וואו
וואוו
וואווו !!!
ממש ממש ממש ממש ממש כישרונית !!
מה לעזאזל את עושה פה באתר לכי תוציאי ספר
ממש נהניתי מהכתיבה שלך :] תמשיכי מהר..
ספירי 😊
יאפפפה ממש!
מחכה להמשך
מאיה.
ליאני
אני כל כך אוהבת אותך
את יודעת שאני מחשיבה אותך חברה שלי לכל דבר כן?
אני מתה עלייך
הכתיבה מעולה מעולה
את כל כך כישרונית יואו חח :]
נשיקות ממני עד אלייך
האלי
[זה מפריע לך שאני קוראת את הסיפור הזה? היית מעדיפה אם לא הייתי קוראת אותו? כי אם כן רק תגידי ואני מבטיחה לא להכנס אליו יותר]
עכששיו קראתי הכלל [:
את כותבת פשוט מקסים .. את כלכך כשרונית ..
מחכה להמשך :]
וואאאו !!
כל כך כיף להיכנס ולראות את כל התגובות שלכן !
כל תגובה מעלה בי חיוך מחדש 😊
ההמשך יפורסם בהמשך היום :]
אוהבת אותככן !!
QUOTE (האליי @ 25/06/2007) ליאני
אני כל כך אוהבת אותך
את יודעת שאני מחשיבה אותך חברה שלי לכל דבר כן?
אני מתה עלייך
הכתיבה מעולה מעולה
את כל כך כישרונית יואו חח :]
נשיקות ממני עד אלייך
האלי
[זה מפריע לך שאני קוראת את הסיפור הזה? היית מעדיפה אם לא הייתי קוראת אותו? כי אם כן רק תגידי ואני מבטיחה לא להכנס אליו יותר]
האליי ,
אני פשוט אוהבת אותךךך !!
תודה רבה רבבה ((:
בכלל לא מפריע לי שאת קוראאת :]
אוהבבת מלא מלא מללא !
ליאני
ואי בוובי אהבתי לגממרי את הסיפור
מחכה להמשך כבר : ))
^^^
תוודה חןן 😊
שמחה שאהבת !
המשך יפורסם בקרוב :]
פרק 3-
"כמה זמן לקח לך?!" צעקה סיוון כשהגעתי למקלחת. "יאללה בואי, למזלנו אין הרבה בנות עכשיו."
הורדתי את הבגדים, תליתי אותם לידי ופתחתי את זרם המים מבלי להוציא מילה,
עדיין לא מצליחה לעכל את העובדה שנדב עם מישהי אחרת.
עמדתי מתחת למים ושטפתי ממני את כל הלכלוך והזיעה שהצטברה מכל העבודה במשך היום,
מודעת לעובדה שיקח מקסימום שעה עד שאהיה מלוכלכת שוב.
ניסיתי להירגע, להזכיר לעצמי שעברתי הלאה, שנדב כבר מזמן לא מעניין אותי..
אבל לא יכולתי לשקר לעצמי עוד. למרות כל ההכחשות, בפנים ידעתי כמה הוא חשוב לי.
דמעה קטנה החלה לרדת, סוחפת אחריה דמעות רבות שנבלעו עם זרם המים הקריר.
התמונות בראשי, בהן ראיתי את נדב, את נדבי שלי, עם מישהי אחרת, פשוט שברו אותי.
לא יכולתי יותר להעמיד פנים ולכסות את עצמי במסכת האדישות שאפיינה אותי בתקופה האחרונה.
ניגבתי את הדמעות וסגרתי את הזרם, נזכרת בעובדה שיש עוד בנות המחכות למקלחת.
"בהמות" אמרה לי סיוון בשקט כשהצלחנו להשתחל החוצה מגוש הבנות שחסם את הכניסה
וצעק קללות לבנות שהתקלחו בפנים.
סיוון, הפעם, לא שמה לב לעצבות שעל פני. כנראה שהיתה שקועה מידי בלתכנן מה תלבש לפעולת הערב, שהיתה ידועה כמקום מעולה להיכרות עם בנים מסניפים אחרים.
"בננות!" הגיעו לקראתנו אפרת, נטע ושירה, שהיו בדרכן לכיוון המקלחות. "לאן נעלמתן? לא קבענו איזה מקלחת משותפת היום, כל השישייה?" אמרה נטע.
השישייה היתה בעצם סיוון, נטע, אפרת, שירה, יעל ואני. היינו שישיית בנות כזו שבילתה המון ביחד, וכמעט שלא היו בינינו סודות.
"איפה יעל?" שאלתי אותן, שמה לב לחסרונה הבולט.
יעל היתה ההיפראקטיבית שבינינו, היה ידוע שכשיעל נמצאת לא יהיה רגע של שעמום או רוגע.
"אממ..היא בשיחה באוהל עם אביתר.." אמרה נטע, הקטנה והבלונדינית, במבט ערמומי.
"שיחה הא ?" ציחקקה סיוון. כולנו הכרנו את ההיסטוריה הארוכה של יעל ואביתר,
שתמיד היו מעין זוג בלתי מוגדר.
"טוב בננות, זזנו להתארגן לפעולת לילה.. צריך להיראות טוב" קרצה סיוון לבנות "תמיד יש סיכוי שהיום בערב אפגוש את אהבת חיי!" אמרה במין טיפשות ילדותית וצינית.
"את האחרונה שצריכה לפגוש 'אהבה' היום, גברת 'בנים חופשי חודשי'" אמרה לה אפרת שהיתה ידועה ביציאות העוקצניות והמצחיקות שלה. שחשוב לציין שהן תמיד נכונות.
"כל בוגרי הסניפים מתבקשים להגיע לכניסה הראשית לחלוקה לפעילות לילה על פי שכבות" נשמע הקול ברמקול שקרא לנו לצאת מהאזור שלנו לפגישה עם בוגרי כל הסניפים. תמיד נחמד לפגוש חברים מוכרים מהמחנות והטיולים הקודמים , וכמובן שגם לפגוש אנשים חדשים.
"נו סיוון, את באה ?!" צעקתי לסיוון שעדיין התארגנה באוהל. "כמה זמן לוקח ללבוש עלייך משהו?!" הוסיפה יעל, לחוצה שנאחר לפעולה.
"רגע! אני כבר יוצאת! נשאר לי רק לסדר את השיער." יעל ואני הסתכלנו אחת על השנייה במבט חסר סבלנות.
"אתן כאלה מכשפות!!!" שמענו פתאום את שירה צועקת ואת אפרת ונטע מתפוצצות מצחוק מאחוריה.
"מה קרה?" הסתכלנו עליהן, יעל ואני, במבט לא מבין.
"המגעילות האלה הכניסו לי חול לקרם פלאים שלי!" אמרה שירה, לא יודעת אם לצחוק או לבכות.
שירה היתה מכורה לסוג קרם מסוים לשיער, אותו כינתה 'קרם פלאים'. היא לא יצאה מהבית בלעדיו.
"גדול! פשוט ענק !!" התגלגלו מצחוק נטע ואפרת, לא מצליחות להירגע.
שירה, בהשפעת אווירת המחנה ואופייה הסלחני, התחילה לצחוק אף היא.
"אתן פשוט קרועות!" אמרתי להן, מנסה לעצור את צחוקי המתפרץ.
"חכו חכו.." אמרה להן שירה בחיוך זדוני. "אתן לא יודעות מה מחכה לכן!"
יעל כבר הספיקה בזמן הזה לצעוק ולספר בכל אזור האוהלים את פשר הרעש,
וכולם התלהבו ושיבחו את אפרת ונטע, המרוצות מעצמן, על הרעיון המקורי.
"אני מוכנה!" יצאה פתאום סיוון מהאוהל בג'ינס קצר וגופיה צהובה. "זזנו?"
התחלנו ללכת לכיוון הכניסה הראשית, עדיין נלהבות מהאירוע המצחיק.
אוהבת מללא !
ליאני :]
מקסים
מה קרה בין מעיין לנדב?
מאמי ?פרק מ-ד-ה-י-ם. 😉 😛
מחכה להמשךךךךך 😁
אתר האהבה הישראלי