בתור צופיפניקית שרופה 😁 חחחחחחחחחחחח
המשך=]]
חחחח אז את בטח יודעת שאין על המחנות קיץ 😊
מקווה שתהני מהסיפור :]]
אחלה התחלה !!!!
מחכה להמשך (:
.. בקרוב אני הולכת למחנה מדצים ושם אני אחפש מישהו חמוד D:
נמנמ פרק מהמם!
התחלה טובה והכול..
המשךךך
*תהני*
^^^
תודה ((:
ושיהיה לך בהצלחה בחיפושים ! חחח
אני כבר מפרסמת המשך .. :]
פרק 2-
"נדבי, אני צריכה ללכת.."
"לא לא, אל תלכי עדיין.." ענה לי כשהוא ממשיך לנשק אותי בלהט ולהעביר את ידיו על גופי.
"נדבוש, אני מצטערת.. אפרת מחכה לי למטה, היא צריכה ללכת.."
"אפרת יכולה לחכות..אני רוצה אותך.."
"די נדב, אתה יודע שגם אני מעדיפה להישאר איתך, אבל אני באמת חייבת לזוז.." ניסיתי להקים אותו ממני.
"מעייני, אני לא יכול להפסיק, לא יכול.. תישארי איתי.. רק עוד קצת.." הוא המשיך לנשק אותי והעביר צמרמורת נעימה בגופי.
"מעיין ?!" פתח אלעד את האוהל והוציא אותי מהזיכרונות הנעימים.
"מה נעלמת ?! צריכים אותך שתעזרי לבנות את חדר האוכל." אמר והסתכל בחשד לתוך האוהל.
"אני באה, אני באה.. רק נחתי לרגע"
"קרה משהו?" שאל אלעד בעיניים מודאגות.
אלעד הוא הידיד הכי טוב שלי. אין מישהו, חוץ מסיוון כמובן, שמכיר אותי יותר טוב ממנו.
"לא כלום מותק, אני בסדר. רק הייתי עייפה קצת, זה הכל." חייכתי חיוך מזויף, מנסה להרגיעו.
"שוב נדב הא? מעייני את חייבת לצאת מזה. די, היה, עבר ! שכחי ממנו."
"אחח אלעד'וש, אתה מכיר אותי יותר מידי טוב.. מה הייתי עושה בלעדיך הא?" חייכתי אליו.
"יאללה בוא, צריכים את העזרה שלנו בחדר האוכל, לא?"
"מעיין!!" צעקו לעברי אפרת ונטע כשיצאתי ממתחם האוהלים "טוב שבאת! אנחנו חייבות אותך!"
"אלעד'וש אני הולכת לראות מה הן צריכות, כבר באה לחדר האוכל, סבבה?"
"טוב מאמי, אבל זריז. צריכים שם הרבה עזרה" ענה והלך בכבדות לאזור חדר האוכל.
"שומעת?! אנחנו לא יודעות איך לעצב את אזור האוהלים של החניכים! יש לנו פה מלא בד ואין לנו מושג מה לעשות." אמרה נטע בפנים מיואשות. "יש לך איזה רעיון?" שאלה אפרת.
-------------------------------------------------
"אני לא מאמינה שכבר עבר עוד יום.." אמרה סיוון כשישבנו שתינו באוהל בערב,
מוציאות דברים למקלחת מהתיק הענק שכבר הספיק להתבלגן כולו.
"כן הא? הזמן טס כשנהנים" עניתי בחיוך.
"טוב תעצמי עיניים, אני מחליפה לבגד-ים" אמרתי.
"את הורגת אותי את יודעת?!" אמרה סיוון "עם גוף כזה את רק צריכה להתגאות בו!"
"חחח ממש! יאללה תעצמי עיניים, אל תתחנפי עכשיו רק כדי לראות אותי ערומה." צחקתי והוצאתי לה לשון.
"יאללה דובית" עמדתי [שוב] בכניסה לאוהל,
מחכה שסיוון תסיים ללבוש את בגד הים "בסוף לא נספיק להתקלח לפני הפעולת לילה"
"הפעולה!!!" יצאה סיוון בפתאומיות מהאוהל "שכחתי מזה לגמרי!"
היא אספה בזריזות את כל הדברים למקלחת ורצנו לכיוון המקלחות.
"יואו שיט! שכחתי את המגבת באוהל!" אמרתי בעצבים, אחרי שכבר כמעט הגענו.
"תלכי למקלחת, אני כבר אגיע.." אמרתי לסיוון וחזרתי לכיוון אזור סניף תל אביב, הסניף שלנו.
"מעיין?!" שמעתי פתאום קול מוכר.
"וואי שנים לא ראיתי אותך!" באה לקראתי הילה.
הילה היא אחותו של נדב, היא קטנה מאיתנו בשנתיים.
הם עברו, היא, נדב והמשפחה לרעננה לפני בערך חצי שנה.
היא ונדב אחים מאוד קרובים, יודעים הכל אחד על השני.
"אהלן הילה, מה נשמע?" חיבקתי אותה.
"שנה ראשונה בתור בוגרת הא? איך בסניף רעננה?" שאלתי בחיוך.
"נחמד דווקא, הרבה בנים חדשים" אמרה וצחקה.
"את ונדב בכלל לא דיברתם בזמן האחרון.."
"אה ההא.." עניתי. מנסה להסתיר עד כמה זה כואב לי.
"יש לו מישהי עכשיו.." אמרה הילה בהיסוס "סתם אחת נחמדה,קטנה ממנו בשנה, מהשכבה שלך.. אולי יצא לך לראות אותה, היא גם כאן."
"וואלה.." אמרתי באדישות, כשבראשי כמעט שברה אותי המחשבה שיש לו מישהי חדשה..
אוההבת 😊
מדהיםםם
אהבתתי מאודדד
תיהיה בטוחה שגם אני אחת הקבועות שלךך😛
מואהה
וואו מאמי , את כותבת כל כך יפה!!
מתרוצצות לי כמה אפשרויות להמשך בראש,
מקווה שאני צודקת לפחות באחת מהן (:
אני מחכה בקוצר רוח להמשך הבא!
נשיקות..
קראתי,
מ = ה = מ = ם .
😊😊
פרקק מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!! 😛
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😁
וואיי מאמי ממש יפה אהבתי:]
מחכה להמשך
המווון תודה בנותת 😊
שמחה שאהבתן :]]
המשך בקרובב..
אוהבת מללא !
יאוו את כותבת מדהים ((:
המממששך!!!
תודדה בננות (:
כיף לדעת שאהבבתן :]]
אתר האהבה הישראלי