ואואואווווווווווווווווו
כל כך יפהההההההההה# : ]
עשית לי חשק גם 😛 חיעחח
מדהים
ואוו מדהים. .
כל הלידה שלה אני גוססת אצבעעות.....
המששששששך !
יואאאאאאאוווווווווווווווו
כל כך מדהיייייייייים !!!!!!!!!! .
כל הפרק כולי רועדדת כזה מתרגשת לראות מה קורה נשבעת ללללללך יואו ...
עשית לי מזה חשק ;P
בדיוק היום דיברתי על זה עם חבר שלי שזה מדהים (:
תמשיככככככי ;]
יואו כולי התרגשות איזה מאמי הקטנה הזאת ;P
---------------------
וסתם שאלה .
השם של הסיפור
בא מהכאב
זה ההריון, התינוקת ? .......
1000מםםםם
ואייי
בטח היא מזה חמודההה :]
ייאו ה מ ש ך :]
תודה בנווותת :]]
והשם של הסיפור, "בא מהכאב",
בגלל האונס - כל מה שעברה, כל הכאב..
וכל מה שבא מיזה - התאהבה באמת בעומרי, הקשר שלהם הפך לאמיתי
והתינוקת גם..
יותתר מאוחר המשך
איזה פארק מרגש אחד הפרקיםםםםםםםם=]
ליפז חמודייתתת
כמה שאני אוהבת את הסיפור הזה 😊 פרק אחד היפים.
המשך 3>
חניי איך יפה. .
איךך מרגשש .. .
אניי מתהה עליךך ועל הכתיבה שלך ..
הייתי ממש עייפה, ההורים, נוי וניב הלכו והבטיחו לחזור בערב.
עומריקי נישאר איתי :]
"מה שלום אמא של ליפז?" חייך וליטף את פניי "עייפה?"
"מאוד.." פיניתי לו מקום במיטה לידי והוא נשכב והניח את ראשי על חזהו "איך יצאת מהצבא?"
"עכשיו יש לי אחלה של מפקד"
"פיצוי על הטירונות" צחקתי
"בדיוק!" חייך "תישני נסיכה שלי"
"אני אוהבת אותך עומרי, תודה שהיית פה איתי"
"אני תמיד אהיה איתך"
"לנצח.." לחשתי
"לנצח" חזר אחרי ונישק אותי "אוהב אותך יפה שלי" חייך
עצמתי את עיניי, נרגעת מהיום הזה, מעכלת את כל מה שקרה...
בא מהכאב - פרק 65
---
"איך אני מאושר בשביל לינוי.." ניב אמר בדרך הביתה
"גם אני. ראית כמה היא מאושרת? מגיע לה.. כבר המון זמן לא ראיתי אצלה חיוך כזה אמיתי"
"גם אני" חייך חיוך קטן "בואי נלך לקניון לקנות לה משהו"
"סבבה, אבל בוא נעבור אצלי בבית.. אני אקח כסף"
"טוב" חייך.
נסענו אלי, נכנסתי הביתה, הוצאתי כסף והודעתי להורים שלינוי ילדה, שניהם נורא שמחו
ואמרו שיבואו גם בערב :].
לקחתי קרמבו לי ולשמן ויצאתי בחזרה.
---
פקחתי את עיניי וראיתי את עומרי מסתכל עלי ומחייך..
"איזה חיוך" אמרתי והוא נישק אותי, הסתכלתי סביבי.. מוודא שהכל באמת קרה וזה לא חלום.
"אני אוהב אותך יפה שלי" אמר לי ובדיוק ניב ונוי נכנסו.
נוי:"מה שללללומך?" אמרה בקול הקופצני שלה וחיבקה אותי "בשבילך" הוסיפה והביאה
לי שקית ורודה.
אני:"לא הייתם צריכים!"
ניב:"שתקי ותפתחי" חייך, "ומצטערים שאין ברכה, לא הספקנו לכתוב." יודע כמה הברכות
חשובות לי.
אני:"נוותר לכם, רק הפעם" חייכתי,
פתחתי את השקית ובפנים הייתי שמיכה בצבע ורוד בייבי ועליה כתוב בורוד
קצת יותר כהה: & ליפז &.. ודובי מתוק.
אני:"יואו.. זה מדהים!!!" חיבקתי את שניהם והודתי להם בלי סוף.
אחרי משהו כמו רבע שעה ההורים חזרו עם סבא וסבתא משני הצדדים ועם ההורים של נוי.
החדר היה מלא בשוקולדים ובלונים..
כולם רצו לראות את ליפזי.. הלכנו לחדר של התינוקות, והראתי להם מהחלון..
אבא צילם בלי סוף, סבא וסבתא התלהבו כ"כ..
---
השתחררתי מהבית חולים יומיים לאחר הלידה, ההורים באו לקחת אותי הביתה..
כשהכיסא של ליפז מאחורה.
שמתי את הקטנה בכיסא וכיסיתי אותה טוב טוב. ממש קר בחוץ.
תוך שניות היא נרדמה..
הסתכלתי על הנסיכה שלי, הייתי מתה מעייפות אבל לא יכולתי להוריד את עיניי ממנה לשנייה.
כשהגענו הביתה העליתי אותה לחדרה, התיישבתי על הכיסא- נדנדה כשהיא בידיי..
היא התעוררה, עיניה בצבע ירוק – אפור..
מאוד דומות לשלי.
"ליפזי.." ליטפתי את פניה, היא עצמה את עינייה ופתחה אותן לאחר כמה
שניות "יפה שלי, תכירי.. זה החדר שלך" אמרתי וצחקתי.
תמיד אומרים שצריך לדבר עם תינוקות.
"לינוי..." אמא נכנסה לחדר וחייכה, אחרי שנייה אבא בא מאחוריה וצילם אותי ואת ליפז
אני:"חח אבאא.." צחקתי, הפלאש סנוור אותה.
אמא:"יפה שלי את רוצה לאכול?"
אני:"כן.. אני רעבה"
אמא:"אוקיי, אני אכין משהו ואקרא לך כשיהיה מוכן"
אני:"סבבה" חייכתי אליה, היא ואבא יצאו מהחדר ואני נשארתי עם ליפז, עם הבת שלי..
אחרי כמה דקות היא נרדמה, שמתי אותה במיטה,
וכיסיתי אותה עם השמיכה שנוי וניב קנו לה:]
את הדובי המתוק שהם הביאו שמתי בסוף המיטה שלה,
ואת הדובי שעומרי קנה על הכיסא- נדנדה.
הפעלתי את המכשיר שדרכו אני יוכל לשמוע מה קורה בחדר וירדתי למטבח.
אני:"איזה ריח.." התקרבתי לסירים ופתחתי אותם "יאממי"
אמא:"זה תוך 2 דקות מוכן.. תערכי את השולחן בינתיים"
אני:"אבא אוכל איתנו?"
אמא:"הוא היה צריך לחזור לעבודה =/"
אני:"אה אוקיי"
כשהאוכל היה מוכן, התיישבנו לאכול..
---
חזרתי מהצבא הביתה, אמא שיגעה אותי שבימים האחרונים לא הייתי בכלל בבית ורצתה שאבוא.
כשנכנסתי הרחתי את ריח הבישולים שלה..
"מה את מכינה?" נתתי לה נשיקה בלחי והתיישבתי על השיש
"אתה רעב?"
"מאוד"
"תוך כמה דקות מוכן" חייכה אלי
"אני עולה להתקלח.. יש מים חמים?"
"הדלקתי את הדוד לפני חצי שעה, תבדוק ליתר ביטחון"
עליתי לחדר והורדתי את הנעליים, פתחתי את המים באמבטיה ושמתי על הכי חמים..
בינתיים התחברתי לאיסיקיו ואז חזרתי לבדוק את המים, הם היו חמים.. נכנסתי להתקלח.
כשסיימתי התלבשתי וירדתי למטה "מוכן?"
"אתה ממש רעב אה?" צחקה
"חח כן" הוצאתי קולה מהמקרר והתיישבתי בשולחן.
אמא שמה לי, לשיר ולה אוכל והתיישבה לאכול איתנו..
אמא:"מה שלום לינוי?"
אני:"בסדר ברוך ה'.. היום חזרה הביתה"
אמא:"כן? אני אלך לבקר אותה.. איך הילדה?"
אני:"מדהימה אמא.. נשבע לך! כזאת בובה"
שיר:"איך קוראים לתינוקת??"
אני:"ליפז"
שיר:"אני רוצה לראות אותה! עומרי תיקח אותי לראות אותה"
אני:"רוצה לבוא איתי היום?"
שיר:"כן!!!" התלהבה
אמא:"אני אבוא איתכם גם.. נראה מה שלומה"
אני:"סבבה" חייכתי.
כשסיימנו לאכול עזרתי לאמא לסדר את הכל ועליתי לחדר..
הדלקתי את המסך של המחשב, לינוי הייתה מחוברת..
עומרי =] -
יפה שליי?
לינויוש -
מאאממי.. מה קורה?
עומרי =] -
בסדר.. ואיתך? מה שלום ליפזי?
לינויוש -
בסדר ובסדר חח.. מה אתה עושה?
עומרי =] -
בדיוק סיימתי לאכול..
לינויוש -
מתי אתה בא לבקר? :]
עומרי =] -
מתי לבוא?
לינויוש -
מתי שבא לך..
עומרי =] -
אני הולך לישון קצת.. בערב אני אבוא טוב?
לינויוש -
סבבה נסיך
עומרי =] -
אמא שלי ושיר רוצות לבוא.. זה בסדר?
לינויוש -
ברור!!
עומרי =] -
אוקיי, אז בסביבות 7 נבוא
לינויוש -
טוב בובי.. לך לישון שלא תהיה לי עייף אח"כ
עומרי =] -
חחח בהי מאמי
---
בדיוק כשיצאתי מהחלון שיחה עם עומרי נוי שלחה הודעה...
The one & only –
החלטתי בסוף לסגור מועדון, יום שישי.. אני אומרת לך למקרה שתתחרטי
לינויוש -
טוב... ואני מצטערת. שלחתי ואחרי שלא ענתה כמה דקות שלחתי עוד הודעה:
לינויוש -
..?
The one & only –
מה את רוצה שאני אגיד?!
לינויוש -
לא יודעת... ליפז בוכה, הלכתי אליה.. ביי מותק
The one & only –
ביי
התנתקתי מהאסיקיו והלכתי לחדר של ליפז, הרמתי אותה והעפתי מבט בשעון..
זאת השעה שלה לאכול.
סגרתי את דלת חדרה והתיישבתי על הכיסא, האכלתי אותה..
היא הסתכלה עלי, כזאת מדהימה..
---
בסביבות 7 עומרי, שיר וההורים שלהם הגיעו,
אבא פתח את הדלת ואחרי 2 דקות בערך ירדתי אליהם.. שיר רצה אלי וחיבקה אותי חזק..
שיר:"איפה התינוקת??"
אני:"בחדר שלה.. ישנה. אם תיהיי בשקט נעלה אליה"
שיר:"אני אהיה בשקט" לחשה ואני צחקתי,
ההורים של עומרי אמרו לי מזל ועלינו כולנו לחדר של ליפז..
בשקט נכנסו, שלא תתעורר והם ראו אותה.
אמא שלו:"איזו מדהימה" חייכה ואבא שלו הסכים איתה, שניהם יצאו מהחדר וירדו
לסלון – להורים שלי..
שיר:"אפשר ללטף אותה?" שאלה בחיוך קטן ומבויש
אני:"ברור" חייכתי.. עומרי הרים אותה וקירב אותה אל ליפז
עומרי:"בעדינות כן?" חייך.. שיר ליטפה את פניה ומהר הזיזה את היד "מה קרה?"
שיר:"שלא תתעורר" אמרה במתיקות ושלושתנו יצאנו מהחדר..
ירדנו למטה והיינו עם ההורים קצת.
---
ההורים של עומרי ואחותו הלכו בסביבות 9 ואנחנו עלינו לחדרי..
"נוי ממש מאוכזבת ממני.."
"בגלל היום הולדת?"
"כן.. היא אמרה לך שהיא סגרה מועדון?"
"כן"
"אתה הולך?"
"בטח.. את בטוחה שלא תבואי?" שאל והשפלתי את ראשי הוא חייך אלי
ונישק אותי "אוקיי" הוסיף.
הנחתי את ראשי עליו ועצמתי את עיניי, הייתי כ"כ עייפה. "ליפז בוכה.." לחש לי
"אוך..=/" לא היה לי כוח לקום, הייתי מותשת מהיום הזה.
"אני אלך להביא אותה" אמר וקם מהמיטה, הוא יצא מהחדר ואחרי כמה
שניות חזר כשהיא בידיו, שותקת..
"איך הרגעת אותה מהר" חייכתי אליו והוא צחק
"היא אוהבת אותי"
"מי לא אוהב?" נישקתי אותו "מה השעה?"
"9 וחצי.. היא צריכה לאכול?"
"לא.. היא אכלה לפני שעה"
"בטח סתם התעוררה ורצתה פינוקים" ליטף את פניה, היא עצמה את עיניה..
מתענגת על ליטופיו.
אחרי כמה דקות היא נרדמה, החזרתי אותה בחזרה לחדרה וחזרתי לשלי.
"עייפה אה?" שאל אחרי שפיהקתי פיהוק גדול
"חח כן" נשכבתי לידו על המיטה והוא ליטף את שערי.. העביר בי צמרמורות. "איך בצבא?"
"בסדר.."
"כולם שם נחמדים?"
"חח כן.. הרבה שהיו איתי בטירונות בבסיס שלי"
"ההו מגניב" שמחתי שטוב לו שם..
תודה על התגובות יפיופותתת
אאווהבת הכי שאפשר 😊
אתר האהבה הישראלי