סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

😢
יש לי דמעות בעיניים, ועוברות בי צמרמורות.
הכתיבה שלך פשוט סוחפת..

איזה חמודים נויה וסהר..😛

המשךך=]

המשךךך מדהים..
ממש כיף לקרוא, מתחברים לכל מה שקורה שם.. אני לפחותת..

ואלל תורידי את החתימה, אני עשיתי לך אותההה.. חחחח
שרק למדתי את הפוטושופ, יש לה איזה שנה וחצי..

אוייייייייייייי


כמהה התגעגעתייי אלייייייךך
את לא יודעעעעעעעעתת
לאן נעלמתת ליי?!?! :[

הסיפור?! נדיר..
כל כך אהבתי..
אני פשוט אוהבת את הכתיבה שלך..
כלכךךךךךךךך

התחברתי :]

יש לי חדש.. :[
צריכה אותך..
תשלחי הודעה או משו כדיי שנדבר שתוכלי..
מווווווווואה
אוהבת אותך המוווווווווווון

ומחכה להמשךךךךךךך

=]

את כותבת כל כך מוששלם !!
אני ממש אוהבת את הסיפור ! :]]
וגם אני מהתומכות בהוצאת ספר 😊

אוהבבת מללא

אתן כאלה מתוקות!!! העלתן לי כזה חיוך על השפתיים רק כשהבוקר התחיל
דרך הכי מדהימה להתחיל את היום (:
תודה בנות ..

לידור - החתימה באמת עתיקה ,חח וזוכרת שאת הכנת לי אותה (:
פשוט היא מזכירה לי את האקס המיתולוגי , כי הכנת לי אותה שהיינו ביחד
וכשהייתי מאוהבת עד הגג .. חח טיפה לא רלוונטי עכשיו , שאני עם לב שבור ..

רותמיק - דחוף לדבר! , בדיוק חשבתי עליך אתמול בלילה, איך נעלמנו אחת לשנייה ..

אוהבת, שיהיה בוקר ויום נפלאים!
(:

המשך בע"ה בערב כשאחזור מהצבא.

QUOTE לידור - החתימה באמת עתיקה ,חח וזוכרת שאת הכנת לי אותה (:
פשוט היא מזכירה לי את האקס המיתולוגי , כי הכנת לי אותה שהיינו ביחד
וכשהייתי מאוהבת עד הגג .. חח טיפה לא רלוונטי עכשיו , שאני עם לב שבור ..

אני מבינה מאמי..
מצטערת לשמוע שאת עם לב שבור, אני יכולה להבין מה עובר עלייך..
אבל יהיה בסדר בע"ה..

יש לך אישור להוריד 😉

אוהבת..

יאו איזה מדהיםםםםםםםםם
את כ"כ מוכשרררת!!!!
אבל מזה בני 6? 😛 חחחח הם נשמעים כמו נערים בני 16 17 ככה חחחח

יפה המשך

מדהיםם

אוהבתת אותךךך😘

"הלוואי ואבא היה רואה למה נהפכת.." חייכה אליי.
"בטוח הוא רואה.." אמרתי.
היא חייכה.
"את חושבת?" שאלה אותי, פתאום חשתי בפחדיה.
"בטוחה.."
"מפחיד לחשוב על המוות, נכון?"
"כן אמא, בגלל זה אסור לנו"
"זה חלק בלתי נפרד מהחיים.. תראי איך אבא נעלם פתאום"
"כנראה היו זקוקים לו.."
"כנראה.." חייכה , ונשקה לי במצח.
"אני אוהבת אותך אמא" חיבקתי אותה חזק..
ודמעות החלו להופיע גם בעיניים שלי..
שנאתי לבכות..

"אבל היא שם בחלומות שלא..יתגשמו בלעדיך
היא מחפשת ת'מקום שבו לא תחשוב עוד עליך
אם אתה הולך , אז קח אותי ..
אתה שומע.. זאת אני ..
שרה אליך.."
הדמעות נפלו בלי הפסקה, ברקע נשמעה רק המנגינה.. השיר כבר הסתיים..
סהר ליטף את שיערות ראשי, והתכרבלתי כולי בתוך השמיכה..
מנסה למחוק את הדמעות מהפנים, ללא הצלחה.
"מאמי..מה יש לך?" שאל אותי, והסיט את שיערי הצידה.
"סתם אני בלי מצב רוח.."
"בגלל משהו ספציפי?"
"כן.." לחשתי..
"רוצה לדבר על זה?"
"לא.."
"טוב מאמי..אני כאן" חייך אליי, ונשק לי על הלחי..
"בעצם כן" עניתי לבסוף..
והוא הביט בי, מקשיב.
"אני מרגישה שאף פעם לא הרגשתי אהבה אמיתית"
"מאיפה זה בא לך פתאום?"
"לא יודעת סהר..יצא לי פשוט לחשוב על זה.."
"ואיך את מסבירה אותך ואת דניאל..? 3 שנים..."
"3 בשנים שמתוכם אני יכולה למדוד לך את פרק הזמן המצומצם שבאמת אהבתי..
אבל סהר, לא הייתי מאוהבת.."
"אז למה..?"
"כי פחדתי.."
"את לא חושבת שהיה שם את הקסם?"
"לא.."
"עוד יגיע הקסם נויה.."
"מתי?"
"לא יודע.."
"אני כל כך רוצה להתאהב, להרגיש את הקסם הזה עמוק בפנים,
להרגיש אותו באוויר, להרגיש אותו בכל מקום.." אמרתי לו,
חיוך הופיע על הפנים.. חיוך של אשליה מתוקה..
"עוד יגיע הרגע הזה, אני מבטיח לך.. הכל עניין של זמן"
"אתה חושב?"
"אני בטוח.."
"ואתה מרגיש שפעם היית מאוהב באמת?"
"כן.."
"באמת? שירה..נכון?"
"כן..שירה"
"איך אתה יודע שבאמת אבל?"
"כי הרגשתי את זה עמוק בפנים, עד עכשיו אני מרגיש.."
חייכתי אליו, רציתי גם להרגיש את זה..
..
"אמא.." קראתי לאמא, והתיישבתי לצידה על הספה בסלון..
"כן?" ענתה, והניחה את המגזין שקראה על השולחן.
"איך ידעת שאת מאוהבת באבא?"
"הרגשתי"
"אבל איך?"
"פשוט הרגשתי.."
הבטתי בה בשקט...
"למה ילדונת? מה יושב לך על הלב?" שאלה.
"אבן.." עניתי. "אבן אחת גדולה" הוספתי לבסוף..
"אני לא מרגישה שהייתי מאוהבת אף פעם"
"נויה, אין כזה דבר"
"יש אמא, יש.. לא עם דניאל, לא עם שחר, לא עם נדב..
כלום.. אני רק מנסה כל פעם, מנסה להתאהב, לחוש את הקסם הזה..
אבל הוא לא מגיע אליי אמא.. אני לא מרגישה אותו.."
"אולי כי את מחפשת אותו יותר מידיי.." ענתה עם חיוך..
"מה הכוונה?"
"אהבה באה בלי הזמנה, היא פשוט נוחתת.."
"מתי היא תנחת אצלי?" צחקתי..
"בבוא הזמן, ברגע שהכי לא תצפי לה.."
"את חושבת?"
"אני יודעת.."
"את לא ציפית לאבא?"
"האמת שלא.."
"תספרי לי.. אני רוצה לשמוע הכל"
"שנה לפני שהכרתי את אביך, הייתה לי אהבה גדולה. אהבת אמת,
הרגשתי את הקסם ההוא שדיברת עליו.. יצאנו מספר פעמים,
אבל אז אבא שלי נפטר.. נפרדתי ממנו,
אמרתי לו שאני לא אוכל לצאת בכלל בשנה הקרובה כי זאת תהיה שנת אבל בשבילי..
ושאני לא מצפה ממנו שיחכה לי כל הזמן"
"והוא ויתר? הסכים לפרידה?"
"כן.. זה שבר אותי. חשבתי שהוא לא יוותר, שיגיד שזה בסדר,
ושיהיה איתי בתקופה ההיא..אך זה לא היה. כאן נשבר לי הלב, הרגשתי פספוס..
אחרי שנה הכרתי את אביך.. סתם ככה במקרה, בחנות המכולת בשכונה..
אחיו עבד שם, וכך הכרנו.. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון"
חייכתי, העיניים נרטבו.
"אבל לא היה לך קשה?"
"מה היה קשה נויה?" שאלה.
"להמשיך הלאה..? אחרי שנשבר הלב?"
"היה.. פחדתי להיקשר לבנים, לא רציתי להיפגע שוב פעם..
אבל אבא ? הוא היה מלאך..
ובאמת מקומו שייך כנראה שם למעלה, בין המלאכים" אמרה, גרמתי לה לבכות..
"..אבל אלה החיים" אמרה לי, ניגבה את הדמעות. חייכה אליי, ונשקה לי במצח.
"אני מעריצה אותך אמא" אמרתי.
"למה?"
"את בנאדם כזה חזק ואמיץ.. בספק אם אני הייתי מתמודדת עם כאלו חיים בעצמי"
"חס וחלילה.." ענתה.
התחבקנו.
..
"עצוב לי סהר.." כתבתי לסהר במסנ'..
"אני רוצה להעתיק לך משהו?" כתב אחרי כמה דקות.
"מה?"
"נר קטן יכול להאיר חשכה גדולה. חשכה גדולה לא יכולה לכבות נר קטן"
"מה זה?"
"קראת?"
"כן.."
"זה פתגם סיני ישן שאמא אמרה לי פעם..
"..אף פעם אל תהיי עצובה, תסתפקי באור הקטן הזה"
"אבל הוא לא מספיק"
"הוא מספיק נויה, הוא מספיק.. תמיד יש ירידות בחיים,
הגבורה לצמוח מעלה.. לא ככה? מישהי קטנה אמרה לי את זה פעם.." כתב,
ידעתי שהמישהי הקטנה הזאת היא אני..
"אני אוהבת אותך" כתבתי ושלחתי לו נשיקה.
"נשיקת אהבה..אה? חח" כתב לי.
חייכתי.


מצטערת שיצא קצר..
כתבתי כאן הרבה דברים על החיים האישיים שלי, אז קצת היה לי קשה.

לילה טוב.. אוהבת ..

איזה מממדהים!
גמני רוצה שיהיה לי ככה ]:
תמשייכי

מרגש..
המשך

ממש יפה, תמשיכי . .

מדהים מאמי..
מחלכה להמשךךך

תודה (: ..