~*~קיץ אחד משנה הכל ~*~

אווךך

נווווווווווווווווווווווווו אניי רוצה המשךךךךך !!!!!!
בקקששששששששה 😛

איייןןןןן מדהיייים בטרווווףףףףףף והמשךךךך

המשךך

אני מחר מבטיחה לשים לכם תהמשכים הבאיםם .. יש לי בעיה בוורד =[
לא ניכנס ליי ..

איזה סיפור מושלםםםם
הוא פשוט מדהיםםם !!!!!!!

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
חיחיח
*שניני*

=-=-=-=-=-=-=-=-=-

ליאת : " אוף מיטל .. אני כל כך בדיכי , בא לי למות "
מיטל: " יהיה בסדר, מבטחה לך . " היא אמרה לה ,
היא התיישבה לצידה .
ליאת לא יכלה לשכוח משום מה את מה שקרה לה עם אלון ,
היא רצתה לראות אותו .
ליאת: " אני ילך אליו עכשיו. "
מיטל: " לא ! " היא הרימה את קולה מעט , " את עושה טעות חמורה, הוא לא רוצה אותך. תמשיכי הלאה. תסובבי עם בנים אחרים בסביבת הבית שלו. אל תלכי אליו אישית . "
ליאת: " אני לא יודעת מה לעשות כבר, תאמיני לי . אני כל כך אוהבת אותו , זה גורם לי לסבל רב . "
מיטל: "תעשי הכל, רק אל תלכי אליו. אל תעמדי מולו , הוא יפגע בך. את לא תדעי איך להתמודד עם זה . "
ליאת: " טוב, אז בואי נצא קצת . אני לא יכולה להישאר פה אפיל ודקה. "
היא החליפה לחצאית מיני קצרה –קצרה , גופייה חשופה לבנה , התאפרה קצת ושתיהן יצאו .
היא החליטה שלא משנה מה ,
היא תשכח מאלון ותעבור הלאה ,

=-=-=-=-=-=-=-=-

רוני: " היי , מה קורה מאמי? " היא חייכה. היא דיברה עם תום בטלפון . לשמוע את הקול שלו גרם לה להתרגשות רבה, היא כל כך אהבה את הקול שלו . הוא ריגש אותה כל פעם מחדש .
תום: " הכל מעולה, התקשרתי כי להגיד לך לצאת החוצה. "
רוני: " למה? "
תום: " זאת כבר הפתעה , את חייבת לראות את זה. זה משהו שתאהבי מאוד. "
רוני: " אוקיי . " היא אמרה .
היא שמה כפכפים , סידרה את שיערה בקליפס ואז יצאה.
היא הגיעה לשער, חיפשה מה שהוא רצה להביא לה ,
תום: " תסתכלי אחורה. " היא שמעה אותו פתאום .
היא הסתובבה וראתה אותו .. מולה .
היא הייתה בהלם ,
היא חייכה, זרקה את הטלפון וחיבקה אותו הכי חזק שיכלה .
תום: " אני כל כך אווהב אותך , אני ל איודע מה היי יכול לעשות בלעדייך . מזל שהכרתי אותך. " הוא אמר לה ,
רוני: " יאא תאמין לי שאני אותו דבר מרגישה כלפיךך , אתה האחד שלי. נשבעת.. " היא לחשה , היא הביאה לו נשיקה בפה .
רוני: " בוא תיכנס " היא אמרה לו אחרי כמה דקות. "
הם נכנסו לביתה,
רוני מזגה לשניהם כוס קולה קרה עם קרח והביאה כל מיני חטיפים .
תום: " תודה. " הוא אמר כשהיא הביאה לו את הכוס שלו .
רוני הביטה בו כמה שניות ,
כל כך יפה הוא היה.
גם מבפנים, גם מבחוץ .
היא לגמה מכוס הקולה שלה ולקחה חופן במבה לתוך היד שלה ואכלה ,
הם ישבו צמודים אחד לשני,
אכלו,התנשקו,
עשו הכל ביחד.
הם התגעגעו אחד לשני כמו שלא התגעגעו לאף אחד אחר בחיים שלהם .
לזה אפשר לקרוא אהבה יפה .. :]
מה שהיה ביניהם ,
היה כל כך טוב .
הלב של רוני פעם כמו משוגע כשראתה את תום, וכך גם הוא הרגיש כשראה אותה .
היא כל כך קיוותה שמה שקורה ביניהם לא הסתיים לעולם .
אבל לצערה כל דבר מסתיים בסופו של דבר ,
וגם האהבה הזאת תסתיים בקרוב .

=-=-=-=-=-=-=-=-=-

ליאת ומיטל התיישבו בבורגראנץ שבקומתה אוכל ,
מיטל: " קיצור שומעת , את חייבת לשכוח. תיראי איזה חמוד הוא " היא אמר והסתכלה על אחד הבנים שישב עם כל מיני ח'ברה , הם ישבו ואכלו .
ליאת: " באמת חמוד, אבל הוא לא דומה בכלל לאלון. "
מיטל: " את רואה? זה הקטע אצלך , את חייבת שכולם יהיו דומים לו . זה לא טוב בכלל . את סתם עושה טעות אחת שלמה . "
ליאת: " טוב דיי נימאס לי, בואי. " היא קמה והלכה לכיוונם .
כשהיא הייתה קרובה ממש, הם הסתכלו עלייה.
ליאת: " היי מה קורה חמודים? " היא חייכה כרגיל ,
..- הכל בסדר י'כוסית מה איתך ?
אחד ענה לה ,
ניראה בהחלט חמוד, אבל זה לא היה זה שמיטל דיברה עליו .
ליאת: " אצלי הכל מעולה חמוד , מה.. איך קוראים לך? " היא אמרה והתיישבה לצידו .
...: " אני עידן נשמה ואת? "
ליאת: " ליאת " היא חייכה,
עידן: " נעים מאוד מותק , בואי שבי איתנו. את והחברה שלך. " הוא אמר והסתכל על מיטל שבדיוק דיברה עם הבן היפה הזה שדיברה עליו .
מיטל: " ליאת תכירי זה בן , בן זאת ליאת. " היא אמר לו , הוא חייך לליאת וליאת חייכה אליו .
הם ישבו לצידם, אכלו איתם במשך שעות שלמות , הם כל כך נהנו .
ליאת הרגישה בפעם הראשונה איך שהיא קרובה לשכוח מאלון .
היא כל כך נהנתה מחברתם. במיוחד מחברתו של עידן , הוא חיבק אותה כל הזמן,
היא הרגישה נאהבת לצידו . זה היה מצוין בשבילה :]
בדיוק כמו שרצתה ,
עידן: " אז מה .. עוד לא שאלתי בת כמה את "
ליאת: " בת 16 וחצי ואתה ? "
עידן: " בגיל שלך. "
ליאת: " אהה נחמד לי. "
עידן: " מה דעתך להביא לי תמספר פלא שלך? "
ליאת: בכיף , למה לא? " היא חייכה , היא הוציאה עט קטן מהתיק שלה ורשמה לו על היד את המספר פלאפון ואת מספר האיסיקיו שלה .
עידן: " את רוצה את שלי? "
ליאת: " כן " היא אמרה והוא רשם לה על היד גם את המספרים שלו .


=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
עידו: " אבא אני זז לחברה , אני יותר מאוחר יחזור. "
אלי : " אוקיי , זאת חברה שלך? "
עידו: " ממ לא , היא חברה טובה שלי . לא חברה ממש . " הוא אמר, לקח את המפתחות של הבית ויצא. הם בדיוק לפני חצי שעה הגיעו לנתניה ,
הוא היה כל כך קרוב לבית שלה .
הוא הוציא את הפלאפון שלו מהכיס והתקשר אלייה .
אחרי כמה דקות היא ענתה לו ,
עידו: " היי , אני בדרך אלייך. "
אור: " אה אוקיי . אני מחכה לך. "
עידו: " סבבה . " הוא אמר
אור: " אז תבוא .. "
עידו: " כן .. " הוא ענה בשקט וניתק . הוא הלך לרחוב שלה ,
בדיוק כשהוא היה ממש מול הבית שלה הוא לא הבין בעצם למה הוא כל כך רוצה לראות אותה ,
הוא ידע שהוא מאוהב בה אבל לא חשב שהוא מאוהב ממש בצורה כמו שהוא מאוהב עכשיו . זה היה מוזר לו כל זה.
הוא דפק על הדלת ותוך שנייה היא נפתחה ,
אור עמדה בפתח. חייכה אליו . הוא חייך בחזרה וניכנס .

=-=-=-=-=-=-

הייתי כל כך מופתעת לראות אותו שבקושי הצלחתי לדבר ,
אני: " רוצה לשתות משהו? "
עידו: " אממ כן , קולה. " הוא אמר,
הלכתי למקרר, הוצאתי בקבוק קולה קרה , הוצאתי כוסות מהארון, מזגתי לשתי כוסות קולה ולקחתי מהמקפיא קוביות קרח ושמתי בפנים .
הבאתי לו .
עידו: " תודה . . "
אני: " בבקשה. " אמרתי ולגמתי מהכוס שלי.
אני: " בוא לחדר שלי עם אתה רוצה, אל אעם כן אתה רוצה להישאר כאן. "
עידו: " אממ זה לא משנה לי. "
הוא אמר ועלינו לחדר שלי ,
אני התיישבתי על המיטה ,
כל כך הצטערתי על שלא היה לי על מה לדבר איתו :\
ישבנו שעתיים ביחד , לא אמרנו כמעט כלום אחד לשני.
רק מידי פעם הוא אמר לי כמה דברים ואני עניתי ,
בסופו של דבר הוא הלך .
השעה הייתה 9 בערב ,
אני התחלתי לסדר הכל כדי לחזור לפנימייה ,
הכנתי בגדים ללבוש מחר והלכתי לישון.


=-=-=-=-=-=-

יפה!!!
תמשיכי 😊

אין סיפור מדהייים

מדהיים!
תמשיכיי..
ומה הקטע של עידו הזV?הוא אוהב אותה או לא?

סליחה שלא כתבתי המשכים לבנתיים , אנייי כותבת לכם כמה ואני ימשיך כל יום מעכשיוו [ ף
אז מחר יהיה המשך עם אני יוכל לשים ..

מ ד ה י ם ! (:
איזה חמוווודים הםםם P:

תמשייייכייייי

כה תמשיכיי אני אוהבת את הסיפור שלךך

עם תראו טיפה טעויות בשמות של ההורים וכאלה, תודיעו לי. אני דיי שכחתי מה היה בהתחלה . [:

=-=--=-=-=-=-=-

" ליאת קומי כבר, את תאחרי לאוטובוס. אני לא יכולה להקפיץ אותך לפנימייה, אני צריכה לזוז לעבודה. קדימה" אמר שלה אמרה והזיזה מימנה את השמיכה, ליאת לא זזה , היא הייתה רדומה לגמרי . רחל הלכה למטבח מילאה כוס במים פושרים ועלתה בחזרה. היא שפכה מעט על הפנים של ליאת וליאת פתחה את העיניים, לא מבינה מה קרה לה כרגע . כאב לה הראש בצורה לא נורמאלית .
ליאת: " עוד פעם אחת תעשי את זה ואני יהרוג אותך !! " היא צעקה והביטה באמה בעצבים. רחל התחילה לצחוק והביטה בליאת במבט משועשע ויצאה מהחדר. ליאת קמה בזריזות, עשתה מה שצריך, התלבשה והלכה עם המזוודה למטה. על השולחן חיכה לה לחמנייה עם שוקולד וכוס שוקו [:
היא לגמה מהכוס ואכלה באיטיות את הלחמנייה שלה,
תוך כדי היא חשבה על יום שישי. פלאשבקים קטנים מהמסיבה חזרו אלייה, היא רצתה לבכות והתאפקה. היא לא רצתה שאמא שלה עכשיו תתחיל לשאול שאלות . היא סיימה לאכול ולשתות ויצאה החוצה. בתחנה כבר האוטובוס חיכה לה . היא שמה את המזוודה בתא המטען ועלתה.
ליאת: " סליחה על האיחור " היא אמרה לנהג, הוא חיכה שתשב וסגר אחריו את הדלתות .
מאחורה עינת ישבה ועשת לה פרצופים . ליאת ניסתה להתעלם ולא הצליחה. היא הסתובבה אלייה .
ליאת: " אני צריכה לדבר איתך על משהו היום. "
עינת: " זה לא יעזור לך את לא מבינה ? אני לא רוצה שום קשר אלייך . חשבתי שאת חברה שלי אבל טעיתי . שכחי מימני בקיצור " היא אמרה וליאת הסתובבה ובהתה בחלון. איך תוכל להסביר לה שזו לא אשמתה ?
או שזאת כן אשמתה, היא כבר לא ידעה מה לעשות. היא פשוט הסתכלה דרך החלון על הדרך ושתקה . זה מה שהיא יכלה לעשות .

=-=-=-=-=-=-=-=-=-
" טוווב אמא אני יוצא ביי " אמרתי , היא כל הזמן מנדנדת לי. הלכתי לתחנה וחיכיתי שהאוטובוס לפנימייה יגיע. כשהוא הגיע אני עליתי .
התבאסתי כל הזמן לדעת שכשאני עולה על האוטובוס אין באמת מישהו לדבר איתו . לצערי, רוני לא הייתה איתי באוטובוס. לכן אני הייתי פשוט לבד. התיישבתי באחד המקומות המרוחקים והאזנתי למוזיקה . לאחר כמה דקות התיישב איזה ילד לידי ,ילד שלא הכרתי. הוא הוריד את אחת האוזניות מהאוזן שלי וחיכה לתגובה שלי. לא הבנתי בדיו קמי הוא ומה הוא רוצה אז פשוט העדפתי לשאול את השאלה הקבועה שלי .
אני: " מה? "
...: " אממ , היי אני איתי. אני חדש בפנימייה. הגעתי רק היום . מי את? "
אני: "א ני אור, למה דווקא התיישבת לידי? "
איתי: " את ניראת לי יותר נחמדה מכולם פה , חוצמזה כבר התיישבתי ליד כמה והעיפו אותי. אני מקווה שאת לא כזאת ."
אני: " לא, מה פיתאום . אני דווקא שמחה שאתה יושב איתי. לפחות יש לי עם מי לדבר. "
איתי: " אז אחלה, בת כמה את? איזה כיתה את? "
אני: " אני כיתה י' , בת 16 עוד מעט . ואתה? "
איתי: " אני י'א ואני בן 16 וחצי. "
אני: " אה יפה " אמרתי ונזכרתי בעידו. גם הוא כיתה י'א .
' אלוהים כמה שהוא חתיך ' אמרתי לעצמי וחייכתי.
איתי: " מה את מחייכת? "
אני: " האמת שסתם, החיים יפים. "
איתי: " יפה שאת חושבת ככה. אני לא. "
אניף " למה? "
איתי: " כי הם סתם חרא, הייתי מעדיף למות מאשר לחיות ."
אני: " למה ? דווקא אתה ניראה נחמד וחברותי מאוד. מלא חברים. "
איתי: "א ני נראה ככה באמת .? חח אני ממש לא , אבל כן אני חברותי מאוד. בזה את צודקת "
אני: " שאיזה חלק לא צדקתי? "
איתי: " בזה שאני מלא חברים . זתומרת, יש לי חברים אבל לא אמיתיים כמובן. הם סתם צבועים. "
אני: " למה? מאיפה אתה יודע? "
איתי: " אבא שלי עובד בלונה פארק, כל הזמן הוא מכניס אותי ות'חברים שלי בחינם חופשי. אז הם מנצלים אותי בקשר לזה. "
אני: "א ז עם אתה רואה אתה יכול לעצור את זה בזמן . בשביל שלא ינצלו אותך ככה "
איתי:" את ממש צודקת.... "
אני: " חחח " צחקתי וחייכתי,
=-=-=-=-=-=-
כשהוא התיישב לידה, היא נראתה לו ממש נחמדה באותו הרגע. הוא חשב שבטח גם היא תעיף אותו כמו כולם אבל כנראה שטעה. היא הביטה בחלון והוא בה .
' כל כך יפה ' איתי חשב לעצמו , הוא חייך והביט כמוה על החלון וחיכה רק שיגיעו לפנימייה. שיוכל לדבר איתה עוד קצת, לבקש מימנו לתדרך אותו, להראות לו את המקום .
הוא היה כל כך מאושר עכשיו .
אילו רק היה יכול להגיד את זה למישהו, למישהי . לצעוק את זה . אבל הוא לא יכל .. לצערו :\

=-=-=-=-=-=-=-=-=-

" עידו , בוא בוא רגע . אני צריך לדבר איתך " יוסי אמר לו , עידו כבר הגיע לפנימייה בדיוק לפני כמה דקות. הוא הסתכל על יוסי , יוסי הסתכל עליו . עידו לא הבין מה הוא רוצה מימנו פתאום .
עידו: " א.. אני לא עשיתי שומדבר רע לאחרונה יוסי. תעשה לי טובה, אין לי כוח לכל זה . "
יוסי: " זה לא בהכרח משהו רע. "
עידו: " טוב .. "
הם נכנסו למשרדו של יוסי, יוסי כהרגלו התיישב בכיסא הענקי שלו ועידו ישב מולו . הוא כל כך רצה כבר שיוסי יגיד לו מה שהוא רוצה ושהוא ילך . הוא לא רצה לפספס את אור . הוא רצה להיות הראשון שידבר איתה, יגיד לה שלום. למרות שראה אותה אתמול . הוא התגעגע .
יוסי: " לאחרונה שמתי לב שאתה נהיית ילד טוב כזה, אבל .. אתה ניראה מדוכא. אני.. אני לא מכיר אותך ככה עידו. זה לא אומר שאני מת שתעשה דברים מגעילים לאחרים נכון? " הוא צחק והמשיך " אבל .. עם יש משהו שעובר עלייך אתה מוזמן לספר לי. בכל מקרה, אתה תלמיד כבר דיי הרבה זמן . שנתיים שלמות אתה כאן קבוע . "
עידו: " באמת שלא עובר עליי שומדבר, סתם. אני החלטתי להשתנות. "
יוסי: " מישהו השפיע עלייך? "
עידו: " לא .. "
יוסי: " או אולי מישהי? "
עידו חייך . הוא לא יכל למחוק את החיוך הזה. ברגע שיוסי אמר לו ' מישהי ' הוא נזכר באור ולא יכל שלא לחייך .
יוסי: " עליתי עלייך. אז יש לך מישהי , שאתה אוהב .. שבזכותה השתנית . ובכן אני מודה לה מאוד. " הוא צחק. " אני מקווה שתמשיך ככה. "
עידו: "א ני אמשיך. " הוא אמר ובא לקום.
יוסי: " חכה רגע, לא סיימנו. "
עידו: " מה? "
יוסי: " בעצם לא משנה, אתה יכול ללכת. "
עידו: " ביי " הוא אמר ויצא מהמשרד.
' סופסוף ' הוא אמר לעצמו והלך לחדר.






אממ , יצא נחמד לדעתי. לא יודעת .
אני במצב רוח דיי מעפן עכשיו:\ יש מצב מאוד גדול שזה לא יפה בכלל . אזז .. תגיבו תגידו לי איך. אני מתחילה לכתוב המשך נוסף.

[:

מדהיים מהממם

יפהההה (:
מחכה להמשךךך