הוא ישב שם .. בחדר שלה .
ישב באותו מקום בדיוק ,
באותה תנוחה בדיוק ,
מסתכל לאותה נקודה בדיוק .. אותה נקודה על הקיר , שבה נמצאת התמונה , התמונה שלה .
היה לו מבט עצוב , כלכך עצוב .
כל מי שניסה להתקרב אליו , כל מי שניסה לדבר איתו .. כולם הלכו
אף אחד לא הצליח .
אני פחדתי , פחדתי ממה שהוא יעשה ..
הוא חשוב לי , הכי חשוב בעולם .
אני רוצה שיהיה לו טוב ..
החלטתי כן ללכת לדבר איתו .. הרי מתישהו הוא יצטרך לדבר עם מישהו , להוציא הכל .
אני רוצה שזאת תהיה אני ..
"אני מצטערת" .. אמרתי והתקרבתי אליו
הוא לא ענה .. לא הזיז את העיניים מהתמונה .. לא זז .
"עמית .. אתה יודע שמתישהו תצטרך לדבר .. עם מישהו .. להגיד משהו .. אסור לך לשמור הכל בפנים . דבר איתי עמיתי .. אני כאן בשבילך .."
הוא עדיין לא ענה ..
אבל להפתעתי , אחרי כמה שניות הוא הזיז את הראש באיטיות לכיוון שלי .
התקרבתי אליו , התיישבתי לידו .
"דבר עמית .. תגיד משהו . בבקשה"
הוא הסתכל עליי , העיניים שלו היו כלכך נפוחות ואדומות מבכי ,
עמית אף פעם לא בכה .. לפחות לא שאני ראיתי ..
היה לו מבט עצוב . כלכך עצוב ..
אחרי כמה דקות של שתיקה . ראיתי שהוא בא לדבר ..
"למה היא עשתה את זה ? למה ?"
אמר , כשהדמעות עומדות לצאת החוצה מעיניו ..
"אני באמת לא יודעת .. אני לא הכרתי אותה כמוך . אבל .. עמית , אתה חייב לצאת מזה . אתה לא יכול לשבת ככה כל היום .. אז לא יצאת מהחדר כבר 6 ימים .. עוד מעט תיגמר השבעה .. לא יהיו יותר אנשים בבית .. ותוכל לצאת החוצה .. לחיות קצת ."
אמרתי כשגם אצלי הדמעות כבר התחילו לרדת .
"אבל אני לא רוצה לחיות .. לא רוצה לחיות בלעדיה .. לא יכול".. אמר כשהוא בוכה
"אתה יכול .. אתה חזק עמית .. אני מכירה אותך . ואתה יודע את זה גם .. ואני בטוחה שגם בר הייתה רוצה שתמשיך בחיים שלך כמו תמיד"
"בר .. אווח למה עשית את זה בר ?! בגללי .. זה הכל בגללי .." אמר עמית כשהוא מכניס את ראשו בין שתי ידיו
"עמית ! שלא תעיז להגיד את זה שוב ! זה לא אתה , זה לא באשמתך !" אמרתי , והרמתי לו את הראש
"אז למה ? למה היא עשתה את זה ? לא היה לה טוב איתי ? "
"אני באמת לא יודעת .. אבל .. כנראה שהייתה לזה סיבה טובה , ואני בטווחה , הכי בטוחה בעולם , שזה לא בגללך .. ושהיה לה טוב איתך .. "
"אני מתגעגע אליה .." אמר , והסתכל לי בעיניים
"אני יודעת .. ואני יודעת גם שהגעגועים האלה לא יעברו מהר .. אולי לא יעברו בכלל . אבל תבין שיש לך חיים שחייבים להמשך"
"מתישהו אני יבין .. אבל בינתיים .. אני לא יכול .. היא כל הזמן בראש שלי , לא יוצאת"
"עמיתי .. אתה יודע שאני יהיה כאן ת מ י ד בשבילך .. כל מה שתצטרך .. ויחד נעבור את זה .. אני יעזור לך לצאת מזה .. יהיה בסדר עמיתי ".. אמרתי , והתקרבתי אליו קצת
"תודה שי .. את היחידה שאני יכול לדבר איתה .. פשוט תודה".. אמר , וחיבק אותי
חיבקתי אותו , והוא בכה ..
גם אני בכיתי ..
לא אמרתי לו להפסיק .
רציתי שהוא יוציא הכל ..
למרות כמה שהוא בכה כל הימים האלה ..
כנראה לא הכל יצא .. והוא צריך לבכות עוד .. כי רק זה משחרר ..
"אתה מוכן לצאת מהחדר כבר?" שאלתי אותו , בתקווה שהוא יענה בחיוב ..
"לא שי .. אני לא רוצה לראות אנשים .. אני יישאר פה , בחדר שלה .. עד שאני יהיה מוכן לחזור הביתה"
"אוקיי .. החלטה שלך .. עוד מעט בטח כולם ילכו , ההורים שלה יהיו פה , אולי כדאי שתדבר איתם קצת ותספר להם דברים"
"נראה .. אולי .. אם אני יצליח"
"אתה תצליח , מתישהו .. אני מבטיחה"
"שי .. אני .. היא השאירה מכתב .. בר כתבה לי .. רק אני ראיתי אותו .. היא רשמה שם למה" .. אמר לי עמית , והוציא משהו מהכיס במכנס שלו .
"מה ?? אתה רציני ? אני .. אני יכולה לראות ?"
הוא הושיט לי את הדף המקופל ..
פתחתי אותו והתחלתי לקרוא –
"אהובי .. אני לא יודעת מאיפה להתחיל .
דבר ראשון והכי חשוב , אני אוהבת אותך .
החודשיים האחרונים היו התקופה הכי יפה בחיים שלי ,
ואני כל יום מודה לאלוהים על זה שהוא הכניס לי אותך לחיים .
אבל .. אני מצטערת ..
אני יודעת שתפגע , ושזה יכאב ..
אבל אני חייבת ללכת מפה .. אני לא רוצה להישאר פה יותר .. בעולם הזה .
אני לא סיפרתי את זה לאף אחד , גם לא לך ..
אבל .. זה אבא שלי ..
הוא נגע בי .. הוא .. אנס אותי .
לא פעם , וגם לא פעמיים ..
זה כבר כמה שנים ככה ..
ותודה לאל , אין לי אחיות או אחים .. שהוא יכול לעשות את זה גם להם .
ההורים שלי לא מפסיקים לריב .. אבא שותה , מרביץ לאימא .. ואימא אפילו לא יודעת על מה שהוא עושה לי ..
לא יכולתי יותר לסבול את זה ..
אז החלטתי לעבור , לעבור לעולם הבא ..
יש לי רק עוד בקשה אחת ממך , בקשה אחרונה .
בבקשה עמיתי , תמשיך בחיים שלך ..
אני בטוחה שאתה תמצא מישהי מתאימה לך .. שתגרום לך רק אושר .
אני רק מקווה שלא תשכח אותי .
אוהבת אותך ,
בר . "
פרצתי בבכי ..
וישר באתי לחבק אותו ..
לא כלכך הכרתי אותה , את בר .
היא הייתה חברה של עמית חודשיים , ובחודשיים האלה עמית היה כלכך מאושר ..
באמת שהייתי שמחה בשבילו .. עמית הוא כמו אח שלי , הוא הידיד הכי הכי הכי טוב שלי .
כשבר התאבדה , עמית בדיוק היה איתי .
כששמענו את זה , עמית לא עיכל .. הוא קפא במקום ולא דיבר .
הוא רצה לראות אותה , לראות אותה בפעם האחרונה ..
בהתחלה לא נתנו לו .. בסוף הוא הצליח לשכנע אותם ..
והוא ראה אותה ..
הוא סיפר לי הכל
שהוא ראה אותה שוכבת שם , עם עיניים עצומות , שלא הולכות להיפתח לעולם .
שהוא כמעט לקח אותה משם וברח ..
הוא באמת אוהב אותה ..
אני בטוחה שזה לא יעבור לו מהר ..
אבל , זה יעבור ..
ואני יהיה כאן בשבילו לאורך כל הדרך ..
ישבתי איתו בחדר שלה עוד כמה זמן ..
בזמן הזה הוא סיפר לי הרבה דברים ..
למשל שהיא אף פעם לא הייתה מדברת על המשפחה שלה , ועכשיו הוא הבין למה ..
הוא בכה , גם אני בכיתי ..
לא יכולתי לראות אותו ככה , לשמוע את הסיפורים האלה , ולא לבכות ..
פתאום נשמע צלצול , צלצול של פלאפון בחדר .
זה לא היה שלי ..
"עמית זה שלך ?" שאלתי אותו ..
הוא קפא לרגע במקום , כאילו הוא נבהל .. ואז הוא אמר
"לא .. זה .. זה שלה .. של בר"..
ממ רציתי לכתוב סיפור קצת אחר ..
תגידו אם להמשיך ..
3>
ואיי
ממש עצוב
עברה בי צמרמור
מחכה להמשךך
ו ו א ו !!!!
זזה כלכך מושלם שירונטטט
ווואו אהבתי !
המשך מאמי .. =]
תודה מתוקות :]
תמשיכככו להגייייב
ואווווווווווווו
איזה יפהההההההההה
שירוש את רושמת מדהייםם
אל תפסיקי לרשוםם
לפ יוו
מור'צי 😊
"אה .. אמ .. אולי , אולי נצא מפה עמית ? " אמרתי לו , בתקווה שהוא יסכים .. ולא ירצה להישאר כאן , בחדר הזה שמעלה כלכך הרבה זכרונות \:
"אני לא .. לא רוצה .. היא תמיד הייתה עונה לפלאפון שלה , תמיד ".. אמר עמית , אחרי שהפלאפון הפסיק כבר לצלצל ..
"אאוח עמיתי .. די כבר .. אסור לך להיות כאן , זה סתם מעלה זכרונות רעים "
"אני כלכך אוהב אותה .. את בר שלי"
" אני יודעת מאמי .. אתה לא תשכח אותה גם .. אבל , אתה צריך להמשיך בחיים שלך .. גם בר ביקשה ממך את זה .. תעשה את זה אפילו בשבילה "
"יודעת מה ? את צודקת .. בר ביקשה ממני .. אני ימלא את הבקשה שלה .." אמר , וקם מהכיסא שישב עליו
"כל הכבוד עמיתי , באמת .. אני יעזור לך , אני יהיה איתך מתי שאתה צריך .. שמעת ? שלא תעיז ללכת ממני !" אמרתי בחיוך
"ללכת ממך ? את הדבר היחיד שנשאר לי שיוש" אמר וחייך גם .. סוף סוף הוא חייך .
עבר יום .. השבעה נגמרה ..
עמית יצא מהחדר סוף סוף .. הלך גם לבית שלו .
הייתי איתו כל הזמן . לא נתתי לו להיות לבד לרגע .. חוץ מעם המשפחה שלו .
הוא גם היה איתי , כל הזמן ..
כשליאור בגד בי , וכשאני וליאור נפרדנו , כשהוא שבר לי את הלב .. עמית היה איתי
כשהחברות שלי דפקו לי ברזים בלי הפסקה , עמית נשאר איתי ..
תמיד הוא היה שם בשבילי ..
ולא ביקש כלום בתמורה ..
עכשיו הגיע הזמן להחזיר לו על הכל .
יום שישי היום ..
לפני שבר התאבדה , תמיד היינו יוצאים לגן אחד .. יושבים שם כולם .
רציתי שעמית יצא איתי היום לשם , יראה קצת אנשים ..
התחלתי ללכת לכיוון הבית שלו ..
אחרי 2 דקות הגעתי , הוא גר קרוב אליי .
אימא שלו פתחה לי את הדלת ..
אמרה לי שהוא בחדר .
עליתי אליו .
הוא שכב על המיטה שלו , בעיניים עצומות .
הוא היה נראה כלכך עצוב .. מסכן שלי |:
כלכך ריחמתי עליו בתקופה הזאת .. הייתי איתו הכי הרבה שאני יכולה .
ולמרות שאני מכירה אותו מלא זמן , 5 שנים כמעט .. הכרתי צדדים חדשים בו . צדדים שלא הכרתי עד עכשיו .. צדדים יפים , יפים וטובים ..
התיישבתי על המיטה שלו ,
הוא קם , והסתכל עליי .
חיבקתי אותו ..
במשך כמה דקות לא דיברנו ..
ככה זה היה בערך כל פגישה שלנו בזמן האחרון ..
בהתחלה קצת עצוב , אבל אחר כך מתחילים להיפתח לדבר כרגיל ..
"עמית .. אולי תבוא איתנו היום ?"
"מה ? לאן ? עם מי .. ?"
"יום שישי היום .. בוא נצא קצת .. תתאוורר , תראה קצת אנשים"
"אני לא .. לא יודע שי .. אני לא בטוח שאני מוכן"
"בטח שאתה מוכן .. אתה חייב .. תאמין לי שזה רק יעזור לך"
"ממ .. טוב .. בסדר אני יבוא"
"יששש ! ב 9 וחצי אתה אצלי , טוב ? " אמרתי בחיווך , שמחתי שהוא בא
"חח אוקיי קופה אחת"
"אתה קוף"
"גם נכון .. ובגלל זה את אוהבת אותי"
"אני ? אוהבת ? א ו ת ך ? פחחחחח "
"כןכן .. את א ו ה ב ת אותי"
"טוב נננו .. אוהבת אותך .. בסדר ?"
"בסדר .. יאללה לכי הביתה להתארגן .. אני יאכל עם המשפחה , יתארגן , ויבוא אלייך "
"טוב מאמי"
יצאתי מהבית שלו ..
נכנסתי הביתה ..
אימא הייתה בסלון .
"אימא , עמית ייצא איתי היום בערב לגן" אמרתי והתיישבתי לידה בספה
"איך הוא באמת ? יותר טוב ? לא ראיתי אותו הרבה זמן .."
"הוא יבוא לכאן היום , לפני שנצא , תראי אותו "
"אוקיי .. ואיך הוא ?"
"ממ אני מקווה שיותר טוב .. מתישהו יסתדר"
"כן .. ברור . ותגידי , עוד לא שאלתי אותך .. את הכרת את הבר הזאת ? "
"לא ממש .. עמית הכיר אותה דרך חבר .. ואז הכיר לי אותה .. היא הייתה סבבה כזאת .. אף פעם לא הייתי איתה בקשר טוב"
"אאה .. אוקיי .. ממ את רעבה ?"
"לא כלכך .. אני ילך להתקלח ואז אני יאכל"
"אוקיי מתוקה .."
עליתי לחדר ..
התחברתי לאייסיקיו ..
כל השבוע הזה בקושי הספקתי להיות בבית .
רשמתי אוואי –
===
אאח
חיים קשים .. |:
עמית אני תמיד כאן בשבילך !
===
נשלחו אליי הודעות מכל מיני אנשים ..
שאלו על עמית ..
למי שחשוב עניתי .. למי שלא , לא היה לי כוח ..
נכנסתי להתקלח ..
כשיצאתי לבשתי ג'ינס וגופייה שחורה .. היה יחסית חם ..
היה עוד זמן עד שעמית צריך לבוא .. אז לא התאפרתי והתארגנתי עדיין .
הלכתי להיות עוד קצת במחשב ..
היו לי כמה הודעות .
אחת מהן הייתה מעמית [?!]
הוא לא התחבר מאז המקרה , הוא לא נגע במחשב ..
הוא שלח – שי ?
כנראה בגלל שלא עניתי הוא שלח אחרי כמה דקות עוד הודעה – ממ את לא פפה .. אז רציתי להגיד לך שאני לא בטוח יבוא היום .. לא יודע אם בא לי .. דברי איתי כשאת כאן .
אווח .. מה עכשיו הוא לא בא ? |:
הוא חיייב !
הוא היה על לא נמצא ..
הייתי חייבת לראות מה הוא רשם באוואי –
===
בר שלי ,
אני א ו ה ב אותך
ויאהב לנצח !
מתגעגע אליך ...
יהיה זכרך ברוך ...
===
עצצוב \:
כל הסיפור הזה ..
שהיא התאבדה ככה , החיים שלה היו קשים מאוד .. מסכנה \:
אני רק מקווה שעמית יצא מזה .. הוא באמת חשוב לי
לא הכרתי את בר , אני לא יכולה להגיד עליה כלום .. חוץ מזה שהיא מסכנה .
אבל עמית ? הייתה לו פעם שמחת חיים , שלפני שבוע , פשוט נגמרה .
כאילו הוא הפך להיות עמית אחר , עמית עצוב .
גם כשהוא מחייך , ואנחנו צוחקים .. אני רואה עליו שהוא לא באמת שמח .. שהוא עצוב ..
התקשרתי לעמית
"הלו ?" שמעתי את הקול שלו
"עמיתת מזזה אתה לא בא ??"
"ככה לא יודע .. אין לי כוח כלכך"
"ננו .. אמרת שתעשה מה שבר ביקשה ממך .. לא ?"
"כן אבל .."
"שום אבל ! אתה בא איתי וזהו . רבע שעה אתה אצלי טוב חמוד ?"
"אאוח טוב חמודה .. יאללה ביי בינתיים"
"חח בהיי"
עד שהוא יבוא , התאפרתי , שמתי נעליים , בושם .. כל מה שצריך .
הייתי עוד טיפה בחדר
ואז היו דפיקות בדלת ..
תיארתי לעצמי שזה עמית , פתחתי לו ..
הוא נכנס לחדר , והוא היה לבוש ממש יפה – ג'ינס כהה וחולצה מכופתרת בגוונים של תכלת ..
הוא לא עשה קוצים .. בתקופה האחרונה הוא בקושי משקיע בעצמו .
הוא כנראה מרגיש שאין לו בשביל מי .. \:
"איזה יפה את !" הוא אמר לי , ואני הופתעתי .. הוא לא היה אומר לי את זה לעיתים קרובות ..
"חח תודה עמיתי , גם אתה"
"חח תודה .. יאללה זזנו ?"
"ממ כן יאללה בוא"
"אאה שי ?" הוא שאל פתאום
"כן מאמי ?"
"............"
תגיייייייבו !
:]
אוהבת
אהבתייי (:
את כותבת יפה
מחכה להמשך
כזהה יפה [: אהבתייי
תמשיכי !!
שיייירונט . .
זה פשווט מ ד ה י ם !!
תמששיכי ( :
אאאוהבת אווותך 3>
אורוש תודה יפה שלי ,
אוווהבת הכי 3>
