פרק 21:
נכנסנו- אני ותמר לשיעור ונטשה גם הייתה נוכחת בו.
הסתובבתי לכיוונה, חייכתי, והיא שלחה לי נשיקה באוויר.
כעבור כמה דקות היא קראה לי בשקט וכשהפנתי מבטי אליה היא הראתה לי את המחברת שלה והיה כתוב שם בענק 'תודה על הכל!', חייכתי וגם אני כתבתי לה במחברת שלי בחזרה 'איזה טיפשה, אין על מה!' והראתי לה.
שתינו התחלנו לצחוק וכעבור כמה דקות נרגענו.
"ואני יודע שזכיתי לאהוב.." צלצל הפלאפון שלי בקול.
"סליחה המורה!" אמרתי והשתקתי את הפלאפון.
-שיחה שלא נענתה מרעותי-
לא הבנתי למה רעות התקשרה אליי עכשיו אם היא יודעת שאני בשיעור.
זה היה לי מוזר נורא.
כל השיעור ישבתי והייתי מודאגת, עלו לי כל מיני מחשבות מפחידות בראש- אבל המורה לא נתנה לי לצאת לשירותים.
בתום השיעור יצאתי במהירות מהכיתה וחייגתי אליה בחזרה.
"הלו?" אמרה רעות בקול שקט.
"רעותי?"
"היי שירה, מצטערת שהפרעתי לך- בטח היית בשיעור אבל לא היה לי למי להתקשר" אמרה עדיין בקול חלש מאוד.
"מה קרה מאמי?" שאלתי בלחץ.
"אני משתגעת, בא לי למות" אמרה לי והחלה לבכות..
"רעות? את בוכה?" שאלתי אותה
"אני לא יכולה יותר" אמרה בעודה ממררת בבכי.
"נשמה שלי, מה קרה?"
"הכל קשור אחד בשני.. לא קל לי ואין לי אף אחד לספר לו את הכל..
רק לו סיפרתי.. אבל הוא לא פה" השיבה לי ולא הבנתי דבר!
"רעותי? תקשיבי לי מאמי..
דיברתי עם ההורים שלי והם אמרו שאנחנו נבוא אליכם מחר או מחרתיים.
אם יכולתי כבר עכשיו הייתי באה אלייך, אני כל כך דואגת לך.. זה מלחיץ אותי כל מה שעובר עלייך- זה נשמע לי כל כך רציני.."
"נהרסו לי החיים.." אמרה ונשמה נשימות קצובות.
"יואו'.. אני מתחרפנת, מה כבר קרה לך? מה יש? תגידי משהו בבקשה!" התחננתי.
"אני לא יכולה..
אני לא יפריע לך, ביי" אמרה
"רגע רעות!"
"מה?" שאלה באדישות.
"אני ידבר איתך מאוחר יותר.. אני מקווה שנבוא אליכם מחר ותסבירי לי הכל נשמה"
"תבואי הכי מהר שאת יכולה.. בבקשה" השיבה בקול מלא כאב וניתקנו את השיחה.
הרגשתי, ידעתי בתוך תוכי שקרה לה משהו רציני. לא רציתי לחשוב על הגרוע מכל. לא היה לי האומץ לחשוב על דברים כאלה.
המחשבות על רעות הטרידו אותי במהלך כל היום, ולא הצלחתי להתרכז לרגע.
בסוף היום התקדמתי עם תמר לתחנת האוטובוס.
הלכתי והרהרתי בתוך עצמי על כל מיני דברים.
"שירה? את מקשיבה לי בכלל?" לפתע שאלה תמר בקול וניערתי את פניי והסתובבתי לכיוונה.
"הא?" שאלתי לא מבינה
"נו מה יש לך? כל היום את מעופפת.. מה יש?" שאלה ברוגז
"אוףף.. כלום" עניתי באדישות.
"לא מאמינה לך" השיבה לי
"תמר!" אמרתי ונעצרתי "אני בעצמי לא יודעת מה הולך ומה יש, לא עוזר לי כל הבלבוליי שכל האלה.. מצטערת שאני ככה, אבל אני לא מרגישה טוב- באמת.." אמרתי לה ונאנחתי.
"טוב.. מצטערת!" אמרה בקול מתנצל.
"זה בסדר, בואי" אמרתי לה ונכנסנו לאוטובוס.
כשהגעתי הביתה עליתי לחדרי והפעלתי את האייסי והמסנ'.
ראיתי שרעות מחוברת.
נכנסתי לחלון שיחה שלה.
רעותי בסטאטוס:
"ואף אחד לא רואה
אף אחד לא רואה
איך הוא לאט מתקרב..
אף אחד לא רואה
אף אחד לא רואה
איך את בוכה מכאב"
כל כך מזדהה, כל כך כואב.
------------
"וואי.. כמה זמן לא שמעתי את השיר הזה" אמרתי בקול "מוזר שהיא שמה אותו באווי שלה".
הפעלתי את המדיה פלייר עם השיר הזה.
השורות האחרונות של השיר צימררו אותי
"את, שוכבת במיטה מפחדת
עוד מעט הוא יכנס
את בוכה וכולך רועדת
מחכה לאיזה נס
וכמעט כשאת נרדמת
נשמעים הצעדים
הוא נכנס בשקט
בלי בגדים"
'כל כך מזדהה' הדהד לי המשפט הזה שהיא כתבה באווי באיי סי בראש.
היה לי מוזר שהיא מזדהה עם שיר כזה, לא האמנתי אז העדפתי לנסות ולהסיח את דעתי מזה, ולא לחשוב על דברים כאלה.
שלחתי לה הודעה אך היא לא ענתה, התקשרתי אליה והיא גם לא ענתה- לבסוף השארתי לה הודעה במשיבון בתקווה שתחזור אליי.
ירדתי למטבח להכין לי ולאח הקטן משהו לאכול.
כשסיימנו שטפתי את הכלים ועליתי לחדרי לעשות שיעורים.
כשסיימתי עם השיעורים נהיה לי משעמם.
נכנסתי לחלון שיחה של נועם וראיתי את האווי:
= מתגעגע :\
"ולא אני לא יודע-
וכבר אין לי דרך לעצור" =
ענייין אותי מה פשר האווי שלו, למה ולמי הוא מתגעגע, משום מה הטלתי ספק בכך שהוא עדיין אוהב אותי,
אבל אז נזכרתי בשיחה האחרונה איתו, השיחה שבה הוא אמר שכן.
לא ידעתי מה לחשוב ואז נזכרתי באביעד. בשיחה שאני חייבת לערוך איתו.
שלחתי לו הודעה לפלאפון 'עוד רבע שעה תבוא אליי'
כעבור כמה דקות קיבלתי ממנו הודעה בחזרה 'בטוח?'
'כן, למה?'
'סתם.. סבבה, אני כבר יוצא' שלח לי בחזרה והנחתי את הפלאפון בשידה.
כעבור 20 דקות אביעד התייצב בפתח ביתי.
"היי" אמרתי לו וחייכתי, ראיתי שהוא התאפק ורצה לתת לי נשיקה בלחי ולומר שלום כמו שצריך, אבל העדיף שלא.
"היי גם לך" אמר וחייך בחזרה.
"מי זה? חבר שלך?" שאל פתאום אחי הקטן נדב והתקדם לכיווננו.
הסתכלתי על אביעד והוא היה מובך, הייתה שתיקה כמה שניות ואז הבטתי באחי הקטן ונתתי בו מבט כועס "אל תציק נו.." אמרתי לו והרגשתי לא נעים.
"בוא מעלה" אמרתי לאביעד ועלינו לחדרי.
כשנכנסנו לחדר אביעד ישב על מיטתי ואני נעמדתי מולו "אל תתיחס אליו" אמרתי לו.
"זה בסדר" השיב לי "בואי שבי על ידי" אמר וסימן לי עם ידו על המיטה.
"לא, זה בסדר.. אני גם ככה יורדת להביא משהו לשתות ולאכול עכשיו, מה בא לך?"
"לא איכפת לי, מה שבא לך" השיב לי והסתכל עליי במבט שובב.
"אווקי" אמרתי והרמתי את גבותיי ויצאתי מהחדר.
-------------
אביעד הביט על הקירות, על התמונות של שירה ואז התיישב מול המחשב.
החלון שיחה עם נועם היה פתוח, מן דחף פנימי גרם לו לפתוח את ההיסטוריה. הוא הרגיש חטטן ולא נעים, אך לא יכל לעצור את הסקרנות.
הוא דפדף בשיחה האחרונה ברפרוף ואז נעצרו עיניו על כמה שורות:
" נועם:
מצטער.. לא יודע מה יש לי.
רגע, מה זאת אומרת מבולבלת בגללי?
שירק'ה:
כי הכל מוזר לי. אנחנו בקושי מדברים. אתה שם ואני פה.
תגיד רגע, מה אנחנו בעצם?
נועם:
מה? מזתומרת?
שירק'ה:
מה שכתבתי, מה אנחנו? מה אני ואתה נקראים?
נועם:
מה שתחליטי
שירק'ה:
אתה שוב אדיש!
נועם:
נו.. לא יודע מה אנחנו למה את שואלת?
שירק'ה:
אני אמורה לחכות לך?
נועם:
אני לא מבין אותך.
שירק'ה:
אין מה להבין,
אתה אוהב אותי? או שהמשכת שם הלאה כבר?
נועם:
אני מנסה להתרגל פה, וכן- אני אוהב אותך.
את אוהבת אותי?
שירק'ה:
אני אוהבת אותך.
נועם:
אני מתגעגע, צריך אותך פה.
שירק'ה:
גם אני, הכל כל כך שונה לי פתאום, הכל מבולבל לי. המצב הזה שאתה לא פה, זה גורם לי לחשוב כל כך הרבה דברים.
ואנשים אומרים לי כל מיני דברים.
נועם:
אני יודע, אצלי אותו הדבר שירה."
הוא הביט בתאריך וראה שהשיחה הייתה מלפני יומיים בערב, ביום בו קרה כל הבלאגן ביניהם.
"בוא תעזור לי" צעקה לו שירה מהמדרגות לפתע וקטעה את מחשבותיו, הוא נבהל ויצא במהירות מהשיחה.
"רגע, רגע" צעק לה ובא לכיוונה.
הוא הניח את הקולה ואת הכוסות על השולחן ושירה פתחה את הבמבה וכיבדה אותו.
היא הלכה למחשב והפעילה כמה שירים.
הוא בינתיים ישב וחשב על כל השיחה.
'היא אוהבת אותו' חשב לעצמו 'וגם הוא אותה, מה יעזור לי להפריד ביניהם עכשיו ולהרוס ביניהם'
הוא התבאס נורא והרגיש רע עם עצמו, הוא לא חשב שהמצב ככה.
הוא רק לא קרא את השיחה של שירה ונועם עד הסוף, לכן לא ידע כמה צדק בנוגע למה שאמר לה באותו היום.
הוא חשב לעצמו שהוא בטח יודע כבר מה היא הולכת לומר ומצב רוחו השתנה, אך הוא ניסה לא להראות זאת.
"איזה שיר יפה זה" אמרה אליו שירה בעודה שרה את מילות השיר :
there are many things"
That I'd like to say to you-
"..But I don't know how
הוא חייך אליה והמילים הללו נכנסו לו עמוק למחשבות.
'הלוואי והייתי יודע איך להגיד לך מה אני מרגיש' אמר בליבו, והביט בה מחייך אך בפנים הרגיש עצב.
---------------
"יואו' איזה פאדיחות" אמרתי לו כששמתי לב שהוא שקוע בי.
איזה חיוך היה לו אז, והמבט שלו. נאכלתי מפנים.
נקרעתי לשתיים וקיוויתי מהשיחה לטוב, למרות שמצד שני חששתי והרגשתי רע בגלל המחשבה על נועם.
'הייתי צריכה לדבר עם נועם על זה לפני ולהגיע להחלטה כלשהי ולא להישאר ככה במצב פתוח אבל מאוחר מידי' חשבתי לעצמי.
"שטויות! מה פאדיחות עכשיו.. אני רגיל" אמר, הצביע עליי וגיחך לעצמו.
"אתה מזלזל הא?" אמרתי לו וקמתי לידו.
"מזלזל? בך וביכולת השירה שלך? אך פעם!" אמר בתוקף
"כן בטח.. י'מגעיל אחד" צעקתי לו בעודי מנסה לא לצחוק.
"מטומטמת" אמר לי בצחוק ונתן לי מכה בכתפי.
"אייה" אמרתי לו
"אופס שכחתי שאת שבירה" אמר והחטפתי לו בעיטה לרגל והוא החל לצעוק.
"מי שביר עכשיו?" שאלתי בערמומיות והוא תפס אותי ונעמד מולי, הרגשתי את הנשימות שלו.
הייתי במצב לא נעים, מצד אחד רציתי את זה ומצד שני לא ובהחלטה מהירה התכופפתי לפתע והתיישבתי על מיטתי.
"די דיי" אמרתי מתנשפת "בוא נהיה רציניים" הוספתי בחיוך.
"חח כן צודקת" אמר תוך כדי שהוא מוזג לי ולו כוס קולה.
"קחי" הביא לי כוס אחת והתיישב על ידי ואז החלה מן שתיקה מוזרה, שתיקה רועמת כזו..
לאחר כמה דקות של אי נוחות אביעד אמר בקול מתנצל "שירה תקשיבי..."
תגיבוווו יפות שלייי3>
אהה.. ואם אתן חושבות שיש משהו שצריך לשנות, הערות וכאלה- תגידו
אעאעאעאעאעא
מחכהההההה להמשך
את כותבת מקסים
השלמתיי כמה פרקים אחח מדהימים אחד אחד
מה יהיה עם שירה ?!מסכנה...... 😢
אוהבת'ך תמשיכי
3>
QUOTE (mayafi16 @ 01/10/2007) אעאעאעאעאעא
מחכהההההה להמשך
את כותבת מקסים
אעאעאעאעאעאעאעאע..
אני מתה עליךך3>
QUOTE (d-a-n-d-i @ 01/10/2007) השלמתיי כמה פרקים אחח מדהימים אחד אחד
מה יהיה עם שירה ?!מסכנה...... 😢
אוהבת'ך תמשיכי
3>
איזה מתוקההה3>
תודה מאמי..
מקווה שתמשיכי לעקוב😉
אוהבתותך3>
ווואי איזה פרק יפה!!!
נווו מה עם ההמשך...?? מה היה בשיחה???
הם יחד???
חחח יותר מדי שאלות מה?😁
מחכה להמשך..
QUOTE (karnusha_167 @ 01/10/2007) ווואי איזה פרק יפה!!!
נווו מה עם ההמשך...?? מה היה בשיחה???
הם יחד???
חחח יותר מדי שאלות מה?😁
מחכה להמשך..
תודה מאמי שלייי:]
לגביי כ-ל השאלות שלך חיחיחחXD
את תדעי בפרק הבאא
נהנהנהנהנה😛
3>
QUOTE (HeNNNNNNN @ 01/10/2007) מדהים :],
תמשיכיי מאאמי
תודו'ששש:]
אני ימשיך מחר, אני עייפהה😛
לשנוות?
שומדבר,
הכתיבה שלך פשוט מושלמת,
כל פסיק,כל נקודה,כל אות במקום!
תמשיכייי..
QUOTE (Noykush @ 02/10/2007) לשנוות?
שומדבר,
הכתיבה שלך פשוט מושלמת,
כל פסיק,כל נקודה,כל אות במקום!
תמשיכייי..
מתה עליךךךך3>
מדהים :]
המשך!!!
אוהבת 3>
תודה בנותP:
אני ימשיך מאוחר יותר בע"ה 3>
