של אן הלכו לחתונה של מכרים ואחיה הקטן ישן. היא וארז היו היחידים שהיו ערים בבית. האווירה הייתה רומנטית, והנעימות שארז אמר לאן באוזן גרמו לה להשתוקק לגופו . הוא הטה אותי אחורה והם נשכבו על הספה, שמיכת הצמר שהתכסו בה עד לפניי רגע נחה לה על הריצפה וקולות הענקות וגניחות נשמעו בשקט. היד שלו טיילה על גופה הערום, והיא לא יכלה להפסיק לנשום בכבדות. באטיות הוא חדר אלייה, משתדל שלא להכאיב, והיא פלטה אנחת הנאה. הוא נישק אותה בתאווה והודה לה על שהיא נמצאת כאן.
---~~
הוא הצית את הסיגריה שלו והכניס עשן לגופו והוציא אותו. הוא גירד את ראשו וביקש תפריט. הוא הזמין כוס קפה חם עם טוסט גבינה מלוחה ובולגרית וחייך למלצר. נראה שגם את ליבו שווה עם החיוך התמים שלו. עמית כל כך רצתה להיות בזרועותיו של הגבר הנפלא שפגשה, אבל משהו עצר בעדה. היא לא ידעה איך לגשת אליו. מאיה עדיין לא קלטה את החיבור בין השניים. עמית ניסתה למצוא דרך למשוך את תשומת ליבו של הגבר, ואחריי שעלתה על רעיון השתיקה את מאיה ולחשה לה כמה דברים. היא החזיקה את הפלאפון שלה ביד והפילה אותו בכוונה על הריצפה. הגבר שמע את קול החפץ הפוגע ברצפה והסיט את המבט שלו מארוחה שהייתה לו על השולחן, הביט בעמית ושניהם התכופפו באותו הזמן להרים את הפלאפון. מבטיהם נפגשו כשהיא התכופפה למטה, וידיהם נגעו זה בזו כשהרים לה את הפלאפון. בשניהם עברה צמרמורת. הוא חייך אלייה חיוך מבויש.
"תודה" היא לחשה לו וציפתה שיגיד משהו, שישבור את הקרח ושהשתיקה תעלם
"אני נועם" הוא אמר
"עמית, וזאת מאיה" אמרתי
"את מפה?" הוא שאל
"כן.. אתה?"
"לא, אני מת"א.. עברתי לכאן לפניי יומיים" הוא ענה
"בן כמה אתה?"
"עשרים ושלוש... בקרוב עשרים וארבע" עמית התרגשה, המספר אכן עשה לה את זה "בת כמה את?" הוסיף לשאול
"שמונה עשרה וחצי"
"חיילת?"
"י"בטניקית"
"אה נחמד" הוא ענה
"עם מי אתה גר?"
"לבד" הוא ענה
"למה החלטת לעבור לכאן?" שאלתי ואז קלטתי שאני נסחפת "סליחה" עניתי
"לא שטויות זה בסדר, אני ממש חייב לעוף, הייתי שמח לקבל את המספר שלך ולספר לך את הסיפור שלי במקום שקט יותר"
"בטח" עניתי בהתרגשות וכתבתי על פתק את המספר שלי בזריזות והוספתי את השם עמית. הוא חייך והשאיר כסף על השולחן, ויצא מבית הקפה בסערה,כמו שהוא נכנס.
---~~
נסעתי ישר לבית, לא ייחסתי חשיבות להודעה של דנה. אם לא הייתי עייף מידי הייתי נוסע לפגוש אותה, אבל האימון הקשה גרם לי לעייפות. השעה הייתה כבר עשר וחצי וציפיתי לראות את הבית יותר מכל.
הגעתי הביתה וזרקתי את התיק שלי בכניסה. אמא הייתה בחדר השינה ואבא נרדם על הספה עם השלט ביד. כיביתי את הטלוויזיה ועליתי לחדרי.
התפשטתי ונכנסתי למקלחת, במקלחת כל המחשבות על גל חזרו, רציתי לשמוע את הקול שלה. אחריי עשר דקות של מקלחת יצאתי להתלבש. הקור חדר לגופי, התלבשתי מהר והבטתי בפלאפון. אף שיחה לא הייתה ממנה. דפדפתי בספר הזיכרונות עד שהגעתי לשמה, וחייגתי אלייה.
אף תשובה לא הייתה. ידעתי שהיא מסננת אותי, הרי הסיכויים שהיא ישנה באחד עשרה ולילה אפסיים.
---~~
עמית שכבה במיטה שלה ולא הצליחה להירדם, המחשבות על נועם סנוורו אותה והעלימו ממנה כל טיפת עייפות. היא התכרבלה בשמיכת הפוך וחשבה על המבט שלו, בחיים לא ראתה מבט שכזה. היא קיוותה שהוא באמת יתקשר... וייחלה לרגע שבו תוכל לשמוע את סיפורו.
---~~
השעון המעורר צלצל בדיוק בזמן, הקור המקפיא גרם לי להתפנק עוד כמה רגעים במיטה ורק אז לעשות את הסידורים של הבוקר. הייתי מוכנה בדיוק בשבע לשעת אפס. שלוש שעות סיפרות על הבוקר גרמו לי להיות עייפה עוד לפניי שחשבתי עליהן. ראיתי שיחה מדין באחד עשרה, וכעסתי על עצמי שלא נשארתי ערה עד אז. אבא הסיע אותי לביה"ס.
המזגן החם דלק בכיתה וחימם את הילדים שכבר הגיעו. אן הגיעה כמה דקות אחריי עם ארז, ונראתה מאושרת. היא התיישבה לידי ומיהרה לספר לי את כל הפרטים העסיסיים מהלילה.
"ואו אני כל כך מאושרת בשבילך, מגיע לך " חייכתי ושמתי עלייה קצת את הראש, הייתי עוד עייפה
"הוא כל כך סקסי, את לא מבינה עד כמה התרגשתי! הוא כל הזמן לחש לי שהוא אוהב אותי, שאני הכי מדהימה בעולם ומושכת אותו" היא צווחה בשקט וחיוך לא ירד מפנייה. כל פעם שארז הביט בה נראתה גאווה בעניו.
"השיעור הזה אני חייבת להקשיב, אתמול לא הפסקתי להשלים חומר מהמחברת שלך" אמרתי והגשתי לה את המחברת
"אוי, אכפת לך אם תצלמי את מה שנשאר היום? פשוט אני חייבת גם להתחיל ללמוד... למרות שזה ממש לא בראש שלי”
"כן בטח, אני אלך בהפסקה"
"אחלה" היא אמרה והמורה מיכל נכנסה. פתחתי את המחברת והבטתי בה משתוקקת לסיים את שלושת השיעורים הבאים כמה שיותר מהר.
---~~
הבטתי בגל ותחושת עצב מילתה אותי. הקשבתי לכל מילה של המורה, היא התחילה לחזור על כל השירים שלמדנו בכיתה י', ואני שידעתי אותם טוב, הרשתי לעצמי לנדוד מידי פעם לעולם אחר.
בהפסקה של החמש דקות היחידות שהיו לנו, הלכתי לקפיטריה לקנות לי שוקו חם, ראיתי שגל נשארה בכיתה ושמעה מוזיקה.
---~~
הייתי צריכה קצת מוזיקה על הבוקר, הפעלתי את האמפי שלי, והשיר הראשון שהתנגן עשה לי עצוב בלב
(If I could be like that- 3 doors down)

He spends his nights in California
watching the stars on the big screen
then he lies awake and he wonders
why can’t that be me?
Cause in his life he’s filled with all these good intentions
He’s left a lot of things he’s rather not mention right now
Just before he says good night
He looks up with a little smile at me
And he says

If I could be like that
I would give anything
Just to live one day
In those shoes
If I could be like that
What would I do?
What would I do?

She spends her days up in the North Park
Watching the people as they pass
And all she wants is just a little piece of this dream
Is that too much to ask?
With a safe home
And a warm bed
On a quiet little street
All she wants is just that something to hold on to
That’s all she needs
Yeah

If I could be like that
I would give anything
Just to live one day
In those shoes
If I could be like that
What would I do?
What would I do?

הנמכתי קצת את המוזיקה כדיי לשמוע אם היה צלצול, ולא היה. יצאתי מהכיתה עם האמפי והתיישבתי על הספסלים שהיו במסדרון. המון תלמידים עברו, השעה הייתה חמישה לשמונה. השיר התחלף לשיר ששבר את ליבי, הלוואי והייתי יכולה להרגיש ככה שוב.
(In Your Eyes - Luz Divina)

Ever since that day that you looked into my eyes I knew I wanted to be yours forever. Every day and night you're all I think about
I know that we belong together
And here we are in each other's arms
And I'm praying that we never have to part

Ur eyes bright blue as the sky
Deeper than the sea
Warm as the sun
And peaceful as a light breeze
Ur eyes capture me in an instant
And leave me hypnotized
And i get lost every time
In you're eyes

Sometimes I'm so scared I'll lose this perfect love
My life is tied to urs forever
And since I found you I don't know what I'd do If u and I weren't together (no, no, no, no, no, no)
You give me life in a way that I will never be able to describe


הבטתי בדין ששוב עבר והוא הביט בי בחזרה, הוא חייך והתקרב אליי. עדיין לא הורדתי את האוזניות אבל ידעתי שאם הוא ידבר אני יכולה לשמוע את קולו. לא רציתי לשמוע את קולו בבירור כדיי לא להתחיל לבכות. הוא נתן לי נשיקה בלחי והתיישב לידי. המחשבה שהוא היה יכול עכשיו לנשק את שפתיי כאבה לי. הוא לקח אוזנייה אחת ושמע את אותו השיר כמוני, והרגשתי את הרעד שעבר בו ברגע שהיד שלו נגעה בטעות בשלי. כמה הזוי היה לשבת על אותו הספסל ולשמוע את אותו השיר, ביחד, כשאנחנו פרודים ולא ביחד. השיר נגמר והורדתי את האוזניות מהאוזניים שלנו כי היה צלצול. באתי ללכת והוא החזיק בידי שאעצור.
"התקשרתי אלייך אתמול"
"כן ראיתי" עניתי באדישות, רציתי ללכת משמה ולהתחיל לבכות.
"אה" הוא אמר נעלב ושיחרר את אחיזתו והלכתי לכיוון הכיתה, מנגבת את הדמעות שהתחילו לרדת.
---~~
ראיתי שגל נכנסה לכיתה וענייה היו קצת אדומות. כל כך היה לי ברור שהיא שבורה מהפרידה מדין, והייתי חייבת לפעול מהר ולספר לה שאני ודין שכבנו, כדיי שהיא לא תרצה לחזור אליו בחיים. הוא נכנס אחריה, ועכשיו יותר מכל היה ברור לי שהם דיברו בינהם ובגלל זה היא בוכה.
הייתי חייבת לפעול מהר,לפני שיהיה מאוחר מידי, חייכתי אל דין והוא חייך אליי בחזרה והתיישב במקום שלו. הבטתי בו, כל כך יפה.
---~~
היום עבר מהר, הגעתי הבייתה בזריזות והכנתי לעצמי ארוחת צהריים. גוועתי מרעב, השניצל שהכנתי לי לא השביע אותי, אז הזמנתי לעצמי המבוגר וצ'יפס, וכשקלטתי שאסור לי לאכול דברים כאלו יותר, התחרטתי שהזמנתי אבל היה מאוחר מידי. נשבעתי שזאת הפעם האחרונה שאני אוכל דברים כאלו, ושאני הולך היום למכון הכושר להירשם.
עליתי לחדרי והכנתי את השיעורים שהיו בספרות, וסיכמתי לעצמי כמה שירים משנה שעברה שלמדנו. ידעתי שזה הספיק לי להיום, כאב לי הראש ורציתי קצת שקט. התחברתי לאיסיקיו ושיניתי את האוואי שלי
'כשאת צוחקת אני חי
כשאת בוכה עצוב מידיי
אני פותח ת'ידיים לחבק אותך
כי זה האור שבענייך שמקרב אותי אלייך
כי זה הטעם שנשאר מלחבק אותך'
קראתי את האוואי של גל
'Well you came and you gave without taking
But I sent you away, oh Mandy
Well you kissed me and stopped me from shaking
And I need you today, oh Mandy'
סגרתי את החלון שיחה שלה, ובדיוק האוכל הגיע. שילמתי לשליח וטרפתי את האוכל.
---~~
הוא קרא את האוואי שלי. חייכתי מאחוריי מסך המחשב חיוך קטן וסגרתי בחזרה את המסך והוא הפך לשחור. המחברת ספרות שוב הייתה פתוחה והיו לי עוד 30 דפים שצילמתי מהמחברת של אן, אבל לא התייאשתי. המשכתי לכתוב במרץ, ממשיכה למלא את הדפים. כשהתייאשתי היה לי חשק לכתוב מכתב לדין, תלשתי דף מהמחברת והתחלתי לכתוב.
'אני חושבת שבחיים לא תדע עד כמה אני חייה בצער על כך שנתתי לך ללכת, שגרמתי לה לתת לי זמן. אני אוהבת אותך כל כך, וכל כך מתגעגעת אלייך, ורוצה להיות איתך, רוצה לאהוב אותך, רוצה לחיות איתך את הזמן שנותר לי. בחיים לא הרגשתי עצב רב שמשתלט על הגוף שלי, ועכשיו, אני יודעת שעליי לשחרר אותך לנצח, כנראה שאם שכחתי אותך כל כך מהר, המקום שלך אף פעם לא היה לצידי, לאהוב אותי.
הגעתי להחלטה שאני לא צריכה אף אחד בחיים שלי אהוב שלי, והדמעות שנוזלות על הדף בסופו של דבר יתייבשו, כמו הכאב שלי. אני מאחלת לך חיים מלאים באושר ובשמחה. אני יודעת שליבי אף פעם לא יחזור לאהוב כמו שאהבתי אותך,אהוב שלי'.
קיפלתי את הדף ודחפתי אותו לתוך תא פנימי בתיק. חייכתי לעצמי חיוך עצוב, והמשכתי ללמוד....

מ-ו-ש-ל-ם.
בצורה דרסטית.
מצפה בקוצר רוח לעוד המשך מקסים שכזה (:

QUOTE (Gaaab @ 20/11/2007) מ-ו-ש-ל-ם.
בצורה דרסטית.
מצפה בקוצר רוח לעוד המשך מקסים שכזה (:
תודה😊
זאת פעם ראשונה שאת מגיבה לי לא ?

אני קוראת פה ממזמן אבל לא הגבתי בחיים לאף אחד, כלומר שקראתי את הסיפור שלך מההתחלה.
רק לאחרונה אני כותבת ומגיבה (:

=[ למה היא מוותרת עליו כל כך מהר ?
פרק מדהיםם גלוש

פשוט מדהים

ואו.

בטוח מישהו ימצא את זה.
מדהים 😊 תמשיכי

מדהים,
בא לי לחנוק ת'דנה הזאתתת

כל כך יפה !!
איזה כישרון .

3>

ואו גל.
אני פשוט אוהבת את הכתיבה שלך ..
קוראת את הפרקים ועוקבת אחרי הסיפור, אבל אין לי זמן להגיב. (ויודעת כמה שזה לא בסדר..)
אני חייבת לציין, שהכתיבה שלך כ"כ השתפרה!
ממש כיף לקרוא את הסיפור.
אוהבת.
😁

מושלם..

וכל מילה נוספת.. מיותרת!

כלכך יפה (: