מאמי....
ממש יפה.. אבלל עצוב 😢 ... ;;;;; |
אוהבת :]]
***פופאי***
^ * ^ * ^
QUOTE (שקדייי @ 27/11/2007) וואו... פשוטטט מדהיםםם !
אני לא מבינה את אריאל, למה היא נפרדה ממנו בכלל? היא כזאת דפוקה!
מחכה להמשך 3>
😉 😉
מווווווווווווווושלם !
יש לך אחלה טעם במוזיקה (:
והכתיבה שלך? מדהימה אותי בכל פעם מחדש.
אני מאווווווהבת בסיפור הזה !
QUOTE (LoLiii @ 27/11/2007) מווווווווווווווושלם !
יש לך אחלה טעם במוזיקה (:
והכתיבה שלך? מדהימה אותי בכל פעם מחדש.
אני מאווווווהבת בסיפור הזה !
תודה כולם ! 😊
אחלה טעם במוזיקה?
זה crossfade |רר|
וואוווווו
זה רק מה שיש לי להגידד
אני יושבת פה מאתמול וקוראת את הסיפור מההתחלה,פרק,פרק
וכל פרק מדהים יותר מהקודם
~ מחכה לפרק הבא ~
פרק 33-
מיתרי הקול שלי ניסו כמה שיותר להוציא צלילים נעימים.
אני אוהבת לשיר ,בחובבניות.
מול מסך המחשב אני מדליקה שיר מוכר ושרה בקול מלא את מילות השיר.
מרגישה סיפוק מידי לאחר סוף השיר.
הוצאתי את הפתק מהתיק שמודיע על תחרות שירה בציבור בבית ספר.
אין מצב בעולם שאני אשתתף בזה.
המשכתי לשבת על המיטה והמחשבות עפו להן.
כריס כריס כריס כריס כריס.
העיניים הכחולות האלו שלו שגורמות לי לרצות לאהוב אותו עוד יותר.
לא היה לי ספק שהוא קרא את המכתב , בטוח הוא קרא.
הסקרנות הרגה אותו , לא נתנה לו מנוחה עד שהוא קרא עד המילה האחרונה.
פתחתי מחברת היסטוריה והתחלתי לעשות את השעורי בית שניתנו.
-----------
"כריס בחייאת אחי..לך לזה.." אמר לי אור.
"מה אתה רוצה ממני?" אמרתי.
"נו לך לתחרות שירה הזו אנערף..יאללה תשחק אותה! זוכים בהקלטת שיר! באולפן! אחי תמיד אהבת לשיר..פשוט הזנחת את זה לאחרונה.." אמר לי אור ודיפדף בעיתון הספורט.
"עזוב..וזה רק של זוגות.." אמרתי והרגשתי שאור עומד להגיד משהו על אריאל.
"תהיה זוג עם אריאל." אמר וצחק קלות , "כן שנייה , הבחורה שונאת אותי.." אמרתי.
"היא לא שונאת אותו..תסתכל על המכתב הזה אחי..שפיכת לב.." אמר וקרץ לי.
"ובכל זאת , מי ירצה לראות זמר מעפן בכיסא גלגלים על הבמה?" אמרתי באנחה.
"מה אתה דוחף את המגבלה הזו לכל חור? אתה מזה שלילי ..לחלוטין..נו קח את זה הכי בקליל,לך לתחרות..תזכה..ותקליט שיר שאתה אוהב..זה בן זונה" אמר וצחק.
"וגם , תאמין לי..הבנאדם הראשון שיגיד אפילו מילה על הכיסא גלגלים שלך..אני אפרק לו ת'צורה,למה מי הם?" אמר כמו עבריין קשוח,והוא לא.
"ממש תפרק אותו! הרגת אותי" אמרתי וצחקתי ,"אולי אני אופיע" אמרתי והעלתי רעיונות לשירים בראשי.
"אבל אם מי אני אופיע?" אמרתי.
"עם אריאל! כוסעמק..תציע לה רק לשיר , לך תדע אולי..אולי בסוף תחזרו להיות ביחד בעקבות זה.." אמר ברצינות.
"כן ..בגלל שיר מסריח אני אחזור לאהבת חיי..רעיון גאוני!" אמרתי בציניות מוגזמת , "אני אמרתי את דבריי,לדעתי..לך תדבר איתה על זה." אמר וחזר לעיתון.
ואני נתקעתי במחשבות ארוכות על התחרות ואריאל.
-----------
אריאל-3>-אומר/ת:
אז כדאי לי להופיע?
אביב! אומר/ת:
ברור , את שרה אחלה..ויא מכוערת אחת , מה נזכרת בי לפתע?
אריאל-3>-אומר/ת:
לא נזכרתי,התגעגעתי אביבי (:
אריאל-3>-אומר/ת:
ואני באמת שרה אחלה?
אביב! אומר/ת:
יותר מאחלה. וכן אני גם התגעגעתי..חח..
אריאל-3>-אומר/ת:
מה יא קוף? מה קורה?
אביב! אומר/ת:
בסדר גמור,חיים כרגיל..מה איתך?
אריאל-3>-אומר/ת:
סיימ שיט,חרא בערך:] געגועים לכריס,התמודדות עם העובדה שהבנאדם עוד שנייה מתמוטט לי,אמא שלי מתחילה לשנוא אותי.
אביב! אומר/ת:
פאק אריאל!!! דיברנו לפני שבועיים ועדיין את וכריס לא חזרתם? די תחזרו בחייאת
אביב! אומר/ת:
ועוד הבנאדם אחרי תאונת דרכים..קשה לו בלעדייך..הוא צריך אותך לצידו,גם בזמנים הטובים ו..גם ברעים.
אריאל-3>-אומר/ת:
יפה אמרת , אבל עדיין. נפרדתי ממנו..וגם יש לי מישהו:\ בערך..נדמה לי
אביב! אומר/ת:
מה? מי? אני מפרק אותו שיעזוב אותך.. חחח
אריאל-3>-אומר/ת:
אלי מיב'.
אביב! אומר/ת:
איך הגעת ליצור הזה אריאל?!
אריאל-3>-אומר/ת:
תגזים,הוא לא יצור.הוא אחלה דווקא..והוא אוהב אותי ודואג לי..המון..אוף אביב אני מבולבלת =[
אביב! אומר/ת:
אני אומר שתבואי לבקר אותי קצת בביתי הנחמד
אריאל-3>-אומר/ת:
אתה כל כך רוצה לסבול אותי היום? אחרי חפירות במסנג'ר אתה עוד רוצה לראות את פרצופי המכוער?
אביב! אומר/ת:
שתקי ובואי [=
אריאל-3>-אומר/ת:
עוד שעה אני אגיע , אני צריכה לסדר את החדר קצת...
אריאל-3>-אומר/ת:
אז אני כבר אבוא,תודה אביבי מתה עלייך בנאדם
אביב! אומר/ת:
ביי אריאלי אוהב..
סיימתי את השיחה וקמתי מהכיסא וסידרתי את החדר המבולגן.
היה לי ממש חם אבל חשק להתקלח לא היה , החלפתי לגופייה ואספתי את השיער לקוקו גבוה.
ירדתי למטה וחטפתי תפוח,נגסתי בו ובינתיים חשבתי..
'אם מי אני אשיר בדיוק בתחרות שירה?'
נגסתי עוד ביסים בתפוח וזרקתי אותו לפח , חיפשתי את הפלאפון אך לא מצאתי אותו.
"אמא!! איפה הפלאפון שלי?! הוא היה על השולחן בסלון!" צעקתי.
"החזרתי אותו לחדר שלך!" אמרה ועליתי חזרה לחדר.
הפלאפון ישב ממש מול המחשב ולא שמתי לב אפילו.
כמו גורל,כמו ספר שנכתב ממזמן..
קלטתי הודעה מכריס.
כריס..אומר/ת:
אני חייב לדבר איתך,אבל ממש ברצינות.ובבקשה אריאל בלי סצנות כי אני אוהב אותך ואת יודעת את זה במיליון אחוז,אני לא רוצה להרוס לך את החיים או את הלב..אני רק רוצה לדבר איתך.וזה גם בקשר לתחרות שירה.
רעד קל עבר בכל גופי,המשפט הקצר 'אני אוהב אותך' נדבק לי בראש והרגשתי שכריס חוזר עליו רק בשבילי.
חטפתי את הפלאפון ורשמתי עם חיוך קטן -תתקשר אליי בערב,בשיא הרצינות..רק לדבר..-
אדישות מטורפת,למה אני כזו ? למה ?
משחקי אגו,פשוט ככה.
ירדתי למטה עם הפלאפון ופניתי לעבר הדלת.
יש לי הליכה ארוכה עד לאביב.
-----------
"אחי מה אתה עושה במחשב?" שאלתי את אור שהתעסק במסנג'ר שלי כל עוד אני מנסה לפענח תרגיל מסובך ביותר במתמטיקה.
"סתם..עוזר לעולם" אמר וצחק ולא הבנתי את כוונתו.
גילגלתי עיניים ושמעתי את צליל ההודעה מהפלאפון.
"זרוק לי את הפלאפון" אמרתי לאור , הוא הרים את הפלאפון והעביר אותו אליי.
פתחתי את ההודעה , -תתקשרי אליי בערב,בשיא הרצינות..רק לדבר..-הודעה מ...אריאל ?
"אחי..אריאל הרגע שלחה הודעה מיוזמתה שהיא רוצה לדבר איתי.." אמרתי בהלם.
"רואה אחי? הכל מתחיל להסתדר לא?" אמר וצחק,הוא הוסיף קריצה ואני צחקתי גם.
לא הבנתי מה הולך כאן,אבל אהבתי את זה.
המשך יבוא.
הכתיבה שלי התחרפנה היום..זה לא דומה לי.
אאת כותבת פשוט מדהים :]
המשך ..
אתר האהבה הישראלי