וואו , אתם לא מבינים אפילו כמה אני אוהבת ומעריכה אתכם ..
כותבת המשך..
וואווו מאמיי למה את לא כותבת ספר מה נסגר איתך מאמי?!?
עכשיו קראתי את כל הפרקים ודייי זה כזה מושלםםם ממש נכנסתי לסיפור הזה.
וסתם שאלה את לא חייבת לענות אבל תגידי הסיפור הזה אמיתי?!?!?
מה נסגר עם העידן הזה יאללה😢((
כעבור שלושה שבועות..
"ואיך אני אדקור את כל מי שיתקרב ,הלא כבר נשבר לי פעם הלב.."
כתבתי את האוואי הקבוע שלי באיסיקיו..
חלף דיי הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שאני ועידן שוחחנו,
אפשר בהחלט לומר שהקשר שלנו, אם להגדירו כך, שייך לעבר..
"אני יודע שרע לך עכשיו, אבל קשה לי שרע לך ושאת מתרחקת.."
כתב לי סהר הודעה במסנ'..
"אני פשוט רוצה להיות לבד"
"אני מבין ומקבל את זה נשמה שלי,
אבל אני רוצה להיות שם בשבילך כמו שהיית בשבילי אז עם שירה"
לא עניתי, בהיתי במסך.. מתקשה להקליד,
הדמעות שוב פעם נפלו.. תהיתי מתי יתייבשו כבר ולא ירדו יותר?
הרי כמה דמעות יכולות לרדת מהעיניים שלי?
"נויה.." שלח לי סהר נדנוד במסנ'.
"דיי סהר, אני מצטערת ובאמת שמעריכה, אבל דיי.."
כתבתי לו ונזרקתי על המיטה בחדר, מכסה את עצמי בשמיכה ולא מפסיקה לבכות..
אמא נכנסה לחדר, "הכל בסדר?" שאלה אותי, ואז הבחינה בדמעות..
"ילדה שלי! מה קרה?" נבהלה, והתיישבה לצידי על המיטה..
"כלום.." לחשתי, ומחיתי את הדמעות מהעיניים.. "כלום.." חזרתי על עצמי בשקט חרישי..
"זה קשור לעידן..?" שאלה אותי.
"אמא, אומרים שהלב בצורה של אגרוף, שהוא לא באמת מרגיש,
שלא באמת הוא אוהב וכואב .. שהוא רק פועם .. זה הכל .." אמרתי לה,
ודמעות נפלו מעיניי שוב פעם בלי להסס ..
"..אז למה שלי נשבר? משהו בו לא בסדר?" שאלתי אותה בתמימות, והיא חייכה אליי..
"יפה שלי.." לחשה לי, וחיבקה אותי חזק..
"נכון שהלב שמרגיש וכואב זו המצאה שלנו, של בני האדם ..
ונכון שהצורה ששבחרנו היא לא בדיוק דומה למקורית.." הסבירה לי..
"..אבל זה ששלך נשבר זה בסדר, לא רק לך זה קורה.."
"אבל איך ממשיכים לחיות עם לב שבור?"
"מנסים לאט ובזהירות להדביק את כל החלקים השבורים.."
"ואם לא אצליח?" פחדתי.
"זה לא אותו הדבר כמו כוס שבורה, שפשוט משליכים לפח וקונים חדשה..
מדובר בלב שלך, יש רק אחד כזה.. ובטח שתצליחי,
יהיה קשה אבל זה רק יחשל אותך" ליטפה את שערי.
"אמא, אני ממש אוהבת אותו"
"אני יודעת.." הנהנה עם הראש..
..
"סהר.." שאלתי בחשש..
"נויה" שמעתי חיוך בקולו.
"אני מצטערת, כל כך מצטערת" התחלתי לבכות,
והשפופרת כולה התמלאה דמעות מלוחות..
"אין לך על מה.. אני יכול לבוא לראות אותך?" שאל אותי..
"כן.."
דחפתי את כל הבגדים ובלאגן שבחדר היישר לתוך ארון הבגדים,
לא התחשק לי לקפל ולסדר..
שטפתי את הפנים במים קרים, והבטתי על עצמי במראה..
'את עד כדי כך גרועה..?' לחשתי לעצמי..
..
"לא נשארים פה" חייך אליי סהר,
"אני מוציא אותך החוצה" המשיך ומשך אותי לכיוון הדלת..
"לא סהר, אין לי חשק לצאת.. עזוב" פסקתי מיד.
"לא שואל אותך, את באה איתי" אמר, ויצאנו מהבית..
"לאן?" שאלתי.. "תנחשי.." לחש לי, והרגליים הובילו אותנו לים..
ישבנו על הסלעים, כמו שנהגנו לעשות פעמים כה רבות.. לא דיברנו,
רק הבטנו בגלים המתנפצים על החול פעם אחר פעם..
סהר אסף צדפים מיוחדות ושם אותן בכף ידו, ואני עצמתי את העיניים ונתתי לרוח לגעת בי ..
"בחיים לא ידעתי שכל כך כואב שנשבר הלב" לחשתי לו..
"גם לי רע נויה , את לא היחידה שנשבר לה הלב" סהר אמר לי, והביט לעיניי..
"אבל שזה קורה לך אישית זה מפחיד.." לחשתי לו..
"אני יודע" חייך, חיוך מלא בעצב..
"למה זה קורה דווקא לנו סהר? משהו בנו לא בסדר?"
"כנראה שאנחנו יותר מידי בסדר, זה העניין נויה"
"אני לא אתן לאף אחד לפגוע בי יותר סהר"
"הלוואי והיית יכולה לשלוט בזה"
"אני אשלוט, אתה תראה"
"את מדברת שטויות"
"לא אני לא"
"נויה זה הכעס שבך שמדבר, לא את"
"מעכשיו אני לא מתאהבת סהר" המשכתי לספר את המהלכים הבאים שלי.
"אוי נו.." התעצבן.
"אני רצינית איתך, נמאס לי.. אני לא הולכת להיפגע יותר"
..
"האם להיות בך מאוהב , זה כשאני עצוב עכשיו והחלון מראה לי סתיו?
האם להיות בך מאוהב , זה כשהלב מרגיש רעב כשאת לא פה לידי?
ואם את רוצה לפרוח, תברחי..
כי הכל נובל אצלי.."
השיר התנגן לו ברדיו, כרגיל הדמעות נפלו על לחיי בלי חשבון ..
הפלאפון צלצל, 'עידן' הופיע על הצג..
הרגשתי שאני מתפוצצת עוד רגע..
עניתי בהיסוס , הבטן כאבה ..
"נויה.." לחש.
"מה קורה?" עניתי, כאילו הכל נפלא אצלי..
מחיתי את הדמעות, והשתעלתי קלות כדי לייצב את הקול שלי..
שלא יחוש בשום הבדל..
"וואלה מצוין..מה איתך?" שאל אותי.
"גם, נפלא" עניתי, לא טרחתי להרחיב.
"כן? רק רציתי לדעת מה איתך.. שהכל בסדר" אמר, כעסתי..
מה הוא חושב שאין לי חיים בלעדיו!?
"כן..הכל בסדר גמור"
"יופי.."
"כן..אז לילה טוב" אמרתי, לא רציתי להמשיך בשיחה.
"לילה טוב נויה.." השיב, וסגרתי את הפומית..
זרקתי את הפלא על המיטה ונשכבתי עליה..
הפרק הזה כמעט כולו נלקח מהחיים שלי ..
ובקשר לשאלות שלך -נולדתי לאהבה:
הסיפור לא אמיתי, אבל לעיתים קרובות אני מכניסה דברים מהחיים שלי..
[סהר לא אמיתי ..]
אז לא יצא הכי ארוך , אבל רק תדעו שישבתי על הפרק הזה שעה וחצי
אם לא יותר ..
אוהבת , נשיקות !
וואי..
כל פרק את מראה כמה הכתיבה שלך מ-ד-ה-י-מ-ה..
שפשוט אין דברים כאלה..
הסיפור הזה כ"כ מיוחד!@
את מקסיייייימה ;]
=עכשיו ראיתי ששמת עוד פרק 😊=
קראתי אותו.. ואין מה לחדש כי את יודעת שזה מ.ד.ה.י.ם [;
😢
מהסיפור שלך אפשר ללמוד כל כך הרבה!!
הכתיבה שלך מדהימה!!
תודה רבה (: ..
ואני שמחה אם באמת אתם מוצאים דברים ללמוד מהם דרך הכתיבה שלי,
האמת שאלה בעיקר דברים שאני נוכחתי ללמוד ב-19 וחצי שנים שאני חיה ..
אוהבת כל כך . .
מדהיםםםם מדהיםםם מדהיםםם..
אני באמת מציעה לך לחבר את הכל ולעשות מזה ספר..זה באמת מדהים..
דרך אגב..הייתי צריכה את עזרתך אתמול בלילה,אבל לא היית מחוברת..בקטנה חחח
אוהבתת
מתוקה(:
ומצטערת שאתמול לא הייתי כשהיית צריכה אותי,
אם עדיין יש בעיות .. תדברי איתי
אוהבת ..
מקסיםם
אוהבת אותך לירנוש,
סתם כי באלי להגיד ואנחנו אפילו לא מכירות!
וואו , אין לי אפילו מילים להסביר את מה שהכתיבה שלך עשתה לי .
אני לא ארחיב יותר מידי אבל-
ו ו א ו ו
ולי נותר להגיד רק משהו קטן - תודה (:
לכולכם ..
ואיי פרק חחזקקק
אני בטוחה שהיה קשה לכתוב?!
אוהבת אותךך כל כךךךךך
מווווווווווווווואה 😘
אתר האהבה הישראלי