יאוו למרות הכול היא חתיכת ילדה מפונקת!!!
אלוהים אז מה עם הבנאדם ידע?! סוואו וואט?!
הוא מת עלייה,מעריץ אותה, עושה הכול למענה ולה לא אכפת בכלל מזלזלת..
מתייחסת לדברים הקטנים והלא חשובים מאשר להתרכז בדברים הגדולים והחשובים..
התבגרה?! אני לא ממש חושבת!
היא צריכה לשים בצד את הטראומה נכון שזה קשה אבל היא צריכה להתרכז בחיים שלה
בחברים שלה, בסביבה האוהבת והתומכת שהיא נימצאת בה
במקום להיתקע בחושך לצאת אל האור, להסתובב גם אם זה קשה
להעריך את זה שהיא בחיים בכלל והלתנחם בסביבה שלה.
עומרי אוהב אותה,למרות שהיא לא!
הוא איתה, וסובל את השטויות שלה, וסולח לה על הכול
אז פעם אחת שהיא תסלח לו לא יקרה כלום..
כי היא לא מושלמת וכמו שהיא רוצה שיסלחו לה על הטעויות שלה היא צריכה "לסלוח" לוו
למרוות..
שבכלל אין על מה לסלוח אז מה עם הוא לא סיפור זה לא ממש רלוונטי שהוא מכיר אותוו
הרי הוא לא היה יכול לדעת שיקרה לה משהו ועוד איתו!!!
ואיי נכנסתי חזק לסיפוורר
פשוט אני עצבנית עליה, צפונית מפונקת 😛
חחח
פרק יפייפההההה (:
תמשיייכייי
אוהבת 33>
מדהים :]
איזה תינוקת היא!
המשךך 😉
תודה על התגובות 😊
ררחלליי - איי לאב יוו חחח אאיזו תגובה :]]]]
המשך אחה"צ- ערב כזה
= יום טוב בנות =
3>.
ואיי רחלי אני כל כך איתך, כל כך מעצבן לנסות להבין את הדמות שלה! איזה סתומה היאאא !
דדדדדדייייי היא מפגררת!!
יאאלה אני במקום עומרי הייתי מעיפה אותה ממזמממממן.!!
חושבת שיכולה לשחק ככה באנשיםם!!!
ואיי נכנסתתי לזה כולי עצבייים ממש!
המשך! (:
איי איי אפשרר לחשובב מה הוא עשההה!
איזה סיפוררר היא עושה חחחחחחחח
תמשיכי מאמי 😊
תודה על התגובות.
אין לי מצב רוח בגרוש..
הפרק יצא מעעפן =[ סורי..
מה יש לך ליני?" נוי שאלה
"ניראה לי שאני ועומרי נפרדים"
"מה קרה???"
"הוא מכיר את שון"
"איך!?"
"אקס של בת דודה שלו"
"נו ו..? עומרי לא אשם במה שקרה!"
"עומרי ידע את זה ממזמן. ולא אמר לי כלום!"
"את רצינית?!" אמרה, הנהנתי בראשי "בן זונה!"
בא מהכאב - פרק 20
---
"תגיד לי אתה דדפפוקק?!?!" התעצבנתי על עומרי. תמיד אהבתי אותו, אבל הפעם הוא הגזים.
איך הוא לא סיפר ללינוי?!
"מה יש לך נוי?"
"למה לא סיפרת לה?!" אמרתי, הוא משך בידי והלכנו לדשא שמאחורי הבית ספר.
"איך יכולתי להגיד לה שאני מכיר את זה שאנס אותה..?" אמר בייאוש והתיישב על
הדשא "היא כועסת עלי?"
"בטירוף!"
"עד כדי כך..?"
"כן! היא דיברה איתי על פרידה..."
"אאווך.. אני לא מאמין שבגלל הבן זונה הזה ניפרד"
"עשית לו משהו?" שאלתי. הרי זה עומרי, אין מצב שהוא מכיר את הבנאדם שעשה את זה
ללינוי וישב בשקט.
"עשיתי."
"מה?"
"זה לא משנה עכשיו"
"זה כן. נו מה עשית?"
"הלכתי אליו עם אביב, אלעד ואביתר.."
"ו..?"
"דקרתי אותו."
---
"הוא שבור." נוי אמרה והתיישבה לידי
"לא יותר ממני" אמרתי, מסתכלת לנק' לא מוגדרת בקיר.
"התאהבת בו אה?"
"לא!" אמרתי מיד. אני, אתאהב?!
"שקרנית" צחקה
"זה לא משנה בכלל.." אמרתי ולקחתי את הפלאפון, נכנסתי להודעות יוצאות
& זה נגמר בנינו &
"את לא הולכת לזרוק אותו ב-SMS" לקחה ממני את הפלאפון לפני ששלחתי את ההודעה
"אני גם לא אפגש איתו"
"אז תמצאי דרך אחרת. העיקר לא בהודעה"
"מה רע בהודעה?"
"פשוט אל תעשי את זה" נתנה לי נשיקה בלחי "דברי איתי כבר" חייכה ויצאה מהחדר.
---
"את קולטת!? הוא ידע את זה מלא זמן ולא אמר לי כלום!!!"
"לינוי.." אמרה בפנים רציניות
"מה?!"
"שמעתי בחדשות שדקרו מישהו בן 19 בערך, בדירה שלו. והתקשרו לאמבולנס לספר
שהוא ניסה להתאבד"
"נו ו..?! מה לי ולו?"
"הוא לא ניסה להתאבד.." אמרה "וקוראים לו שון."
"יש הרבה ילדים בשם הזה"
"סיפרת לי כבר בפגישה הראשונה. שעומרי מסוגל לעשות דבר כזה למי שיפגע בך"
"נורית, את חושבת שזה הוא?"
---
& תבוא לגינה שמול הבית שלי עוד 10 דקות & שלחתי לעומרי ישר שחזרתי מנורית.
% טוב % החזיר.
התארגנתי בזריזות, שמתי משקפי שמש עלי ויצאתי לגינה. כשהגעתי עומרי כבר היה שם.
"זה אתה?" שאלתי ישר והתיישבתי לידו
"אני מה?"
"היה בחדשות על אחד שנדקר. קוראים לו שון" אמרתי ועומרי לא הסתכל עלי
"בשביל זה רצית שאבוא?"
"כן. לשאול אותך.."
"כן"
"למה עשית את זה?! הוא מכיר אותך! הוא ילשין עליך"
"הוא לא.."
"ואם הוא יעשה לך משהו?" שאלתי. מפחדת ממה שיקרה
"הוא לא"
"למה אתה כ"כ בטוח?"
"הוא סתם הומו. אין מצב הוא יעשה משהו"
"הומו עלק." צחקתי בציניות. הלוואי והיה הומו ולא אונס אותי. "לא היית צריך לעשות את זה"
"אבל עשיתי.. הבנתי מימך שאת לא מתכוונת להתלונן עליו. לא רציתי שיצא מזה בלי עונש"
"תודה.."
"אין על מה.. מצטער שהסתרתי את זה מימך"
"זה בסדר. אני לא יודעת איך הייתי מגיבה אם היית מספר לי" אמרתי בחיוך קטנטן
והוא חיבק אותי חזק.
---
אני:"הוא דקר אותו" אמרתי והדלקתי סיגריה
ניב:"מי את מי??"
אני& נוי:"עומרי את שון" אמרנו ביחד
אני:"איך את יודעת?!"
נוי:"הוא אמר לי"
אני:"לא חשבת לספר לי?"
נוי:"זה משהו שהוא צריך לספר"
ניב:"היא צודקת"
אני:"אתם מצחיקים אותי שניכם"
נוי& ניב:"למה?" שאלו ביחד והסתכלו אחד על השנייה
אני:"היה צריך לקרות כזה דבר בשביל שתדברו? לפחות משהו אחד טוב יצא מזה" אמרתי והם חייכו אלי. "עומרי בא. קח את זה ניב!" דחפתי לידו את הסיגריה
ניב:"נשאיר אתכם לבד :] ביי יפה" אמר, שניהם נתנו לי נשיקה והלכו לביתם.
הלימודים כבר הסתיימו לפני שעה.
"את באה הביתה?" חייך ומשך אותי אליו "יש לך ריח של סיגריות"
"לא ראית את ניב מעשן?" אמרתי והוא נישק אותי.
"וגם טעם של סיגריות. למה עישנת שוב?" שאל בקול מאוכזב. הוא שונא שאני מעשנת
"סתם.. היה בא לי"
"הבטחת שתפסיקי עם זה"
"נו כולה אחת. אל תיסחף" חייכתי והלכנו יד ביד לכיוון השער
"שונא שאת מעשנת"
"יודעת"
"ובכל זאת לא מפסיקה עם ה-שיט הזה?!"
"ה-שיט שגם אתה עושה"
"ומצטער על זה"
"יש לי רעיון" אמרתי בחיוך גדול ונעצרנו כמה צעדים לפני המכונית "אני מפסיקה אם אתה מפסיק"
"מבטיחה?! אם אני מפסיק את מפסיקה?"
"אתה תפסיק בשבילי?"
"כן"
"אז יאללה."
"סבבה" חייך, נתן לי נשיקה קטנה בפה ונכנסנו למכונית.
הייתי בטוחה שהוא לא ירצה להפסיק. מה שאני מעשנת זה כלום לעומתו.
אני מעשנת סיגריה פעם ב.. אצלו זה קבוע. "לאן?" שאל
"עברת את הבגרות מרגיש חופשי אה?"
"חח משהו כזה" צחק "אז לאן בא לך?"
"תפתיע" חייכתי
"קודם כל.. אוכל" חנה ליד נאפיס
"שמן אחד" צחקתי "אבל אין עלי כסף =/"
"גם אם היה לך לא היית משלמת"
"הלוואי ויום אחד תיתן לי לשלם"
"הלוואי ותיתני לי נשיקה" אמר בחיוך מתוק
"אך מדהימון שלי" חייכתי "שולחן לשניים" אמרתי לבחורה שעמדה בכניסה לנאפיס.
--:"בואו אחרי" אמרה בחיוך ונכנסנו אחריה "מעשנים?"
אני& עומרי:"לא!" אמרנו ביחד וצחקנו
--:"הכי בריא" צחקה. התיישבנו בשולחן,
היא הביאה תפריטים והלכה.
3>.
מ ו ש ל ם פשוטט!!
המשךךךךךךך דחוףףףףףף 🙄
אתר האהבה הישראלי