עד החתונה זה יעבור

פרק מדהים !

שלמות !

בטח שכן,
הנימפומנית הזאת שכבר תשכב איתו חחח D:

יאאא מוכשרתת שכמוך, פרקקק מהמם !! =]
שתגידד כן [:

תמשיכייי דחוףף!
3>

😮 😮 😮 😮 😮 😮 😮
יאמאלההההההההההההההההההההההההההה אני במתחחחח
המשךךךךךךךךךךךךךך ארוך כמו זה

מהמםםםםםםםם המשךך

QUOTE (שריני @ 06/11/2007) בטח שכן,
הנימפומנית הזאת שכבר תשכב איתו חחח D:
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 😂 😛 אהבתי

פאר מדהים :]
המשכיי

סיפור אחד ה-מדהימים!!!
פשוט ממכר!! 😊

מחכה להמשךך P:

המשך=]

כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!
מסכן הבחור שתשכב איתו כבר!

מהממם

נדיר!
המשך דחוף.

המשך: (אני רואה התגובות היו נלהטות על הפרק האחרון חח)

:"רוצה להמשיך מאיפה שהפסקנו?".חששתי מעט,אך יובל אחז בידי והוליך אותי לחדר השינה.
אחרי כמה דקות של נשיקות ארוכות וכל הבגדים שלנו שהוסרו שאל יובל את אחת השאלות הכי מלחיצות שקיימות בעולמי:"את רוצה לשכב איתי?"..............לא ידעתי מה לענות-כל הגוף שלי רעד,למה בעצם אני רועדת?-לא צפיתי שזה יגיע?.יובל הסתכל עליי במבט בוחן מנסה להבין מה עובר לי בראש."טוב".מלמלתי ויובל חייך מה שגרם לי לתהות-היכן כל ההבטחות שהוא יחכה לי?,האם גבר באמת לא יגיד 'לא לסקס?.
בזמן שחשבתי על כל אילו יובל נשכב עליי וניסה לחדור.את חייבת לעצור את זה-חשבתי לעצמי."דיי יובל זה כואב".זייפתי כאב מטורף למרות שעוד לא התחלנו בכלל."מה כואב לא עשיתי עדיין כלום?".היתמם יובל ולבש ארשת פנים מודאגת."זה ממש כואב זוז".זייפתי שוב והתהפכתי על צידי."את בסדר?".שאל והחל לבדוק אותי כיאה לרופא."עכשיו כן".אמרתי ונותרתי לשבת."מה קרה מאמי?".דאג יובל,כל מה שהצלחתי לחשוב עליו זה גיא-דמיינתי את גיא מנסה לשכב איתי,דמיינתי את הנשיקות שלו,את פניו.
"קארין,את איתי?".שאל יובל ונופף מול פניי."כן".אמרתי והחזקתי את ראשי שהסתחרר."אני רוצה ללכת הביתה אם לא אכפת לך".ביקשתי."אני אקפיץ אותך".התנדב והתלבש.
במשך כל הנסיעה הייתה שתיקה מאיימת."את בסדר?".שאל יובל."כן פשוט כל מה שניסינו הזכיר לי את החוויה הלא נעימה שכמעט עברתי".שיקרתי במצח נחושה-לפחות אחרי כל הכאב שסבלתי אז יש לי את מי להאשים כשאני צריכה עכשיו.
יובל שתק,הוא לא היה רך כמו תמיד,לא נתן הרגשה מתחשבת-להפך הוא נתן לי הרגשה שאיכזבתי אותו.
כשעצר ליד ביתי החלטתי לברר פעם אחת ולתמיד מה הוא מרגיש."יובל התאכזבת ממני?".שאלתי והבטחתי לעצמי שאם הוא יענה שכן אני עוזבת אותו."קצת".אמר יובל ובלבל אותי עם החיוך המתנצל שלו."על מה את חושבת?".הוסיף מודאג."על זה שאולי אתה לא הבחור בשבילי".אמרתי את התשובה הכי כנה שהייתה לי.
"מה זאת אומרת?".נבהל יובל."אם נתת לי הרגשה שאיכזבתי אותך,וכששאלת אותי נתת הרגשת שלא תקבל 'לא' כתשובה אז אולי באמת אני לא צריכה להגיע למצב של סקס איתך".עניתי ופתחתי את דלת האוטו.
"קארין אל תעצבני אותי".אמר בפנים רעות ולפת את ידי.הסתכלתי על עיניו שהפכו עמוקות יותר.לרגע עברה צמרמורת בגבי אני מכירה אותו!!!-אני מכירה אותו,אבל מאיפה?,אני יודעת בוודאות שראיתי אותו פעם וזו לא הייתה חוויה נעימה,הרצתי בראשי את כל הגברים שהכרתי בחיי ואף אחד לא דמה לו,הוא הפך קשוח כזה נוראי,לא הבנתי איך בשנייה הוא התהפך,יובל הרך והנעים שלא היה מסוגל לפגוע בזבוב לפת את ידי כל כך חזק שחשבתי שתישבר.ואז זה היכה בי כמו ברק,הרגשתי את האדמה נבעלת,הרגשתי שאני חייבת לצאת מכאן-ה' למה הגעתי למצב הזה."זה היית אתה".אמרתי ובעיניי עלו דמעות,כל גופי רעד,רציתי להזיז את רגליי ולברוח מכאן אבל הן ניטעו באדמה."מה הייתי אני?".היתמם ופניו הפכו אפורים,עיניו הפכו רעות-מעולם לא ראיתי אותן ככה,כל הורידים שלו בלטו,כולו התעצבן.
"במגרש החנייה-אתה תקפת אותי!".צרחתי וניסיתי לפתוח את דלת האוטו.זה הוא זיהיתי את הפנים הרעות האלה רק כשראיתי אותן-תמיד הוא היה כל כך נעים-ועכשיו פרצופו האמיתי מתגלה,ניסיתי לפתוח את דלת האוטו אבל היא הייתה תקעה,דמעות הציפו את פניי ולא שמתי לב כבר מה קורה איתי,חשבתי שנשמתי תפרח רק מן הפחד ממנו."תן לי לצאת".צרחתי,וניסיתי לדחוק שוב את הדלת,אך יובל היה חזק ומהיר ממני,הוא לפת את כתפי והצמיד את זרועי למאחורי גבי."אם את תספרי על זה למישהו".אמר ושלף אולר מכיסו-מצמיד אותו לצווארי כאות הבטחה,"יא מניאק".הטחתי בו."תשמרי על הפה שלך זונה".אמר ועיקם את ידי.צרחתי מכאב."נו מה את צורחת שרמוטה?-תקראי למישהו שיעזור לך,תקראי לגיא הבוס שלך שבגלל שהיית איתו קידם אותך,היית צריכה לראות איך אני גרמתי לתאונה שלו-מסכן שכזה,פגעתי בו ורצתי אלייך לקבל קצת דברים ממך-עד שמצאו אותו הנזק היה חמור!,נו תקראי למישהו".צרח עליי."גילתי את פרצוף האמיתי,מזל שלא שכבתי איתך סוטה אחד-פסיכופת".אמרתי ולא היה לי אכפת שיהרוג אותי פה ועכשיו העיקר להוציא את כל הרעל שהיה לי עליו.יובל התעצבן ולפת את גרוני."אני אחנוק אותך-נו תקראי לאנשים שיעזרו-תקראי לאבאל'ה שיציל אותך!,אה שכחתי הוא לא מדבר איתך כי את שרמוטה".פגע בנקודה הרגישה שלי וזה כאב הרבה יותר מאחיזתו הרמה בגרוני."צאי".צעק ופתח את הנעילה האוטומטית.פתחתי את הדלת ולא ראיתי כלום-עיניי התמלאו שוב בדמעות וכיסו את פניי כמסך רחב."וקארין".לפת את אצבעותיי כשפניתי לצאת וחייך חיוך רע."מה?".שאלתי בחוסר חשק,כבר לא יכולתי יותר רציתי רק שייסע ושיותיר אותה פה,הייתי נשכבת על האדמה ממררת בבכי וצועקת אל השמיים שיאספו אותי,שיעזרו לי שמישהו יעמיד אותי על רגליי ויעזור לי לעבור את זה-כי זה לא יעבור בקרוב."עד החתונה זה יעבור".אמר יובל-מצחקק בקול,התניע את האוטו ונסע.....

איזה בן זווווווווווווונה !!!!

אאאאאאאההההההההה 😮 😮 😮
זה כזה ל=א צפוווייי

איזה בן ז**נה!!!!!

😠


פרק מדהים!!! 😊