מדהים [:
ומקווה שהשנה הזאת תעבור לך בקלות 😊
עומרי הזה פשוט פרפקט :]
מושלם 😊
ואואווואוא
מחכה להמשך
אוהבת.
יואאו אני במתחח,
אני עוד שנייה מתפוצצתתת פהה חחח
מאמי תמשיכי מהרררר 😉
חח אוהבת 3>
וואי אני במתחח !!!
תנמשייכייכייייייייייייייייייייייייי
תווווודדה מדהימות :]]
אאאךך מאאוושררת מהציונים של הבגרות חיחי
המשך בערב.. :]
אאווהבבת
3>.
אני:"הבאתם?"
אביב:"כן גבר. אללה סע"
נסעתי לכתובת ששיראל הביאה לי.
כשהגענו חניתי קרוב לבית ויצאנו מהמכונית, נעלתי והתקדמתי לכיוון הבניין.
קומה חמישית, דירה 18.
כשיצאנו מהמעלית כולם עמדו ליד הדלת, כשדרך העינית אי אפשר לראות אותם.
רק אני עמדתי מול הדלת.
צלצלתי.
בא מהכאב - פרק 19
עוד כשהיה חבר של שיראל הוא גר לבד, ועבד רק בשעות הערב..
"עומרי?!" היה בהלם כשפתח את הדלת
"כן." עניתי, מסתכל עליו. עצבני רצח
"מה..מה אתה עושה פה? התגעגעת אלי?" צחק, ידע שאף פעם לא סבלתי אותו.
אלעד,אביב,אביתר ודור התקרבו אלי.
שון:"מ..מה?!" גמגם כשראה את הסכינים בידיהם.
אני:"תקשיב לי ותקשיב לי טוב יא בן זונה!!!" התעצבנתי, דחפתי אותו לתוך הבית,
הם נכנסו אחרי ונעלו את הדלת.
שון:"מה יש לך עומרי?"
אני:"מה יש לי אתה עוד שואל?!"
שון:"כ..כן"
אני:"השם לינוי מוכר לך?"
שון:"אאה.. הכוסית מהמסיבה" צחק
אני:"היא חברה שלי" אמרתי ופניו הפכו ללבנות.
שון:"מצטער גבר.. לא ידעתי."
אני:"וואלה לא עוזרות לי הסליחות שלך" אמרתי והתקרבתי אליו עוד קצת.
לקחתי את הסכין מאביתר.
שון:"אתה תתחרט על זה אח"כ"
אני:"תאמין לי שלא" אמרתי בחיוך ציני.
תוך 10 דקות היינו בחוץ.
משאירים את שון בבית שלו כשסכין תקועה לו בבטן.
נכנסנו למכונית וחייגתי לבית חולים.
הזמנתי לו אמבולנס בתירוץ של :"שכן שלי ניסה להתאבד". אמרו שיגיעו תוך מספר דקות.
הורדתי את כולם בבית שלהם והמשכתי לשלי, בדרך לינוי התקשרה.
---
"ההלו" הוא ענה
"מה קורה?"
"בסדר.. את?"
"גם. איפה אתה?"
"בדרך הביתה.."
"איפה היית?"
"סתם עם חברים"
"בא לך לבוא אלי?"
"את בבית כבר?"
"כן הרגע הגעתי מהבית ספר"
"טוב.. עוד מעט אצלך"
"סבבה, ביי"
"ביי"
שנינו ניתקנו.
ירדתי למטבח והוצאתי ירקות מהמקרר, החלטתי לעשות לנו סלט.
חתכתי הכל ושמתי בקערה גדולה, תיבלתי גם והוצאתי אורז ושניצלים שאמא עשתה, חיממתי הכל..
ערכתי שולחן ועומרי הגיע.
"מה זה הריח הזה?" חייך
"אוכל.. אתה רעב כן?"
"כן"
"כרגיל" צחקתי "שב.."
"צריכה עזרה במשהו?"
"כלום" חייכתי, הוא התיישב.. הבאתי את האוכל "בתאבון"
"תודה מאמי" אמר והתחלנו לאכול. "אז איך היה בבית ספר?" שאל
"בסדר.. איך שמחתי שנופר עשתה מה שאמרת לה"
"אמרתי לך שהכל יסתדר"
"כן. אבל עדיין מרגיש לי שאתה מסתיר ממני משהו" אמרתי והוא השפיל את ראשו, צדקתי.
"היה טעים" אמר בחיוך קטן ופינה את הכלים לכיור.
"אאוך איתך" התעצבנתי ועליתי לחדר. מה הקטע שלו לספר ?! הוא עלה אחרי כמה דקות.. "עדיין לא
בא לך לספר לי?!"
"לא בא לי.. אבל כנראה אני חייב"
"למה לא בא לך?"
"מפחד מהתגובה שלך"
"לא משנה איך אני אגיב, אני רוצה לדעת"
"אוקיי.." אמר והתיישב לידי "נכון שון..?" אמר בהיסוס
"מה איתו?"
"הוא האקס של בת דודה שלי..."
"הוא.. הוא מה?"
"האקס של בת דודה שלי" חזר על דבריו
"ממתי אתה יודע על זה?"
"מתי שהיינו בים, וראינו אותו..."
"עומרי תלך, אני רוצה להיות לבד"
"לא רוצה ללכת לינוי"
"אבל אני רוצה שתלך!!"
"או..אוקיי" יצא מהחדר ואז מהבית.
---
"למה זה כואב לי ככה?" אמרתי עם דמעות בעיניים, כשמשקפי השמש על עיניי
"היית בטוחה שאת יכולה לסמוך עליו, פתאום גילית שהוא הסתיר מימך משהו
שהיה חשוב לך לדעת"
"את חושבת שאני כועסת בצדק?"
"מה את חושבת?"
"שכן!!" אמרתי מיד
"אז אני תומכת בך"
"תמיד את תומכת במה שאני אומרת. מתי תהיה לך דעה משלך?"
"מתי שנפסיק להיפגש כמו פסיכולוגית ומטופלת"
"זה יקרה מתישהו?"
"אם נרצה אז כן" חייכה.
"את יודעת.. נהיית כמו אמא שנייה שלי" אמרתי לה והיא הסמיקה בטירוף.
"את מדברת ברצינות?" שאלה בחיוך גדול
"כן.. את יודעת הכל עלי. אמא שלי לא יודעת כלום.. מאז מה שקרה.. אני לא יכולה לדבר איתה בכלל"
"ולפני זה?"
"היינו מדברות פה ושם, לא רציני"
"היית רוצה שזה ישתנה?"
"כבר לא."
"טוב לך ככה?"
"התרגלתי"
"איך התבגרת. את כ"כ בוגרת לגילך"
"הלוואי ולא הייתי מתבגרת ככה מהר"
"צודקת. אבל מצד שני הבגרות שלך.. זה משהו מיוחד. את לא חושבת כמו מבוגרת.
את פשוט מדברת ככה, כאילו יש בך חוכמת חיים כזאת שמראה שעברת המון בחיים"
---
"מה אתה רוצה?"
"מצטער שלא סיפרתי לך לפני זה"
"טוב"
"אני אוהב אותך לינוי.." לחש, צמרמורות עברו בגופי. אבל לא נכנעתי לו.
"הלכתי.." אמרתי וקמתי מהמדרגות, נכנסתי למבנה של הכיתות ואז לכיתה שלי.
"מה יש לך ליני?" נוי שאלה
"ניראה לי שאני ועומרי נפרדים"
"מה קרה???"
"הוא מכיר את שון"
"איך!?"
"אקס של בת דודה שלו"
"נו ו..? עומרי לא אשם במה שקרה!"
"עומרי ידע את זה ממזמן. ולא אמר לי כלום!"
"את רצינית?!" אמרה, הנהנתי בראשי "בן זונה!"
מצצטערת שקצר.
הבצפר הווררג אותי, השעות האלה אאאך. כל היום אני בבצפר =/
מתה עליכן
3>.
O:
שני פרקים מדהימים !!! [:
מחכה להמשך,
3> U