סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

יהיה מחר המשך , ניסיתי לכתוב ולא הלך לי ..
ואני חייבת להתקפל מפה ..
באמת שיהיה מחר , ואני אפנק אפילו ..

נשיקות , ושבוע נפלא !

אני מחכה חיחי 😛

אוהבת אותךךך

ושבוע טוב שיהיה בובי

מחכההה..
שיהיה שבוע מדהיםםם =]]

החלק האחרון של הפרק הוא אמיתי ..

"זהו אמא נסעה עם אילן לאירוע , ותיכף סהר בא אליי" אמרתי לרוני בטלפון.
"מה הולכים לעשות?"
"בטח סתם לראות סרט ואחר כך לישון, אני גמורה"
"יישן אצלך?"
"כן,ברור"
"יפה יפה.. איך עידן מקבל את זה?"
"חחח עידן לא יודע, ובכלל למי אכפת .."
"אני יודעת שאני לא קשורה עכשיו, אבל הוא חסר לי נויה.."
"אודי?"
"כן.."
"מה יהיה איתך?"
"לא יודעת, נשבעת לך שלא יודעת"
"את חייבת לשכוח אותו, באמת שחייבת"
"הלוואי וזה היה פשוט כל כך..אבל את יודעת שלא" אמרה לי , שתקתי.
באמת שלא ידעתי מה לומר.
..
"ואם קצת עצוב לך, ודמעות נופלות על לחייך בלי סוף..
תיזכרי תמיד שיש אותי שאוהבת אותך גם ברע וגם בטוף(:"
הכנתי לרוני מכתב אהבה קטנטן ממני שאולי קצת יעודד אותה,
וצירפתי אליו פסק-זמן בטעם אגוזים.
..
"באתי ממש לטיפה זמן, רק רציתי לתת לך את זה" אמרתי לרוני עם חיוך,
והיא ניקתה את פניה מכל האיפור שהיה מרוח בגלל הדמעות הרבות.
"מה זה מאמי?" שאלה, והחלה לקרוא..
"אוו.. נשמה שלי" חייכה אליי, וחיבקה אותי חיבוק ענקי..
"חיבוק אהבה.. כמו סהר" הוסיפה וצחקנו.
..
"אז מה שלומך?" שאל אותי בעידן בטלפון.
"בסדר מה איתך?" שאלתי, כאבה לי הבטן נורא.
"אצלי מצוין, עייף האמת..
לא זוכר את הפעם האחרונה שישנתי יותר מ 3 שעות" התבכיין..
"מסכן שלי.." ניסיתי להבין אותו..
"מה עשית היום? מה מספרת?"
"סתם, כרגיל .. צבא, אתה יודע .. עד מתי ? וכאלה"
"חחח צעירה פעורה זה מה שאת, אין לך זכות להגיד עד מתי" אמר לי וצחקתי.
"היי! להירגע .. כבר חצי עבר לי,
אני לא צעירה עד כדי כך" ניסיתי להגן על הפז"מ שלי בצבא..
"אני מתגעגע אלייך, מת לנשק אותך כבר" לחש לי,
חייכתי לעצמי.. אבל הרגשתי רע בכל זאת..
"ואת?" שאל, לאחר שתיקה מהצד שלי.
"גם אני עידני.." אמרתי לבסוף..
..
סידרתי את הבית, ונכנסתי להתקלח..
סהר צריך להגיע בכל רגע, ורציתי להיות נקייה..
הכנתי לי ולו חביתות טעימות, ולצידן לחמניות טריות וסלט במיוחד בשביל סהר.

"מותק" אמר עם חיוך.
"הכל מתקרר.." כעסתי. "איחרת!"
"מצטער, השכנה תפסה אותי שעות למטה.. רצתה שאעזור לה עם הקניות"
"חח ועזרת?"
"בטח, אין לב לתת לאישה כזאת מבוגרת לסחוב הכל בעצמה" אמר.
"נשמה שלי" חייכתי אליו, ונשקתי לו על הלחי.

"מה בא לך לראות?" שאל אותי, בזמן ששטפתי כלים..
"מה הבאת איתך?"
"האמת שכלום, סמכתי עליך"
"לא הוצאתי סרט מאמי, שכחתי"
"אוי אז מה נעשה?"
"לא יודעת.. נמצא כבר.. תבדוק מה יש ב-הוט פאן"
"סתם חארטה, 'שניים עשרה במחיר אחד'" אמר לי.
"אוי זה כזה מתוק"
"וקיצ'י ומפגר! ובצחוק אני לא רואה אותו"
"בסדר, בסדר.. תירגע" צחקתי, סגרתי את ברז המים,
ניגבתי את כפות ידיי והצטרפתי אל סהר.
"יש לי את הסרט 'אמן האשליות'.. רוצה שנראה?" שאלתי..
"איך הוא?"
"אמרו שנחמד.." אמרתי, הלכתי להכין פופקורן והתחלנו לראות את הסרט..
..
"סהר..סהר.." נתתי לסהר דחיפות קלות בגב כדי שיתעורר..
"מה..?" שאל וכיסה את פניו עם הכרית.
"נרדמת" אמרתי, "ו?" התעצבן, וגירד את עיניו.
"ועוד מוקדם..אל תישן עדיין" הצקתי לו..
לא היה מוקדם כלל, כבר היה קרוב ל 4,
אבל לא הצלחתי לישון ולא רציתי להישאר ערה לבד..
"את גנובה כבר 4" אמר לי כשהביט בשעון.
"אוף..נו.."
"מה שירה?" שאל אותי..
"נויה התכוונת" כעסתי.
"נו מצטער, עזבי כולי הפוך"
"עדיין התבלבלת"
"נו מה את רצינית? אל תעשי לי סצנות" זרק עליי את הכרית.
"אני רק רוצה שתשכח אותה"
"כמו שאת שוכחת את עידן?" שלח עקיצה.
"מה?" נדהמתי.
"מה ששמעת.. כמו שאת שוכחת את עידן?"
"למה אתה אומר לי דברים כאלה?"
"כי גם אני וגם את יודעים שהוא סתם משחק בך"
"סהר.." לחשתי.
"אל תגידי לי 'סהר..', אהבה זה לא הכל.. יש הרבה מעבר"
"וואלה..כי אתה יודע" עקצתי בחזרה.
"עכשיו אני יודע, אחרי ששלוש פעמים היא דפקה לי קטע אחר קטע,
עכשיו אני יודע"
"אני מצטערת.."
"אין לך על מה"
"עידן לא בשבילי, אה?" שקעתי במחשבות.
"כן הוא לא בשבילך"
"אבל אני מרגישה שאני אוהבת אותו"
"אז מה?"
"מה אז מה?"
"גם אני אוהב את שירה, זה לא עוזר לי"
"אבל עידן שלי"
"אבל עידן לא רוצה משהו רציני ואת כן!" הרים את הקול..
"אל תצעק עליי!"
"אני רק מנסה להסביר לך.." לחש..
שתקתי.
..
ליל יום שישי, אני בבית.. לא רוצה לצאת, אין חשק..
רק רצות לי אלף ואחת מחשבות בראש על עידן ועל הקשר שלנו..
החלטתי לצלצל, לדבר על הכל..
הגיע הזמן לקבל כמה תשובות, מגיעות לי תשובות..

"עידן אני רוצה לדבר איתך" אמרתי ישירות.
"תדברי נשמה" ענה עם חיוך, שמעתי בקול שלו.
"עידן..אתה מרגיש אליי משהו?" שאלתי בהיסוס.
"בטח שאני מרגיש" אמר מהר..
"אז למה אנחנו לא לוקחים את זה קדימה?" שאלתי.
"הגדרה את מתכוונת?"
"לא.. לאו דווקא הגדרה, סתם מחויבות" בלבלתי את המילים,
ובעצם כן התכוונתי להגדרה.
"כי יש בנינו את הניגוד הזה נויה" אמר לי חד משמעית.
"שוב פעם הניגוד הזה.." התאכזבתי.
"נויה אני אמרתי לך מההתחלה" ניסה להגן על עצמו..
"חשבתי שמשהו השתנה מאז עידן.. תראה כמה זמן עבר"
"תראי נויה אם היינו בזמן אחר, ולא הייתי בקרבי ולא בצבא,
בטוח היינו יחד על אמת" הסביר לי, הבנתי, אבל סירבתי לקבל.
"קרבי זה לא הכל.. מי ישמע אין לוחמים עם חברות" שפטתי מהר.
"זה לא פשוט נויה"
"כנראה שלא אכפת לך ממני עד כדי כך"
"אל תגידי את זה"
"אבל זה בדיוק ככה עידן! זה כאילו אנחנו בקשר, אבל כלום..
אין התקדמות, ומבחינתך אתה תקוע ב-'לא רוצה קשר רציני' וזהו"
"אני מצטער אם פגעתי בך" אמר מהר.
"זה בסדר, קורה" שיחקתי אותה כאילו לא אכפת לי,
בפנים הרגשתי שעוד רגע מתפרצת ממני לבה של הר געש..
"את חשובה לי באמת, אבל אני לא יכול.."
"אז מה אתה מציע בעצם?"
"את מה שאני לא רוצה.. אבל לחתוך" אמר.
"בסדר" השבתי, מסירה את הדמעות שבעיניי.
שתיקה.
"ואני לא רוצה שנדבר או שום דבר" הוספתי מהר.
"מה הכוונה?"
"ניתוק קשר מוחלט"
"אני לא אוותר עליך בכזאת קלות נויה, את לא יכולה לדרוש את זה"
"לא יכולה לדרוש, אבל לבקש כן.. אז תכבד אותי" אמרתי לו..
הרגשתי את הלב נשבר לרסיסים..
רסיס אחר רסיס..
והדמעות לא פסקו..



מצטערת אם יצא קצר , הכי ניסיתי בעולם ..
מעכשיו יהיו המשכים לעיתים יותר קרובות..
ואשתדל לעשות אותם גם יותר ארוכים..





נשיקות!

כ"כ הכאבתת עם החלק האחרון.. עצובב עצובב..
וגם עצוב לשמוע שהחלק הזה הוא אמיתי..

אמיצה, אני לעומתך לא הצלחתי לעמוד בהחלטה שלי של ה"לחתוך"..
תמשיכי לעיתים יותר קרובות, אני כאן רק בישביל הסיפור הזה, מאכזב להכנס ולראות שעוד אין המשך.

פרק מדהים.

תודה לידור, הקסמת אותי עם התגובה שלך ..
לצערי זה היה אמיתי , שיברון לב שכזה , שעדיין לא עבר לי,
אפילו שתיכף חולפת חצי שנה מאז..
ממש אשתדל לעשות המשכים לעיתים תכופות יותר,
פשוט קשה לי עם הצבא והכל ..
אוהבת אותך..ושוב תודה [:

יפפהה שליייי . . .
פרק מדהייםם

אני מתארת לי כמה קשה היה לך לכתוב את זה..
אני בטוחה שקראתי משהו דומה שלך כמו החלק האחרון..
שמת אותו בסיפור אחר שלך..
בטוווח . . .

בובי?
את לא מבינה כמה אני מעריצה אותך..
על זה שאת לא מוותרת או מתפשרת בשבילו.
סתם בשביל להיות איתו או להרגיש אותו, עם כל האהבה שלך..
אני לעומתך לא הצלחתי וכל כך סבלתי אח"כ..

אנייי אווווווווווווווווווווהבת אווווווווווותך כל כךךךךךךךךךךךךךךךךך

דברי איתי מאמי =)

*לילה טוב *

מדהים,
הקטע האחרון כל כך עצובב..

הכתיבה שלך מושלמת,
אין את כל כך כישרונים..
(:

המשך,
אוהבת 😁

וואאו.. אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך !
אני מתארת לעצמי כמה היה קשה לך לכתוב את החלק האחרון..
עברה כבר חצי שנה מאז , אה?
אני חושבת שהגיע הזמן למצוא חדש, לא ככה ? יאללה את באה נחפש ביחד ? ;] חח
את כותבת מושלם.. פשוט אין מילים לתאר עד כמה..


מחכה להמשך (:


אוהבת אותך כל כך !!

מהמם..😊
המשך... 😉

QUOTE (Lid0ri @ 15/07/2007) כ"כ הכאבתת עם החלק האחרון.. עצובב עצובב..
וגם עצוב לשמוע שהחלק הזה הוא אמיתי..

אמיצה, אני לעומתך לא הצלחתי לעמוד בהחלטה שלי של ה"לחתוך"..
תמשיכי לעיתים יותר קרובות, אני כאן רק בישביל הסיפור הזה, מאכזב להכנס ולראות שעוד אין המשך.

פרק מדהים.
מואהה

מדההייםםםם..

וואאאו.. כמה שזה מדהים :]
התגעגעתי לסיפור..
תמשיכיי מאמי
מוואאה

עצוב ]=
יהיה בסדר מאמי
הכל עובר..

עברה חצי שנה, ואני בטוח שבלב עדיין
נשארו סימני חריכה מהלבה ששכנה בתוכו
למשך תקופה ארוכה,
אבל סימני החריכה האלו לאט לאט יתאחו וייעלמו-כלא היום.
סה"כ את צריכה להאמין, ולרצות את זה.
אף אחד לא אמר שזה הולך להיות קל,
ואף אחד לא הבטיח שלא יהיו לך רגעי משבר ותרצי
אותו בחזרה, איתך, אפילו אם זה לא לקשר רציני,
ואף אחד לא אומר שלפעמים לא מתגנבת לך
המחשבה שהוא האחד שלך,
וכל המחשבות האלו הן לגיטימיות לגמרי, ומובנות.
אבל, וזה אבל גדול,
את צריכה להשאיר את כבודם וכובדם במקומם- אלו הן רק מחשבות.
אל תתני להן להפוך לרצונות ולאט לאט לפתח תקוות.
אין דרך חזרה.
נשמע יריית הפתיחה ואת עכשיו במסלול רצי מרתון- אחרי האושר ה א מ י ת י.
ואת מתקרבת לאיטך, אך בצעדים נמהרים, לעבר קו הסיום.
אם רק תחייכי תרגישי כאילו עברת כברת דרך רצינית.
סה"כ- ח י ו ך.


כבר אין לי מילים בקשר לכתיבה שלך, אז רק רציתי
להעביר לך את מה שאני חושב על כל הסיפור ועל דרכי ההתמודדות
שלדעתי, הן הכי טובות.

שולח לך אינספור נשיקות וחיבוקים.