מדהים . .!!!!!!!
עממרי קושקוש .
אני רוצה אותו.
אפפשר ?
הכי יפה בעולם
תראי מה זה אני מבזבזת מהזמן שיש לי להיות במחשב פה בבצפר בשבילך,תגידי תודה😉
חח סתם סתם
מ=ו=ש=ל=ם!!!
באא ליי המשךך!!!
אוהבתת מלא! 😊
מדהיםםם!! (:
חח חנו'ש? עושה לעצמך חשק עם הסיפור שלך?! (:
למה לא?! 😉
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 19/11/2007) מדהים . .!!!!!!!
עממרי קושקוש .
אני רוצה אותו.
אפפשר ?
לא !
אני רוצצה
אפפשר ?? 😛
עמרייייייייייייייייייי
תעשה
לי
ילד
!
מדהיםםםםםםםם!
אני מתה עליכןןןןןןןןןן !!
עוד שעה ככה המשך
אוהבתתת :]
"די עם התסביך
השמנה הזה" אמר והשפלתי את ראשי "את סקסית מתמיד" ליטף את פניי
"אל תשקר" הורדתי את ידו ממני,
רציתי כבר שהיא תיוולד.
רציתי כ"כ לחזור למשקל הקודם שלי.
"דיי להיות צומי ולדרוש מחמאות" חייך
"אתה יודע שזה לא עניין של צומי" חיוכו נמחק מפניו
"לינוי, פחות מחודשיים ואת חוזרת למשקל שלך."
"בוא נחזור" קמתי מהספסל והתקדמתי לכיוון השולחן, עומרי רץ קצת אלי ועצר אותי
"אני אוהב אותך" אמר ונישק אותי.
הייתי צריכה לשמוע את זה ממנו, הייתי צריכה את הנשיקה הזאת, את המגע שלו..
עכשיו, במבט לאחור אני חושבת שפשוט לא הייתי מוכנה נפשית להיות בהיריון,
אבל אני בהחלט לא מתחרטת על ההחלטה שלי לשמור את התינוקת....
בא מהכאב - פרק 59
---
The one & only –
בונא אני מזדקנת..
לינויוש -
חחח את מה?
The one & only –
מזדקנת!!, זקנה!.. עוד חודש אני בת 18
לינויוש - חח כפרעלייך..
עוד חודש בדיוק :]
The one & only –
כן..
לינויוש -
מה את מתכננת?
The one & only –
לא חשבתי על כלום עדיין..
לינויוש -
סומכת עלייך שתפציצי במסיבה לפנים!#
The one & only –
=/
לינויוש -
מה קרה?
The one & only –
יום הולדת 18 בלעדייך זה לא יהיה כיף .
לינויוש -
אני חייבת לזוז, ביי נוי
The one & only –
ביי
יצאתי מהחלון שיחה עם נוי..
שנאתי לאכזב את כולם בזמן האחרון, שנאתי לחשוב על כל דבר אלף פעם,
שנאתי לחיות לפי מה שאחרים יגידו עלי.
---
"היא מתאכזבת ממך.."
"אני מאכזבת את כולם בזמן האחרון"
"לא נמאס לך?" שאל והשפלתי את ראשי
"ניב.." התחלתי לומר ושתקתי
"מה לינוי? תני לי סיבה אחת אמיתית שבגללה לא תבואי." אמר ושוב, השפלתי את
ראשי. "רואה? את אפילו הבנת שזה טיפשי.."
"אנ..אני מתביישת"
"מתביישת ממה?"
"שידעו מה קרה לי..." אמרתי בקול חנוק
"אין לך מה להתבייש! את לא אשמה בכלום"
---
"קולטת!? גם במסיבת גיוס של עומרי לא הייתי, וגם ליום הולדת של נוי אני לא אלך."
"את עדיין יכולה ללכת"
"אני ממש רוצה... אבל.."
"אבל מה?"
"לא יודעת נורית. אני יודעת שאני לא מסוגלת למבטים שלהם"
"יותר אכפת לך המבטים האלה מאשר היום הולדת של החברה הכי טובה שלך..?" שאלה
ואני שתקתי, "אני חושבת שזה כי לא השלמת עם כל מה שקרה."
"לא יודעת..."
"חשבת ללכת לשון שוב?"
"במה זה יעזור?"
"זה עזר לך פעם שעברה..."
---
נעמדתי שוב מול אותו כלא שהייתי בו לפני חודשיים.
נכנסתי באותה כניסה, ולמרבה הפתעתי ראיתי גם את אותו שומר.
"שם האסיר?" שאל בקול רציני
"שון.. שון אדרי." עניתי והרגשתי צמרמורת בכל גופי
"בואי איתי.." אמר אחרי שהעיף מבט בבטני, שבטח בגללה לא ביקש תעודת זהות..
הלכתי אחריו והוא הכניס אותי לחדר קטן.
התיישבתי על אחד הכיסאות וחיכיתי ששון יבוא.
"את מפתיעה אותי מרגע לרגע.." אמר כשנכנס. הרמתי את מבטי אליו ונדהמתי.
"מה קרה לך?!" שאלתי, כל פניו היו פצועות והוא הלך צולע
"סתם.." התיישב על הכיסא ונאנח "מה שלומך?" חייך חיוך קטן שאחרי שנייה נמחק, מהכאב.
"בסדר.." עניתי "מה קרה לך?" שאלתי שוב
"גילו פה ש.. שאנסתי מישהי." אמר בקול חלש
"אהה.." נשענתי על הכיסא ושתקתי
"למה באת?"
"אמרו לי שאולי זה יעזור לי"
"אמרו?"
"אמרה יותר נכון, הפסיכולוגית שלי."
"פסיכולוגית?"
"כן." עניתי
"במה יעזור לך?"
"זה לא משנה.."
"זה כן, אני רוצה לדעת."
"כולם אצלי בבית ספר חושבים שאני בחו"ל. מלא זמן לא הסתובבתי בחופשיות בשכונה
שלי.. תמיד אני מפחדת שמישהו יראה אותי."
"למה?" שאל בתמימות ואחרי שנייה הבין "אין לך מה להתבייש בזה. אני זה שאמור להתבייש.."
"ואתה לא?!"
"אני כן.. מאוד" השפיל את ראשו "אבל הכי חשוב מה האנשים שחשובים לך
אומרים וחושבים. ואני מתאר לעצמי שאלה שבאמת חשובים לך יודעים על הכל.."
"אבל איך אני אסבול את המבטים של כולם!?"
"איזה מבטים? את של הבנות המסתכלות עלייך בקנאה? או של הבנים שמתים
לאחת כמוך?" חייך
"למה שיקנאו?"
"הסתכלת במראה לאחרונה? ראית כמה סקסית נהיית?" שאל "לא שלא היית כן?!" צחק
"ולמה הבנים מתים לאחת כמוני?"
"אני בטוח שעומרי הבנאדם הכי מאושר בעולם כשאת איתו."
"אתה בכלל לא מכיר אותי.."
"הספקתי להכיר.." השפיל את ראשו "אבל אולי את צודקת ועומרי יוכל לענות לך
יותר טוב על השאלה הזאת."
"היא בועטת.." אמרתי, לא מסתכלת עלוי ומחייכת לעצמי, נזכרת בפניו של עומרי כשנגע בבטן..
כמה שהוא התלהב.
"באמת?!" חייך חיוך ענקי
"כן.." עניתי, ידעתי שהוא רוצה להרגיש. אבל לא, הוא לא יגע בי שוב.
"תלכי לינוי, אל תעצרי את החיים שלך בגלל הקטנה שגודלת לך שם.." אמר ואחרי שנייה הוסיף:
"אל תעצרי את החיים שלך בגלל שטות שעשיתי."
---
"מה עשית היום?" התעניין.. ידעתי שאין לו זמן לדבר בכלל, אך בכל זאת הוא שאל.
"יותר מעניין מה אתה עשית"
"מה את מסתירה ממני?"
"כלום.." עניתי והוא שתק "הייתי אצל שון" הוספתי
"שוב?!"
"כן..."
"ולמה הפעם?" שאל בזלזול "עוד תהיי איתו בסוף."
"אאוך תסתום!"
"אני רציני איתך! למה הלכת?!"
"כי רציתי טוב?!"
"טוב!"
"טובבב! בההיי" אמרתי וניתקתי מיד.
לא האמנתי שהוא מתעצבן מכזאת שטות.. ועוד כשהוא כ"כ רחוק ממני. לא עמדתי בזה.
דמעות התחילו לזלוג מעיניי, שמעתי את צלצול הפלאפון שלי,
השיחה הייתה מחסוי.
"הלו?" עניתי בקול חנוק, ניגבתי את הדמעות ונשמתי נשימה עמוקה
"אני מצטער.." אמר גם הוא בקול חנוק "אני לא מסוגל עוד לינוי."
"לא מסוגל למה?"
"למרחק הזה ממך!!! נשבע לך שבא לי לברוח מפה ולבוא אלייך"
"שלא תעז!! אתה בורח משם ויזמנו אותך למשפט ומשם ישר לכלא"
"ואולי תבואי לבקר אותי כמו את שון.."
"למה התקשרת עכשיו, אה?! לחזור על זה שוב?"
"לא לא לא.." אמר מהר "אאוך אני מצטער." ניתק מיד.
* אני באמת לא מבינה מה עובר עליך. אכזבת אותי * שלחתי לו,
ניגבתי את דמעותיי ונשכבתי על המיטה,
מחכה לתשובה ממנו.
^ גם אני לא יודע.. אני כ"כ מצטער. אני אוהב אותך לינוי ^
* הכל בסדר איתך שם? *
^ חוץ מהגעגועים המטורפים.... כן. ^
* מחר אתה חוזר לא? *
^ כן.. ^ שלח והייתי מאושרת.
לא היה אכפת לי שלפני שנייה בכיתי בגללו, שהוא התעצבן משטות, שאני כעסתי עליו....
מה שעניין אותי הוא שמחר אני רואה אותו.
^ ניפגש? ^ שלח אחרי כמה דקות שלא שלחתי כלום
* יש סיבה שלא? *
^ אני אוהב אותך לינוי, ובאמת שאני מצטער. לא יודע מה עבר עלי..
אני הולך לישון, לילה טוב נסיכה שלי.. ניפגש מחר. ^
* לילה טוב חייל שלי.. אוהבת אותך *
אוווהבת אותכן 😊
אתר האהבה הישראלי