השלמתי פרקים מדהימים !!
מחכה שתמשיכי (:
אנשים היא באילת חחכו חחע😁
QUOTE (Noykush @ 28/08/2007) יאלה תחזריי כבר ~!
😂 😊
QUOTE (HeNNNNNNN @ 25/08/2007) ספיררוש לאיזה מלון את נוסעעת?
נסעתי למג'יק סאנרייז ואת ?
ח ז ר ת י !!!
היה נננננדיררר, ככזזה כיףףף !!
תוווודדה נסיכככות :]
אאולה - חחחח כןכןכן בטח שאומר לי משהו 😊
ספירוש - הייתי בקלאב הוטל, איך היה לך? נהנת?
מדההימותתת הרגע חזרתי
ניראה לי מחר יהיה המשך
מתה עליכןןן והתגעגתי
😊 - שבת שלום -
נכנסתי הביתה ונעלתי את הדלת אחרי.. עליתי לחדר.
"אאאתתת כזאאת דפפוווקקה" צעקתי על עצמי. התעצבנתי..
למה אני כזאת רעה אליו ?!
בא מהכאב - פרק 16
---
"למה אני כזאת רעה אליו?"
"את לא רעה אליו.." נורית אמרה
"אני כן!! וזה מגעיל אותי כבר.."
"מה מגעיל אותך?"
"היחס הזה כלפיו. הוא הכי מדהים שיש. למה לעזעזאל אני לא יכולה להעריך את זה?!"
"לפי הדיבור שלך את מעריכה את הכל"
"לפי ההתנהגות אני לא"
"הכל ניתן לשינוי"
"מהים לא דיברנו"
"את צריכה את הזמן שלך, וכנראה שגם הוא צריך את שלו"
"פאקינג יומיים עברו! כמה זמן אני צריכה?"
"רק את יכולה לדעת.. ורק הזמן יגלה לך."
"אאוך. שונאת את התשובות האלה שלך"
"אבל אותי את אוהבת" אמרה בחיוך
"אל תחושי יותר מידי.." צחקתי, הרגשתי איתה ממש פתוחה. ממש כמו חברה טובה.
"מה עם נוי וניב?"
"התרחקנו.."
"שלושתכם?"
"נוי וניב אף פעם לא באמת סבלו אחד את השנייה. אם הם דיברו ביניהם זה רק בגללי"
"אז מי התרחק?"
"אני, משניהם"
"הם לא מתגעגעים?"
"הם כן"
"ואת?"
"גם מתגעגעת"
"אז למה ההתרחקות?"
"לא יודעת. אני חושבת שנמאס להם לשמוע על כל זה.."
"אמרת שהם חברים טובים שלך לא?"
"הכי טובים!"
"לחברים טובים לא ימאס לשמוע כאלה דברים.. להיפך, חברים נותנים כוח להמשיך הלאה"
"את אומרת שהם לא חברים טובים?"
"אני שואלת איך את יודעת שנמאס להם?"
"כי הם תמיד חוזרים על אותו משפט.."
"איזה?"
"שאני חייבת להמשיך הלאה בחיים"
"ואת לא?"
"ברור שכן. אבל הכל טרי לי עדיין"
"קחי את הזמן שלך.."
"לוקחת."
"מה עם ההיריון? החלטת?"
"לא.."
"את צריכה להחליט כבר"
"יודעת. אבל איך אפשר להחליט משהו כזה גורלי?!"
"חייבים."
"ואם לא מצליחים להחליט?"
"סומכת עלייך שתצליחי לינוי."
"מצד אחד איך אני יכולה להרוג משהו שהוא שלי? משהו חי!!"
"מצד שני?"
"זה גם של שון. ואני לא רוצה שום קשר אליו.."
"את מפחדת?"
"מההחלטה?! ברור."
"מזה שיהיה לך ילד..?"
"עוד יותר"
"מההפלה?"
"גם מפחדת..בכלל החיים שלי בזמן האחרון נהיו פחד אחד גדול"
"זה טבעי, לפחד מהלא נודע."
"אולי תעזרי לי להחליט מה לעשות?"
"אני לא יכולה"
"למה?"
"זאת צריכה להיות החלטה שלך ולא של אף אחד אחר.."
"אז למה את פה?! את הפסיכולוגית שלי.. את אמורה לעזור!"
"אני אמורה לייעץ.. לא להחליט."
"א תייעצי לי מה לעשות" התחכמתי
"קחי את הזמן שלך.. "
"משפט שנוא עלי"
---
לינויוש -
בואי אלי
The one & only –
בואי את אלי
לינויוש -
אין לי כוח להתארגן ולצאת
The one & only –
גם לי אין
לינויוש -
אוף טוב.. תוך רבע שעה אצלך
The one & only –
סבבה
לינויוש -
בההי מאמי
The one & only –
ביי
התנתקתי מהאיסיקיו והתחלתי להתארגן. לפי הדיבור שלה ראו שהיא כועסת עלי..
כשסיימתי להתלבש, לקחתי תיק עם כסף, מפתחות ופלאפון..
נפרדתי מההורים ויצאתי אליה.
"היי.." אמרה כשפתחה את הדלת
"מה קורה נוי?" שאלתי, נתתי לה נשיקה בלחי ועלינו לחדר
"רוצה לשתות או לאכול משהו?"
"כלום. תודה"
"קרה משהו?"
"למה?"
"מזמן לא סתם באת אלי.."
"כן.. יודעת. התרחקתי מכולם בזמן האחרון"
"למה?"
"אני לוקחת את הזמן שלי.. "
"בשביל..?"
"להחליט מה אני רוצה."
"החלטת?"
"אני משאירה את התינוק."
"את מה?!?!" הייתה בהלם
"משאירה אותו"
"למה?? מה את צריכה ילד בגיל כזה?"
"לא צריכה.. אבל הוא הגיע. כל ילד זה מתנה מ-ה'. מי אני שיגזול ממנו את החיים שלו!?"
"אבל זה משון."
"אין מה לעשות.."
"מה תגידי לו כשישאל איפה אבא שלו?"
"אגיד שאני לא יודעת."
"הוא ירצה לשמוע את כל הסיפור"
"אז אני אספר.. את האמת."
"איך שבא לך ליני.. אני תומכת בך בכל מצב את יודעת נכון?" אמרה והשפלתי את ראשי "אם לא
ידעת עד עכשיו.. מקווה שתביני את זה." הוסיפה
"תודה נויקי"
"בכיף. ואם תצטרכי בייביסיטר בעתיד – נוי בייביסיטר בע"מ"
"חחח דפוקה" הצחיקה אותי אך בו זמנית גם הבהילה.
בייביסיטר?!
---
"ל..לינוי?" ניב היה בהלם כשפתח לי את דלת ביתו
"מה המצב?" שאלתי ונתתי לו חיבוק ונשיקה "אני יכולה להיכנס?" הסתכלתי סביבי,
בדקתי אם אני מפריעה לו במשהו.. אולי מישהו אצלו.
"כן ברור, לשתות או לאכול?"
"מים"
"סבבה..."
"אני בחוץ בינתיים" התיישבתי בנדנדה שיש בגינה שלו, הוא בא אחרי כמה דקות עם 2 כוסות
מים ו2 קערות עם חטיפים.
"את חייבת לאכול קצת.. רזית."
"ממש לא רזיתי.." העפתי מבט בבטן שעוד מעט תגדל..
"מה קורה איתך?" שאל בהתעניינות ודחף לי במבה לפה
"רגיל."
"רגיל טוב או רגיל רע?"
"רגיל בהיריון"
"מה החלטת?"
"לשמור אותו" אמרתי ועל הפנים של ניב עלה מבט נגעל "מה!?"
"אני אהיה דוד בגיל צעיר מידי.."
"חחח מילה שאתה דפוק."
"מילה שאני מת עלייך קטנה"
"איי לאב יו" אמרתי והנחתי את ראשי על רגליו
"את בטוחה במה שהחלטת?"
"אני חושבת שכן"
"אוקיי.. איתך בכל מצב"
"באמת? גם כשכולם ידברו?"
"למי אכפת מכולם?!"
"תודה מותק"
"אין על מה אחות"
---
אבא:"איפה היית?" שאל כשנכנסתי הביתה
אני:"אצל נוי ואז אצל ניב"
אבא:"לא החלטת שאת לוקחת את זה?" שאל והרים את השקית עם התרופה
אני:"התחרטתי.."
אבא:"מ..מה??"
אני:"התחרטתי" חזרתי על דבריי ועליתי לחדר. נעלתי את הדלת ונכנסתי למקלחת..
כשיצאתי התלבשתי והתיישבתי מול המחשב.
לינויוש -
אני מתגעגעת
עומריקי שלי -
למי?
לינויוש -
אליך טיפש!
עומריקי שלי -
זה לא נראה
לינויוש -
איך אני יכולה להראות לך?
עומריקי שלי -
לא להתנתק ממני לשבוע
לינויוש -
אני מצטערת
עומריקי שלי -
תגידי, את רוצה שניפרד?
לינויוש -
לא!! עניתי אחרי כמה דקות של מחשבה
עומריקי שלי -
טוב
לינויוש -
אתה רוצה?
עומריקי שלי -
לא
לינויוש -
אתה בטוח? לי כבר ממזמן היה נמאס מעצמי
עומריקי שלי -
אני בטוח
לינויוש -
בא לך לבוא אלי?
עומריקי שלי -
בואי את אלי
לינויוש -
סבבה.. מתארגנת ובאה
עומריקי שלי -
טוב ביי
לינויוש -
בהי מאמי
---
"היי.." אמר כשפתח את הדלת והתקרב אלי, לתת לי נשיקה בלחי.
הזזתי את ראשי והנשיקה יצאה בפה. עומרי חיבק אותי חזק אליו.. "אני אוהב אותך" לחש,
ליטף את גבי.. צמרמורות עברו לי בכל הגוף.
"ימאס לך ממני בקרוב.. לא?"
"לא." ענה ומבט קר עלה על פניו, הבנתי שהמשפט היה לא במקום. עלינו לחדר שלו..
עומרי התיישב בכיסא ואני על המיטה.
פתחתי את המגירה שליד מיטתו והוצאתי משם את התמונות שלנו..
ראיתי שבזווית העין עומרי ראה אותי. אבל ניסה להישאר אדיש.
"בפעם הראשונה שהתנשקנו.." צחקתי ונזכרתי באותו יום
~ ~ ~
"עעומממרי אל תריםם אותייי.." צעקתי למטורף הזה, שהרים אותי וסיבב אותי כמו ילדה קטנה
"אני מתת עלייךך" צעק וכל מי שהיה בים הסתכל עלינו, כולם חייכו.
"שווש.." השתקתי אותו והתקרבתי אליו. השעה הייתה בערך 7 וחצי, השקיעה החלה..
עומרי התקרב אלי עוד קצת, שם את ידו על צווארי וקירב אותי עוד קצת אליו. "מה אתה
עושה?" לחשתי
"מנשק אותך.." לחש בחזרה ונישק אותי.
"הרגשתי פלאשים" התנתקתי ממנו
"מה?!"
"פלאשים, של מצלמה.." אמרתי, מסתכלת סביבי ומחפשת את אותו אחד
שמצלם "תיראה!" הצבעתי על אחד שצילם... אותנו [?!]
"מה הוא עושה?" צחק והתקדמנו לכיוון של אותו אחד
"צילמת אותנו עכשיו?"
"כן. התמונה... הייתה מדהימה. הייתי חייב לצלם!" חייך "מה גם, שיש לי פרויקט גמר,
אני במגמה של צילום.."
"ותיקח את התמונה הזאת לפרויקט?" הייתי בהלם.
"אם לא תתנגדו"
"ברור שלא!" אמרתי מיד "בתנאי אחד.." הוספתי
"איזה?"
"אתה שולח לנו את התמונות" חייכתי והחלפנו מספרי איסיקיו.
~ ~ ~
"היה כיף אותו זמן.." לחש
"עד שהרסתי הכל"
"עד שהבן זונה הזה הרס הכל.." הסתכל עלי, במבט האוהב והדואג שלו.
זה שהתרגלתי כבר לראות.. כל הזמן. או שבעצם המבט הזה בכלל
"זה מבט של רחמים?"
"זה מבט של דאגה" הסתובב בחזרה למחשב, עם הגב אלי. התעצבנתי על עצמי. שוב הרסתי
"עומרי בוא לידי.."
"כדי שתרחיקי אותי שוב?"
"מצטערת" השפלתי את ראשי "איך אני טובה בלהרוס הכל אה?" אמרתי בציניות ובחיוך קטן
"אני אגיד לך במה את טובה?!" התיישב לידי
"במה..?"
"בלהפוך את החיים שלי לטובים יותר"
"כן בטח.. רק רע לך איתי!"
"רק טוב לי איתך!!" חזר לשבת על הכיסא
"מה אתה מתעסק שעות במחשב..?" התקרבתי אליו והוא מזער את מה שהתעסק
בו "אוווקקי.. לא רואה." חזרתי בחזרה למיטה ונשכבתי עליה.
הדלקתי טלוויזיה וחיפשתי משהו לראות.
"עכשיו בואי לראות" אמר אחרי חצי שעה בערך. הלכתי למחשב וראיתי תמונה שהוא ערך בפוטושופ,
של שנינו.. מחובקים. ומסביב עוד כמה תמונות קטנות.
בגדול היה רשום :
+ אהבה שלא תיגמר לעולם +
"יאא.. איזה יפה" התלהבתי והוא חייך אלי "מקווה שלא תיחנק" צחקתי והתיישבתי עליו,
הוא שם את ידיו סביבי ונתן לי נשיקה קטנה בלחי .
"אני מת עלייך"
"אז תמות" צחקתי ושמתי את התמונה שהראה לי כרקע במחשב
"בכזאת קלות את מוותרת עלי?"
"בחיים לא" אמרתי והוא חייך, לקחתי את ידו ושנינו נשכבנו במיטה.. זה לצד זו. "החלטתי מה לעשות"
"מה החלטת?"
"להשאיר אותו" לחשתי.. מפחדת מהתגובה שלו.
"אוקיי.." חייך
"מה אוקיי?"
"מה את רוצה שאני אגיד?"
"לא יודעת.. שתשכנע אותי להפיל."
"למה שאני אשכנע אותך?"
"זה מה שכולם מנסים לעשות"
"אני תומך בך במה שתחליטי"
"תודה.. אתה חושב שאני עושה נכון?"
"לא יודע האמת.. מפחד שתתחרטי על זה אח"כ "
"גם אני..הלוואי והייתי יודעת מה לעשות."
אווווווהבבת אותכן ! 😊
אומיגאד. מה היא משאירה את התינוק. חולת נפש!!
מהמם.. המשך
מהמממם [:
שמחה שנהנת באיללת מאמממי 😛
הממשך..
אתר האהבה הישראלי