איזה יופי (:
שמחה שנהנת באילת ושתהיה לך ולכל מי שפה שנת לימודים מוצלחת! (:
אוהבת!
וואי איזה פרק יפה,
איזה חמודים הם ביחד 😛
המשך [:
מדהיייייים ... המשך ! : ]
המשך מדיידידיי
דיי תינוק בגיל כזה?!?!?!
לפ יוווווווווווווו
מור'צי 😊
מדהיים :]
שמחה שנהנת באילת 😊
ושתפיל,מה היא צריכה ילד עכשיו?!
פפשי איזה מפגרת .
מה היא צריכה תינוק בגיל 17 ?
אהבלה באלוהים .
פרק מושלםםם
מה היא צריכה תינוק על הראש בגיל 17 כאילו שאין לה חיים
חנוש תמשיכי מאמי
אני מאוהבת בווווווווווו !!! חחחחחח
מאמי כל כךך יפהה,
זה מדהיםםם ,
תמשיכי 😊
תוודדה בנות :]]
בההצלחה לככן !
מה החלטת?"
"להשאיר אותו" לחשתי.. מפחדת מהתגובה שלו.
"אוקיי.." חייך
"מה אוקיי?"
"מה את רוצה שאני אגיד?"
"לא יודעת.. שתשכנע אותי להפיל."
"למה שאני אשכנע אותך?"
"זה מה שכולם מנסים לעשות"
"אני תומך בך במה שתחליטי"
"תודה.. אתה חושב שאני עושה נכון?"
"לא יודע האמת.. מפחד שתתחרטי על זה אח"כ "
"גם אני..הלוואי והייתי יודעת מה לעשות."
בא מהכאב - פרק 17
---
"שיראל מה המצב? זה עומרי"
"יודעת, ובסדר.. איתך?"
"גם. אני חייב טובה מימך"
"קרה משהו?"
"בערך.. אבל לא משנה עכשיו. את עדיין בקשר עם שון?"
"ממזמן לא."
"מאז שנפרדתם?"
"אממ כן.. למה?"
"סתם.. איפה הוא גר?"
"עומרי אל תלחיץ. מה הוא כבר עשה?"
"זה לא משנה עכשיו מאמי.. תני לי רק את הכתובת שלו"
"אל תסתבך"
"אני לא. אל תדאגי"
"הוא לא בגילך עומרי.."
"נו ו..?"
"הוא לא ילד."
"כן, הבנתי. מה את באה להגיד בזה?"
"שתשמור על עצמך..."
"תמיד שומר"
"אתה שומר על עצמך!?" צחקה "כל פעם שקורה שמישהו מעצבן חבר או ידידה שלך אתה
הורג אותו מכות"
"אל תדאגי שיראלי.. תני לי את הכתובת"
"טוב מאמי.." היא נתנה לי את הכתובת וסיימנו את השיחה.
---
"אבא סיפר לי משהו, באתי לבדוק אם זה נכון"
"שהתחרטתי?"
"כן"
"התחרטתי"
"למה לינוי?? את הורסת לעצמך את החיים!!!"
"אני לא."
"את כן! ממש כן! מה תעשי עם ילד בגיל כזה?"
"במקום לתמוך בי כמו 2 הורים נורמאלים אתם ככה!! אאוך" התעצבנתי.
רק נכנסתי הביתה והם התחילו עם זה.. יצאתי שוב מהבית.
ישבתי בגינה הקרובה לביתי וחייגתי לעומרי.
"אה מאמי?" ענה
"איפה אתה?"
"בבית. למה?"
"בוא לגינה שליד הבית שלי"
"קרה משהו לינוי?"
"תבוא.. טוב?"
"כבר בא" שנינו ניתקנו. אחרי 10 דקות בערך הוא בא "מה קרה?" שאל והתיישב לידי
"מה פחות כואב? לקפוץ מהגג או לבלוע כדורים?"
"אלה לא אופציות בשבילך"
"אה.. אז כדאי כדור בראש?"
"תפסיקי לדבר ככה וספרי לי מה קרה"
"נמאס לי מההורים שלי.."
"למה?"
"לא בא לי להיכנס לזה."
"איך שאת רוצה" התייאש
"עומרי.." לחשתי והוא הסתכל עלי "אני.. אני רוצה להגיד לך משהו"
"דברי"
"קצת קשה לי להגיד את זה, אף פעם לא אמרתי את זה למישהו.."
הוא חייך אלי, ידע מה אני הולכת להגיד.. אבל אני לא הייתי בטוחה בזה.
לא בטוחה שזה באמת מה שאני מרגישה. "עזוב.." אמרתי וקמתי מהספסל,
עומרי משך אותי בחזרה לשבת וחיבק אותי אליו.
"אני אוהב אותך בייבי" אמר ואני שתקתי. לא יכולתי לומר לו שגם אני.. לא הייתי בטוחה בזה.
ישבנו כמה דקות בשקט.. לא אומרים מילה. "בואי אני אלווה אותך הביתה" שבר את השתיקה לבסוף.
שנינו קמנו ושוב, בשקט מוחלט, הלכנו לביתי..
"תודה שבאת.." אמרתי בחיוך
"אין על מה יפה שלי" אמר, נתן לי נשיקה בלחי והסתובב כדי ללכת לכיוון ביתו.
"עומרי.."
"אה?"
"בוא שנייה" חייכתי והוא התקרב אלי שוב
"מה קרה?"
"גיב מי א וואן ביג קיס"
"אונלי וואן?"
"טוב.. 2 אם אתה ממש מתעקש" צחקתי.. הוא התקרב אלי קצת, שם את ידו סביבי וקירב אותי אליו,
עצמתי את עיני.. הפרפרים בבטן וההתרגשות לא איחרו להגיע.
אהבתי את ההרגשה הזאת. התנשקנו.
"אני מתה עליך" אמרתי, עדיין בעיניים עצומות, כשפתחתי אותן עומרי חייך אלי חיוך גדול
ומתוק. "בא לך לעלות אלי?"
"כבר מאוחר, לא?"
"לא.. כולה 9. ולהורים שלי אין בעיה שאתה בא בכל שעה. אז יאללה.."
"חח טוב מאמי"
נכנסנו הביתה ישר למטבח.. הכנו לנו טוסטים, סלט ומיץ תפוזים סחוט..
וכשהכל היה מוכן עלינו למעלה.
"בתאבון לכם!" אמא אמרה לנו, בטח שמחה שאני אוכלת.
"תודה" אמרנו ביחד ונכנסנו לחדר. סגרתי את הדלת והתיישבנו על המיטה,
התחלנו לאכול. "וואלה הפעם יצא לי טעים" צחקתי
"לך!? חח רק סחטת את התפוזים"
"אל תזלזל!"
"חס וחלילה!" צחק
---
"אני מצטערת"
"על מה?"
"על הכל.. באמת שאני מצטערת"
"מה זה על הכל?!"
"נו את יודעת מתוקה.." התחמקה מלתת התנצלות כמו שצריך "על זה שלא הייתי שם בשבילך,
על איך שהגבתי כשסיפרת לי שאת רוצה לשמור את התינוק.... פשוט.. פשוט על הכל"
"טוב"
"את סולחת לי יפה שלי?"
"כן אמא"
"תודה נסיכה" חייכה "מבטיחה שמעכשיו אני משנה את ההתנהגות המטופשת שלי"
"למה מטופשת?"
"זה שלא ממש ידעתי מה לומר ואיך לפעול לא אומר שאני לא צריכה להיות לצידך"
"מה אבא חושב על כל זה?"
"הוא גם מצטער"
"כן אני רואה" אמרתי בציניות
"קשה לו להודות בטעות שלו"
"ולי קשה לסלוח לו"
"אל תיהיי קשה איתו.." אמרה בעצב
"את יכולה לצאת מהחדר? אני רוצה להיות לבד."
---
"וסלחת לה?"
"כן.."
"בלב שלם?"
"כן."
"מעולה" חייכה
"החלטתי מה לעשות.." אמרתי והעפתי שוב מבט קטן בבטן
"מה?"
"לשמור אותו.."
"באמת?" חייכה, הייתי בטוחה שתיבהל, שתהיה בהלם [ כמו כולם .. ]
"כן. את חושבת שכדאי?"
"אני חושבת שאת מספיק בוגרת כדי להחליט החלטות בעצמך"
"תודה נורית"
"על מה?"
"על הכל.. בהתחלה שאמא ואבא הציעו לי פסיכולוגית נבהלתי. הכי לא רציתי.. עכשיו אני שמחה
שבסוף באתי"
"גם אני שמחה מתוקה.. את מרגישה שהמפגשים איתי עוזרים לך?"
"מאוד" עניתי והיא חייכה חיוך גדול ומרוצה.
---
נעלתי את הדלת של החדר והתיישבתי מול המחשב.
נכנסתי לאינטרנט, לאתר 'וואלה' ורשמתי בחיפוש: 'אונס' .
הופיעו לי מלא אתרים בנושא. נכנסתי לאחד מהם..
'החוק וההליך הפלילי' .. הסתכלתי כמה פעמים על הכותרת ולבסוף נכנסתי.. 'תביעה אזרחית' .
נכנסתי לשם..התחלתי לקרוא המון בנושא.
מהאתר הזה עברתי לאתר אחר, יש בו פורום תמיכה.
נרשמתי לאתר בתור 'סתם אנונימית'. פתחתי נושא חדש והתחלתי לכתוב בו..
#
אני חדשה פה. בדיוק השנייה נרשמתי לפורום. אני באמת לא יודעת מה אני עושה פה..
אולי אני סתם צריכה תמיכה מבנות שכבר חוו את זה.. חוו אונס.
כי רק הן באמת יודעות מה אני מרגישה, חושבת, כמה אני חוששת ללכת ברחוב לבד..
להיות לבד.
להיות עם חבר שלי.
איך אני מרחיקה אותו ממני כל הזמן. קשה לי לראות אותי ואותו ביחד. אחרי מה שקרה.
אני מפחדת לבוא איתו במגע.
לפני שבועיים וחצי זה קרה. ורק אתמול התנשקתי איתו, עם החבר.
סיפרתי לו מה קרה.. הוא יודע הכל.
הוא דואג לי, אוהב אותי, תומך בי.. עושה הכל כדי שיהיה לי טוב.
אבל אני יודעת שימאס לו בשלב מסוים.. במיוחד עכשיו. שהחלטתי לשמור את התינוק.
התינוק מהבן זונה ההוא מהמועדון.
בנות – אל תיכנסו לשירותים לבד.
כבר יומיים אחרי שזה קרה הלכתי לפסיכולוגית, פעם בשבוע אני אצלה..
היא עוזרת לי נורא, גם היא תומכת כמובן. לא יודעת איך הייתי עוברת את זה בלעדיה.
ההורים השתתקו מאותו היום. לא יודעים איך לדבר איתי, איך לפנות אלי..
חושבים בלי סוף מה לעשות.
כשהדבר היחיד שאני רוצה זה שהם יהיו לצידי.
אני רק בכיתה י"א. איך אני אסתובב בבית ספר עם בטן גדולה, כשהעיניים של כולם מופנות אלי?
כשכולם מדברים עלי?
כשלכולם יש מה להגיד עלי.
אני לא רגילה לזה. רגילה שכולם מדברים עלי רק טוב.. ואלה שמדברים רע – מקנאים.
אני לא מאמינה שגדל בתוכי משהו.. יצור קטן. שבעוד 9 חודשים יהפוך לילד.. ילד שלי.
אני כ"כ מפחדת מיזה.. מכל התהליך הזה.
אבל בשום פנים ואופן לא אתחרט. אני החלטתי לשמור אותו.
לא מסוגלת להפיל עכשיו, להרוג אותו.
כולם רוצים שאתלונן עליו.לא חושבים כמה קשה יהיה לי להסתכל עליו שוב. לראות אותו.
לא יודעת אם הוא זוכר בכלל.. הוא היה שיכור.
לא מצפה לתגובות של רחמים כמו "יואו מסכנה". לא רוצה כאלה תגובות.
סתם כתבתי כדי לפרוק..
#
שלחתי את התגובה ויצאתי מהאינטרנט.
התחברתי למסנג'ר ולאיסיקיו ושלחתי לנוי הודעה:
לינויוש -
מאמי?
The one & only –
אה בובה?
לינויוש -
מה את עושה?
The one & only –
האמת.. כלום.
לינויוש -
בואי נלך לסיבוב בקניון
The one & only –
אוקיי, מתי בא לך?
לינויוש -
נתארגן ונלך?
The one & only –
כן.. חצי שעה ואני אצלך
לינויוש -
סבבה מותק. יאללה זזתי להתארגן בהיי
The one & only –
ביי מאמי
רשמתי אווי :
^ מתארגנת ולקניון עם נוי :]
עומרי אתה החיים שלי. ^
לחצתי על אישור וקראתי את האווי של עומרי:
# וואלה לא נראה לי שפה
לינוי אני אוהב אותך #
עומריקי שלי -
חטטנית
לינויוש -
זה מה יש ;]
עומריקי שלי -
לפחות שלחי הודעה
לינויוש -
שלחת אתה. אותו הדבר
עומריקי שלי -
מה שתגידי :] מה את עושה?
לינויוש -
עוד מעט הולכת עם נוי לקניון
עומריקי שלי -
תיהני מאמי
לינויוש -
טנקיו. מה אתה עושה?
עומריקי שלי -
לומד לבגרות
לינויוש -
עוד יומיים יש לך.. בהצלחה
עומריקי שלי -
תודה
לינויוש -
בא לך לישון אצלי היום?
עומריקי שלי -
בטוחה שאת רוצה?
לינויוש -
חושבת שכן...
עומריקי שלי -
שתיהיי בטוחה אני אבוא
לינויוש -
טוב.. זזתי להתארגן ביי מאמי
עומריקי שלי -
בהיי
כיביתי את המסך של המחשב והלכתי להתלבש, לבשתי סקיני בהיר וגופיה בצבע ורוד בייבי.
נעלתי נעלי בובה ולקחתי תיק קטן עם כסף פלאפון ומפתחות בתוכו.
התאפרתי מעט ועשיתי קוקו גבוה.
כשסיימתי להתארגן ירדתי למטה והייתי קצת בסלון. כשנוי נתנה לי צלצול ניתוק יצאתי החוצה.
"מה קורה?" נתתי לה נשיקה בלחי והתקדמנו לכיוון הקניון.
"בסדר.."
"עלי את לא יכולה לעבוד"
"סתם.." אמרה בחיוך עקום. נכנסנו לקניון והתיישבנו בארומה אחרי שהזמנו אייס קפה
"עכשיו ספרי לי.."
"זוכרת את נאור [ יזיז לשעבר ] ?"
"כן.. מה איתו?"
"נפגשנו אתמול"
"וואלה?! לא רבתם?"
"רבנו.. לא יודעת. פתאום הוא התקשר ורצה שניפגש. אז נפגשנו"
"ומה היה?"
"הוא רוצה משהו רציני. לא סתם סטוץ"
"מה את רוצה?"
"לא יודעת.." חייכה חיוך קטן
"את רוצה אותו." צחקתי
"למה נראה לך?!"
"שקוף עלייך אחותי"
"לא הגיוני לי שהוא רוצה משהו רציני.. הוא ילד של סטוצים!"
"אולי השתנה.."
"ואם הוא לא?!"
"לא תדעי אם לא תנסי... אל תחליטי משהו בלי לחשוב על זה טוב"
"יודעת"
זרקנו את הכוסות הריקות בפח, הסתובבנו קצת בקניון ואז נכנסנו ל-לי קופר.
"האמ מוכר האמ" נוי צחקה
"איפה?" התלהבתי
"בקופה"
"בואי נבקר את החתיך.." חייכתי והלכנו לקופה, הכרנו את המוכר.. שגיא.
שגיא:"ההוו.. מי באו לבקר" חייך ונתן לשתינו נשיקה בלחי
אני:"מה קורה?" חייכתי
שגיא:"עכשיו?! מושלם"
נוי:"כן כן תתחנף" קרצה לו. היה ביניהם משהו פעם, לא משהו רציני. "מתי אתה מסיים?"
שגיא:"עוד שעה.. תחכו לי?"
נוי:"נחשוב עליך :], תתקשר שאתה מסיים"
שגיא:"סבבה. ביי יפות"
יצאנו מהחנות והלכנו ל-טיאנטי.
"עזבי. לא ילך בינך ובין נאור"
"למה את אומרת את זה?"
"את לא ילדה של קשר רציני"
"חחחח זונה" צחקה.
אחרי שעה ככה כששגיא סיים את המשמרת הלכנו ללי קופר ויצאנו איתו מהקניון.
הוא הקפיץ אותי הביתה ואח"כ המשיך עם נוי.
כשהגעתי עליתי לחדר, לקחתי בגדים ונכנסתי למקלחת...
איך עבר לכן היום הראשון ?
חחח לא מאמינה שנגמר החופש =[
אוווהבבת אותכן ! ותודה על התגובות
3>.
היא דורשת כאפפה ..
מה לשמור אותו מהה ?!
מילא זה היה ממישו שהיא אוהבת .
סתומה :|
המשך!
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 02/09/2007) היא דורשת כאפפה ..
מה לשמור אותו מהה ?!
מילא זה היה ממישו שהיא אוהבת .
סתומה :|
המשך!
חתיכת מפגרת!!
חח נשבעת לך כאילו הסיפור נכתב עליי [מבחינת הששממות]
שגיא,נוי,לינוי,
מה יהיה הסוף?! חחחחחחח
תעשי שנוי ושגיא הייו ביחד 😁 😛
QUOTE (Noykush @ 02/09/2007) QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 02/09/2007) היא דורשת כאפפה ..
מה לשמור אותו מהה ?!
מילא זה היה ממישו שהיא אוהבת .
סתומה :|
המשך!
חתיכת מפגרת!!
😊
אתר האהבה הישראלי