יאאאאאאאאמה קראתי הכללללללל
4 שעווווווווווווות ברצצצף ככככה
סיפורררררררררררררררררררר מדהים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תווווווודה על התגובות,
אאיך אתן מצליחות להעלות לי חיוך איתן
חיחי אווההבבת 3>
The one & only-
רוצה ניפגש שאני אסיים?
לינויוש –
עוד כמה זמן?
The one & only-
חצי שעה ככה?
לינויוש –
סבבה.. אז בואי אלי שתסיימי, אכלת כבר צהריים?
The one & only-
עוד לא
לינויוש –
אז נאכל ביחד :]
The one & only-
טוב בייבי, יאללה זזתי להמשיך אוהבת אותך
לינויוש –
מי טו :]
בא מהכאב - פרק 42
התנתקתי מהאיסיקיו וירדתי למטבח לראות מה יש לצהריים,
כשלא מצאתי כלום במקרר התקשרתי לאמא.
"מה יש לאכול?"
"שלום גם לך"
"חיחי אני סתם לחוצה בזמן"
"למה?"
"נוי עוד מעט באה וראיתי שאין מה לאכול במקרר.. =["
"כן, חזרתי אתמול מאוחר ולא הספקתי להכין.. תכינו לכן משהו או שתזמיני יש לך כסף נכון?"
"כן ברור, טוב נראה מה נעשה.."
"אוקיי, ביי מתוקה"
"בהיוש" אמרתי ושתינו ניתקנו.
הלכתי למטבח וחשבתי מה להכין.. לבסוף החלטתי על מקרוני ברוטב שמנת ופטריות.
התחלתי להכין ואחרי כמה דקות נוי הגיעה..
"וואאי, איזה ריח.." הלכה בעקבות הריח למטבח
"כפרעליי.." חייכתי בגאווה
"את הכנת?"
"כן!"
"כפרעלייך, ממש אמא קטנה" צחקה
"דיי נו.." נבהלתי לשמוע את דבריה
"מתי זה מוכן?" העבירה נושא, בדקתי את הסיר וראיתי שזה מוכן.
ערכנו את השולחן, שמתי את המקרונים בצלחות והתיישבנו לאכול.
"מה חדש אצלך?" שאלתי את השמנה
"חוץ מריבים עם הבויפרינד הכל רגיל"
"איך הבית ספר?"
"משעמם בטירוף בלעדייך.."
"את עוד תגרמי לי לבכות.."
"חס וגראס" צחקה "אבל באמת שאת חסרה"
"גם לי חסר הבית ספר"
"אז אולי תחזרי? מה אכפת לך מה כולם אומרים?"
"תחשבי על המבטים של כולם.. על הדיבורים, הריכולים... אני לא אעמוד בזה"
"תנסי יפה שלי, חבל שתפספסי ככה את השנה."
"אני אפספס רק חלק ממנה.."
"את החלק הגדול ."
"הלוואי והייתי יכולה..."
"את יכולה, זה סתם עניין של רצון"
"יכול להיות"
"בגלל שאף פעם לא דיברו עלייך לרעה, את מפחדת שידברו. אבל לא ידברו!"
"למה את חושבת?"
"מה כבר רע יגידו?"
"לא יחשבו שזה מ... מאונס" לחשתי "מילה ראשונה תהיה איזו שרלילה"
"אי אפשר לחיות לפי מה שאחרים אומרים או חושבים. אם כן את תחיי חיים של אחרים ולא שלך."
"אאוך נויה.." התעצבתי, פינינו את השולחן ועלינו לחדר.
"תחשבי על זה.." חייכה והתחברה לאיסיקיו שלה
"אל תרשמי שאת פה"
"יודעת.." אמרה וקראה לניב את האווי :
^ עצבבני אחושרמוטה
אל תזיינו בשכל ^
"שלחי לו הודעה"
"נראה לך?! אחרי איך שהוא דיבר אלי? ועוד לא עשיתי כלום.. סתם יצא עלי"
"הוא היה עצבני. "
"זאת לא סיבה מוצדקת"
"צודקת..." כאב לי שהם רבו, כאב לי שאנחנו רבנו.
"חח בסוף הוא שלח הודעה" צחקה ופתחה את חלון השיחה, התיישבתי עליה בכיסא
וקראנו מה שהוא כתב:
בעלי 3> -
אני אוהב אותך
"3 מילים שאומרות הכל.." אמרתי לנוי
"הכול הן לא אומרות."
The one & only –
מה היה הקטע היום?!
"אל תיהיי רעה אליו"
"אני לא רעה, אבל שידע שאת העצבים שלו הוא לא יוציא עלי"
בעלי 3> -
מצטער, הייתי עצבני רצח ואת היית לידי =/
The one & only –
זאת סיבה לצאת עלי ככה?!
בעלי 3> -
ברור שלא.
The one & only –
לפחות הבנת את זה
בעלי 3> -
אל תיהיי קשה איתי.. באמת שאני מצטער.
The one & only –
טוב
בעלי 3> -
מה טוב?
The one & only –
מה אתה רוצה שאני אגיד?
בעלי 3> -
שאת סולחת לי..
The one & only –
סולחת. ופעם הבאה שלא תעז לעשות כזה דבר!
אתה יודע כמה כאב לי לשמוע את כל זה..?!
בעלי 3> -
אאוךך.. כואב לי לשמוע שהרגשת ככה בגללי
The one & only –
=[
בעלי 3> -
אני אוהב אותך
The one & only –
גם אני אוהבת אותך
בעלי 3> -
לא יודע מה הייתי עושה אם לא היית סולחת לי..
The one & only –
אין לך סיבה לחשוב על זה.
בעלי 3> -
גם עם לינוי לא הייתי בסדר =[
The one & only –
יודעת..
בעלי 3> -
איך?
The one & only –
אני אצלה והיא סיפרה לי.
בעלי 3> -
היא לידך?
The one & only –
כן
בעלי 3> -
רואה מה שאני רושם?
The one & only –
כן
בעלי 3> -
ליני אני מצטער בייבי.. זה לא משהו נגדך, סתם הייתי עצבני.
אלה החיים שלך, תעשי בהם מה שאת רוצה.. מי אני שאגיד לך מה לעשות?!
The one & only –
יכול להיות שאתה צודק.. אבל זאת לא סיבה לדבר ככה.
בעלי 3> -
יודע שלא =/
The one & only –
מתה עליך ניבי
בעלי 3> -
זה אומר שאת סולחת לי?
The one & only –
ברור שכן, מה אני אעשה בלי הידיד השמן שאפשר לקרצץ לו כל הזמן?!
בעלי 3> -
חחח קופה..
The one & only –
יאללה מאמי אני זזה לאהובתך שמציקה לי פה..
בעלי 3> -
חח כנסי בה
The one & only –
יואאו ניב.. איזה חבר בוגדני אתה פפשש.. נוי רשמה לו
בעלי 3> -
חח צוחק נשמה שלי, אוהבת אותכן
The one & only –
גם אנחנו :]
---
"מה היית רוצה? בן או בת?" עומרי שאל אותי כשחיכינו בתור לאולטראסאונד
"לא אכפת לי, העיקר שיהיה בריא" אמרתי והוא חייך
מישהי שהייתה לפני יצאה מהחדר, מחזיקה את ידו של גבר. כ
נראה בעלה ושניהם מחייכים.
נכנסנו אחריהם.
הרופא:"מה שלומכם?" חייך
אני& עומרי:"בסדר" ענינו ביחד
הרופא:"שנתחיל..?"
אני:"כן :]" עניתי..
שוב אותו תהליך של מריחת נוזל קריר על הבטן והדלקת המסך.
הרופא:"הוו.. תיראי אותו" חייך "גדל" הוסיף. עומרי חייך והחזיק
לי את היד "או שבעצם, תיראי אותה" הוסיף
אני:"זאת בת?"
הרופא:"כן" ענה בחיוך גדול.
אחרי כמה דקות יצאנו מהחדר כשתמונה של האולטראסאונד אצלי בתיק.
"מאושרת?"
"הכי בעולם!!" עניתי וחיבקתי חזק את עומרי
"זאת בת!" חייך ועיניו ברקו, נכנסנו למכונית שלו.
הוצאתי את הפלאפון מהתיק והקלדתי הודעה:
^ זאת בת!!! =] ^ שלחתי לנוי ולניב.
לאמא ואבא שלחתי הודעה אחרת:
^ תתכוננו לעוד אחת מעצבנת כמוני, זאת בת :] ^
מתתה עליכןןן 😊
מדהיייייייייייייייייייים
המשךךךךךך
אהבתי כ"כ=]
מדהים פשוט תמשיייכי..!
יואואווו איזה יופפפפיי!!
יש לי עור ברווז בגללך (:
פרק שמעלה חיוך (:
אהבתי!
המשך
אתר האהבה הישראלי