סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

תמיד מושלם..

אניי פשוטטט חולה על הכתיבהההה שלךךך..

ומתהה עלייךךך =][=

יפה שליי אני מחפשת אותך בנרוות..
חייבתת דיבווררררר
כמו שרק את יודעת 😛

אוהבת אותך כל כךךך

מוואהה

כרגיל, הכי מדהים שרק יכול להיות..
מתה לעוד המשך,
אוהבת :]

"דיי..אני מוותרת, כבר לא אכפת לי" הילה אמרה לי בעיניים רטובות מדמעות,
ליטפתי את שיערה, וחייכתי אליה..
"הילוש תקשיבי לי רגע" אמרתי לה, "זה לא סוף העולם!"
"בשבילי זה כן, אוף נויה את לא מבינה איך נפגעתי.." היא המשיכה לבכות..
"אבל זה לא סוף העולם!! את עדיין כאן, החיים ממשיכים..
הבוקר מאיר עלייך כל פעם מחדש!" ניסיתי לתת לה תקווה..
"נויה זה לא אותו הדבר, אני מרגישה שהכל מתפורר לי בין הידיים"
"אל תגידי את זה, הלך נסיך יבוא מלך..לא?" צחקתי..
"אוף.." היא נאנחה..
"כדי לדעת שחיית, אתה צריך למות. כדי לדעת שאהבת,
צריך שלבך ישבר" אמרתי לה את המשפט שאני הכי מאמינה בו,
והיא הביטה בי ומחתה את הדמעות מעיניה..
"למה הוא צריך להישבר כדי להבין את זה? אני כל כך אוהבת אותו נויה..
למה הוא בחר בקארין? למה? במה היא יותר טובה ממני?
אני עד כדי כך פשוטה ולא מיוחדת?"
"את מיוחדת הילושית! את יותר מיוחדת מאלף ואחת בנות,
אל תדברי שטויות..ואל תחשבי על הדברים שהכי קל לחשוב עליהם..
נסי ללכת קצת קדימה, טיפה לעלות..תביני שכנראה קרה משהו שבגללו הוא בחר בקארין,
ואת האמת הילוש? אני לא חושבת שאת בכלל צריכה להתעמק בזה..
הוא לא שווה את המחשבות האלו בכלל"
"אבל עדיין הוא נמצא בכל מחשבה ומחשבה.."
"מתישהו הוא כבר לא ימצא, זאת בחירה שלך מתי להפסיק את זה"
"אוי נויה.."
"מה!?"
"את מדברת שטויות.."
"לא, אני לא..אני יודעת שזאת נשמעת קלישאה מפגרת ,
אבל באמת שהכל תלוי בך ובכמה רחוק את מוכנה ללכת בשביל זה.."
"לא נשבר לך אף פעם הלב, את לא יודעת איך זה" אמרה לי, והרגשתי צביטה בלב..
"נכון, לא נשבר לי..אבל גם אני לא יודעת מה זאת אהבה הילה" השבתי,
והשפלתי מבטי מטה..
..
"סהר.."
"אה מאמי?" שאל, והניח את שלט הטלוויזיה לצידו.
"איך הולך עם שירה?"
"נפלא..אני מרגיש שהיא באמת מתאמצת כדי שהקשר יצליח" חייך.
"מזמן לא ראיתי אותה.." אמרתי לו..
"באמת מזמן,אה? היא צריכה לבוא האמת"
"מה? רציני?"
"כן מותק"
"אז למה קראת לי לבוא גם? בשביל חצי שעה?"
"גם חצי שעה זה משהו,לא?" שאל, כעסתי נורא.
"נו נויה.." אמר, ונתן לי דחיפה קלה.
"מה סהר? מה? זה באמת מעצבן"
"אבל לפחות אני מתאמץ שניפגש, מאז שאת עם עידן,
את חוסמת ערבים שלמים כדי להיות אותו"
"זה לא אותו הדבר!"
"ולמה בדיוק?"
"כי את עידן אני רואה לעיתים רחוקות"
"שיהיה" ענה, לא היה לי כוח להמשיך בריב.. מיותר לחלוטין.
נשקתי לסהר על הלחי, "אני אזוז אם ככה" אמרתי.
"לא, נו.. אני רוצה שתתראו"
"עזוב סהר, פעם אחרת"
"מה יש לך נגדה!?" כעס.
"כלום"
"נו באמת נויה, זה באמת מתחיל לשגע אותי"
"אין לי כלום סהר! לא אוהבת אותה, זה הכל"
"אבל למה?"
"כי אני פשוט לא אוהבת!"
"ואותי?"
"ברור שכן" צחקתי.
"אז תנסי לאהוב גם אותה"
"מה הקשר בכלל?" החיוך ירד מהר.
"כי אני והיא ביחד נויה, ואת צריכה כבר לקבל את זה"
"קיבלתי..זה לא שלא"
"אבל את עדיין נגדה תמיד, דיי..זה נותן לי הרגשה רעה"
"למה רעה?"
"כי אני לא נגד עידן! אני הכי סבבה איתו בעולם"
"כי עידן לא פגע בי!!" הרמתי את הטונים.
"אז זה העניין..אה?" לחש..
"כן,זה העניין.."
"את לא תשכחי לה את זה בחיים?"
"לא..ואני בהלם שאתה שכחת לה את זה כבר"
"נויה היא השתנתה"
"סהר,אנשים לא משתנים!! תפסיק להיות כזה תמים..
הם בסה"כ מתאימים את עצמם לסביבה שלהם..זה הכל"
"את לא מאמינה בשינוי?"
"לא, זה הכי מגוחך בעולם"
"טוב נויה" ענה בפשטות, ידעתי שהוא כועס.
"הלכתי סהר, אין לי כוח להמשיך בשיחה הזאת" אמרתי לו..
"ביי" השיב, ויצאתי מחדרו..
ידעתי שפגעתי בו, אבל זה משגע אותי.. לא יכולה לשתוק.
..
"לא מפסיק לחשוב עליך" עידן לחש לי מהקו השני..
"למה אתה לוחש?" צחקתי.
"אני במארב"
"דפוק! תכבה את הפלאפון, זה מסוכן"
"אני יודע, אבל הייתי חייב להגיד לך את זה"
"גם אני עליך עידן, שמור על עצמך" אמרתי לו.
"מתגעגעת אליי?" שאל.
"ברור"
"מחר שמירות,נכון?"
"לצערי"
"שמרי על עצמך, ועל כולנו..עכשיו אני אוכל לישון בשקט" לגלג, ופרצתי בצחוק..
"מאנייק זה מה שאתה!"
"מאנייק שאת משוגעת עליו" ענה, וחייכתי לעצמי..
..
"סיימת לארגן הכל? בטוחה שלא שכחת כלום?" אמא שאלה אותי,
והתיישבה לצידי על המיטה, בזמן שהתבוננתי באלבום תמונות ישן שמצאתי.
"נראה לי שהכנסתי הכל" מלמלתי, ובהיתי בתמונות.
"וואו איזה תמונות" אמא חייכה..
"כל תמונה מזכירה זיכרון אחר,אה אמא?"
"כן.." השיבה, והסתכלה יחד איתי.
הסתכלתי על תמונה שלי מחבקת בידי האחת את פנדו, בובת דוב הפנדה האהובה עליי,
שקיבלתי כמתנת יום הולדת בגיל 8.. ובידי השנייה נשענת על אבא.
זה היה בבית מלון, הייתי שם בת 11.. כמה שהתלהבתי מהנופש הזה..
בתמונה אבא חייך, התגעגעתי לחיוך הזה שלו.. כבר הרבה זמן שלא ראיתי כזה..
"על מה את חושבת?" אמא שאלה אותי..
"סתם, שום דבר חשוב"
"התגעגעתי לחיוך שלו,את יודעת?" אמא אמרה לי, וחייכתי אליה..
"גם אני אמא, גם אני".





יום נפלא,
נשיקות!

פרק מדהיםם
מחכה

אוהבתת

תודה מתוקה (:

פרק כ"כ יפהה.
וכתיבה שלך.. אני כ"כ אוהבת אותה=]

המששך

בא לבכות מרוב שהכתיבה שלך מושלמת!!!
את כותבת מדהים, ואת לא פחות מדהימה!!!
אני חולה עלייך😊

תממשיכי מהר (בבקשה כמובן, כן?P: חחח )

אני אוהבת אותכם (:

פרק מושלם !
המששך :]]


אוההבת אותך !

מדהים כמו תמיד.. המשך =]

אהה פרק מושלם (:

והקטע האחרון?
יצא לך ממש יפה,
ממש יכולתי לראות בדמיון שלי מה הולך שם P:

המשך,
אוהבת 😊

אהבתיי 😛

מחכה להמשךךך
מוווואה
-לילה טוב-

וואאו פשוט מדהים,
כבר אין לי מילים לתאר את זה..
תמשיכיי :]

שלמות.
אחותי את כותבת פשוט מדהים!

מחכה להמשך
מאיה.