סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

יודעת שלקח לי המון זמן עד ההמשך, [קטנצ'יק אתה בטח יודע למה..]
והנה ההמשך , אל תדאגו לא נטשתי את הסיפור ..


"חושב עליך.." נשלחה לי הודעה מעידן, חיוך עלה על שפתיי..
אבל הפחד לא היסס להגיע גם כן , והכאב הורגש בבטן ..
"גם אני מתוק שלי.." שלחתי לו חזרה, מחזיקה את הפלאפון ביד, מחכה להודעה ממנו..
הרגשתי כמו ילדה קטנה, טיפשה ומאוהבת .. ושנאתי ואהבתי את עצמי בגלל זה בו בזמנית..
אחרי שכבר חלפו מספר דקות, הנחתי את הפלאפון על השידה בחדרי ונכנסתי למקלחת..
"מותקק תעני זה אני" נשמע צלצול הפלאפון..
..
"אה מאמי? חיפשת אותי?"
"כן, למה לא ענית?" סהר שאל אותי.
"התקלחתי נודניק! קרה משהו?"
"בערך.."
"לטלפון?" שאלתי מהר.
"לא ממש.. אני יכול לקפוץ?"
"ברור..מה אתה שואל בכלל!? אני מחכה לך.."
..
"אז..מה קרה?"
"משהו מסריח נויה"
"מה?"
"נראה לי ששירה .. שהיא .."
"שהיא מה?"
"ש..אולי , בערך , .. שהיא בוגדת בי"
"כמה מפתיע.." עניתי, והתבוננתי בעיניו ..
"מה אני אעשה?"
"למה הגעת למסקנה בכלל?" שאלתי, בזמן שהברשתי את שערי..
"היא התחילה לסנן שיחות שהיא לידי, וכבר לא הכי בא לה עליי.. את יודעת.." אמר..
"באמת מעורר חשד.. והעלית את הנושא בכלל?"
"ברור שלא, מה אני אגיד לה? שירה את בוגדת בי? תעני לי בכנות"
"כן .. ז"א לא .. פשוט תשאל אותה אם קורה משהו שאתה צריך לדעת עליו..
ולמה הסינונים האלה לידך.. או החוסר חשק" הסברתי את כוונתי.
סהר שתק.
"אל תפחד סהר, אל תעשה את הטעות הזאת שוב פעם"
"אני לא רוצה לאבד אותה אבל"
"אם תאבד, סימן שהיית אמור לאבד" עניתי.. "פעם נוספת.." הוספתי בשקט..
"אני לא אסלח לה על זה בחיים אם באמת היא בוגדת בי"
"סלחת פעם אחת"
"על טעויות משלמים.. אבל אני לא אחזור על הטעות הזאת שוב פעם"
"טוב תירגע, עדיין אתה לא יודע על בטוח אם זה נכון" ניסיתי להרגיע אותו ,
אפילו שידעתי בוודאות שזה נכון.. "תדבר איתה..תבטיח לי?"
"כן.." אמר בשקט, ראו את הפחד בעיניו.
..
בלילה יצאתי עם רוני לבית קפה בעיר, הזמנתי מילקשייק והיא קפה הפוך..
המקום היה יחסית ריק, אי אפשר לצפות ליותר מידי ועוד בשני בערב..
פטפטנו על אה ועל דה, ריכולים על אסנת הסמב"צית שרק מזדיינת עם כל אחד,
וגם על יניב, מאבטח המתקנים,
שלא דופק חשבון וכל שני וחמישי טוחן מישהו אחר במקומו בגלל הגימלים שלוקח..
כשרוני הלכה להתפנות נשארתי לבדי בשולחן, שיחקתי מעט בפלאפון,
סרקתי את האזור סביבי.. ולפתע נדהמתי..
ראיתי את שירה, כן .. את שירה, חברה של סהר..
היא הייתה עם מישהו, והם לא נראו במיוחד ידידים..
הוא אחז בידה בעודה מתיישבת על הכיסא, ולאחר מכן התיישב מולה,
הידיים עדיין לא עזבו אחת את השנייה..
המשכתי להסתכל, העיניים שלי לא זזו מהם לרגע..
כל כך כאב לי על סהר..
"מה נהיה?" רוני שאלה והתיישבה מולי.
"אני בהלם.." לחשתי לה.
"מה?"
"חייבים לעוף מפה, דחוף"
"למה אבל?"
"אני אספר לך בדרך.. יש מצב את שמה אותי אצל סהר?"
"כן בטח" ענתה, שילמנו את החשבון ויצאנו משם.. שירה לא שמה לב לנוכחות שלנו..
..
"וואי אני בהלם.." רוני אמרה, והגברתי את הווליום בתחנת הרדיו..
"אני יותר.." אמרתי לה, בזמן שסידרה את המראה הקדמית במכונית..
"כל כך כואב לי עליו.." הוספתי עם פרצוף עצוב..
"איך תספרי לו על זה?"
"פשוט אגיד את האמת.."
"את בטוחה שכדאי לך להתערב?"
"ברור..איזו מן שאלה?"
"אבל מאמי..בדרך כלל עדיף לא להתערב לזוגות בבעיות שלהם"
"אבל אין על מה לדבר בכלל מאמי, היא בגדה בו.. ועוד בפומבי"
"ואולי זה סתם..אולי הם סתם ידידים"
"וכל הנשיקות הקטנות האלה בצוואר הן סתם, נו באמת רוני..
עזבי אותך שטויות.. אין שקר יותר טוב מהאמת. וחוץ מזה רבתי עם סהר פעם אחת,
לא אתן שזה יקרה שוב.." הרצתי לה, היא חייכה והמשיכה לנסוע לעבר הבית של סהר..
..
"איזו הפתעה" חייך אליי סהר כשפתח את הדלת..
"מקווה שהיא תהיה טובה" אמרתי בחצי חיוך..
"מה קרה?" שאל, ופנה לעבר המרפסת..
"כדאי שנשב.." אמרתי, הרגשתי בתוך סדרת דרמה..
"רוצה גלידה?" שאל.
"לא מאמי, אולי אחר כך..בוא לידי" השבתי, והתיישבתי על הנדנדה בחצר..
..
"חחח אני כל כך טיפש" אמר לי אחרי שסיפרתי לו הכל..
"אתה לא טיפש סהר" ניסיתי לעודד, וליטפתי את שערות ראשו.
"בטח שטיפש!! פעם שנייה שאני נופל במלכודת שלה.."
"לומדים מטעויות סהר"
"אבל ראית שלא למדתי! מה יש לילדה הזאת ממני?
היא נהנית למרר לי את החיים או מה??"
"לא נשמה שלי, היא סתם מבולבלת בטח.. ופשוט נוח לה שתהיה לצידה"
"אני כזה טיפש, אלוהים! ואת עוד הזהרת אותי ממני.. ולא הקשבתי לך בכלל!"
"אהבה עיוורת לפעמים.." לחשתי..
המשכנו לשבת על הנדנדה, בלי לדבר יותר מידי.. יותר נכון היה שקט לגמרי..
"אני רוצה לספר לך משהו" אמרתי לו.. "אבל תקשיב עד הסוף" הוספתי עם חיוך..
"מקשיב.." חייך אליי, ראיתי בעיניים שלו את הכאב..
"זה שיר שדודה שלי ציטטה לי באחד המכתבים שלה אליי"
"אודט?" שאל..
"כן.." חייכתי אליו, חיוך של געגוע.
"לפני כמה לילות דיברתי עם איש אחד, שנראה לי חכם נורא..
דיברנו הרבה על אהבות, אכזבות וחתולים..
אמרתי לו שהתכונה שאני הכי אוהבת ומעריצה בחתולים וקצת גם בי,
זה שלא משנה מאיזה גובה הם יפלו, תמיד הם ינחתו על הרגליים,
ויחייכו אליי חיוך חתולי אדיש ומתנשא, וימשיכו ללכת כאילו כלום לא קורה,
ואף אחד לא נפל, ובטח לא הם!
שאמרתי את זה לאיש, שנראה חכם נורא, הוא שתק רגע ואח"כ ענה שזה בכלל לא ככה,
אלא לגמרי אחרת.
שבעצם חתולים עושים רק כאילו שכלום לא כואב להם,
והם נפלו על הרגליים ובעצם הם נופלים על הגב ונשברים כל פעם מחדש לרסיסים.
אבל הם חתולים ויודעים שזה חלק מהתדמית שלהם,
ושכולם מצפים שהם יפלו תמיד על הרגליים,
אז הם לא מראים את לאף אחד שזה בכלל לא ככה באמת.."
שתקתי לרגע, ולקחתי נשימה ארוכה..
"האיש הזה לא ראה את הפנים שלי בלילה ההוא, כשאמר את המילים האלו..
וטוב שלא ראה.
כי אם הוא היה רואה את הפנים שלי, הוא בטח היה רואה,
כשהיה מוריד את העיניים, את הרסיסים שלי על הרצפה.."
"וואו.." סהר אמר.
"היא אמרה שזה שיר של ורד מוסנזון,
היא ציטטה לי אותו שאבא נפטר וכשהייתי שבורה.
זוכר שלא רציתי לבכות ואמרתי שאהיה חזקה בשביל כולם?"
"בטח שאני זוכר.." אמר, ואחז בידי..
"אני לא שוכחת את השיר הזה, ולא נראה לי שאשכח אף פעם..
טמון בו מסר עצום סהר.. מסר שהפעם אני רוצה שאתה תיקח איתך"
"איזה מסר?" שאל אותי, והתבוננתי בעיניו.
"שכל אחד מאיתנו הוא בן אדם, ולא נורא להישבר..
אפילו אם אותם הרסיסים הקטנים שלנו יתפזרו על הרצפה..
הרי סהר, בנו טמון הכוח באמת להחזיר אותם ולאחד אותם לגוף אחד..
הכל תלוי באמונה שלנו" , הוא חייך.. לא אמר מילה..
"ושירה? היא באמת לא שווה אותך..
אבל אתה לא צריך להרגיש טיפש בגלל שהיית איתה,
או שכביכול נפלת במלכודת שלה.. זה קורה,
ולפעמים מותר להישבר.. אבל רק לפעמים , כן!?" אמרתי, וצחקנו..
"אני אוהבת אותך" לחשתי לו.. והוא נשק לי על הלחי.
"גם אני אותך אחות קטנה, גם אני אותך"
..
מתבוננת בשמיים במשך שעות ארוכות , מחפשת אחר כוכב נופל ..
כדי לבקש את המשאלה שלי ..
השמיים מוצפים בכוכבים , אבל אף אחד לא בוחר ליפול ..
הם ניצבים להם שם , פרוסים בכל פינה , אך לא עושים את דרכם למטה ..
אני ממשיכה לבהות בשמיים , מחפשת את הכוכב שלי ושל סהר ..
וחיוך מופיע על פניי .. יודעת שכל עוד הוא מאיר , אני מוגנת ..
לא משנה מה יהיה , לא משנה מה יהיה איתי ועם עידן ..
ולא משנה מה שירה תחולל בחיים של סהר,
הרי אני והוא ביחד בטוב וברע.. ולעזאזל עם כל השאר!


מקווה שנהנתם לקרוא , אוהבת ..

נשיקות!

מדהים 😊
המשך

וואו את כותבת מדהים,
פשוט מדהים,
יש בך מלא כישרון !
וו..
בעע..
אני לאא יודעעת איך לתאר את מה שאני חושבת במילים,

פשוט
מ=ו=ש=ל=ם= !!
והקטע האחרון ?
ממש אהבתי 😊

יאלהה המשך 😉
אוהבתתת 3>

אני לא אגיד שוב 'ואו'
כי זה יהיה נדוש וחרוש
אני גם לא אנסה להסביר לך כמה אני מתפעלת ממך
כי זה יהיה בכלל חנפני
רק משהו אחד ממני אלייך- תמשיכי מהר
את כזאת מוכשרת, כל פרק אני מוקסמת מחדש
והסיפור על החתול כ"כ נכון וכ"כ מרגש
ריגשת אותי !
אל תפסיקי עם הכתיבה האמיתית שלך- היא ייחודית


ספירי

אני לא אפסיק להגיד זאת-
אבל הכתיבה שלך כ"כ אמיתית ועמוקה.
ונגע לי ללב הפרק הזה מאוד,
במחיוד הסיפור הזה על האיש,
זה כ"כ נכון.

עד לפני כמה דקות הייתי עצבנית ובלי מצב רוח,
וכשקראתי את הפרק נחתה ליי תחושת שלווה, והמון כוח להמשיך.

אוהבת המון3>
ותמשיכי כמובן מהר:] חחח..

מדהים.

תאמינו לי שרק ממכן אני שואבת את הכוח להמשיך את הסיפור הזה ,
אלפי תודות ..

אוהבת כל כך ..

ואיייי

זה נדיירר. . .

כל כך אהבתי את הפרק הזה
איזה סיפווורר מהממממםם..

אני פשוט נהנת לקרוא את הסיפור הזההה..
הוא מהמממממממם. .
ואני לא אפסיק לומר לך את זה!@#

אוההבת אותך כל כךךךךך

מווואה 😘

ו - ו - א - ו - ו

תמשיכי

תודה אהובות שלי (: ..

ארוך ומדהים.. :]
תמשיכיי מאמי

כל שורה שעובר החיוך מתרחב יותר ויותר.
כל התרחשות מציפה אותי בתמונות, ממש כאילו אני שם.
את מדהימה.. וכן, אני יודע למה לא המשכת,
ואני שמח -מאוד- שבחרת והצלחת להמשיך 😊
אני אוהב אותך לירני שלי.
את מדהימה..
הסיפור הזה על החתול נגע בי.. וחשבתי איך שוב לצטט
לתוך ההודעה האישית במסנג'ר, אבל דבר אחד שעלה לי
זה :" לירן, אני אוהב אותך!!!"...
(מוזמנת להיכנס למסנג'ר ולראות 😊 חוחוחי)

אני מעריץ אותך על הכוח שלך, על יכולת ההשרדות שלך,
ועל האופטימיות, למרות הכל.

מחבק אותך חזק חזק חזק בלב שלי.

ואוו , קראתי את כל הסיפור .
בהתחלה לא רציתי להכנס ,
לא יודעת למה .
אבל איכשהו יצא מצב כזה שנכנסתי והתחלתי לקרוא .
כנראה שהייתי צריכה לקרוא את הסיפור שלך .
את כותבת כ"כ יפה ואמיתי ,
ורואים לפי הכתיבה שלך איזה בנאדם מדהים את !
הסיפור הזה ממש חיזק אותי ,
והבנתי המון דברים .

את כותבת בצורה כ"כ אמיתית , סוחפת ומרגשת .
אין ספק שאם תחליטי לעשות עם זה משו בעתיד - תצליחי ~

אתם כאלה מדהימים ,
וקטנצ'יק - ידעתי שתנסה לצטט במסנ' , אבל יהיה ארוך
חחח ואני דיי אוהבת את מה שמופיע לך עכשיו במסנ' .. תשאיר את זה ככה! ((:

QUOTE (sapiri2006 @ 09/07/2007) ואוו , קראתי את כל הסיפור .
בהתחלה לא רציתי להכנס ,
לא יודעת למה .
אבל איכשהו יצא מצב כזה שנכנסתי והתחלתי לקרוא .
כנראה שהייתי צריכה לקרוא את הסיפור שלך .
את כותבת כ"כ יפה ואמיתי ,
ורואים לפי הכתיבה שלך איזה בנאדם מדהים את !
הסיפור הזה ממש חיזק אותי ,
והבנתי המון דברים .

את כותבת בצורה כ"כ אמיתית , סוחפת ומרגשת .
אין ספק שאם תחליטי לעשות עם זה משו בעתיד - תצליחי ~
קודם כל אני ממש שמחה שבסוף כן בחרת לקרוא את הסיפור,
הסיפור לא אמיתי.. אבל משקף המון דברים מהחיים שלי ..
המון חוויות, זכרונות, סיפורים ..
ממש מחמיא לי שאהבת את הסיפור,
וזה שאני בנאדם מדהים או לא ? לא אני יכולה להגיד ,
אלא רק הקרובים אליי .. אבל אלפי תודות ..


אוהבת ..