QUOTE (ירדן15 @ 26/11/2007) QUOTE (gal_n @ 26/11/2007) QUOTE (ירדן15 @ 26/11/2007) QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 26/11/2007) QUOTE (ירדן15 @ 26/11/2007) QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 26/11/2007) יאאאאאאאאאאאאא חננננני זה מדהים ((:
אין אין עללייך .. פשוט מדהימה אותי ככל פפעעם מ ח ד ש !!
מחכה לפפרק הבא !!
אווווווווווווהבת אווווווווווווווותך !!
גם אניי מדהיממהה אותך כל פעעם מחדש..
נכון ?? 😊 🙄
תשממעעי ירדן . אמרתי לך את זה רק בשביל שתרדי ממני . .
אבל מצטערת נו ,
לא התכוונתי \ :
חחחחחח סתתם יפפפשללי [:
אאאאאני מתתתתתה עלללליך !!!!!!!!!!!!!!
וגם את מדהימה אותי כל פעם מחדש .
את חן וגל הכי הכי מדהימות באתתר הזה.
ישששש [:
יאללה אני עושה מסיבבה !!!!!
יווווו ואאני מתתתתתה עליייייייך !
אבל אני קצת יותר מגל וחן.. (אל תעלבו)
חחחחחחחחח (:
לפעמים חלומות מתגשמים 😁
חנצ'ו פרק מדהים ... למה גילית שהפרק הבא הוא הלידה ?
המשך קוק
חחחחחחחחח
ולפעמים לא 😛
חחח ייבשת את עצמך
^
גל !
שאאני לא יבווא אלייך הביתתתתתתתתה .. אחרת ,
ההההלך עלייייך ! חבבל על ילדה כמוך .. באמת .
🙄
טוב , אז ככה :
אני יושבת כבר איזה יומיים על הסיפור הזה .. וכל פעם שאני צריכה ללכת אני מתבאסת !
עכשיו סיימתי לקרוא את כל הסיפור ..
ועד עכשיו הוא פשוט מושלם !
כ"כ אהבתי את צורת הכתיבה שלך !
אין דברים כאלה 😊
מחחכה כבר לההמששך :] 😊
אוהבת מלא מלא מלא .. 😁
ואת מוכשרת בטירוף 😊 😊
אאאאחחחח חננננני נדיררה שליייייי[ :
המשך !
שנינוש יפפה שלי ת ו ד ה.. אאיך אני שמחה שקראת ואהבת :]
"חשבת כבר איך לקרוא לה?"
"לא.." לא קלטתי שאני כבר בחודש תשיעי, ש-אוטוטו אני
יולדת. "לא חשבתי על זה בכלל" השפלתי את ראשי
"את יכולה לחשוב עכשיו" התיישב על הכיסא מול המחשב ונכנס לאינטרנט
"מה אתה עושה?"
"בואי" הושיב אותי עליו "תיראי.. יש פה מלא שמות "
"יאא.." התלהבתי
"אני הולך להביא משהו לאכול, תסתכלי בינתיים" נתן לי נשיקה ויצא מהחדר.
היו מלא שמות יפים..
אבל עיניי נתפסו על 2 שמות: ליאם וליפז.
"מצאת משהו שאהבת?" התיישב על המיטה עם שקית ביסלי בידו ובמבה לידו.
"שמן תביא קצת" אמרתי, הוא הביא לי והסתכל על המחשב.
"ליאם וליפז?"
"שמות יפים לא?"
"כן.. מאוד"
בא המכאב - פרק 64
---
"אמאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקתי, כ"כ כאב לי
"לינויי מה קרה??" נכנסה מהר לחדר
"ניראה לי.. ניראה לי ציריםם" בקושי דיברתי
אמא יצאה מהחדר ותוך שנייה חזרה עם אבא, הוא הוריד אותי למטה והכניס אותי למכונית..
אמא נכנסה למושב שלידו והוא נסע כמו משוגע
אני:"תתקשרי לעומרי.. "
אמא:"אני אתקשר שנגיע לינוי!" נראתה לחוצה
אני:"תתקשרי עכשיו!! אני לא יולדת בלעדיוו" אמרתי והיא הוציאה את הפלאפון
שלה וחייגה מהר לעומרי.
"לינוי יולדתתת" אמרה מיד "אנחנו בדרך לבית חולים.." הוסיפה,
הם דיברו 2 דקות בערך והיא ניתקה.
אני:"הוא.. הוא בא??"
אמא:"כן יפה שלי, אל תדאגי.. רק תיזכרי לנשום הרבה"
אני:"לנשום..לנשום.." דיברתי לעצמי "תתקשרי גם לנוי!!!! ושתדבר עם ניבב"
הגענו לבית חולים. הכל קרה כ"כ מהר...
מבלי לשים לב מצאתי את עצמי בחדר לידה עם כאבים מטורפים.
---:"שלום, אני מירב הרופאה המיילדת שלך" אמרה בחיוך גדול
"לא לא לא!! אני לא יולדת עד שהוא בא!"
---:"בינתיים צריך לחכות אין פתיחה מספיק רחבה. אם תהיה תצטרכי ללדת גם אם הוא לא יגיע"
"הוא יגיע.." לחשתי, מתפללת ל-ה' שייתן לי לעבור את זה עם עומרי.
---
נסעתי על 120 קמ"ש כל הדרך.
לא רציתי שהיא תלד לפני שאגיע..
ה' היה איתי וכמעט בכל רמזור היה אור ירוק..
כשהגעתי לבית חולים חניתי את המכונית ועליתי מהר למחלקת יולדות.
ראיתי את ההורים שלה בחוץ ואת ניב ונוי לידם, רצתי אליהם.
"איפה היאא?"
"פה, בחדר יולדות. תיכנס!" אבא שלה אמר לי,
חייכתי אליהם ובצעדים חוששים נכנסתי לחדר.
---
"עומריי.." קראתי לו
"בייבי" התקרב אלי ונישק אותי "הגיע הרגע אה?"
"כן.." חייכתי "אאאאךךךךך" צעקתי מהכאבים.
"מה קרה??" נלחץ
---:"זה הצירים.. אל תדאג, לא משהו חריג" הרופאה אמרה לו בחיוך, בטח חושבת
שהוא האבא של התינוקת.
אני:"ססעעממק.." כאב לי.. כ"כ כאב.
עומרי:"כמה זמן זה יהיה ככה??"
--:"אי אפשר לדעת.. עד שתהיה פתיחה רחבה." ענתה לו,
עומרי הסתכל עלי במבט מודאג וליטף את פניי..
"אני איתך יפה שלי.." החזיק את ידי ונישק אותי "ניב ונוי פה בחוץ"
"באמת?!" שמחתי
"כן" חייך.. "כולם שם מתרגשים" כולם מתרגשים ורק אני מפחדת ממה שהולך לקרות
פה היום. "אל תפחדי.. אני כאן איתך, והכל יהיה בסדר" חייך אלי חיוך מרגיע וליטף את פניי
"תודה יפה שלי" חייכתי ואחרי שנייה צעקתי מהכאבים
---:"פתיחה מושלמת" אמרה הרופאה וחייכה אלי, תוך שניות הגיעו
כמה אחיות. "את רוצה אפידורל? שהכאב יפחת?"
"לא..לא" לחשתי, רציתי לעבור את זה בדרך הרגילה..
בלי כל מיני תרופות שמכניסים לי לגוף.
מירב:"אוקיי לינוי, את מוכנה?"
אני:"ני..ניראה לי" אמרתי והיא צחקה
מירב:"אל תדאגי מתוקה, את בידיים טובות" ניסתה להרגיע אותי, "אל תשכחי לנשום
וכשאני אומרת לך לדחוף תדחפי"
אני:"טו..טוב"
מירב:"תדחפי!!" צעקה.. דחפתי הכי חזק שיכולתי.
עומרי:"תנשמי יפה שלי.. תנשמי" לחש לי, ידו תמיד אחזה בידי.. לא עוזב לרגע.
מירב:"ועכשיו שוב!" אמרה ואני עשיתי כדבריה.
הכאבים היו בלתי נסבלים, כמה פעמים כמעט והתייאשתי, אך הסתכלתי לצידי וראיתי את עומרי,
הרגשת הייאוש עברה ורק רציתי לעבור את זה כמה שיותר מהר.
מירב:"אני רואה את הראש!" אמרה "עכשיו לינוי תקשיבי לי.." הוסיפה ואני הנהנתי
בראשי "אני צריכה מימך דחיפה הכי חזקה שאת יכולה, את מסוגלת לזה?"
אני:"כ.. כן" לחשתי
מירב:"יופי" חייכה "לינוי עכשיוו" אמרה.
לא חשבתי על כלום, לא הרגשתי כלום.. רק עשיתי מה שהיא ביקשה ממני.
דחפתי כשאמרה, נשמתי הרבה כל הזמן.
מירב:"איזו יפיופה, בדיוק כמוכם" חייכה אלי ואל עומרי "רק נחתוך את חבל הטבור" הוסיפה ואחרי
כמה דקות התקרבה עם התינוקת שלי, אלי.
עומרי חייך בלי סוף.. הסתכלתי עליו ועל הקטנטונת הזו והייתי מאושרת.
לא הבנתי איך אפשר לאהוב מישהו כ"כ הרבה כשזאת בעצם הפעם הראשונה שרואים אותו.
מירב הביאה לי אותה, החזקתי את התינוקת.. את הילדה שלי.
ליטפתי את פניה ונישקתי אותה.
לא מאמינה שהיא שלי.
עומרי התיישב על המיטה, לידי ונישק אותה..
"היא מדהימה" חייך אלי
"כן.. בובה אמיתית" אמרתי, היא פקחה את עיניה והסתכלה עלי "יפה שלי.."
לחשתי "זאת אמא" הוספתי ונישקתי אותה שוב, מסרבת לעזבה.
מירב:"לינוי מתוקה אנחנו צריכים לקחת אותה לבדיקות, לראות שהכל תקין.
בעוד כחצי שעה נביא לך אותה"
אני:"טוב" חייכתי אליה, היא לקחה אותה ממני..
מירב:"היית גדולה" קרצה לי ויצאה מהחדר, אחת האחיות ביקשה מעומרי לצאת
לכמה דקות כי יעבירו אותי לחדר רגיל.
---
5 דקות אחרי שהכניסו אותי לחדר שיהיה שלי ביומיים הקרובים ההורים שלי, ניב ונוי נכנסו..
עם מלא בלונים ושוקולדים.
אמא ואבא חיבקו אותי חזק..
אני:"איך המרגש להיות סבא וסבתא?" חייכתי
אמא:"איך המרגש להיות אמא?" צחקה ונשקה לי .. אבא חיבק אותי חזק,
ראיתי שהוא מתרגש.
נוי וניב שמו את השוקולדים והבלונים לידי והתקרבו אלי.
נוי:"איך את מרגישה אחותי?" חיבקה אותי "מזל טוב!!"
אני:"תודה יפה שלי"
ניב:"איך האחיינית שלי?" חייך
אני:"וואו, כ"כ מדהימה! עוד מעט יביאו אותה לפה.. תיראו איזו יפה היא."
אבא:"נו בטח, עם אמא כזאת יפה" קרץ לי ואני צחקתי. ה
סתכלתי סביבי, לא מבינה איפה עומרי.
נוי:"הוא תכף יבוא.." אמרה והדלת של החדר בדיוק נפתחה "למה לא דיברתי
עם מיליון דולר?" צחקה
אני:"הוא יותר שווה ממיליון דולר" חייכתי אליה, עומרי נכנס לחדר עם דובי
ענק בצבע לבן.. "יואאאו.." התלהבתי וישר חשבתי איפה לשים אותו בחדר של
הקטנה שלי. "תודה נסיך שלי" חיבקתי אותו ונתתי לו נשיקה בפה.
אחרי כמה דקות האחות שהעבירה אותי לפה באה עם התינוקת, והביאה לי אותה.
התרגשתי כ"כ, רעדתי לשנייה – אני מחזיקה את הילדה שלי.
נוי:"איך תיקראי לנסיכה?" התיישבה על המיטה לידי, אחרי התלבטות של שנייה החלטתי...
אני:"ליפז"
אמא:"שם מיוחד"
ניב:"כן, ממש יפה" התיישב מהצד השני שלי "איזו מדהימה היא" הוקסם ממנה,
בדיוק כמו כולם..
כולם היו איתי בחדר בערך עשרים דקות ואז האחות באה ואמרה שליפזי צריכה לאכול..
כולם יצאו חוץ מאמא ואני האכלתי אותה.
זה היה לי כ"כ מוזר...
אם היו אומרים לי לפני שנה שאני אהיה במצב הזה בגיל 18, שאהיה אמא בגיל 18,
הייתי צוחקת להם בפנים..
כשהיא סיימה לאכול האחות לקחה אותה לאינקובאטור וכולם נכנסו בחזרה..
הייתי ממש עייפה, ההורים, נוי וניב הלכו והבטיחו לחזור בערב.
עומריקי נישאר איתי :]
"מה שלום אמא של ליפז?" חייך וליטף את פניי "עייפה?"
"מאוד.." פיניתי לו מקום במיטה לידי והוא נשכב והניח את ראשי על חזהו "איך יצאת מהצבא?"
"עכשיו יש לי אחלה של מפקד"
"פיצוי על הטירונות" צחקתי
"בדיוק!" חייך "תישני נסיכה שלי"
"אני אוהבת אותך עומרי, תודה שהיית פה איתי"
"אני תמיד אהיה איתך"
"לנצח.." לחשתי
"לנצח" חזר אחרי ונישק אותי "אוהב אותך יפה שלי" חייך
עצמתי את עיניי, נרגעת מהיום הזה, מעכלת את כל מה שקרה...
אוהבת אותכן 😊
פרק מוווושלם !!!!
המשךךךךךךך [:
אההההההההההההההההההה מדהיםם !!
אין עליך,
כמה כישרון 😛
פרק אחד היפים,
איזה חמוד עומרי [[:
מחכה להמשך 3>
דדדדדדדדדי ,
הפפפפפפפרק הכככככככי יפפפפפה שהייייייייייה [:
QUOTE (שירה15 @ 27/11/2007) מדהיייים
🙄
קראתי עכשיו את כל הסיפוווררר
פשוטטטט מדהיייים
והפרקק הזה הכייייייי! =]
מחכה להמשךךך 333>
מדהיייים !
איזה מושלם עומרי :]
אאאךך אני מתה עליכן!
תודה על התגובות בנותת
שקדדיי אני שמחה שקראת ואהבת בובה, תודה!!
מוואאה
