החיים שאחרי

שירוננננננננט

אני אוהבת אותך ! 3>

ואיי מאמי איזה סיפור יפה ועצובב!!!!

ה-מ-ש-ך ...😊

תודה רבה רבה נסיכוות !

עוד מעט המשך ..
אוווהבת 3>

קראתיאת היספור עכשיו
ממש יפה

תמשיכי

בבוקר קמתי , וראיתי את עמית עם הגב אליי
הוא לא ישן .. היה נשמע כאילו הוא בכה ..
"עמיתי ?"
הוא לא ענה ..
באתי לגעת לו בגב , שיסתובב אליי , אבל הוא הסתובב עוד לפני שנגעתי בו .
העיניים שלו היו אדומות ..
"אל תבכה .. מה קרה ?"
"אני כלכך מתגעגע אליה .. לא יכול יותר"
"בטח שאתה יכול עמית .." אמרתי , וחיבקתי אותו ..

ישבנו ככה כמה דקות מחובקים , עד שעמית נרגע קצת ..
"יותר טוב ?" שאלתי אותו
"כן .. לא "..
"עמית אתה חייב להמשיך הלאה .. אתה יודע שזה מה שבר הייתה רוצה .. אתה לא תשכח אותה .. אבל גם לא תשכח את החיים שלך במקום"
"אני .. אני יודע .. אבל , קשה לי .. מאוד"
"אני יודעת .. ובשביל זה אני כאן .. בשביל לעזור לך . אבל אתה חייב לתת לי לעזור לך"
"אני נותן לך .."
"אוקיי .. בוא תקום .. נאכל , נצא קצת אחר כך , בסדר ?"
"בסדר .. לאן ?"
"לא יודעת .. נצא , נראה לאן .. אתה רוצה שאני יגיד לעוד לבוא ?"
"ממ לא יודע .. נראה כבר"..
"אוקיי .. יאללה קום"

קמנו .. התארגנו והכל .
ירדנו לאכול .. ההורים שלו בדיוק יצאו לסבא וסבתא שלו עם אחותו הקטנה .

כשסיימנו , עלינו שוב לחדר שלו .
החלטנו ללכת רק שנינו לים .. לא להיכנס , סתם לשבת בחוף ..
עמית מאז ומתמיד אהב להיות בים ..
זה היה המקום האהוב עליו , גם על בר .. |:


עברנו בבית שלי .. אמרתי להורים שלי .
לקחנו מונית לים .
כשהגענו , שילמנו לנהג ויצאנו ..

"אתה בטוח שזה מקום טוב כאן ?"
"כן .. בכל מקום אני אזכר בה .. לא משנה איפה"
"נכון .. בוא לא נדבר עלייה טוב ? זה סתם ידכא אותך .. אתה צריך לצאת מזה , לא להיכנס עמוק יותר"
"נכון .. טוב .."

"ממ בא לי ארטיק .. חח בוא"
"חח שמנה"
"מה שמנה ? בוא נתערב אתה קונה גם"
"חח טוב ניצחת"
"כרגיייל חח"

הלכנו לקיוסק שם בחוף , קנינו שתינו ארטיק לימון .
אחר כך הלכנו לשבת שם בחוף ..


"איך התבגרנו הא ?" אמר לי עמית
"חח כן .. השנים חולפות לפנינו"
"חחחח נכון .. איך לפני כמה שנים הכל היה אחרת .. היינו ילדים קטנים"
"כאילו עכשיו אנחנו לא"
"אנחנו כן חח .. אבל לא מתנהגים ככה .. את יודעת"
"חח כן .."
"זוכרת את הברית שעשינו ?"
"יאו נכון .. יש לי עדיין את הדף"
"איזה דף ?"
"ששמנו עליו את הדם אחרי שהעברנו אותו בינינו .."
"ושחתמנו על זה אחר כך" השלים אותי
"חח נכון .. וואי איזה מזמן זה היה"
"חח כן .. 4 שנים"

"תגיד , אתה חושב שתחזור להיות חבר של ליאור מתישהו ?"
"ממ לא נראלי .. הוא ילד חרא , הוא חבר חרא .. לא מגיע לו שאני יסתכל עליו בכלל"
"נכון .."
"את יודעת , יש משהו שלא סיפרתי לך עליו .. עליו ועל בר" אמר פתאום
"לא סיפרת לי ? מה זה ?" אמרתי מופתעת
"אממ .. את זוכרת ש .. שפעם אחת ממש נלחצת כי חשבת שליאור היה אצל מישהי .. והוא אמר לך שהוא היה בכלל אצל חבר ?"
"ממ כן .. נו ?"
"הוא היה אצל בר ..."
"מה ?! מה הם קשורים ? הם לא דיברו בכלל .. ואתה היית חבר שלה .."
"לא .. זה היה לפני שנהיינו חברים .. והם לא דיברו כי היא לא ידעה בהתחלה שהוא חבר שלך .. כשהיא גילתה היא העיפה אותו .. והם רבו קצת .. מאז לא דיברו"
"עלאק .. באמת ?? פייי איזה זבל הוא .. מעניין עם עוד כמה בנות הוא בגד בי חוץ מאלה .." אמרתי .. קצת בשוק
"כן הא .. עזבי סתם זבל של ילד .."
"כן .. ולמה לא סיפרת לי על זה עד עכשיו ?"
"כי .. כשבר הכירה אותך ממש , כאילו כשהכרתי ביניכן , היא ביקשה ממני לא לספר לך בינתיים .. שלא תריבו או משהו כבר בהתחלה של הקשר ביניכן .. היא לא רצתה שתחשבי עלייה דברים לא נכונים .."
"ההא .. אוקי"..
"את עדיין מרגישה אליו דברים נכון ?"
"ממ לא .. כאילו אתה יודע , ממש אהבתי אותו .. ו .. קשה לשכוח ככה . תמיד יישאר משהו שקשור אליו בלב שלי"
"מבין אותך .."

ככה ישבנו ודיברנו כמה שעות ..
לי ולעמית תמיד היה על מה לדבר .. היינו מדברים על הכל ביחד .

כשחזרתי הביתה , התקשרתי למיטל .. אחת החברות הכי טובות שלי , בכיתה שלי ..
לשאול אותה מה היה שיעורים ביום האחרון שלמדו כי לא הייתי , הייתי עם עמית .

היא אמרה לי מה היה בכמה מקצועות ,
דיברנו עוד קצת בטלפון ..

היא סיפרה לי שהיא נדלקה על חבר של ליאור ..
דווקא חבר שלו ? |:
זה אומר שהיא תתחיל להסתובב איתם .. גם עם ליאור .
אני כבר עכשיו אמרתי לה שאני לא מתכוונת להתקרב אליהם .


אחר כך ישבתי לעשות את השיעורים שלמחר .
התקשרתי לעמית לשאול אותו אם הוא בא מחר לבית ספר ,
הוא אמר שכן , שאימא שלו גם אומרת לו לבוא .


אחר כך נכנסתי להתקלח , ולישון ..

יום למחרת קמתי מוקדם לבית ספר ..
התארגנתי ויצאתי לחכות לעמית .
התחלנו ללכת אני והוא .

באמצע הדרך ראינו את עידן .. חבר טוב של עמית , גם שכן שלנו .
המשכנו ללכת שלושתנו לכיוון בית ספר ..

כשהגענו , עמית הלך לכיתה שלו , אנחנו לא באותה כיתה .
ואני הלכתי עם עידן לכיתה שלנו . הוא איתי בכיתה


בהפסקה ירדתי עם מיטל לקפיטריה ..
היא קנתה טוסט ושוקו , אני לא הייתי רעבה אז קניתי לעצמי רק שוקו .


לקראת סוף ההפסקה הפלאפון שלי צלצל
זאת הייתה אימא ..
מוזר , היא אף פעם לא מתקשרת אליי בזמן הלימודים ..

"הלו?" עניתי לה
"שי ..?" אמרה אימא בקול חלש
"אימא .. מה קרה ?" שאלתי בדאגה ..
"אנ .. אני באה לקחת אותך עוד מעט" אמרה , וכבר שמעתי בקול שלה שהיא בוכה
"אבל מה קרה ? למה את בוכה אימא ?"
" ........ "


תגייייייבו

3>

ואו איזה מתח והסיפור מטורף אהבתי

תוודה רבה

יווואאא מענייייין !!!

אני במתחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

מה?!!! מה קררררררררררררררה?!?!?!?! 😮

אני במתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתחחח..

פרק מהממםם !!! 😊

מחכה להמשךך 😛

אוהבת'ך יפה שליי 😘
רחלוש =]]

מה קרהה?
המשךךךךךךך!

חחח
חמודות :]

אם תגייייבו יהיה המשך ...

3>

קראתי עכשיו ת'סיפור...
פשוט מהממם..
קצת עצובי :|
מחכ להמשך מאמי...

תודה מאמי

יותר מאוחר יהיה המשך ..
3>

לקראת סוף ההפסקה הפלאפון שלי צלצל
זאת הייתה אימא ..
מוזר , היא אף פעם לא מתקשרת אליי בזמן הלימודים ..

"הלו?" עניתי לה
"שי ..?" אמרה אימא בקול חלש
"אימא .. מה קרה ?" שאלתי בדאגה ..
"אנ .. אני באה לקחת אותך עוד מעט" אמרה , וכבר שמעתי בקול שלה שהיא בוכה
"אבל מה קרה ? למה את בוכה אימא ?"
" ........ "

---------------------

"זאת .. זאת סבתא .."
"מה .. מה סבתא ? אימא , מה קרה ??" אמרתי בלחץ .. והרגשתי כבר את הדמעות בעיניים
"היא .. היא בבית חולים שיוש .. היא מאושפזת"
"מ .. מה ? למה אימא ??" אמרתי בבכי
"אל תבכי שי .. אני באה לקחת אותך ואני יסביר לך הכל . יהיה בסדר ".. אמרה אימא , מנסה להרגיע
"טו .. טוב .."
"ביי שיוש .."
"ביי אימא "

מיטל ראתה שאני בוכה ..
"שי מה קרה ?! מי זה היה ??" שאלה בדאגה
"אימא שלי .."
"מה היא אמרה ? מה קרה ? "
"ש.. שסבתא שלי .. בבית חולים .. מאושפזת"
"מה ? למה ??"
"לא .. לא יודעת .."
"די שיוש אל תבכי .. יהיה בסדר .." אמרה וחיבקה אותי ..
אבל אני ? בקושי הצלחתי להקשיב ..
כלכך פחדתי ..
סבתא שלי , אימא של אימא שלי .. הייתה כלכך חשובה לי ..
אני והיא היינו בקשר ממש טוב .. הייתי מספרת לה מלא דברים ..
היא אפילו הכירה את עמית , תמיד היא אמרה לי שאני בסוף יהיה איתו .. ואני תמיד אמרתי לה שזה לא יכול לקרות , אנחנו כמו אחים .. אבל היא התעקשה על זה שנהיה ביחד .
היא גם תמיד אמרה לי שאני הנכדה האהובה עלייה , תמיד הכינה לי את האוכל שאני אוהבת ..
כלכך שמחה שאני באה לבקר אצלה ..


בכיתי .. ממש בכיתי .. ואפילו לא ידעתי מה קרה .
התחלתי ללכת לכיוון השער של בית הספר .
בדרך עמית ראה אותי בוכה , ורץ אליי לשאול מה קרה .
סיפרתי לו מה אימא אמרה לי ..

"די שי .. את עוד לא יודעת מה קרה .. אל תבכי"
"אני .. אני מפחדת עמיתי"
"אין לך מה .. יהיה בסדר" אמר , וחיבק אותי
"אני מקווה .." אמרתי
"את רוצה שאני יבוא איתך ?"
"לא .. תישאר פה .. הרבה זמן לא למדת בגלל מה שהיה .. עזוב" אמרתי , ובתוכי רציתי שהוא יבוא , שיהיה איתי שם .
"את בטוחה ? אני מצידי לא ללמוד כל החיים .. את יותר חשובה לי מזה"
"תודה עמית"
"על מה ?"
"על זה שאתה כאן בשבילי .. על הכל"..
"את עזרת לי כלכך .. היית שם בשבילי יותר משאני הייתי בשביל עצמי .. אני חייב לך את החיים שלי .."
"ממש לא .. אתה הכי חשוב לי בעולם .. ואתה יודע את זה"
"אז את רוצה שאני יבוא ?"
"ממ כן .. אבל .. אימא שלך .. וזה.."
"חכי אני מתקשר אליה"

הוא התקשר אל אימא שלו .
כנראה שהיא הסכימה כי הוא חזר בחיוך .

יצאנו מהשער , ראינו שאימא שלי כבר בחוץ .
נכנסנו לאוטו , ואני חושבת שאימא אפילו שמחה שעמית בא ,
סבתא הכירה אותו .. אהבה אותו ..
הוא היה כמו חלק מהמשפחה .


"אימא .. את יכולה כבר לספר לי מה קרה ?" אמרתי מחכה שהיא תגיד כבר
"היא .. היא הייתה חולה .. כבר כמה זמן .. את יודעת .. ראית "
"אבל .. חשבתי שזה הסתדר .. היא הייתה בסדר" אמרתי לא מבינה .. היא באמת נראתה לי בסדר .. ידעתי על המחלה .. אבל לא חשבתי שהיא תשפיע עד כדי כך ..
"זאת מחלה יחסית נפוצה אצל אנשים מבוגרים .. ו .. אצל סבתא המחלה התדרדרה .. וכרגע , הרופאים אומרים שהסיכויים שהיא תצא מזה , הם קלושים" אמרה , וראיתי דמעות בעינייה , דמעות שהיא מנסה לעצור .. ידעתי שהיא לא רוצה לבכות לידנו .

לא עניתי לה .. התחלתי לבכות ..
עמית חיבק אותי .
ידעתי שזה טוב שהוא יבוא .. שיהיה שם מישהו איתי .. שיחבק , ויעזור ..


שאר הנסיעה עברה בשתיקה .. אף אחד לא דיבר .
הגענו לבית חולים .
אימא ישר רצה לרופא
והוא אמר שמצב שלה ממשיך להתדרדר ..

בכיתי , כל הזמן ..
אימא בהתחלה ניסתה לעצור את הדמעות שלה , כדי שאני לא יראה שהיא בוכה , ונשברת ככה ליידי ..
אחרי כמה זמן , שהמצב רק החמיר , גם אימא התחילה לבכות .
אבא הגיע , היה איתנו ..
דוד שלי , אח של אימא שלי גם בא ..
כולם שם בכו .
ועמית בכה גם .. לראות את כולנו בוכים ככה כנראה היה לו קשה ..
הוא גם אמר שזה מזכיר לו את הרגעים שאמרו לו על בר .. כשהיא נפטרה .



"שי , תלכו הביתה .. אבא ייקח אותכם" אמרה לי אימא .. כשכבר היה ממש מאוחר בלילה ..
"לא .. לא רוצה .. אני רוצה להישאר"
"אין לכם מה להישאר פה .. לכי הביתה , להתקלח ולישון .. מחר בבוקר תבואי שוב"
"טוב .." אמרתי בלי רצון ..

אבא לקח אותי ואת עמית הביתה ..
עמית הלך לבית שלו ..
הוא רצה להישאר , אבל אמרתי לו שזה בסדר , שמחר אני ידבר איתו כבר ..


נכנסתי הביתה , ישר למקלחת ..
הלכתי לרגע למחשב , הייתי מחוברת .. הרבה ילדים שלחו הודעות ..
אפילו לא היה לי כוח לקרוא ..
עזבתי את זה , והלכתי לישון .

בבוקר אימא העירה אותי ..
"שיוש קומי"
"אימא .. את בבית ?"
"כן .. חזרתי להתקלח , ואני חוזרת לבית חולים" אמרה , ואני התבאסתי , כי המחשבה שסבתא ניצלה והיא כבר בבית יצאה לי מהראש .
"אני באה איתך"
"בסדר .."
"יש משהו חדש במצב שלה ?"
"לא .." אמרה אימא , בקול חנוק ..

קמתי , התארגנתי , ויצאתי מהחדר לחכות לאימא .

"שי תאכלי משהו" אמרה לי אימא כשבאנו לצאת
"לא רוצה .. אין לי תאבון"
"ממ טוב .. אני יקנה לך שם .. בואי"


כשהגענו לבית חולים , אימא שוב רצה לרופא לראות אם יש חדש .
לא הלכתי איתה . נשארתי מאחורה .

אימא דיברה עם הרופא , הוא אמר לה משהו , והיא פרצה בבכי ..
רצתי אליה
"מה קרה ?!" שאלתי בדאגה
"שי .. חכי פה רגע" אמרה אימא בבכי ונכנסה לחדר שבו סבתא הייתה מאושפזת .

הרופא בא ללכת , אבל תפסתי אותו מהר .. ושאלתי מה קרה .
"זאת סבתא שלך ?" שאל אותי הרופא
"כן .. מה קרה לה ?"
"היא .. אלה הרגעים האחרונים שלה חמודה .. אימא שלך הלכה להפרד ממנה .. לכי גם את .. ו .. אני מצטער" אמר הרופא , ואני בכיתי , ורצתי לחדר .

"שי .. בואי .. סבתא רוצה .. להיפרד ממך" אמרה אימא בוכה , כשהיא מחזיקה לסבתא ששכבה את היד .
התקרבתי למיטה של סבתא ..
אימא באה לצאת ..

"סבתא .. אני .. אני כלכך יתגעגע אלייך .. אני אוהבת אותך סבתא" אמרתי לה בבכי
"א..ת ו..ע..מ..י..ת זה .. זה ל..נ..צ..ח" אמרה , ואני לא האמנתי שאלה המילים האחרונות שלה .

סבתא עצמה את העיניים .
היה צליל ארוך ..
ראיתי במסך הזה שהיה לידה , שהקו הירוק שם התיישר

ברגע שהצליל נשמע , רופאים התחילו להיכנס לחדר ,
איתם גם אימא .
היא חיבקה אותי , ובכתה , ואני בכיתי איתה .

לא האמנתי , פשוט לא יכולתי להאמין ,
שעוד מישהו מת בחודש האחרון ,
ושזאת סבתא שלי , סבתא שלי שאני כלכך כלכך אוהבת ,
שוכבת שם , מתחת לשמיכה ,
לא נושמת ,
לא חייה .



תגיבו ,
אוהבת ..

מהממם מאמי :]

איזה חרא עוד אחת מתה :|
המשך...