סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

וואי , מדהים
המשך :]

פשוט מדהים,
כל פרק יותר ויותר יפה (:
תמשיכי יפה שלי
מוואה

וואו, פרק ממש חזק.

כל כך עצוב. ):

המשךך (:

ואיי איזה פרק יפה..
אהבתי את המשפטטטט > "נר קטן יכול להאיר חשכה גדולה. חשכה גדולה לא יכולה לכבות נר קטן"
חיחי מעתיקה אותו..
אפשרי?!

אוהבת אותך כל כךךךךךךך
דברי איתיי
דחוווווווווווף

מוואה 😘

זה כל כך יפההה=]
ואני ממש מתרגשת כל פעם מחדש.

מחכה בקוצר רוח להמשך=]

כל כך מדהייים
תמשיכייי

כ"כ מרגש.
סיפור מדהים (:

מדהיםםם

אחח סהר הזה, אני מאוהבת 😊

ואיי זה כזה מדהיםם =]] מרגש...
תמשיכי

תודה על כל התגובות , איזה כיף (:

אני התחלתי לכתוב את ההמשך אבל לא סיימתי,
מחר אסיים ואפרסם ..

אוהבת (: לילה טובב..

מחכה למחר 😊

קראתי את כל הסיפור...
פשוט מהמם!!

הכותרת של הסיפור זה מה שמשך אותי לקרוא..

התאהבתי בסיפוררר! 😍

מקווה שתמשיכי מהר..

3>
מרינושש

"אבל אני לא מבינה למה!!" כעסתי על הקצינה שלי בטלפון..
"כי ככה זה, וזה היה בלת"מ רציני, אבל ככה זה צבא נויה.אין ברירה"
"לימור זה ממש לא בסדר!! כולם שובצו ביחד, ודווקא אני יחד עם אנה!?
את יודעת שאין לי קשר אליה!! אין אפשרות להחליף או משהו??"
"אני ממש לא מתכוונת להתעסק בדברים האלה, תפתרו את זה בניכם"
"..עוד משהו?" שאלה בחוסר חשק..
"לא"
"טוב,אם ככה..יום טוב נויה" אמרה, ניתקתי.
"כלבה" אמרתי בשקט, כעסתי כל כך ..

"אמא" צלצלתי מהר לאמא ובכיתי..
"מה קרה ילדה שלי?"
"הקצינה הכלבה שלי שמה אותי בשמירות שבוע הבא
עם אחת שאני הכי לא מסתדרת איתה בעולם"
"למה לא עם נעמה או עם דנה, תומר? מישהו מוכר?"
"כי היא חראית!! עם אנה אמא, עם אנה!! אני לא סובלת אותה!"
"רוצה שאני אדבר עם לימור?"
"לא,לא..עזבי..שתלך לעזאזל.."
"אל תהיי עצובה, ככה זה צבא.. זה עובר"
"שיעבור כבר.. לא יכולה יותר" אמרתי, ניתקתי את השיחה ובכיתי..
..
"אני חייבת לדבר איתך נויה.." רוני אמרה לי בטלפון,
מקולה אפשר לשמוע את בכייה..
"מאמי..מה קרה?" דאגתי..
"זה לא לטלפון, יש מצב שתקפצי אליי?"
"בטח, אבקש מאמא את האוטו.. מתקלחת ובאה" אמרתי,
וניתקתי את השיחה..
..
"דברי" אמרתי לרוני והתיישבתי על מיטתה,
והיא לגמה מכוס השתייה שלה, לוקחת נשימה אחר נשימה..
"..נו מאמי מה קרה..?" לחצתי עליה..
"אני ואודי רבנו.."
"למה? עד כדי כך נורא?"
"הוא בגד בי.."
"מה???? אודי!?" נדהמתי..
"כן, עם מעיין סופר.."
"דיי! איכ, איתה!?"
"כן..את קולטת?" אמרה, ומחתה את הדמעות מעיניה..
"רוני.." אמרתי, לא ידעתי ממש מה להגיד..
היא הביטה בי, במבט של כלב עצוב שלקחו לו את העצם שכל כך אהב..
"..ומה עכשיו?" שאלתי..
"הוא ביקש סליחה, הוא אמר שהיה שיכור ושהיא פיתתה אותו.."
"חחח בטח שהיה שיכור.. אם הוא היה איתה.. אלוהים ישמור" צחקתי..
רוני הסתכלה עליי בעצבים..
"סליחה" אמרתי מהר..
"בכל אופן אמרתי לו שאני רוצה שניפרד"
"ואת שלמה עם זה?"
"איך אוכל להיות איתו אם אני יודעת שהוא נגע במישהי אחרת!?"
"מבינה אותך, בגידה זה הכי חמור.."
"אוף נויה, אני מתמוטטת.. אני לא יכולה ככה"
"יהיה בסדר, זה לא סוף העולם.."
"בשבילי זה כן..את יודעת כמה אני אוהבת איתו..5 שנים אנחנו יחד"
"5 שנים.." חזרתי אחריה, עדיין לא מעכלת איך הוא בגד בה..
"נצא היום בערב!" פסקתי.
"לא.. עזבי. אני רוצה להישאר בבית,
לראות סרטים רומנטיים ולאכול גלידה משמינה"
"תשכחי מזה!! נצא כולנו יחד, אני אדבר עם הבנות.."
"ואיך נקום מחר לצבא? נדפקת"
"בקטנה.. נעביר אותה.."
"לא, עזבי.. רעיון גרוע, ממילא אין לי מצב רוח"
"לא שאלתי, פסקתי.. אני אודיע לך מתי להיות מוכנה" אמרתי עם חיוך,
שלחתי נשיקה מהאוויר והתקפלתי משם.
..
אחרי שקבעתי עם כל הבנות שב-11 בדיוק כולנו הולכות לדאנס בר הקבוע שלנו,
צלצלתי לסהר..
"נו בוא אליי!" הצקתי לו..
"בואי את..אין לי כוח"
"נוו..סהר! עכשיו חזרתי הביתה מרוני.."
"טוב, אני אבוא עוד חצי שעה ככה"
"לא!! תבוא עכשיו.. אכין לנו ארוחת ערב" הצעתי..
"טוב, נודניקית" צחק, וניתק.
..
"הכנתי לו טוסט עם גבינה, ולך שמתי גם בולגרית..כמו שאתה אוהב"
חייכתי, והושטתי לסהר את הצלחת..
"מה חדש?" שאל עם חיוך..
"רגיל.. היום נצא כל הבנות ביחד"
"מותק יום רביעי היום, שכחת?"
"סו?"
"מחר צבא"
"בקטנה, מה יש לכולם!?"
"מה?"
"כלום.." צחקתי לעצמי..
"מה חדש אצלך?" שאלתי..
"יש לי משהו חשוב להגיד לך"
"נו"
"אבל אני לא בטוח שתקבלי את זה בטוב.."
"מקווה שזה לא מה שאני חושבת" השבתי,
והנחתי את הצלחת על השולחן..
"חזרנו" אמר לי, והביט אל תוך עיניי..
"אתה ושירה......?"
"כן.."
"אוקיי.." עניתי..
"אוקיי? זה מה שיש לך להגיד..?"
"מה אתה רוצה שאגיד לך? אתה בנאדם טיפש"
"מה טיפש??" הוא התעצבן.
"למה אתה מכניס את עצמך שוב פעם לבוץ הזה??
כבר טבעת פעם אחת!
אתה מחפש לעצמך דרכים להיפגע וכל פעם עם אותה האחת" אמרתי לו בעצבים..
"נויה, אני יודע מה אני עושה.. בסדר??..
ולא שאלתי בדעתך, פשוט סיפרתי לך על עובדה קיימת"
"טוב" עניתי.. "לא מתחשק לי כבר" אמרתי, וזרקתי את הטוסט לפח האשפה..
"גם לי לא" אמר, והרחיק ממנו את הצלחת..
"טוב..." לחשתי.. "טוב.." חזר אחריי..
"אני צריכה להתארגן"
"איך שתרצי" קם וניגש אל הדלת..
"נדבר" זרקתי כדרך אגב, "ביי" אמר, ויצא מביתי..
"טיפש כזה" לחשתי ועליתי לחדרי בעצבים..

המשך יבוא מחר (: כואבת לי היד.. סורי.

אוהבת, יום נפלא!

פרק יפהה
תרגישי טוב עם הידד😊

מדהיםם 😊
מתה על הכתיבה שלך.