יאא תודהההה 😊 המשך בקרוב!!! 😛
"ניצן??? ניצן!!!!" פקחתי את עיני למשמע הקולות..
"את בסדר?" רונן שאל כשראה שפתחתי את עיני.. היד שלי כאבה וגם הראש.
"דם.??" שאלתי את עצמי אחרי שנגעתי במצח שלי..
קמתי מבוהלת מהדשא ששכבתי עליו הסתכלתי על רונן והתחלתי לרוץ צולעת...
אבל הוא לא רץ אחרי.. והוא לא אמר מילה.
-------
אחרי שפרקתי את הכאב שהרגשתי ניגבתי את הדמעות וקמתי.
מה אני עושה?? למה אני בכלל בוכה בגלל משהו שאני אפילו לא מודעת אליו?? למה כל כך רע לי???
אני צריכה לקבל בטחח.. חייכתי לעצמי.. ולהתגבר על זה סוף סוף.. מה אני בוכה??
-------
רצתי הבייתה בכל כוחי כשהדמעות זולגות לי מהעיינים ולא מפסיקות לרדת.. דמעה ועוד דמעה ועוד אחת..
"אהההההההההההההההההההההההההההההההההה" צעקתי
"מה יששש לי???" אמרתי לעצמי.
"נמאססס נמאסס נמאססס" נכנסתי הבייתה ועליתי ישר לחדר!
"ניצן??" דפקה מיכל בדלת..
"לכי" צעקתי לה..
"אני לא שואלת אותך בכלל.." היא נכנסה והיא הסתכלה עלי מבוהלת..
"אוי שתהיי בריאה תראי איך את נראת, אני מתקשרת לאמא!!" היא אמרה..
"רואהה למה רציתי שתלכי מלשנית! את אפעם לא יכולה לעזור בתור אחות גדולה תמיד צריכה גב.
אז אני לא צריכה אותך ואת יכולה ללכת!" אמרתי לה.. וראיתי שפגעתי בה.
בחיים לא דיברתי אליה ככה.. היא יצאה מהחדר ולא אמרה מילה.
אחרי שתי דק' היא חזרה עם אלכוהול תחבושת וצמר גפן..
"בואי טיפשונת.." היא התקרבה אלי וחיטאה לי את הפצע.
"תודה.." אמרתי לה ושתקתי, אני כל כך אוהבת אותה.. תמיד הייתי רעה אליה והיא הייתה כל כך טובה אלי וסבלה אותי מהרגע שנולדתי..
"אני אוהבת אותך.." אמרתי לה וחיבקתי אותה חזק.
"אוייי ניצן" היא אמרה כשנשפך עליה האלכוהול.
"סורי.." חייכתי.
"נפלתי ממגדל מים ושברתי לעצמי את הלב בדרך.." הסברתי לה.
"מה??" היא אמרה בשוק וצחקהה כולה..
"זה לא מצחיק אמרתי.. שברתי לעצמי את הלב וכשברחתי נפלתי ממגדל מים!!" אמרתי לה הפעם רצינית.
"איך הגעת לשם בדיוק!?" היא אמרה.
"הלכתי עם מישהו שאני מחבבת ו.. הוא רצה לנשק אותי כאילו התחלנו וזה.." אמרתי לה והיא הקשיבה בלהיטות.. "אבל לא רציתי משהו מנה בעדי ופחדתי.. ו.. פשוט ברחתי משם!" אמרתי לה והתחלתי לבכות שוב
"כשנפלתי הוא העיר אותי וברחתי משם ו.. הוא לא רץ אחרי ולא ניסה לאמר כלום!!!"
"את מטורפת.." היא לחשה..
"פשוט מטורפת.." אמרה לי.
---------
"גל??" התקשרתי אליה בערב של אותו היום..
"ניצן??" היא חיכתה אותי..
"איך התינוק?!?!" שאלתי מתרגשת.
"מדהים!!!!" היא שמחה..
"הוא כל כך חמודדד אנחנו רוצים לקרוא לו ליעם.. ואת גם כמובן מוזמנת לברית בקרוב!!!" היא אמרה בהתרגשות..
"יאאאא תודהה איזה שם מדהים!" הגבתי לה..
דיברנו ודיסקסנו היא סיפרה לי על כמה שהוא חמודדד ושהוא השתין על הרופא אחרי שהוא יצא..
ופשוט צחקנו.. לא הזכרתי מילה על השיחה שלנו אבל הייתי חייבת בסופו של דבר!!
QUOTE (lidorushit @ 30/06/2007) מושלם 😊
😁
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😛
תודה על התגובות אוהבתתתת 3> 3> 3>
מדהימוש =]]]
תמשיכיי מאמי
מוואהה
תגיבווו בבקשהההה 3> -זוהר-
דיברנו ודיסקסנו היא סיפרה לי על כמה שהוא חמודדד ושהוא השתין על הרופא אחרי שהוא יצא..
ופשוט צחקנו.. לא הזכרתי מילה על השיחה שלנו אבל הייתי חייבת בסופו של דבר!!
"גל.." אמרתי אחרי כממה שניות של דממה.
"ניצן לא בטלפון" היא אמרה
"אז בואי ניפגש לחמש ד'" ביקשתי..
"זה לא כזה סיפור!!!" היא אמרה לי
"אז למה עשית מזה כזה עניין גדול??" שאלתי..
"כי.. לא יודעת אני פוחדת מתגובה שלך!!" היא ענתה
-------
נשכבתי לישון.. מיכל כבר הלכה להתקלח עצמתי את העיניים ולחשתי "זה עבר, זה כבר לא.."
"יהיה בסדר..." אמרתי כדי להרגיע את עצמי ונרדמתי.
-------
"מתי נפגשים גל?" שאלתי.
"מחר.. היום יש לי מצב רוח" היא אמרה..
"טוב" אמרתי בכעס.
"ניצן אני לא אשמה! תרדי ממני אניי רק לטובךך" היא הגיבה לטון שלי.
"ביי" ניתקתי ונשמתי..
"אני טיפשההה אני טיפשה!!!" אמרתי
וצללצלתי אליה שוב.. אבל היא לא ענתה
"אני מצטערת" שלחתי לי SMS
התחברתי לאיסי... אבל הוא לא היה שם..
-----------------
חרלקמכחכהוטרכחנה קפצתי פתאום מתוך שינה והקאתי..
התחלתי לבכות הרגשתי כל כך רע
"ניצני.." אמא נכנסה בפראות מתוך הדלת ובאה..
ועיריחנה הר הקאתי שוב..
"אמא רע לי!" הודתי..
"בואי.." היא אמרה ונסענו לבית החולים.
כל הדרך הקאתי בתוך הדלי, הרגשתי כל כך נורא..
"לא טוב לי.. בכלל לא" המשכתי לומר.
"אני יודעת מתוקה אני יודעת" אמרה אמא שוב ושוב..
הכל פתאום נהיה מסוחרר מסביבי..
"אמא.. אמאא" צעקתי..
---------
"היי" נשלחה פתאום הודעה.
"מתן? היי.." השבתי לו.
"מה ניש?" הוא שאל והוסיף סמיילי
"הכל.. מצויין. מה איתך?" הוא שאל
"אממ אני חושבת שבסדר" השבתי.
"התגעגעתי.." הוא אמר.
"אני רוצה שניפגש" הוא קבע..
"מתן.. אני לא יודעת" אמרתיי לו. הבנתי את ההכוונות שלו אבל הרגשתי כל כך רע
ולא רציתי, לא רציתי לפגוע בו..
-------
"ניצן, יפה שלי בבקשה תתעוררי חמודה שלי.. מה יש לך?" אמא ליטפה את ראשי
אבל לא יכולתי להגיב, זה היה נורא רציתי לומר לה שאני אוהבת אותה ולספר לה את האמת
אבל לא יכולתי משהו חסם בעדי ולא אפשר לי להתעורר.
"אמא יהיה בסדר.." מיכל ניגשה אל אמא כנראה.
"מיכל מה יש לה? מה יש לה את יודעת??" היא שאלה אותה סקרנית
"לא.." היא אמרה, אבל דווקא עכשיו היא סתמה עד שהייתה צריכה לומר את האמת.
"יש לך תשובות לבדיקות?" אמא קפצה בקולה כנראה הרופא נכנס..
"תשבי בבקשה " הוא אמר לה ואני כבר התחלתי להיות מודאגת, זה הגורל שלי.
"אממממממא אמאאא" רציתי לצעוק אליה.
"מה קרה דוקטור?? תענה לי בבקשה, מה יש לבת שלי?" היא צעקה והתחננה אליו בו זמנית.
"קשה להסביר את זה, היא חטפה זעזוזה מוח מאוד קשה.ויש לה דימום." הוא אמר
אמא שתקה לא הגיבה כנראה זה חמור.
"אממא" בכיתי בלב.. "אמא שלי..." אמרתי לה
אבל רק אני שמעתי והכל היה חשוך..
איזה יפה!!
תמשיכיי..
ורגע לא הבנתי הסיפור מסופר ב-2 זמנים שונים בחיים שלה?
אתר האהבה הישראלי