איזה אבא מגעיייייייייל =//
ככה הוא מתייחס לבן שלו?! איזה גועלל
עידו כל כך חמוווד P:
שיהיו כבר ביחחחחחחחחדדד
ות'אמת לליאת מגיע לסבול קצת..
אבל לא יודעת לכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה לא?!
פרק מ ד ה י ם ! (:
מחכה להמשךךךךךך
אוהבת המווון ולילה טווב [[:
פרקקקקקק ממש ממש מממש ממש יפהההההההההה
ואת כובת מדהיםםםםםםםםםםם
שימי המשךךך מאמי
כ''כ יפה
פרקים מדהימים :]
אוהבת 3>
פרקים מושלמיםםםםםםםםםםם(:
המשךךךך D:
הוא ישב איתה כמה דקות,
הם ישבו מחובקים,
הוא הרגיש כל כך בנוח לידה. הלוואי והיה יכול להגיד לה כמה שהוא שמח שהיא לצידו באותו הרגע .
הם התנתקו מהחיבוק והביטו זה בזו .
עידו: " אז... את רוצה שאני ילווה אותך לשיעור ? "
אור: " אתה לא בא? "
עידו: " באמת שאין לי כוח , אין לי מצב רוח. "
אור: " אוקיי. וזה בסדר, אתה לא צריך ללוות אותי . אבל עם תצטרך משהו תבוא אוקי? "
עידו: " אוקי. "
הוא אמר והיא באה ללכת הוא עצר אותה.
עידו: אור... חכי... "
אור: " מה ? "
עידו: " תודה. "
אור: " אין על מה. אתה יודע שאתה ידיד שלי ואני יעשה הכל בשביל לעזור לך. " היא אמרה בשקט והתקדמה לעבר הבניין .
=-=-=-=-=-=-=-=-=-
איתי: " תעזוב אותי בשקט .. מה יש לך? " הוא אמר לאביו ,
הם צעקו אחד על השני כל הזמן, הריב ביניהם רק נהיה יותר רציני. כל הילדים שעברו בסביבה לא יכלו להסיר את מבטם מהם , כולם היו בהלם .
יוסף: " אתה מעלה לי את העצבים . אתה מתנהג כמו ילד קטן. "
איתי: " אז למה באת לפה? תלך וזהו . " איתי אמר, יוסף הסתכל עליו בהלם . הוא נפגע מימנו, הוא לא יכל להסתיר את זה. למרות שהם נהגו לריב כל הזמן, יוסף אהב את איתי מאוד . בכל מקרה, הוא היה הבן שלו .
איתי: " מה אתה מסתכל עליי ככה? נימאס לי. אתה כל הזמן מחפש איך לריב איתי. או שתפסיק או שפשוט תלך. ואני באמת מתכוון לזה . " הוא אמר. יוסף המשיך לשתוק. הוא פשוט העדיף ככה . לא היה לו מה להגיד בנוסף, איתי כבר אמר הכל . הוא פשוט לא רוצה אותו .
לאחר כמה דקות יוסי יצא מהמשרד שלו והסתכל על איתי ויוסף.
יוסי: " שלום, אתה בוודאי אבא שלו נכון ? "
יוסף: " כן, נעים מאוד. אפשר להיכנס? " הוא שאל והצביע לעבר הדלת.
יוסי: " הו כן כן בטח, כנסו. תגישו בנוח. " הוא חיי ך, הם נכנסו לחדר, יוסי סגר את הדלת וכולם התיישבו על הכיסאות. איתי ויוסף מול המנהל כמובן .
יוסף: " אני רק לא מבין דבר אחד. למה איתי לא נכנס היום לכיתה שלו. "
איתי: " אמרתי לך כבר ! לא מצאתי אותו, לא היה לי את מי לשאול איפה זה. "
יוסי: " זו אשמתי, אני שכחתי להודיע לו שהוא צריך להיכנס לכיתה . בגלל זה הוא לא שם לב . "
יוסף: " לפחות אתה מודה בזה ."
יוסי: " אתה רואה " הוא חייך חיוך מאולץ וחיכה שיגיד עוד משהו . הוא כבר לא סבל אותו. הוא רצה שילך. הוא היה כל כך לא נחמד,
בכל השנים שבו עבד בפנימייה לא ראה בנאדם אכזרי ודוחה שכזה.
יוסף: " אז רשמית את איתי לפה כי הוא מאוד רצה , אתה יודע .. לגוון בענייני החברים וזה. "
יוסי: " כן אני מבין , אבל בדרך כלל רוב מי שכאן נשלח לכאן ללא רצונו , בכל מקרה, לומדים כאן חצי מהזמן. "
יוסף: " כן, זה טוב. "
יוסי: " אז בעוד כמה ימים נדבר עם איתי על ענייני פעילות זכות, שזה אומר שהוא יכול לבחור 2 פעילויות שהוא ירצה ושיעניינו אותו והם יכולים להיות במקום שיעורים או סתם אחר הצהריים . "
איתי: " מה באמת ? נחמד. "
יוסי: " כן , אז.. עוד משהו? "
יוסף: " לא .. אנחנו נלך עכשיו. "
איתי: " אתה הולך? "
יוסף: " כן, הביתה. "
איתי: " יופי. יאללה ביי . " הוא ענה לו ויצא מהר מהמשרד. יוסף התבייש לרגע שככה הבן שלו מדבר אליו ,
הוא חיכה כמה דקות ויצא מהחדר .
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=
' איזה ספר מעניין זה , כל כך כיף שקנו לי אותו . ' שירי חשבה לעצמה, היא הייתה בחדר, יושבת ישיבה מזרחית על המיטה, הכרית צמודה לקיר והיא נשענת עלייה . האור היה דלוק, הטלוויזיה דלקה אבל לא הרעישה כי היא הנמיכה אותה . היא המשיכה לקרוא עד שנשמעו דפיקות בדלת. היא רצתה לצעוק ולשאול מי זה אבל לא היה לה כוח . היא קמה, הניחה את הספר על השולחן וניגשה לכיוון הדלת. כשהיא פתחה אותה היא הופתעה לדעת שאין אף אחד . היא חיפשה, הסתכלה לצדדים והתבאסה. ' בטח עוד מאלה שאוהבים להציק לה ' היא חשבה לעצמה , היא באה לסגור והסתכלה למטה. על הרצפה היה שקית ופרח אדום מודבק עלייה . היא לא הבינה ממי זה . היא לקחה אותה, ניכנסה לחדר חזרה ונעלה את הדלת . כדי שאף אחד לא יראה איך היא מתפתה לקחת את המתנה הזאת . היא פתחה את השקית , בפנים היה קופסת שוקולדים,סוכריות,דובי קטן ומכתב. היא חייכה ולקחה את המכתב .
" היי שירי ,
אני ממש מצטער שאני לא מסוגל לכתוב לך מי אני. אני מתבייש .
אני מקווה שתאהבי את המתנה שלי.
אוהב אותך מאוד ,
אלמוני . "
היא חייכה חיוך ענקי, היא לא האמינה שדווקא אותה מישהו רוצה. היא כל כך רצתה לדעת מי זה . אבל היא ידעה שעם זה מישהו שבעצם עובד עלייה אז הוא בטח יצחק עלייה עם יראה שהיא כל כך מתרגשת . היא רצתה לספר לאחותה הגדולה על זה , בכל מקרה היא ידעה יותר מימנה .
היא לא ידעה מה לעשות, עם להתקשר או לא ולבסוף החליטה שכן, היא תתקשר. היא חיפשה את הפלאפון שלה בכל מקום בחדר ולבסוף מצאה אותו מתחת למיטה . היא חיפשה את מספר הטלפון של אחותה ברשימה והתקשרה. היא חיכתה שתענה, אבל היא לא ענתה. היא חיכתה עוד ועוד, היא התבאסה שדווקא כשהיא צריכה אותה היא לא איתה .
היא ניגשה למיטה, שכבה עלייה ולקחה את הספר לידיים שלה. היא רצתה להמשיך לקרוא אבל הייתה עייפה .
בדיוק באותו הזמן רוני נכנסה לחדר. היא הביטה בה וראתה את החיוך הזה ששירי ניסתה להסתיר עם הספר.
רוני: " מה קרה? מה את כל כך מאושרת ? "
שירי:" א.. אממ סתם. "
רוני: " אני רואה עלייך. מה קרה? מזה שוקולדים האלה ? " היא שאלה כשראתה את הקופסה על השולחן .
שירי: " קיבלתי אותם. "
רוני: " ממי? "
שירי: " אני לא יודעת .. תראי . " היא אמרה בשקט והביאה לה את המכתב . רוני קראה אותו והייתה בהלם .
רוני: " וואו שירי, יש לך מעריץ אלמוני? "
שירי:" כנראה , אבל אני לא אקח את זה ברצינות . אני בטוחה שמישהו עובד עליי. ,"
רוני: " אל תהיי כל כך בטוחה ."
שירי: " אני לא בטוחה בכלל, אבל יש כאלה שמסוגלים לעשות את זה . "
רוני: " בן שסתם עובד עלייך לא יקנה לך מתנות, הוא לא יבזבז כסף בשביל איזו מתיחה עלובה. לא חשבת? "
שירי: " נכון, את צודקת " היא אמרה והחיוך עלה על פנייה שוב פעם . היא הייתה כל כך מאושרת עכשיו . היא רק רצתה לקבל מימנו עוד משו, עוד סימן, כדי שתוכל לדעת מיהו .
=-=-=-=-=-=-=-
ממש ממש תודה על כל התגובות שלכם , זה רק משמח אותי יותר ויותר.
הנה הבאתי לכם עוד המשך. הוא קצת קצר, כי עכשיו כתבתי אותו ואניעוד מעט הולכת, אז תגיבו [ :
מקווה שזה יצא יפה,
עם לא אני תמיד יכולה לכתוב ולתקן .
מדהים
אין שום דבר שצריך לתקן
מושלם כמו שזה 😊
מחכה להמשך!!
משגע והמעריץ הסודי זה ארזזז
יא איזה פרק מדהים
יש מצב שזה ארז, יש מצב שלא . חחח אולי [ :
תודהה על כל התגובות ..
תמשיכו להגיב,
רק מחר אני ישים המשך.
אני ממש חייבת לזוז .
ביושש =]
QUOTE (BaRiii @ 18/08/2007) מדהים
אין שום דבר שצריך לתקן
מושלם כמו שזה 😊
מחכה להמשך!!
:] 😊
השלמתי פרקים מדהימים !!
הכתיבה שלך ממש סוחפת אותי (:
מחכה להמשך ..
