עד החתונה זה יעבור

מדהים 😊

מדהים מאמי ..(:

יום- טוביי 😊

איזה זבל..
סיפור מושלם

מניאקקקקקקקקקקקקקקקק
אוףף הוא דווקא נשמע חמוד היובל הזה
יאללה סופה שלי פנקי אותנו בהמשך יפה

המשך: (אתם מדהימים אותי עם התגובות היפות שלכםם)

לפתע שמעתי את הצלצול המרגיז של פעמון הדלת.כמובן שקמתי לפתוח-אך לא היה לי מצברוח לאף אחד...
בטח שלא למי שהתברר בסוף כגיא....
"היי".אמרתי מופתעת ושילבתי במהירות את ידיי על החזה שלי כדי שלא יראה דרך החולצה את הפטמות המזדקרות שלי."אני מצטער להפריע לך,תהיתי אם תוכלי להישאר מחר עד מאוחר במשרד".שאל גיא בטון חלש ולא בביטחון העצמי הגבוה שתמיד יש לו.
"בוודאי,בשביל זה היית צריך לבוא עד פה?-היית מרים טלפון".חייכתי ולרגע שכחתי את האבל שלי."רציתי לראות מה שלומך".מלמל."שלומי מצוין".הגנתי על עצמי."אחלה אז נתראה מחר".אמר ויצא בזריזות מהדלת.
מה נכנס בו?-שאלתי את עצמי,התנהג כמו ילד קטן,בחוסר ביטחון עצמי,האם גיא נהיה רכרוכי?.
חזרתי לחדר וראיתי הודעת טקסט מהבהבת בנייד.פתחתי אותה וקראתי בשקיקה,זה היה יובל:"אני אידיוט-אני כל כך מצטער,לרגע חשבתי שכל העניין יגרום לך לאבד את האמון בי,אני חייב לראות אותך".עם כמה שרציתי לענות לו שילך להזדיין,שמרתי על קור רוח והתאפקתי.אל תעני-דירבנתי את עצמי וחזרתי למיטה.אחרי כמה דקות יובל צלצל,הבטתי בצג הפלאפון וכאב לי כל כך שאני לא עונה לו,שאני יודעת שלא אצליח לדבר איתו.
הודעת טקסט חדשה,שוב מיובל הבהבה,גם אותה קראתי ללא סבלנות:"מגיע לי שלא תעני לי,אבל אני חייב להסביר לך-תני לי צ'אנס אל תגרמי לי לאבד אוצר כמוך".לרגע נמסתי,אולי באמת כדאי שאדבר איתו?-עיניתי את עצמי במחשבות,לבסוף החלטתי להתקשר-אנחנו נחשבים עדיין זוג אם שום דבר לא השתנה,ואם יש בעיות צריך לפתור אותם.יובל ענה מיד "הלו".עצבני ומתוח."היי".אמרתי בשקט."אני מצטער על הכל קארין את הדבר הכי חשוב שיש לי,אני לא רוצה לאבד אותך".אמר מיד ושטף דיבורו גרם לדמעות לבצבץ מתוך עיניי.
"בוא לפה-נלבן את העניינים ביננו".ביקשתי."אני בדרך".מיהר.
החלטתי על מקלחת קצרה מהרגיל-רציתי להראות לו מה אני שווה,לבשתי ג'ינס בהירים-צמודים,וחולצה ירקרקה מעט פתוחה באיזור החזה-ומתחתיה טופ לבן.התאפרתי במהירות יודעת שהוא יכול להגיע בכל שנייה,פיזרתי את השיער והכרחתי את עצמי לחייך.באותה השנייה נשמעה הדפיקה המהוססת של יובל על דלתי."יובל?".שאלתי."כן מאמי".ענה.פתחתי את הדלת ומולי עמד דובי לבן ענקי,שהחזיק כרית בצורת לב ועליה היה רשום:"i love you".קצת נדוש לטעמי אך הפעם התלהבתי,"יובל מה זה?".שאלתי כשראיתי את רגליו של יובל מאחורי הדובי והבנתי שהדובי לא עשה את דרכו אליי לבדו."זו הדרך הכי כנה לומר לך את מה שיושב על הלב".אמר,מניח את הדובי ומתקרב אליי,מעביר יד בוטחת בשערי.
"מה זאת אומרת?".אמרתי בתמימות מזויפת."זאת אומרת שהייתי כמו מטומטם באותו הרגע ששמעתי מה העזו לעשות לך,והשתגעתי כשחשבתי שזה ישפיע על הקשר שלנו-ואני כאן,מבקש סליחה מבטיח לך שזה לא יקרה יותר לעולם,ורוצה שתדעי דבר אחד-שמהרגע שהכרתי אותך אני לא מפסיק לחשוב עליך".אמר בשטף דיבורו והקסים אותי לגמרי."בוא ניכנס".אמרתי וקלטתי שאנחנו עומדים בחדר המדרגות.יובל חייך והכניס את הדובי."איפה לשים את טדי?".שאל בחיוך."אה גם נתת לו שם?".צחקתי."כן,טדי-אני שם אותו על המיטה שלך,אני בטוח שהוא יאהב את המקום הזה".פלרטט."כמו שאתה אוהב אותו?".שאלתי הולכת אחריו לחדר השינה."אני אוהב אותך".אמר מחבק אותי,מביט בעיניי-ורק אז זו הייתה באמת הפעם הראשונה שמישהו אמר לי את זה."זאת הפעם הראשונה שאני שומעת את המשפט הקסום הזה".הודתי והשפלתי את מבטי."אני מבטיח לך שממני תשמעי אותו עוד הרבה,אפילו אם לא תרצי,אבל אני צריך לדעת מה את מרגישה".שאל וקולו התערער שוב."אני אוהבת אותך".עניתי וזה היה הדבר הכי כן שאמרתי כל היום.
יובל התרגש,נישק אותי,מעביר את ידו בשערי-מעביר בי זרמים נעימים של עונג,מלטף את פניי הלוהטות שמנשקות את פיו ללא הרף,נשכבתי על המיטה מבקשת אותו לבוא לידי.הוא היסס לרגע אך נשכב לידי,מחבק אותי,מצמיד אותי אליו,הביטחון שלו ועוצמת הנשיקות שלו הם אילו שגרמו לי לעונג,הוא ידע מה הוא עושה ונהנה להקרין את הביטחון הזה שהיה לו בדברים.השפתיים החמימות שלו עזבו לכמה רגעים את שפתיי,וירדו לאיזור צווארי-נכנעתי לחמימות הנעימה שהשתלטה בגופי.יובל התענג על ההנאה שלי והמשיך לנשק אותי בנקודות התורפה שלי.הרגשתי את שפתיו יורדות אל החזה שלי,רציתי אותו יותר קרוב,הפשלתי את חולצתו הלבנה שחשפה גוף שרירי,והוא ראה בזה סימן והוריד את החולצה שלי.
נשכבתי חזרה על המיטה,ויובל המשיך מאיפה שהפסיק,הוא הזיז בעדינות את הטופ הצידה וחשף את החזה שלי,לא טרחתי לשים חזיה ונראה שזה היה יתרון באותו הרגע.הוא היה כל כך עדין כאילו פחד שאתנגד,אך אני לא רציתי שיפסיק,הוא גירה אותי כל כך עם ההתחשבות הזו שהייתה לו.לבסוף גם הטופ שלי ירד ונשארתי מולו חשופת חזה.עד שהגיע יובל לא ידעתי כמה פעילות כזו יכולה להיות מספקת.נשכבתי עליו ממשיכה את הלהט שלו,מביטה בעיניו העצומות למחצה-ובוהה בתחושת העונג שמתפרשת על פניו בכל פעם שאני מתקרבת בנשיקות אל תחתית בטנו.הוא ליטף לי את השיער כמי שמעודד אותי להמשיך.לפתע הביפר שלו צפצף.יובל שעט אל הביפר שהיה על השידה."מה קרה?".נבהלתי."זה מקרה חירום אני חייב ללכת לבית החולים,הייתה תאונה רצינית".אמר מבוהל...........................................

היי רדו ממנו >

חח עוד פרק ?
זריזה 😛

מחכה להמשך 3>

טוב חזרתי לאהוב את יובי ! חחח
מדהייייייים!

השלמתתיי פרקים מדהימיםםםםםםםםם!!!!!!!


נראלי שאיכשהו התאונה קשורה בגיא..

ייאא מדהיםםםםם!!!!!
אוחחח העבודה הזאאתתתתתת!!!
הממשששךךךךךךךך=========>>>>>>>

פיי איזה פיצול...בשניה הוא בורח ,שניה אחרי הוא חוזר.

פרקים מדהימים תמשיכי

אומיגוד נראה לי אני יודעת מה יקרה,והמשך מדהים כמו ת-מ-י-ד (:

מדהיייייייים 😊😊

קראתי את כל הסיפור שלך...
את כותבת מדהים בובה , אההבתי ..


תמששיכי .. .

מדהים!@!!:]
המשך דחוףףף