תווודה בנות :]
ליבבושש - שמחה שאהבת מאמי !!
ת ו ד ה חיחי
סוררי שלא המשכתי היום.. =// עבדתי במוצ"ש עד עכשיו [ 12 ]
אני מתארגנת וישנה אצל חברה, ומחר כל היום אני בת"א..
אני אמשיך בערב..
אאווהבת אותכן
ושבוע טוב 😊
^ עם ניב היפה שלי,
אל תפריעו שמנים!
ליני, איי לאב יו.. תודה על הכל! ^
לחצתי אישור והסתובבתי לכיוון של ניב, ששכב על המיטה..
"בואי לידי.." חייך
"באה לידך" צחקתי ונשכבתי לידו.. "קיס מי בייבי" לחשתי והוא נישק אותי.
בא מהכאב - פרק 35
---
לינויוש -
שיהיה לך בהצלחה השנה יפה שלי
The one & only –
תודה מדהימה.. הכי עצוב לי בעולם שאת לא לומדת איתי השנה =[
לינויוש -
אל תעציבי אותי עוד יותר..
The one & only –
מצטערת.. אני פשוט עצובי
לינויוש -
גם אני עצובי..
The one & only –
איי לאב יו בייבי
לינויוש -
מי טו נסיכה.. מה עם ניבי?
The one & only –
הכל טוב 555.. ואיתך ועם עומרי?
לינויוש -
גם :]
The one & only –
ניב בדיוק הגיע אלי, מוסר לך ד"ש..
לינויוש -
מסרי לו בחזרה.. ונשיקות!
The one & only –
חח נשיקות אני אמסור בכיף
לינויוש -
טיפשונת ;].. תיהנו שמנים. ואל תשכחו אני רק אמא מגיל צעיר.. דודה אני לא רוצה להיות!
The one & only –
חחח ביי אחותי
התנתקתי מהאיסיקיו ונשכבתי על המיטה.. הבטן הספיקה לגדול עוד קצת.
"מה שלומך?" שמעתי את הקול האהוב עלי ביותר :]
"בסדר מאמי.. איתך?"
"גם.. אבל את נשמעת לי לא כ"כ בסדר"
"סתם מבואסת שמחר אני לא אתחיל ללמוד עם כולם.."
"בקטנה מאמי, עוד תחזרי אליהם השנה"
"כן.." אמרתי בחיוך קטן "מה אתה עושה?"
"את הדבר הכי כיף בעולם.."
"ביד?!" צחקתי
"לא טיפשה!! חושב עלייך"
"אאך.. כיף לי"
"ויהיה עוד יותר כיף אם תבואי אלי"
"יהיה הרבה יותר כיף אם תבוא אתה אלי.. או שלפחות תבוא לקחת אותי"
"מתי תוציאי רישיון אה נשמה?"
"כשיהיה כסף"
"חרטטנית.. ההורים שלך ישלמו לך על הכל.. הם מתים שתוציאי רישיון"
"חח כן אה" צחקתי "אז מה סגרנו?"
"יודעת מה.. בואי נצא לאכול משהו"
"עומרי.. עוד מעט 10, הכי משמין לאכול בשעה כזאת!"
"הכי כיף לאכול בשעה כזאת.. תתארגני, תוך חצי שעה אני אצלך" אמר וניתק.
קמתי מהמיטה והוצאתי את הג'ינס החדש שקניתי, מידה יותר..
התלבשתי ושמתי חולצה מעט רחבה.. כזאת שלא רואים איתה את הבטן.
התאפרתי מעט, לקחתי תיק קטן והכנסתי בו כסף, מפתחות ופלאפון..
+ תרדי יפה שלי :] + עומרי שלח לי לפלאפון..
נפרדתי מאמא ויצאתי מהבית.
"היי יפה אחת" חייך ונתתי לו נשיקה בפה "את כזאת מוזרה בזמן האחרון" התניע את המוכנית ונסע
"לאן נוסעים?" שאלתי, מתעלמת לגמרי ממה שאמר
"לאן בא לך?" שאל בקרירות
"לא יודעת.. סע לנאפיס או משהו, גם ככה אני לא הכי רעבה"
"איך שבא לך" הגביר את הרדיו והמשך הנסיעה עבר בשקט.
כשהגענו עומרי חנה, ונכנסנו.. המלצרית הביאה לנו תפריטים.
"מה אתה לוקח?"
"ניראה לי מלאווח פיצה.. מה את?"
"אממ.. מילק שייק"
"לינוי תאכלי משהו.."
"אכלתי כבר יותר מוקדם, יאללה תקרא למלצרית" אמרתי והוא התייאש וקרא לה,
אמר לה מה אנחנו רוצים והיא הלכה.."אני אגיד לך למה.."
"למה מה?"
"למה אני 'מוזרה' בזמן האחרון.."
"למה?"
"כי אני די מתחרטת על ההחלטה לשמור את התינוק. כן, אני יודעת שאין לי ברירה ואי
אפשר עכשיו לשנות את זה.."
"בדיוק. אז תמצאי את הטוב שבעניין"
"איפה הטוב פה?" שאלתי, המלצרית הביאה לנו את האוכל בחיוך..
הודנו לה והיא המשיכה בעבודתה.
"יהיה בעולם הזה עוד יצור מושלם כמוך"
"או חרא של בנאדם כמוהו" השפלתי את ראשי
"הוא לא יהיה!"
"למה אתה כזה בטוח?"
"כי את תגדלי אותו.. את תחנכי אותו. הוא לא יהיה כזה.."
"תודה מדהים שלי"
"אין על מה מאמי.. מתי את הולכת להתלונן עליו?"
"אני רוצה מחר.. אחרי שאני אהיה אצל נורית. רוצה לבוא איתי?"
"כן בטח. אני אאסוף אותך ממנה ונלך ישר למשטרה?"
"כן.."
---
"ישר מפה אני הולכת למשטרה"
"להתלונן על שון?"
"כן"
"שמחה :].. עם מי את הולכת? לא לבד נכון?"
"עם עומרי"
"אל תפחדי לינוי.."
"לא מפחדת" חייכתי חיוך קטן ונגעתי בבטני..
"גדלה לך קצת.." חייכה
"יודעת" התעצבתי שוב
"מבאס אותך?"
"כן.. די מבאס"
"תחשבי על היצור היפה שגדל לך שם.. שהוא כולו שלך"
"יש לך ילדים?"
"כן.. ילד בן 13"
"כן?! איך הוא?"
"שובב לא קטן. אבל הוא מדהים, אני מטורפת עליו.."
"תמיד כולם אמרו שאין הסבר לעוצמת האהבה בין אמא לילד שלה"
"בדיוק.. אי אפשר להבין את זה עד שזה קורה לך"
"והנה זה קורה לי" צחקתי
---
אני:"אני רוצה להתלונן"
השוטר:"על מה?"
אני:"או..אונס" השפלתי את ראשי. עומרי אחז את ידי בידו..
השוטר:"אוקי.. בואי איתי" אמר ללא טיפת רגש, כנראה רגיל לראות מקרים כאלה כל יום..
אני:"הוא יכול לבוא איתי?"
השוטר:"לא" ענה חד משמעית
עומרי:"אל תדאגי מאמי, אני פה.. לכי"
אני:"ט..טוב" הלכתי אחרי השוטר ונכנסנו לחדר אחד.
"איך קוראים לו?"
"שון"
"שון מה?"
"לא יודעת..אבל אני יודעת איפה הוא גר"
"זה מספיק.. ספרי לי מה קרה"
"הייתי במסיבה... רקדתי איתו..." התחלתי לספר לו הכל, הוא דרש לדעת כל פרט ופרט,
וחזר ואמר בלי סוף שאסור לי להחסיר כלום.
נזכרתי באותו יום..
הרגשתי איך כל העצב והכעס עליו חוזר אלי..
הרגשתי שאני רוצה לראות אותו... בכלא.
"אוקיי לינוי.. זה מספיק"
"מה זאת אומרת זה מספיק? מה אתם עושים עכשיו?"
"מבררים את העניין"
"מבררים איך?!"
"נזמן אותו לחקירה"
"ואז..?"
"ואז ניצור איתך קשר"
"אאוך.." התעצבנתי
"מה יש?"
"אתה אדיש למצב הזה, וזה משגע אותי! אתה יודע כמה זמן אני חושבת אם להתלונן עליו או לא?!
ועד שהחלטתי להתלונן אתה בכלל לא חושב לעשות עם זה משהו!!"
"מישהו אמר שאני לא חושב לעשות משהו? תחשבי שאת לא היחידה שקרה לה משהו בעיר הזאת..
ולא, אני לא אומר שאני לא אטפל בזה. וודאי שאני אטפל. אבל יש נוהל שלפיו אנחנו עובדים"
"מה שתגיד.." קמתי מהכיסא ובאתי לצאת מהחדר
"חכי, אני צריך את מספר הטלפון שלך" אמר, רשמתי לו על דף ויצאתי מהחדר..
"איך היה?" עומרי שאל ישר
"אני רוצה הביתה.." יצאתי מתחנת המשטרה כשעומרי אחרי,
נכנסנו למכונית שלו והוא התניע..
"מה קרה ליני?"
"סתם..." אמרתי בחיוך קטן, מאולץ, מזויף..
הדלקתי את הרדיו ושירים שקטים התחילו להתנגן..
"לאן?"
"הביתה" עניתי, משעינה את ראשי על החלון, מוציאה את משקפי השמש מהתיק ושמה
אותן על עיניי. ורק אז, נותנת לדמעות לרדת.. לאט.. בשקט..
אחרי רבע שעה בערך הגענו אלי, עומרי עצר בפתח ביתי..
"תודה שבאת איתי" אמרתי, מנסה להתגבר על הדמעות. עומרי הוריד את משקפי השמש
מעיניי וניגב את הדמעות
"בא לך לספר לי מה קרה שם בפנים?" שאל
"תחנה ותיכנס אלי.." אמרתי, הוא החנה.. יצאנו מהאוטו נעלנו ונכנסו הביתה..
די ארוך לא ? חיחי
בגלל שמחר יש סיכוי גדול שלא יהיה המשך..
כנראה אני עובדת, עד מאוחר..
אווהבבת אותכן 😊
מ ו ש ל ם!!!
ויאאאייי יצאא ארווךך 😁
מדהים !!! [:
מקווה שיכניסו אותו לכלא >
=] מדהים
וממש לא ארוךךךךך
השלמתי הכל עכשיו ..
מדהים 😊
אתר האהבה הישראלי