QUOTE (lidorushit @ 04/12/2007) קצרררררררר אך מקסים =]
😉
כזההההה מדהים! מאוהבת בסיפור הזה.. =]
שיחזרו כבר!!!!!!!!
מחכה להמשך 3>
חג שמח קופה! =]
2 המשכים מדהימייים !
מחכה להמשך בוובי
מדהים ! קראתי הכל
את כותבת מקסים
תמשיכי (:
פרק 35-
" יומני היקר , בפעם האחרונה שכתבתי בך אלו היו רגעים של אושר ואהבה מטורפת.אני רק רואה את העמוד האחרון שבו כתבתי ובא לי לבכות.
'אתמול כריס היה פה , היה מדהים..לגעת בו ולהרגיש אותו לידי, אני כל כך אוהבת את הבנאדם הזה ..הוא מלאך פשוט מלאך שנשלח אליי מלמעלה , נסיך קטן שלי.'
איך אני בכלל אוכל לחזור אחורה? איך אני אוכל להפסיק לבכות על האהבה הזו? לבכות על כריס...
אוח באמת שבא לי לעזוב הכל ולברוח מפה , בא לי להניח הכל ופשוט לשכב במיטה שלי..עם מוזיקה ושוקולדים.להיעטף בשקט פנימי.רק אני.רק אני.
אני וכריס משתתפים ביחד בתחרות שירה בתיכון לקראת סוף שנה , מפחיד אותי..זה מפחיד אותי לעמוד לידו ולשיר.
במיוחד הקטע שאני מעיפה עליו מבט והוא מתחתיי,הוא יושב על פאקינג כיסא גלגלים..כיסא גלגלים שבגללו אני לא מסוגלת אפילו להסתכל על כריס יותר מדי.
כריס עדיין מדהים לדעתי,חיצונית ופנימית.הכיסא גלגלים לא הוריד אפילו אחוז אחד מאהבה שלי כלפיו,הוא עדיין מושלם בשבילי.
הוא עדיין מלאך..מלאך שנשלח אליי מלמעלה.הנה אני בוכה.שוב.אני בוכה כל הזמן..נמאס לי לבכות מעצב!!!! מגעגועים! בא לי לבכות משמחה!
אמא שלי עוינת כלפיי לאחרונה,הנה עוד סיבה כדי לברוח.רק לברוח.
עוד 9 ימים שנת הלימודים מסתיימת,החופש הגדול מתחיל.
איך לא בא לי להיות חודשיים בחופש,ממש לא בא לי.
ועוד שהתרחקתי מהחברות שלי , וכבר אני לבד.
פשוט לבד.
ואני תקועה במצב שאני מאוהבת , ושהוא מאוהב בי גם..דווקא אני כבר לא יודעת מה הולך.אבל..
זה לא אמור להיות ככה.
ששני הצדדים אוהבים,אמורים להיות ביחד! לא? אוף באמת שבא לי לצרוח במלוא הגרון וללכת מפה.
טוב יומני היקר,אני הולכת להתאמן קצת בשירה..מחר התחרות ..ביי..מקווה לעדכן בקרוב,מקווה לעידכון שמח."
כתבתי ביומן והנחתי אותו חזרה במקום.
פתחתי את המדייה פלייאר ובחרתי בשיר אקראי.
חזרת פתאום,
הנה אתה בבית.
תן לי רק דקה לנשום
באת לי כל כך, כל כך פתאום.
היה לי קשה,
אני לא מתלוננת
כי אני יודעת ש...
גם לך היה ודאי לא קל.
אם, אם רק,
ורק אם תרצה,
נהיה פה גם מחר
אל תתנצל
תראה כעת זה לא חשוב
תן לי דקה להתרגל אליך שוב...
חזרתי פתאום,
הנה, אני בבית.
תני לי רק דקה לנשום,
באתי לך כל כך, כל כך פתאום!
היה לך קשה,
ואת לא מתלוננת,
את הרי יודעת ש...
שגם לי היה ודאי לא קל.
אם, אם רק,
ורק אם נרצה,
נהיה פה גם מחר
לא נתנצל - כעת זה לא נראה חשוב
תני לי דקה להתרגל אלייך שוב...
שוב...
סיימתי לשיר והרגשתי מועקה בגרון , לקחתי את הפלאפון מהשידה וראיתי שיש לי שיחה שלא נענתה מכריס , 'הפלאפון כנראה היה על שקט..' אמרתי לעצמי.
חייגתי את מספרו , "הלו" ענה לי במהירות.
"היי..התקשרת?" שאלתי.
"כן..שמעי את זוכרת שמחר חזרה גנרלית ב-5 בצהריים בתיכון?" אמר.
"כן אני זוכרת .." אמרתי בשקט,נשענתי על השידה.
"את צריכה טרמפ? אור לוקח אותי.." אמר.
"לא..זה בסדר.."
"סבבה , יאללה נתראה מחר ביי.." אמר וניתק.
אפילו עם ידידים אין לי כאלה שיחות בטלפון,מה זה היובש הזה?
אני מתגעגעת אליו.
מתגעגעת אליו בטירוף,מתגעגעת ללחישות הקטנות שלו באוזן..לנגיעות המיוחדות שלו.
לעיניים הכחולות שלו ..כחולות כים.טהורות,בדיוק כמוהו.
אני צריכה , אני חייבת..לעזוב.
אני חייבת לעזוב את הלב שלי לעת עתה , להיות קצת יותר מקצועית ..אנחנו מופיעים ביחד ואני לא יכולה להיות ריגשי ומושי כזו.
להתאפק,לא להראות אפילו טיפת אהבה בעיניים.
אני אהיה חזקה,חזקה לעמוד בפניו.
-------
"אוקיי זה היה מעולה לא?" שאלתי את אור שישב על צד הבמה.
"כן הייתם אחלה ביחד" אמר וקרץ לאריאל.
היא חייכה את החיוך המקסים שלה,אך באיפוק מסוים.
"אני שנייה באה" אמרה והלכה לעבר מאחוריי הבמה.
"וואי אחי , אתם שרים מעולה ביחד..פשש..לא ציפיתי.." אמר לי אור והרים את גבותיו.
"תודה..אבל היא זו שעושה הכל..למעשה..היא כזו..אוח מדהימה!!" אמרתי והכיתי עם ידי על גלגלי הכיסא שלי.
"מקווה שיהיה טוב .." אמר אור.
"יהיה..אני מבטיח לעצמי..אני ..חייב שזה יהיה מושלם." אמרתי ופתאום ראיתי שהיא מתקרבת.
"אני עפה לקניון,אני אחזור בדיוק חצי שעה לפני התחרות..אני אתארגן מהר.." אמרה ופישפשה בתיק שלה.
"אוקי.." אמרתי באדישות.
"טוב..ביי" אמרה והלכה במהירות.
"כריס אחי,תהיה עוד קצת אדיש..יש מצב היא תחזור אלייך" אמר לי בציניות.
"אל תדאג אור..הכל יהיה טוב" אמרתי בביטחון עצמי שלא אופייני לי.
"מה קורה לך אחי? מה אתה מתכנן?" שאל.
"כלום.." אמרתי וחייכתי לעצמי.
"טוב אחי ..אתה רוצה טרמפ הביתה או שאתה נשאר פה?" שאל.
"אני נשאר פה..נתראה בערב" אמרתי.
"יאללה אחי בהצלחה ואני אראה אותך כבר היום בערב..ביי" אמר ויצא מהאולם.
"טומי !!!!!!" צעקתי למעלה.
"טומי !!!!!!" צעקתי שנית , "כן כריס מה?" צעק לי בחזרה טומי.
"אתה יכול לבוא שנייה?!" ביקשתי מטומי שישב למעלה בעמדת הדי'ג'יי.
"כן שנייה אני בא" צעק ושמעתי את טריקת הדלת.
אחרי כמה דקות הוא הגיע מולי , "מה רצית כריס?" שאל.
"קח את הדיסק הזה..אני רוצה שאחרי הקטע שלי ושל אריאל..מיד תשמיע את השיר הזה אוקיי?" ביקשתי.
"תראה לי.." אמר והגשתי לו את הדיסק.
"הא אוקיי מעולה..סבבה אחי.." אמר והינהן בראשו.
בדיוק רבע שעה לפני העלייה לבמה , הייתי מאחורי הקלעים עם אריאל.
שלבשה שימלה קצרה ולבנה , השיער שלה נראה מדהים.
ובכלל , היא נראתה כל כך יפה באותו הערב.
אם הייתה לי מצלמה הייתי מתעד את היופי הזה שזרח בדיוק עלייה.
היא הציצה מבעד לוילונות הגדולים , "יואו..כמה אנשים..אני לא יודעת אם אני אצליח." אמרה ונשמה עמוק.
"את תצליחי,הנה אמא שלך..ואחותך..ו..ורגע..מי זה? זה אלי?" שאלתי כאשר הייתי לידה והבטנו שנינו מבעד לוילונות.
"כן זה אלי.." אמרה ושתקה.
"מה..קרה משהו ביניכם?" שאלתי.
"פתאום זה מעניין אותך?" שאלה והביטה בי עמוקות.
"זה תמיד עניין אותי אריאל.." אמרתי וניסיתי לשמור על איפוק מסוים.
"נפרדנו אוקיי?" אמרה והתרחקה ממני לעבר שאר המשתתפים.
"אוקי.." אמרתי בשקט.
"כל המשתתפים בבקשה להסתדר לפי סדר העלייה לבמה!" אמרו במיקרופון.
אני ואריאל עולים לבמה אחרונים,רק שלושה זוגות מופיעים כולל אנחנו..כולם מפחדים להופיע מול קהל.
הזוג הראשון עלה לבמה והחל לשיר ,לא התרכזתי מה הם שרים.
רק הסתכלתי על אריאל שחלקה צחוקים עם כמה בנות.
לפתע הילה צצה משום מקום וניגשה אליי ,"כריסי! וואי מזה בהצלחה היום" אמרה ונשקה לי בלחי.
"תודה הילו.." אמרתי בשקט.
"מה ? אתה נראה מזה בדיכאון כריסי.." אמרה ועיקמה פנים.
"לא..אני סתם..חששות לגבי השיר.." אמרתי.
"ילך לכם טוב ! אני בטוחה בכך" אמרה בחיוך גדול.
"אני הולכת לאחל בהצלחה לבת זוג שלך לשיר אוקיי?" אמרה וקרצה לי קלות ,"הא ו.." החלה לומר והתכופפה לי לכיוון האוזן ולחשה , "אם אתה אוהב אותה , תראה לה את זה כמה שיותר כריסי,בהצלחה." אמרה ואני זה שנשקתי לה בלחי הפעם.
"באמת תודה הילו..אני צריך את זה..המון בהצלחה" אמרתי בחיוך,"יופי..רק תחייך." אמרה והלכה לעבר אריאל.
מחיאות כפיים סוערות נשמעו מבעד לוילונות והזוג הראשון ירד מהבמה לעבר מאחורי הקלעים.
שמעתי כמה מילמולים מהמיקרופון ,טלי ואפרת עלו לבמה.
מוזיקה החלה להתנגן ואני בינתיים הסתכלתי לעבר אריאל שעדיין שוחחה עם הילה.
לאחר כמה שניות הילה חייכה אליה ויצאה משמה.
התקרבתי באיטיות לעבר אריאל עם הכיסא גלגלים.
"בהצלחה לנו.." אמרתי בשקט.
"הרבה בהצלחה." אמרה ולא חייכה,רק הסתכלה עליי.
המבט הזה שלה שיכול להטריף את הלב שלי ככה בקלות , אני אוהב אותה.אני אוהב אותה.
והיא הולכת לראות את זה היום.
-------
נערה לא מוכרת התקדמה לעברי , "בהצלחה אריאל!" אמרה לי.
"תודה רבה , אני מכירה אותך? מצטערת כי..אני סנילית בטירוף." אמרתי.
"אני ידידה טובה של כריס,שילך לכם רק טוב היום." אמרה בחיוך כובש,'היא ממש יפה.' חשבתי לעצמי.
"תודה..." אמרתי וסידרתי את שולי השמלה.
"את יודעת..הוא מזה אוהב אותך..אפילו אם הוא לא מראה את זה..הוא אוהב אותך..יותר מהחיים שלו אריאל." אמרה לי ואני שתקתי.
"הילה,אם הוא אוהב אותי ...למה הוא נתן לי ללכת כל כך בקלות?" שאלתי והיא הביטה בי בשפתיים חתומות.
העברתי יד בשיערי , "רק שמאבדים מישהו קולטים את כמות האהבה כלפיו אריאל,אל תשפטי אדם בשעת מעשה..הוא כל כך היה בחששות ובפחדים מהרגע שנפרדת ממנו..הוא לא הבין למה..הוא לא ..לא מצא מילים להגיד לך,מילים שרק יראו כמה שהוא אוהב אותך ושאת שייכת לזרועותיו." סיכמה את הנושא.
"אני חייבת סיגריה." העברתי נושא,מנסה למחוק את העובדה שאני זו שטעתה בפעם הזו.אני זו שהחליטה דברים לא טובים.
"בכל אופן,בהצלחה." אמרה עם חיוך גדול והתרחקה משם.
פתאום כריס התקרב אליי.
"בהצלחה לנו.." אמר כמעט בלחש , "הרבה בהצלחה." אמרתי והסתכלתי עליו.
'רק שמאבדים מישהו קולטים את כמות האהבה כלפיו אריאל..' נזכרתי בדברייה של הילה ורציתי לבכות.
על כך שאני מטומטמת ועושה שטויות.
מחיאות כפיים רמות נשמעו,כריס ואני הרמנו את ראשינו וראינו את טלי ואפרת יוצאות מהבמה.
"אומיגוד..תורנו.." אמרתי והבטן התהפכה.
הפרפרים התרבו בבטני ורעדתי.
התקרבנו לאט לעבר הוילון הגדול,מצפים שיקראו לנו.
"אל תדאגי,אנחנו נהיה טובים." אמר לי כריס עם חיוך,התגעגעתי לחיוך הזה.
הוא לפתע תפס לי את הידיים וזרמים חמים נשלחו ישר ללבי.
אני מאוהבת בו.
הלב שלי שייך רק לו.
"אני מזמינה לבמה , את כריס אדלר ואת אריאל טאטו" מחיאות כפיים סוערות נשמעו ישר אחרי שהיא סיימה להקריא את השמות שלנו.
הפרפרים המשיכו להסתובב בבטני,רציתי לצרוח,לברוח.
'לא..אני יכולה לעשות את זה!' אמרתי לעצמי ..
ונכנסנו ביחד לבמה.
ראינו את השרפרף הגבוה שהביאו במיוחד בשביל השיר שלנו,התיישבתי וישרתי את השמלה.
כריס ישר הגיח מצד משמאל.
לקחתי את המיקרופון וכך גם כריס.
'רבות הדרכים,גיטרה,כיסא גלגלים,אהבה,נשיקות,טלפון,מיקרופונים,אחיות,אור,שקרים,שטויות,נשימות עמוקות' מליון ואחת מילים רצו לי בראש.
המוזיקה החלה להתנגן ברקע,והגיע תורי..לשיר.
"שוב מזוודות קטנות פתוחות על המיטה שלי
אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי
והסיפור אותו סיפור של מוות ופרידה
שלום געגועים להתראות לאהבה
הזכרונות מאחורי ישארו קפואים
חנות של מזכרות אקנה לי כמה חדשים..." שרתי ונשמתי עמוק,חיכיתי שהמוזיקה תעבור ויגיע הבית השני.
הסתכלתי לצד וראיתי את כריס מחייך לעבר הקהל.
הבטתי לעבר הקהל ואיכשהו קלטתי את אחותי.
מחייכת אליי במלוא השמחה.
הנה,מתחיל הבית השני.
"ובטיסה אל תוך שמיים שצבועים שחור
אני נשבעת אף פעם לא להביט אחור
אתה וודאי ישן אז בטח לא תשמע אותי
אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי
החברים מאחורי ישארו שלך
במילא הם היו תמיד שם ורק בשבילך..." סיכמתי את הבית השני בחיוך.
הנה , הפזמון.
כריס שלי...
"רבות הדרכים לאהוב אותך
ארוכה ביותר הדרך לשכוח
אהבנו עמוק
אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק..." הוא שר באיטיות , הוא שר מדהים.
רציתי לנשק אותו.
"בכל סיום יש התחלה של משהו חדש
ומרחוק אפשר לראות את זה לא מטושטש
האהבה שלך אלי היתה לאזיקים
סגורה בתוך קופסא
נשארת תלויה כמו בובת חוטים
הכאבים מאחורי ישאירו בי סימן
רבות הן הדרכים וארוכות...אבל לאן?" שרתי את הבית השלישי , התחלתי להחדיר את מילות השיר לתוך לבי.
זה כל כך אמיתי , יואו.
"רבות הדרכים לאהוב אותך
ארוכה ביותר הדרך לשכוח
אהבנו עמוק
אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק..." הוא שוב שר את הפזמון.
מקסים שלי.
הפעם אזרתי אומץ , והוצאתי את כל העצב הדיכאון והכעס שאגרתי במשך כל התקופה הזו.
"שוב מזוודות קטנות פתוחות על המיטה שלי
אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי
אתה וודאי ישן אז בטח לא תשמע אותי
אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי
הכאבים מאחורי ישאירו בי סימן
רבות הן הדרכים וארוכות...אבל לאן?" שרתי בעוצמה מטורפת,הרגשתי שהדמעות עולות לעיניי.
הפזמון האחרון.
שרנו יחד , כריס ואני..כריס ואני.
"רבות הדרכים לאהוב אותך
ארוכה ביותר הדרך לשכוח
אהבנו עמוק
אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק..."
סיימנו את השיר , נשמתי לרווחה.
מחיאות כפיים שלא מהעולם הזה נשמעו, ראיתי את כל הקהל קם על רגליו ומוחא לנו כפיים.
וכל מה שרציתי זה לבכות.
רק לבכות.
הנחתי את המיקרופון על השרפרף וירדתי מהבמה ישירות לכיסאות של הקהל.
התחלתי ללכת לכיוון היציאה הראשית.
אני רק רוצה לצאת החוצה,לעשן סיגריה ולבכות.
'רבות הדרכים לאהוב אותך,ארוכה ביותר הדרך לשכוח.' לא נראה לי שיש משפט יותר אמיתי ונכון מזה.
אני רק צריכה לשכוח..לעזוב..ולשכוח.
עשיתי יותר מדי טעויות,לא מגיע לי לחזור אליו.
לא מגיע לי בכלל לשמוע אותו אומר לי "אני אוהב אותך".
אני בטח רק משלה את עצמי וחושבת שהוא עדיין יאהב אותי,מה הסיכוי?
מוזיקה מוכרת החלה להישמע והסתכלתי אחורה וראיתי שכריס עדיין על הבמה.
ראיתי שהוא הרים את המיקרופון וקירב אותו לפיו.
"זה בשביל מלאך..מלאך שנשלח אליי מלמעלה.." אמר.
הרגשתי את הדמעות החמימות והמוכרות נופלות לאט לאט.
"מפתח המרחק פתח לי שער של געגועים
והפחד השואל בי האם את שלי
אל תעזביני את המלאך שלי"
הדמעות זרמו וזרמו,בקצב שאי אפשר לתאר.
"לפעמים אנ'לא מבין אותך את עוברת שינוי
לפעמים אני בורח לא להיות תלוי
אבל חוזר אלייך אל המלאך שלי"
הוא המשיך לשיר ובכיתי מהתרגשות,לא יכלתי לנשום.
"אני נווד זרוק שהתאהב לו בנסיכה
כי בין כל היפות האלו את היית שונה
אני שלך לנצח את המלאך שלי
אני שלך לנצח את המלאך שלי"
הוא סיים את השיר והקהל מחא כפיים בשנית.
"תודה." אמר ויצא מהבמה לעבר מאחורי הקלעים.
נשמתי עמוק ושמעתי מהבמה "השופטים כרגע בוחרים את המנצח,צאו להפסקה של חמש עשרה דקות ..יש כיבוד בחוץ..".
רציתי לרוץ לעבר כריס , אך מלא אנשים פנו אליי.
"היית מעולה." ,"וואו זה היה ממש מרגש." ,"אני בטוחה שתזכו!"
רק חייכתי וניסיתי לנגב את הדמעות.
לפתע נתקלתי באחותי.
"לירון ..אומיגוד" אמרתי וחיבקתי אותה.
"יש לך זהב ביד,אל תאבדי אותו..לכי אליו" אמרה בחיוך ואני כבר הלכתי במהירות לעבר מאחורי הקלעים.
חיפשתי את כריס בעיניי ולא מצאתי אותו , "טלי יש לך מושג איפה כריס??" שאלתי בעצבנות.
"הוא הלך בדיוק אחרי השיר.." אמרה.
-------
"אז מה אמרת? ש..שהיא פשוט ברחה ולא הספיקה אפילו לראות אותי שר?" שאלתי את אלי.
"כן אחי..נשבע לך.." אמר לי אלי בזמן שהסיע אותי חזרה הביתה.
"טוב..הכל היה לשווא." אמרתי בבאסה , "הגענו." הודיע לי אלי בדיוק שעצרנו מול ביתי.
"ביי אחי." אמרתי לו לאחר שעזר לי לרדת מהמכונית.
"ותודה.." אמרתי.
"על לא דבר אחי,ביי." אמר ונכנס חזרה למכונית,ונסע.
נכנסתי לבית הריק , וחיכיתי במטבח עד שאמא שלי או מישהו יגיע.
אחרי חצי שעה אמא שלי נכנסה לבית ,"אוי כריס ! זה היה מקסים!" אמרה ישר וחיבקה אותי.
"תודה..." אמרתי.
"למה ברחת ישר משם? לא חיכית אפילו לתוצאות!"
"מי זכה?" שאלתי.
"הזוג הראשון..מצטערת חמודי.." אמרה.
"זה בסדר,לא השתתפתי בזה כדי לזכות.."
"שמתי לב , מה..איפה אריאל?"
"לא יודע..אמרו לי שהיא יצאה לפני ששרתי לה את השיר." אמרתי בעצבים.
"מה? באמת? אבל..אבל אני ראיתי אותה! ראיתי אותה עומדת בצד ..בזמן השיר שלך" אמרה ופתחה את המקרר.
"את רצינית?" שאלתי.
"כן..היא עמדה שמה,בהלם !" אמרה והוציאה בקבוק שתיה.
"יש מצב את מקפיצה אותי אלייה?" ביקשתי.
"כן עוד חמש דקות..אני צמאה.." אמרה ומזגה לכוס שתייה קרה,"רוצה?" שאלה וסיננתי ,"לא..".
החמש דקות האלו עברו כמו שנה שלמה.
"נו אמא אפשר לצאת?!" שאלתי בעצבים מוגזמים,"כן..כן..שנייה אני מביאה את המפתחות מהמטבח" אמרה בזמן שעמדתי מול הדלת.
בינתיים פתחתי את הדלת ,"אריאל" אמרתי כאשר ראיתי אותה יושבת בחוץ.
התקרבתי אלייה.
עינייה היו נפוחות מבכי ,"אני כל כך אוהבת אותך כריס." אמרה בלחש.
"חשבתי ש..אני בחיים לא אוכל להגיד לך את זה ולהרגיש טוב עם עצמי." אמרה וקמה.
"הלוואי שהייתי יכול לקום מהכיסא המזורגג הזה ולחבק אותך." אמרתי.
"אני אוהבת אותך אהובי" אמרה והתכופפה על הברכיים.
"אני..אני מצטערת..על הכל..אני הייתי כל כך טיפשה וחסרת הגיון.." היא הרימה את ראשה כלפיי ושפתינו היו קרובות..הרגשתי את נשימותיה התכופות.
"אני שלך לנצח..את המלאך שלי" ציטטתי את השיר והיא נשקה לי נשיקה שהשתוקקתי לה כבר חודשים שלמים.
"התגעגעתי אלייך." אמרתי לה והעפתי שיערה סוררת מפניה.
"תבטיח לי שכלום לא ישתנה,תבטיח לי ש..אני לא אאבד אותך שוב..אני לא אהיה מסוגלת לעמוד בזה..כל הזמן הזה שלא היינו ביחד..אני.." התחילה לומר אך עצרתי אותה.
"מה שהיה ,היה..."
"נשק אותי." ביקשה.
עטפתי את פנייה עם ידיי וסגרתי את השיחה עם נשיקה ארוכה..מלאה באהבה.
המשך יבוא.
וואו זה היה ארוך
ווווווואו.
אין מילים!!!! הפרקקק הכי יפה שיששששששש!!!!!
ישששש הם חזררררו! =]]]
מהמם קופה.. תמשיכייי! 3>
דייייי שני את לא מבינה מה עשית לי יא מנווללת XDD
אני עם איפור והכל בדרך ליציאה.. ראיתי שהוספת פרק יישר נכנסתי..
ובכיתיי..
כל האיפור נמרח XDDD
דיי נו צריך לעבור עליו שוב...
דיי הקטע האחרון הרס אותי..
יצאו לי ים דמעות..
את פשוט כותבתת מדהיםםםם!!
את מבינה?!
מדהיםםם! 😉
אוהבת מלא מלא 3>
😮 ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווואו זה כ"כ מושלםםםםםםםםםם
אין מילה שמתארת את הפרק והסיפור עצמו יותר טוב, פשוט מושלם.
וווואוווו פשווווט מדהייםםם !!
כל הפרק אני עם דמעות .. במיוחד בחלק האחרון !
סיפור מדהים כ"כ 😊
מחכה להמשך ..
פרק שמעלה חיוך על הפנים 😁
פשוט מושלם!
אתר האהבה הישראלי