~*~קיץ אחד משנה הכל ~*~

=-=-=-=--
עינת: " אני באמת לא מבינה מה אתה רוצה מימני " היא התיישבה על המיטה בחדר של אורי, הוא רצה לדבר איתה .
אורי: " אני בסך הכל רוצה לבקש ממך סליחה . "
עינת: " כבר ביקשת ות'אמת? לא בא לי לסלוח . "
אורי: " אני לא מבין למה .. בסך הכל נישקתי אותה "
עינת: " בסך הכל נישקת אותהה? אתה בכלל שומע את עצמך?? " היא הרימה את קולה והסתכלה עליו. היא נשענה הביאה את הכרית והעבירה אותה קדימה .
אורי: " אני מצטער. עינת אני אוהב אותך כל כך . " הוא אמר והתקרב אלייה, הוא הסתכלה עליו בהלם. היא לא ידעה מה לעשות במצב כזה. היא אהבה אותו אבל הוא פגע בה, היא בחיים לא נפגעה ככה .
עינת: " גמאני אוהבת אותך. "
אורי: " אז למה שלא נחזור להיות ביחד? אני מבטיח שזה לא יחזור על עצמו. "
עינת: " אני לא רוצה, חוצמזה אמרת שאני נדבקת אלייך לא? "
אורי: " זה היה פעם. "
עינת: " זה לא היה פעם. זה היה בדיוק לפני שבוע. "
אורי: " זה עדיין נחשב לעבר. אני מבטיח שמעכשיו הכל ישתנה. " הוא אמר והתקרב אלייה עוד יותר, באותו הזמן שניהם היו כל כך צמודים.
היא התגעגעה לזה אבל לא יכלה להראות לו יותר מידי אהבה. היא עדיין כעסה.
אורי: " את אוהבת אותי? "
עינת: " בשביל מה אתה שואל את זה? ... "
אורי: "אני פשוט רוצה לדעת. "
עינת: " כן . אני אוהבת אותך. "
אורי: " אז דיי, בואי נשלים. " הוא אמר בשקט , התקרב אלייה. שפתיהם נפגשו. הוא צירפת אותה בעדינות כמ ושהיה פעם . היא זרמה איתו ואז נזכרה במה שהיה. הכעס עלה בה שוב והיא הפסיקה אותו.
אורי: " למה? אני יודע שאת רצית את זה."
עינת: " אני פשוט לא מסוגלת. ביי "
אורי: " חכי.. " הוא תפס לה את היד כשעמדה ללכת.
עינת: " מה? "
אורי: " רק שתדעי שאני אוהב אותך. את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים . "
עינת: " דיי אני לא מוכנה לסלוח, לא עכשיו. תבין אותי. "
אורי: " בסדר איך שאת רוצה. "הוא אמר בעצב, עינת קמה מהמיטה ויצאה החוצה. גם היא הייתה עצובה לא פחות מימנו, היא רצתה אותו. רצתה אותו קרוב אלייה. אבל לא יכלה, במיוחד אחרי שידעה שליאת נגעה בו . זה הגעיל אותה, היא הגעילה אותה כל כך . היא הלכה לחדר המנהל וחיכתה שיתפנה בשבילה .

אחרי כמה דקות היא נכנסה ,
יוסי: " מה קורה עינת ? איך היה בסופשבוע? "
עינת: " אממ נחמד, אני רוצה איתך על משהו. "
יוסי: " בואי שבי, בכיף. דברי. " הוא אמר והיא התיישבה מולו .
עינת: " אוקי " היא אמרה ובלעה את רוקה, לא בטוחה שזה באמת מה שהיא רוצה לעשות. " אני רוצה לעבור חדר. " היא אמרה וחיכתה לתגובתו של יוסי. היא כל כך קיוותה שהוא יסכים .
יוסי: " אפשר לשאול למה? "
עינת: " אה ..אני פשוט לא רוצה להיות קרובה לליאת יותר. אנחנו רבנו לאחרונה, עושה לי רע להיות איתה באותו החדר. "
יוסי: " הבנתי... בסדר מה אני יגיד לך ? אני יעביר אותך. יש איזה חדר מיוחד שאת רוצה לעבור אליו? "
עינת: " לא משנה לי איזה, רק תעביר אותי. אני לא רוצה להיות עם ליאת באותו החדר. אני מתחננת . היא עושה לי רע, היא מסכסכת ביני לבין חבר שלי לשעבר. קשה לי ככה. "
יוסי: " אוקיי אני מבין אותך. אנחנו נחפש חדר שתוכלי לעבור אליו. "
עינת: " ועם לא תמצאו? "
יוסי: " ועם לא תצטרכי להישאר בחדר שלך עד שנמצא מקום. "
עינת: " אוקיי. " היא אמרה בשקט ובאה לקום .
יוסיף , חכי רגע, אני רוצה לשאול אותך עוד משהו. " הוא אמר והיא התיישבה בחזרה כמו ילדה טובה .
עינת: " מה? "
יוסי: " זה קשור לאורי נכון? "
עינת: " כן, אורי הוא החבר לשעבר שלי. "
יוסי: " הבנתי, אני רוצה להגיד לך שאנחנו נטפל גם בליאת, אנחנו לא נעביר אותך סתם חדר בלי להגיד לה שומדבר. "
עינת: " איך שאתם רוצים, רק תעשו את זה מהר. " היא קמה ויצאה מהחדר, בדיוק כשיצאה היא ראתה את ליאת . ליאת ועינת הסתכלו אחת על השנייה בשנאה גדולה .
עינת: " רק שתדעי לך שזה לא יגמר סתם ככה. אני מודיעה לך. " היא אמרה בהתנשאות והלכה לחדר. ליאת הלכה אחרייה . היא לא תיתן לטיפשה הזאת לדבר אלייה ככה, אפילו עם היא הייתה חברה טובה שלה .
עינת ניכנסה אחרייה וליאת גם, ליאת סגרה את הדלת בחוזקה והביטה בעינת בשנאה .
ליאת: " תקשיבי טוב חמוודהה.. את לא תדברי אליי ככה את מבינה? למרות שהייתי חברה שלך וכואב ליכל העניין הזה את לא תדברי אליי ככה. סתומה. "
עינת הסתכלה עלייה בזלזול.
עינת: " כואב לך ??? חמודה שלי היה אמור לכאוב לך עוד בזמן שהלכת והתנשקת עם אורי מאחורי הגב שלי. ועוד עשית את זה לפני המון זמן. את פשוט כלבה ! " היא אמרה וליאת הביאה לה כאפה.
עינת: " חתיכתת סתומממהההה " היא צרחה ומשכה לליאת בשיער.


--
התיישבתי בחוץ לבד, חיכיתי כבר שרוני תגיע . היה לי כל כך משעמם כאן בלעדייה . הסתכלתי על כל האוטובוסים שכרגע הגיעו והתפללתי לרגע לראות אותה.
אחרי כמה דקות היא הפתיעה אותי מאחורה .
אני: " רונייי ואי איך התגעגעתי. "
רוני: " גמאני, מה חשבת? מה נשמע? "
אני: " הכל טוב, איך עבר סופשבוע אצלך? "
רוני: " מצוין . ואצלך? "
אני: " ממ נחמד. "
רוני: " סבבה, בואי לחדר יש לי משהו לספר לך. "
אני: " מה? "
רוני: " אני ואמא שלי השלמנו , לגמרי. את זוכרת שאמרתי לך שאמא שלי לא מתייחסת יפה אליי ולאחותי לימור? אוקיי, זה השתנה. לא האמנתי שבגלל דיבור קטן הכל משתנה לגמרי. "
אני: " כן אה, גמאני לא חשבתי על זה פעם. " אמרתי לה כשהיינו בדרך לחדר שלנו .
רוני: " היא בכלל אמרה שהיא אוהבת אותנו מאוד, שהיא לא מתכוונת ככה להתייחס אלינו. הייתה לנו שיחה מאוד גדולה. "
אני: " יפה, הלוואי וזה ימשיך ככה תמיד. "
רוני: " הלוואי, מהפה שלך לאלוהים. "
המשכנו ללכת עד שהתחלנו לשמוע צעקות מהכיוון של החדר של ליאת ,

--
ליאת: " תעזבי אותי יפוסטמהההה "
עינת: " לא ! אני אל יעזוב אותך ימגעיללהה אחתתת תעופי מפה כבררר נימאס ממך!! " היא צרחה והביאה לה כאפה נוספת . היא כבר התחילה לבכות , היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה. עינת לא חשבה שתגיע למצב הזה שתלך מכות עם מישהו .
היא התיישבה על המיטה, ליאת הייתה על הרצפה, השיערות שלה הסתבכו והפכו לקשרים נוראים והיא דיממה מהשפה .ליאת: " חתיכת כלבה זה לא ישאר ככה את מבינהה? " היא איימה עלייה ועינת קמה שוב והרביצה לה.

--
אני: " יואו הם רבות מכות פה רוני מה נעשה? " שאלתי אותה , היינו צמודות לחדר שלהם. ליאת ועינת רבו מכות. לא ידענו מה לעשות, למי לקרוא.
רוני: " תישארי פה, תנסי להפריד ביניהם או משהו . אני אלך לקרוא למנהל. "
אני: "אוקיי " אמרתי ונכנסתי לחדר.
אני: " עינת! תעזבי את ליאת היא לא שווה את זה " צעקתי לה ותפסתי אותה. ליאת ניסתה להביא מכה נוספת לעינת אבל לא הצליח הכי תפסתי אותה והרחקתי אותה ממנה. עינת הייתה אדומה, העיניים שלה היו נפוחות והידיים שלה היו מלאים בשריטות ציפורניים .
עינת: " אני נשבעת לך אני יהרוג אותה.. אני יהרוג אותה.. " היא מלמלה ובכתה תוך כדי. לא אמרתי לה שומדבר נוסף, רק הסתכלתי עלייה ותפסתי אותה כדי שלא ילכו מכות שוב .
ליאת: " חתיכת זונה חכי תיראי זה לא נגמר , פשוט לא ניגמר ! " היא צעקה ויצאה בעצבים מהחדר . בדיוק המנהל ניכנס יחד עם ליאת כשהוא תופס אותה בחולצה . לא ידעתי שמותר לעשות את זה .
ליאת: " תעזוב אותי,היא התחילה. " היא אמרה. היא אפילו לא טרחה לסדר את השיער שלה .
כבר הספקתי לשמוע על מה שקרה בין ליאת ואורי כשעינת ואורי היו חברים וכל כך רציתי לצאת עלייה אבל לא יכולתי, לא בנוכחות המנהל .
יוסי: " בפעם הבאה ליאת כשתחליטי ללכת מכות כדאי מאוד שזה לא יהיה פה. רק שתדעי לך שאת מושעת מהפנימייה לכמה ימים. "
ליאת: " מה?! זאת היא התחילה . מה אתה רוצהה? " היא צעקה, היא רצתה לבכות. זה בדיוק מה שחסר לה, השעיה .
אני:" ' היא התחילה '.. נו מה את ילדה קטנה?? " אמרתי לה .
ליאת:" תסתמי ת'פה שלך. מה את רוצה מימני? כלבה. עופי מפה. זה לא החדר שלך. "
יוסי: " שמרי על הפה שלך ליאת " הוא הביטה בכעס ואז הסתכל עליי " ואת אל תתערבי. עדיף שתלכי . תשאירי אותנו לבד בבקשה. "
אני: " טוב " אמרתי והבטתי בליאת בזלזול . יצאתי מהחדר. רוני עמדה שם .
רוני: " מפגרת הליאת הזאת באלוהיים , אני לא סובלת אותה. "
אני: , אני במיוחד לא סובלת אותה. אחרי מה שהיא עשתה." ,
רוני: " מה היא עשתה לך? אני יפוצץ אותה עכשיו. "
אני: " סיפור ארוך. " לא רציתי להגיד לה, לא היה לי כוח להיזכר בזה שוב .
רוני: , בואי לחדר, ספרי לי שם. "
אני: " טוב.. "
הלכנו לחדר שלי וסגרנו אחרינו את הדלת אבל אז גילינו את שירי קוראת ספר על המיטה שלה. מסתכלת עלינו ומחייכת. הבנו ישר שלסלק אותה אי אפשר אז פשוט העדפתי לא להגיד שומדבר.
אני: " עזבי, בפעם אחרת. "
רוני: " אוףף .. טוב. "
התחלתי לסדר את כל הדברים בארון ואז הלכנו לחדר האוכל .

--

יוסי: , זה לא מעניין אותי מי התחיל . אני רוצה לשאול מה קרה . "
עינת: " אני יספר לך הכל " היא אמרה ובלעה את רוקה. היא ניגבה את הדמעות שהיו לה עדיין על הלחי והתחילה להגיד לו את כל הסיפור .
ליאת: " את שקרנית זה מה שאת "
עינת:" אני ממש לא שקרנית, עם כבר את השקרנית פה. את הולכת ומתחרמנת עם החבר שלי מאחורי הגב? ממש יופי, לא יכולת למצוא לך גבר פנוי? דווקא הולכת לחבר של חברה שלך. איזה מן חברה את בכלל?! "
ליאת: " את גם לא היית חברה למופת ,"
עינת: " אה באמת? בואי תגיד מה עשיתי לך. "
יוסי ישב והקשיב לשתי הבנות שדיברו ולא הוסף אף מילה במשך כל השיחה .
ליאת: " דבר ראשון כשהייתי בקשר עם אלון את הלכת ודיברת איתו כל הזמן "
עינת: "א וי את ממש לא קשורה עכשיו . אני הייתי ידידה שלו . זה לא שהלכתי והתנשקתי איתו מול הפרצוף שלך ועוד שיקרתי לך שאני הולכת לסדר ביניכם ומתחרמנת איתו בעצמי! "
ליאת: " טוב "ה יא אמרה, היא כבר קלטה כמה עינת צודקת בקשר למה שהיא אומרת. היא רצתה להגיד לה שוב ושוב סליחה על זה אבל זה לא יעזור. עכשיו באמת המצב בין שתיהן אבוד לגמרי .
יוסי: " טוב בנות, אין לי את כל היום להקשיב לכם ויש לי תחושה שהשיחה הזאת הולכת להיות גדולה. עינת, אני מעביר אותך לחדר של רוני ואור לבנתיים עד שכל הסיפור ביניכם יגמר ונימצא לך חדר קבוע ופנוי . יש שם מיטה אחת פנויה ותוכלי להיות בה. אני מאוד מקווה שאת מסתדרת עם הבנות האלה, לא הייתי רוצה עוד מריבות היום. זה הספיק לי. ליאת , בואי אליי בבקשה למשרד. אני יביא לך מכתב. "
ליאת: " לא רוצה, תעזוב אותי. אתה לא מאמין לי לשומדבר ולה כן אה? זדיין " היא אמרה ויצאה בעצבים. היא הלכה ישר לשירותים, לבכות שם. בשביל שאף אחד לא יראה .

וווווווואווווווווווווווווווווווווווו

אייזהה ארווווווווווך 😊

שיחקקת אוותה אחוותי:]]


פררק ממממממהמממממממם!!!

עכשיוו כל ייום המששךך חח כןן??? כןןןןןןןןןןן!!!!

מדהיייייייייים
פרק ארווווווך זה היה:]
המשךךךךך

=-=-=-=-=-=-=-=-
יואב: " נו אחי הצלחת להשלים איתה בסוף? " הוא שאל את אורי שישב לצידו , כל חבורת הבנים ישבו על החומה ועישנו . מה שהיה אסור לעשות בפנימייה הזאת . למזלם אף אחד מהמורים לא עבר שם.
אורי: " לא איזה, הטיפשה הזאת לא מוכנה לסלוח.
יואב: " אני לא מבין לפעמים למה אתה צריך אותה. יש לך כאן עוד מלא בנות שיכולות לאהוב אותך, למה דווקא אותה? "
אורי: " היא נותנת לי אחי , הבנות האחרות פה מעפנות לעומתה. "
יואב: " רציני ? לא חשבתי עינת נותנת . "
אורי: " עכשיו אתה יודע שהיא כן "
יואב: " הזדיינתם כבר? "
אורי: " עוד לא, אבל זה יקרה בקרוב ואז אני הולך לזרוק אותה . "
יואב: " יופי גבר... אלירן תביא סיגריה " הוא פנה לאלירן שישב לצידו ועישן .
הוא הוציא מהכיס את הקופסה והביא לו סיגריה.
יואב: " תביא מצית " הוא ביקש ואלירן מסר לו את שלו .
הוא הדליק את הסיגריה ולקח שאחטה עמוקה .
אורי: " וואלה אחי עם אני לא מצליח להזדיין אם הכלבה הזאת אני מביא לך אותה. "
יואב: " חח כדי שאני יזיין אותה? "
אורי: " ברוררר.. מה חשבת ? "
יואב: " בכיף אחי. אבל עם היא בתולה זה לא שווה. היא תהיה מעפנה בפעם הראשונה. "
אורי: " מאיפה אתה יודע? אולי היא דווקא טובה במיטה " הוא אמר וכולם ששמעו אותו צחקו .

=-=-=-=-=-=--=-=-=-

איתי הלך במסדרון , הוא רצה לחפש את אור. זאת שישבה לידו אבל הוא לא מצא . הוא המשיך הלאה , מחפש, מסתכל. כמה בודדים עברו שם, לא היה לו אומץ לשאול . היו כאלה שהסתכלו במבט של ' מי אתה ומה אתה רוצה? ' אבל הוא לא התייחס. הוא הגיע עד לפינה ושמע קולות של בכי . הוא לא הבין מה קרה . הוא הלך לכיוון מימנו באים הקולות וראה שלט שכתוב עליו ' שירותים –בנות ' .. הוא רצה להיכנס, לראות מה קרה . הוא התבייש, הוא יודע שאסור לו. שבטח המון בנות ישנאו אותו עם יתפסו אותו שם .
אבל הוא לא יכל לשמוע יותר את קולות הבכי,
הוא ניכנס ודפק על התא . אף אחד לא ענה לו .
איתי: " ילדה.. ? הכל בסדר? .. " הוא שאל . עדיין הוא לא שמע כלום. רק בכי .
...: " תעוף מפה , מי אתה? " היא אמרה .
איתי: "א ני רוצה לעזור לך, מה קרה? "
..: " זה לא עניינך. תלך מפה. מי שלח אותך? "
איתי: " אף אחד לא שלח אותי. אני באתי סתם להסתובב ושמעתי קולות של בכי. לא יכולתי להתעלם. איך קוראים לך ? "
...: " ליאת .. מי אתה? "
איתי: " אני איתי. את יכולה לצאת? "
ליאת: " לא ! "
איתי: " למה לא? אני רוצה לדעת מה קרה. "
ליאת: " עזוב , סיפור ארוך. "
איתי: " טוב, אז רק תצאי שנראה אותך "
ליאת: " לא כדאי לך. "
איתי: " למה? "
ליאת: " כל הפנים שלי אדומות "
איתי: " אז מה , אבל בואי תשטפי את הפנים במים לפחות. "
ליאת: " טוב . " היא ענתה, היא הפסיקה לבכות כבר ממזמן. היא קמה מהאסלה ופתחה את הדלת. היא הסתכלה על איתי . היא לא הכירה אותו וישר הבינה שהוא ילד חדש בפנימייה .
איתי הסתכל על ליאת ,
' כל כך יפה ' הוא חשב לעצמו , הם לא אמרו שומדבר אחד לשני יותר. ליאת הלכה לכיור ושטפה את הפנים, היא סירקה את השיער ואספה אותו . כל הפנים שלה היו נפוחות ואדומות .
איתי: "א ני מקווה שהכל בסדר עכשיו. רואים שבכית המון . "
ליאת: " כן " היא ענתה בשקט .
איתי: " את באה לסיבוב קצרצר, נכיר את אחד את השני? "
ליאת: " טוב .. " היא ענתה באדישות והם יצאו מהשירותים .

=-=-=-=-=-=-=-=-

כשסיימנו לאכול אני ורוני הלכנו לחדר שלי, בדרך ראינו את ליאת ואיתי. לא הבנתי מה הקשר ביניהם, איך הם הכירו אבל כבר הבנתי לבד. פנייה של ליאת היו אדומות ונפוחות והיא הלכה בשקט לצידו, לא הסתכלה עלינו אפילו .
איתי: " היי אור מה קורה?" הוא חייך כשראה אותי והביא לי חיבוק .
אני: " אצלי הכל מעולה, איך פה? מסתדר? "
איתי: " אממ בערך, האמת שחיפשתי אותך ולא מצאתי אבל בסדר."
אני: " איך הכרת אותה? " לחשתי כדי שלא תשמע,
איתי: " היא בכתה בשירותים ולא הבנתי למה אז אמרתי לה לצאת שנלך לסיבוב כדי שתירגע. "
אני: " אה יפה " אמרתי . " אני ורוני הולכות לחדר שלנו, ביי נדבר כבר. "
איתי: " אוקיי ביי " הוא אמר והמשיך איתה.
נכנסנו לחדר, רוני התיישבה על המיטה שלי ואני על שלה.
שירי לא הייתה ויכולתי לספר לרוני הכל .
אני: " קיצור תקשיבי , הלכתי עם חברות שלי למועדון וזה, בהתחלה היה ממש סבבה. אחר ך חברה שלי אמרה לי שהיא רואה את אלון וכשהסתכלתי את מי ראיתי? כן, ת ליאת. היא התחרמנה איתו,התנשקה איתו והכל. אני הייתי בהלם את לא מבינה פשוט ... זה כל כך כאב לי. "
רוני: " רגע, שאני יבין. ליאת ידעה על זה שאת מאוהבת באלון? "
אני: " זהו שלא . בגלל זה זו לא כל כך אשמתה . אני הלכתי למרפסת שמה בכיתי . 2 חברות שלי באו איתי ואז זהו החלטתי שאני שוכחת ממנו. אבל היא שרמוטה היא הלכה והתחרמנה איתו ככה סתם. אני בטוחה שהוא לא חבר שלה, חוצמזה חברות שלי אמרו לי שהוא נפנף אותה מימנו כמה ימים לפני. "
רוני: " נו אז יופי, חוצמזה יש לך את עידו . "
אני: " איפה הוא באמת? "
רוני: " לא ראיתי אותו היום . לא שמעתי ממנו . "
אני: " מוזר, בואי נלך נחפש אותו"
רוני: " בואי, אבל עוד 3 שעות מתחיל השיעור הראשון עם נעמה. "
אני: " בסדר אל תדאגי, נגיע בזמן. "
רוני: " טוב " היא אמרה ויצאנו מהחדר.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

עידו ישב על החומה, אף אחד לא היה לידו. הוא רצה להיות לבד לגמרי. הוא הוציא מהתיק את קופסת הסיגריות שלו והדליק סיגריה אחת ופשוט ישב שם, בלי להגיד כלום. רק חשב על כל מה שעובר עליו לאחרונה.
לאחר כמה דקות הוא ראה את בר חת הידידות הוותיקות שלו מהפנימייה מתקרבת אליו. כנראה שמה לב שהוא כל כך לבד .
היא התקרבה עוד יותר ואז התיישבה לידו.
בר: " מה קורה איתך? אתה ניראה מדוכא. "
עידו: " אני לא ניראה, אני כזה . אני רוצה להיות לבד בר. "
בר: " זה לא טוב להיות לבד כשנמצאים במצב הזה, אני רוצה להיות איתך. "
עידו:"א ני לא רוצה, בר בבקשה עם יש לך איכשהו כבוד אליי .. תלכי. "
בר: " אוקיי. איך שאתה רוצה, לפחות אני יודעת שניסיתי. " היא אמרה באדישות והלכה.
הוא לא רצה להתנהג אלייה ככה אבל לא הייתה לו ברירה, הוא ידע כמה היא רוצה לעזור לו אבל הוא פשוט לא רצה כרגע את העזרה של אף אחד.
מרחוק הוא קלט את רוני ואור, מסתובבות, מסתכלות, ניראות כאילו הן מחפשות מישהו מסויים . לאחר מכן הן הסתכלו ישר אליו ורצו . הוא לא רצה כרגע שיראו אותו, אבל הוא לא רצה לברוח. היה לו טוב על החומה, לבד.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

קלטנו את עידו יושב לבד, ישר רצנו אליו .
אני: " עידווו למה לא ראינו אותך היום? הכל בסדר? " ישר שאלתי כשהייתי קרובה אליו . התיישבתי לצידו .
עידו: " כן הכל בסדר " הוא ענה באדישות ואני הבנתי שמשהו עובר עליו . לא רציתי להעיק עליו ולא שאלתי אותו שומדבר.
רוני: " איך היה בסופשבוע ? "
עידו: " בסדר.. נחמד לאללה. "
רוני: " יפה .. עידו רואים שעובר עלייך משהו. " היא אמרה וכעסתי עלייה באותו הזמן שהיא שאלה את זה. היא לא הייתה אמורה להגיד לו את זה, הוא היה עוד יותר מתנהג באדישות. אני מכירה אותו. למרות שזה רק שבוע
עידו: " לא עובר עליי ומדבר, רוני תעזבי אותי. "
רוני: " ואיי ממש תודה על היחס שלך. אנחנו מנסות לעזור לך ואתה ככה... "
אני: " עזבי רוני, אני חושבת שעידו רוצה להיות לבד. "
עידו: " את צודקת " הוא חייך חיוך קטן ואנחנו הלכנו . לא הבנתי למה הוא מתייחס ככה, כבר התחלתי לחשוב אולי זה משהו שאני עשיתי .
הלכנו לבניין וסתם התיישבנו שם ודיברנו .

עוווווווווווד עווווווווד
אני רוצה עוווווווד המשךך
דחווווווף!!

פרק מדהייים

=-=-=-=-=-=-=-=-=-

איתי: " את בסדר עכשיו נכון? " הוא שאל את ליאת , הוא ליווה אותה עד לחדר שלה .
ליאת: " כן, ממש תודה שעזרת להוציא אותי מהבאסה. "
איתי: " אני מקווה שתהיי בסדר, אני חייב לזוז לדבר עם המנהל. "
ליאת: " אוקיי זה בסדר. " היא אמרה והביאה לו חיבוק קטן ונשיקה .
הוא הלך מימנה והיא נכנסה לחדר.
היא הסתכלה במראה שהייתה צמודה למיטה שלה והיא לא אהבה את מה שהיא ראתה, הפנים שלה עדיין היו נפוחות, היא השמינה נורא לאחרונה .. השיער שלה לא היה מסודר כמו שצריך .
היא התיישבה על המיטה וניסתה להירגע מכל מה שעובר עלייה .
נימאס לה כבר מהכל .
היא פתאום הרגישה צורך עז להתקשר לרווית , להשלים איתה. היא הייתה חסרה לה מאוד, היא רצתה לדבר איתה. היא רצתה להשתנות פתאום ,
היא לא האמינה שכל הזמן הזה רווית סבלה מהיחס של ליאת אליה ,
למה היא לא רמזה לה שום דבר?
היא החזיקה את הפלאפון ביד, חושבת מה לעשות, עם להתקשר או לא. לבסוף היא חייגה את המספר וחיכתה שרווית תענה.
לאחר כמה דקות היא ענתה לה, בזלזול .
רווית: " מה את רוצה ? "
ליאת: " אני חושבת שיש לנו הרבה מה לדבר. "
רווית: " למה? לדעתי פשוט עדיף שלא נדבר וזהו . הרי את חושבת רק על עצמך לאחרונה ולי נימאס מזה. אני חושבת שאת הרגשת את זה גם ופשוט החלטת להמשיך עם זה "
ליאת: " אני מצטערת , אני בכלל לא שמתי לב לזה שדיברתי רק על עצמי . את כל כך חסרה לי רווית .. את לא מבינה כמה. "
רווית: " אני שמחה מאוד , אבל לדעתי זה מאוחר מידי. "
ליאת: " זה אף פעם לא מאוחר מידי , "
רווית: " לא יודעת מה להגיד לך בקיצור. גם לי את חסרה מאוד, אבל לא יודעת , אני לא מרגישה בנוח איתך כבר. כיף לדבר איתך, באמת. אבל את מדברת רק על עצמך. אני בחיים לא דיברתי על משהו שקורה לי ועם כן שיניתי את הנושא ישר למשהו שקשור אלייך. אני לא יכולה יותר "
ליאת: " אוי .. אין לך מושג כמה אני מצטערת, בבקשה תסלחי לי ונפתח דף חדש. "
רווית: " בסדר. מבטיחה שהפעם תקשיבי גם לי? "
ליאת: " מבטיחה, את יכולה לנסות כבר עכשיו. "
רווית: " אווקי. " היא אמרה והתחילה לדבר על עצמה, ליאת באמת הקשיבה. היא עזרה לה, דיברה על דברים שקשורים אליה ,
הם דיברו שעות על גבי שעות והפעם רווית הבינה שליאת השתנתה, משהו בה השתנה והיא אהבה את זה. היא הרגישה שהפעם היא יכולה לסמוך על ליאת יותר מעל כל אדם אחר .

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

שירי טיילה במסדרון, לא היה לה מה לעשות, היא לא יכלה כל היום לקרוא ספר. זה שיעמם אותה כבר . הדבר היחידי שהיא רצתה כרגע זה רק לראות את ארז, היא לא ראתה אותו יומיים שלמים . היא כבר לא מסוגלת , היא נקשרה אליו .
לאחר כמה דקות של עצב היא שמעה מישהו צועק לה מאחור.
....: " שיריייי!! חכי.... "
היא הסתובבה ולהפתעתה היא ראתה את ארז רץ אלייה ,
היא חייכה חיוך קטן כזה וניגבה את הדמעות שירדו לה לפני כמה דקות לפני שיספיק לראות אותם .
ארז: " מה קורה? "
שירי: " אממ, בסדר. מה .. מה איתך? " היא גמגמה, הלב שלה דפק כמו משוגע .
ארז: " אצלי הכל מעולה , את באה תכף לשיעור עם נעמה נכון? "
שירי: " בטח. .. "
ארז: " אז יופי, בואי " הוא אמר והחזיק לה את היד. היא הרגישה חמימות כשהוא החזיק בה. זה היה הרגשה מדהימה .. היא הלכה אחריו והם נכנסו לכיתה. עוד חצי שעה השיעור יתחיל . היא לא הבינה בכלל מה היא עושה פה לפני הזמן, זה היה מוזר. הוא כנראה השפיע עלייה איכשהו וגרם לה לרצות להיות דייקנית בדיוק כמוהו .
הם התיישבו אחד ליד השני, לא אומרים אף מילה . היא הסתכלה עליו מידי פעם במבט מאוהב, הוא קלט אותה . גם הוא הסתכל עלייה ככה.
שירי הבינה שהוא פשוט האהבה הראשונה שלה. לפחות ככה היא קיוותה .

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
..: " אחי סופסוף רואים אותך .. מה נשמע? "
תום: " בסדר, הרגע הגעתי. מה ציפית? היה לנו תקלה קטנה. "
...: " אה אוקיי. "
תום: " רועי אח שלי אני זז לחפש את רוני . נדבר כבר. , הוא נתן לו מכה קטנה בכתף והתרחק מימנו .
הוא הלך לחדר של שתי הבנות , הוא דפק על הדלת ולא הייתה תשובה. הוא דפק שוב ועדיין לא הייתה תשובה. הוא הלך עד שראה אותה ואת אור יושבות ומדברות. הוא החליט להפתיע אותה .
הוא בא אלייה מאחורה ושם את ידיו על עיניה.
רוני: " מי זה? נו דיי, זה לא מצחיק. " היא אמרה והוא התקרב אלייה והביא לה נשיקה ורק לאחר מכן הוריד את הידיים שלו מימנה.
רוני: " תום.. התגעגעתי.. " היא אמרה בשקט, הוא הקים אותה והתיישב, היא התיישבה עליו וחייכה .
תום:" איך היה סופשבוע ? "
רוני: "ה כי מושלם שיש =] "
תום: " נו ברור, בגלל שאני באתי. "
רוני: " חח חוצפן.. אוהבת אותך.. " היא אמרה ונשקה על שפתיו.
אור: " טוב, אני ממש לא קשורה. ביי רוני, נדבר. " היא אמרה והביאה לרוני נשיקה על הלחי .

=-=-=-=-=-=-

הרגשתי כל כך לא קשורה,
הלכתי מהם.
אפשר להגיד שדיי קינאתי ברוני על זה שעל ההתחלה כבר יש לה חבר, שאוהב אותה באמת, שמכבד אותה, שמפנק אותה . רציתי גם אחד כזה .
הלכתי לכיוון החדר ויוסי ועינת התקרבו אליי.
יוסי: " אור אני מאוד מקווה שלא יפריע לך אבל עינת מצטרפת לחדר שלך,של רוני ושל שירי ."
אני: " בכיף , זה לא יפריע. אני אשמח מאוד. "
יוסי: " אוקיי אז אני הולך. יש לי פגישה. להתראות וכנסו לשיעור בזמן בבקשה. "
אני: "אוקיי " חייכתי.
עינת: " תודה שאת כזאת נחמדה אליי. את אחלה ילדה.א ני אל מבינה מה ליאת רוצה ממך. "
אני: " מה זאת אומרת מה היא רוצה מימני? "
עינת: " את יודעת, היא מתכננת להרוס לך עם עידו וזה. "
אני: " להרוס לי עידו? אין בינינו שומדבר. "
עינת: " היא טוענת שמהרגע שבאת הוא לא שם עלייה יותר. זה לפחות מה שהיא אמרה כשהיינו חברות. "
אני: "שתעשה מה שהיא רוצה, לא יצא לה כלום מזה. "
עינת: " את צודקת "
אני: " אז לכי קחי את הדברים שלך ובואי תעברי אלינו כי יש לנו מיטה נוספת. "
עינת: " סבבה " היא אמרה והלכה . אני המשכתי הלאה לחדר. נכנסתי ונשכבתי על המיטה. הסתכלתי בשעון, עוד 10 דקות צריך ללכת לשיעור. אין לי כוח לכל זה :\
ניסיתי לעצום את העיניים, אבל לא הצלחתי.משום מה לא יודעת למה, מה שעינת אמרה לי הפריע לי מאוד. למה שליאת תנסה להרוס ביני לבין עידו? מה היא קשורה אליו ?
לא יכולתי יותר עם כל זה, הלכתי לשירותים הקטנים שבצד החדר, שטפתי את הפנים וסירקתי את השיער. הרגשתי הרבה יותר טוב מקודם .
לאחר כמה דקות עינת נכנסה עם המזוודה שלה, עזרתי לה מהר לסדר את הכל והלכנו לכיתה .

מדהייייייייייייייים
המשךךךךך!!
ד=ח=ו=ף=!!

ואוווו גדול פרקיםם משגעיייםםם
אחלה המשכים ואחלה סיפור התמכרתי ח

ממממממממההמממממממממממממממממממממםםם!!!!


עוווד הממממממממממממשך!! 😁

מהממם
תמשיכי :]

=-=-=-=-=--=
איתי הסתובב, לא יודע מה לעשות כבר בפנימייה הזאת. היא הייתה כל כך גדולה שהוא לא מצא את עצמו. הוא הלך לאיבוד לגמרי. הוא ניסהה לחפש את אור, אולי היא תוכל לעזור לו. אולי גם ליאת תעזור לו אבל לא מצא את שתיהן. בעצם, המסדרון היה ריק לגמרי .
הוא המשיך ללכת עד הפלאפון שלו צלצל,
הוא הוציא אותו מהכיס וענה. זה היה אבא שלו.
איתי: " כן אבא? "
יוסף: " איך אתה מסתדר ? "
איתי: " בנתיים בסדר, אבל אני לא יודע.. המסדרון שקט כזה. "
יוסף: " תלך לחדר המנהל ותגיד לו לעזור לך למצוא את הכיתה שלך. "
איתי: " מה זאת אומרת למצוא את הכיתה שלי ? "
יוסף: " בטח כולם נכנסו חוץ ממך, לך אליו ותנסה לבקש עזרה."
איתי: " אבל אני לא ידוע אפילו איפה זה חדר המנהל. "
יוסף: " לא דיברת איתו היום? "
איתי: " דיברתי אבל.. "
יוסף: " פשוט תל אליו. אני יתקשר אלייך עוד שעתיים. ביי " הוא אמר וניתק. הוא הכניס את הפלאפון חזרה לכיס והלך לחפש את חדר המנהל .

=-=-=-=-=-=-

דבורה: " נו, מה איתו? מה הוא אמר לך? "
יוסף: " איזה.. הוא לא מסתדר שם. אני הולך אליו תכף. הוא עוד יכול לעשות לעצמו פדיחות. " הוא אמר ולבש את החליפה הלבנה שלו.
דבורה: " אולי הוא כן יסתדר. "
יוסף: "אני מכיר אותו טוב . הוא לא יסתדר כל כך מהר במקום חדש כזה. הפנימייה ענקית. "
דבורה:" טוב, אתה צודק. אבל אני חושבת שכדאי שתיתן לו להיות עצמאי קצת. "
יוסף: " זה לא יעזור, עצמאי לא עצמאי. הוא לא מסתדר במקומות האלה. נקודה. " הוא אמר ומרח קרם על השיער .
היא הסתכלה על העניבה שלו, היא הייתה שחורה. זה היה זוועה. היא הייתה חייבת להגיד לו על זה משהו .
דבורה: " שים את העניבה הלבנה עם הפסים השחורים. זה לא יפה לך ככה. "
יוסף: " תעשי לי טובה אל תתערבי בדברים האלה. אני הולך. להתראות, תעשי משהו טעים לארוחת הצהריים."
הוא אמר ויצא מהבית .
הוא השאיר את דבורה בשוק, למרות שכבר התרגלה לדיבור שלו לא יכלה לסבול את זה יותר. אבל היא שתקה, היא העדיפה לשתוק מאשר להרגיז אותו . היא אהבה אותו יותר מידי כדי לריב איתו. לאחרונה הריבים שלהם הי ובלתי נסבלים אבל מה היא יכלה לעשות ?!
היא הלכה למטבח והתחילה להכין ארוחה טעימה לשניהם .

=-=-=-=-=-=-

"אני הולך ושומע
את קולך בדמיוני
כמו חלום אני יודע
רוצה אותך כאן לצידי

זיכרונות מתוקים
שלי ושלך
חלומות מתגשמים
עליי ועלייך

בואי תגידי שאת אוהבת אותי
בואי תאמרי לי שאת רוצה כל כך שאני
אבוא אלייך
אוהב, אוהב אותך .

אני חולם ושוקע
נזכר בכל מה שהיה
ובליבך אני נוגע
אעטוף אותך באהבה

זיכרונות מתוקים
שלי ושלך
חלומות מתגשמים
עליי ועלייך

בואי תגידי שאת אוהבת אותי
בואי תאמרי לי שאת רוצה כל כך שאני
אבוא אלייך
אוהב, אוהב אותך .

בואי תגידי שאת אוהבת, אוהבת אותי
בואי תאמרי לי שאת רוצה כל כך שאני
אבוא אלייך
אוהב אוהב אותך ... "

' איזה שיר יפה ' חשבתי לעצמי, כל כך נהנית לשמוע אותו. כל פעם מחדש היא ריגש אותי.
המשכתי להאזין לעוד כמה שירים עד שרוני הביאה לי מכה קטנה.
הורדתי ישר את האוזניות.
נעמה: " אור.. בפעם הבאה שמתחשק לך סתם ככה להאזין למוסיקה את פשוט יכולה לצאת החוצה. אני כבר שעה מדברת אלייך. מה נסגר.? "
אני: " לא כלום, זה סתם. עזבי אני מקשיבה לך עכשיו . "
נעמה: " יופי.. " היא אמרה והמשיכה בשיעור. הייתי כל כך מדוכאת, לא יודעת למה. הכל ביאס אותי פתאום,
אין לי מושג עם זה בגלל שעידו רצה שאני ילך מימנו או שזה פשוט סתם, בלי סיבה. רציתי לצאת מהכיתה, אבל לא יכולתי . הורדתי את הראש על השולחן ובכיתי .. בשקט .


[B]השלמתי לכם את כל הפרקים שלא שמתי לכם במשך 5 ימים בערך, למרות שהבטחתי.
אני ממש רוצה שתגיבו , שמתי לכם מלא.
זה הפרק האחרון בנתיים ( לא של הסיפור. ) אני צריכה לכתוב עוד המשכים, פשוט אין לי זמן . אני יכתוב היום בערב וישים לך מחר או משהו .
אוקיי ?[B/]

תהנו [ :

במילה אחת:
מ=ו=ש=ל=ם=!!!!!

המשךךךךךך=]

פרק משגע מטורףףף התמכרתייי

רק 2 תגובות? 😢

ביאסתם אותי ,
אני שמתי לכם לפחות 4 המשכים ואתם ככה ? ...
אני כותבת לכם עכשיו כל יום מלא המשכים, איפלו עכשיו אני כותבת תהמשכים הבאים ואני מתכוונת לשים לכם 2 או 3 המשכים ביום אחד . כי אני ממש במצר וח טוב, ולכתוב ת'סיפור משמח אותי הרבה יותר.
למה אתם לא מגיבים ?

ממממש מדהההההים:]