החיים שאחרי

אללה קופיקו להמשיך !! :]]

מ=ד=ה=י=ם ! 😊

תודה :]

עוד מעט המשך ..

"ממ תראי .. אני .. תמיד בימי שישי .. אחרי שיצאנו .. את זוכרת שתמיד בר הייתה באה לישון אצלי ?"
"כן .. למה ?" שאלתי , לא הבנתי כלכך למה הוא רוצה להגיע ..
"כי .. אולי תבואי לישון אצלי אחר כך ? אני לא רוצה להיות לבד .. אני יודע שיתחילו לעלות לי כל הזכרונות האלה מכל הימי שישי איתה .. עם בר שלי"..
"אממ .. מה כאילו כמו פעם שהיינו קטנים ?"
"כןן .. אני יודע שאת זה לא בר .. אבל זה עדיף מלהיות לבד"..
"ההא אז אני כאילו עדיפות שנייה ?"
"חחח לא .. את מבינה למה אני מתכוון .."
"חח כן .. טוב אני ישאל את אימא שלי"
"היא תסכים זה אני חח"
"חח אוקיי נראה"


באמת שהופתעתי מהשאלה שלו ..
כשאני ועמית היינו קטנים , תמיד היינו ישנים אחד אצל השני .
בשנים האחרונות שתינו התבגרנו , ולא חשבנו על זה בכלל ..
זה יהיה ממש מוזר עכשיו אם אני ישן אצלו ..
אבל , למה לא בעצם ? אנחנו גם ככה כמו אחים .. יודעים הכל אחד על השני ..
יהיה בסדר ..
העיקר שהוא לא יחזור שוב לדיכאון הנוראי הזה ..


ירדנו למטה , אני ועמית .
שאלתי את אימא לגבי הלילה ..
היא הבינה את הסיבה , והיא אוהבת את עמית , ורצתה שיהיה לו טוב ..
אז היא הסכימה ..

לקחתי איתי תיק עם דברים ,
באנו לבית של עמית לשים אותו , ויצאנו אל הגן .


כשהגענו , כולם באו לעמית ..
כולם באו לשאול אותו מה קרה והכל .
מי שהתבייש או שלא היה לו נעים לשאול אותו , בא אליי ..


פתאום מישהו דפק לי על הכתף ,
הסתובבתי .. וראיתי אותו , את ליאור .
לא דיברתי איתו כבר הרבה זמן .. מאז שנפרדנו ..
לא רציתי לדבר איתו .. גם לא עכשיו .

"מה אתה רוצה ?" שאלתי אותו בקרירות
"רק לשאול מה עם עמית .."
"מה קרה פתאום הוא חשוב לך ?"
"הוא היה חבר שלי את יודעת .. אכפת לי ממנו עדיין"
"טוב הוא בסדר אתה לא רואה ? אני יכולה ללכת עכשיו ?" אמרתי לו בפרצוף עצבני קצת ..
"למה את מדברת ככה ?"
"איך אתה רוצה שאני ידבר ?"
"לא יודע .. אני מדבר אלייך יפה , תעני יפה"
"חח תראו מי שמדבר .. ליאור אתה לא זוכר מה עשית לי ? זה לא יוצא לי מהראש .. זה לא ייצא לי מהראש ! אל תתקרב אליי יותר טוב ?" אמרתי לו ובאתי ללכת
"בואנה מה את לא יכולה לסלוח ? זה קרה לפני חודש , עבר מספיק זמן כדי שהכעס שלך יעבור" אמר אחרי שהוא תפס לי ביד
"הוא אף – פעם לא יעבור".. אמרתי לו בקול רגוע .. והתחלתי ללכת מהר ..

לא ידעתי לאן אני הולכת .. רק להתרחק ממנו , מליאור הזה .
בחיים אני לא אסלח לו .. אחרי מה שהוא עשה לי .
לא רק שהוא בגד בי , הוא עשה את זה בצורה הכי מכוערת שיש ..
שכבתי איתו ..
אהבתי אותו כמו שלא אהבתי בחיים ..
אבל כנראה שהייתי עיוורת מדי .. ולא ראיתי שזה הדבר היחיד שהוא רצה ממני .. ונתתי לו את הדבר הכי חשוב לי , הבתולין שלי .
יום אחרי ששכבנו , ראיתי אותו מתחרמן עם מישהי ..
כעסתי עליו .. הוא ביקש סליחה ..
סלחתי .. כמו מטומטמת סלחתי לו ..
יומיים אחרי זה , ראיתי אותו עם עוד מישהי ..
כעסתי עליו , ואז הוא כבר הודה , שהוא לא אוהב אותי , אף פעם לא אהב ..
פשוט חברים שלו אמרו לו שאני כוסית .. אז הוא בא אליי .. נהיינו חברים .. אחרי חודשיים שכבנו ..
ואז קרה מה שקרה .

הוא שבר לי את הלב לרסיסים , רסיסים קטנים קטנים .. שאף אחד לא הצליח לחבר .
עמית הוא היחיד שבאמת היה שם בשבילי .
עזר לי כלכך כל התקופה הזאת .
חוץ מ 2 חברות שאולי כן היו איתי .. אבל גם , בקושי ..
רק עמית .. רק הוא .


רציתי לבכות , להוציא את כל הכעס על ליאור .
אבל עצרתי את עצמי , אסור לי להראות לו שאני חלשה , אסור לי ..


התיישבתי לבד על ספסל , עם המחשבות שלי .
ראיתי את עמית מתקרב ..

"מה קרה ?" הוא שאל אותי , הוא היחיד שרואה עליי כשאני לא בסדר ..
"נחש .."
"שוב ליאור ?"
"כן .. הוא שאל אותה מה איתך .. הוא אמר שאכפת לו ממך"
"אכפת לו ממני ? אחרי מה שהכלב הזה עשה לך ? ואחרי איך שהוא התנהג אליי כשעזרתי לך ? פחח עלאק אכפת לו ממני" אמר עמית , וכלכך שמחתי שיש לי אותו .. הוא באמת מבין אותי ..
"נכון .. זה בדיוק מה שאני חושבת"..
"די שי .. אל תחשבי עליו .. ושלא תעיזי לבכות כאן לידו , שלא יראה שהוא שובר אותך עוד" אמר .. וכלכך צדק ..
"אני יודעת .. פשוט קצת קשה לי עדיין .. אבל אל תדאג לי .. אני בסדר" אמרתי בחיוך קטנטן .
"אני ידאג לך כמה שבא לי !" אמר בחיוך גם
"חח מתה עלייך עמיתי "
"גם אני עלייך שיוש .. את רוצה לחזור עכשיו הביתה ?"
"לא .. אני בסדר . בוא נישאר עוד קצת"
"אוקיי .. יאללה בואי לכולם" אמר , והלכנו לשבת עם כולם .

היה שם נחמד .. לא יותר מזה .
גם אני וגם עמית לא היינו ממש מרוכזים בילדים ..
עמית חשב על בר כל הזמן .. ראו עליו , כמה שהוא מתגעגע ...
ואני , על ליאור .. הוא ישב שם איתנו ..
הסתכל עליי מידי פעם , וכל מבט צבט לי יותר חזק בלב .
כאילו כל מה שהרגשתי אז , באותה תקופה .. חזר אליי .
וממש לא רציתי להיכנס שוב לדיכאון הזה .. זאת הייתה הפעם הראשונה שהייתי בדיכאון , ואני מקווה שגם האחרונה ..


בערך ב 2 , עמית רצה לחזור , וגם אני רציתי ..
התחלנו ללכת לכיוון הבית שלו .
כשהגענו , עלינו לחדר שלו .
הוא הלך לשירותים להחליף בגדים והכל , ואני בחדר שלו .

כשסיימנו להתארגן , התיישבנו על המיטה . והתחלנו לדבר , על הכל .
אהבתי את השיחות האלה עם עמית , שיחות נפש כאלה ..
הוא אחד כזה שיודע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון .


דיברנו בהתחלה על ליאור .. שוב .
הוא היחיד שעוזר לי לצאת מזה , אפילו חברות שלי לא מצליחות ככה , רק עמית .

אחר כך על בר . הוא עדיין אוהב אותה .
הוא הבטיח שהוא ינסה להמשיך בחיים שלו ,
כמו שבר ביקשה ממנו ,
להמשיך בחיים שלו – בלעדיה . .


מקווה שאהבתן ..
תגיבווו
3>

אני אהבתי הכי !!
חיחיחי

מדהים שירונט

חח תודה ירדנינו שלי

פרק מהמממממממממממם 😊

ואיי איזה פרק עצוב מסכן עמית.. 😢

מחכה להמשך בובי 😛

אוהבת רחלוש =]]

תודה מאמי [:

וווואי . . .
כ מ ה שזה יפה 😊
פשווט מדדדדדהים !!
תמשיכי תמשיכי תמשיכי ( :

QUOTE (paz54 @ 12/06/2007) וווואי . . .
כ מ ה שזה יפה 😊
פשווט מדדדדדהים !!
תמשיכי תמשיכי תמשיכי ( :
חח תודה אווורוש :]

איזה סיפווורר יפה :]

את כותבת מדהייים !

מחכה להמשך !!

QUOTE (נטליכהןכבוד @ 12/06/2007) איזה סיפווורר יפה :]

את כותבת מדהייים !

מחכה להמשך !!
תוודה נסיככה

ההתחלה ממש יפה (=
מחכה להמשך !

מדהים כל כך :]

מחכה להמשך..

לילה מצוין 😛

ואו את מוכשרת בטרוף סיפור שלך נישמע אמיתי ממש ותשימי המשכון? חיחי