QUOTE הההההההההמממממממממשששששששששששךךךךךךךךךךךך :!: :!: :!:
איזה יפההה
המשךךך דחוףףף אני צריכה את זה כדי להמשיך לחיותת!!
ווואיי מהמםם אי אפשר לנסות לנחש אפילו מה יהיה
המשךךךך דחוףףףףף :!: או שגם אנחנו נתאבד פה :wink:
QUOTE
חה חה טוב אני רוצה המשךךךךך!!!!! מה לא מובןן???
:!: :!:
איזה יפהה תמשיכי כבר!!! יוצא שאני כבר לא זוכרת מה היה בפרק הקודם כי את עושה כאלה מרווחי זמן... 😠
QUOTE איזה יפהה תמשיכי כבר!!! יוצא שאני כבר לא זוכרת מה היה בפרק הקודם כי את עושה כאלה מרווחי זמן... 😠
:!: :!: :!: :!: :!: :!:
איזה הורססססססססססססססססססס
תמשיכייייייייי פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
לא יכולההההההההההה פליזזזזזזזז תמשיכייייייי
תמשיכייייייייי :!: :!:
ברבי איזה סיפור מהמםםםםםםםם!!!
אבל תמשיכיי מהררר!! לא כעבור שנתיייםםם..... :roll:
תמשיכייי נוווו..
אני עוד ישכח!! 😢
איפה ההמשךךךךךךךך :?: :?: :?:
שכבתי במיטתי ותהיתי מה הולך אצל אורטל ומה היא אומרת ועושה. קיוויתי שהיא לא עושה שטויות ודברים קיצוניים כמו שהיא רגילה לעשות.
פתאום נשמע צלצול טלפון. "הלו.." "דיקלה.." אורטל מה קרה?" חשבתי שקרה משהו בגללו אורטל מתקשרת וכבר נלחצתי. "שמעי אני עכשיו באוטובוס.. ו.. פשוט קצת לא נעים לי עכשיו שצחקתי עליך..כאילו.. לא יודעת.. היית בבעיה ואני פשוט לקחתי את זה בהומור כמו סתומה.. אבל את הרי מכירה אותי.. שאני הכול לוקחת בקלות יתר.." "חח כן לא נורא מאמי.. אני מכירה אותך יותר מדיי ואוהבת אותך כמו שאת.. את תמיד יודעת להצחיק אותי ברגעים שאני אפילו לא חושבת לחייך.." "אוקיי עכשיו נרגעתי.. והגעתי!!!" שמעתי את ההתלהבות בקולה של אורטל. "חחח את נהנית מהמשימה שלך?" "חח ברור!! אני אוהבת להשלים בין אנשים.. אקיצר בובתי אני אזוזה.. נהיה אתך בקשר יותר מאוחר.. ביי ביי." והיא ניתקה.
אורטל התקדמה לבית חולים בדילוגים נמרצים כאילו הייתה בטוחה בעצמה שהיא תצליח במטרה שלה. היא עלתה במדרגות לקומה שנייה, והיא התחילה לחפש בעיניה את אלעד. פתאום היא ראתה אותו יוצא מחדרה של שירן, הוא נראה עייף ביותר. "אלעד. מה העניינים?" שאלה אותו אורטל. "ככה.. אני יודע..." אמר ובקולו נשמע העצב.. "מה את עושה פה?" "אמממ.. סתם, דודה שלי מאושפזת כאן ובאתי לביקור.." "אה.. כבר חשבתי.." "מה חשבת?" "סתם.." "שדיקלה שלחה אותי?" "מה היא לא?" "לא נשמה... דיקלה פגועה ומבואסת מדיי כדי לחשוב על הרעיון הגאוני הזה!!" "חח.." צחקק אלעד. "אממ.. אז מה שלום שירני? הכול בסדר?" "כן.. היא מתאוששת.." "אה... יופי.." אורטל כחכחה בגרונה ולא ידעה איך להתחיל לדבר איתו. היא הסתכלה לצדדים באי נוחות. "אממ.. אה.. אה.." "יש לך משהו להגיד אורטל?" "אה.. כן.. תקשיב אלעד.." "כן אני מקשיב.." "אם אני כבר פה... אז אני רוצה לדבר אתך.. ודיקלה לא יודעת מזה כי היא תהרוג אותי.... היא לא רצתה בשום פנים ואופן שאני אבוא אליך.. מבין??" "תמשיכי תמשיכי אורטל.. בקיצור ולעניין!!" "היא הרוסה אלעד.. חברה שלי הרוסה בגללך! היא רק בוכה מאז שהיא חזרה מפה.. היא שבורה.." דמעות עלו לעיניה של אורטל. ואלעד השפיל את מבטו. "אורטל.. תסתכלי לי בעיניים.. ותגידי אם הן משקרות.." "טוב...אני אנסה להבחין בין שקר לבין אמת.. יאללה.." אמרה אורטל בשקט."אורטל.. אני.. אני אוהב את דיקלה.. אני מת עליה.. אף פעם בחיים שלי לא אהבתי אף אחת כמוה.. אני בהלם מעצמי שאני יכול לאהוב ככה.. בכזה טירוף.. בכזאת עוצמה..." בעיניו של אלעד נצצו הדמעות. "וכואב לי.. כואב לי הלב לאבד את האהבה הזאת... כואב לי הלב לאבד את דיקלה.. את הדבר היחיד שנותן לי טעם לחיות.. הדבר היחיד שממלא אותי.. זאת היא.. היא הנשמה שלי.. היא החיים שלי..היא הכול בשבילי.. היא.." "אני לא מאמינה.. שזה מדבר מלך של השכבה.. החתיך ההורס שכל הבנות מתות עליו.. שמע ישראל.." אמרה אורטל בשוק מהמילים של אלעד. "תאמיני. לפני שהכרתי את דיקלה.. כלומר, הכרתי לעומק.. לא יכולתי אפילו לנחש שזה יקרה לי בחיים.. אפילו את שירן לא אהבתי ככה.. אהבתי אותה, אבל הרבה פחות... תמיד רציתי את דיקלה עוד מהרגע הראשון שראיתי אותה בכיתה ט'.. אבל היא לא הסתכלה עליי, בעצם היא לא הסתכלה על אף אחד.. היא הייתה סגורה מדיי, ביישנית מדיי... ו.. אני פחדתי להתקרב אליה כי היא נראתה לי כזאת שבירה.. פחדתי לפגוע בה.. אבל עכשיו לא יודע.. היא השתנתה.. והיא גרמה גם לי להשתנות ולהיסחף אחרי אישיותה המדהימה ויופייה המהפנט.." "טוב.. טוב.. אלעד אני מאמינה לך, הבנתי את הערצה שלך כלפי דיקלה.." "וזה עוד לא הכול..." אלעד הרכין את ראשו בכף ידו. "אלעד.. עדיף שנשב.." אמרה וסחבה אותו לשבת על הכיסאות. "אורטל.. אני הרוס..." אמר ועל פניו הייתה הבעה של ייאוש. "אלעד.. למה ניתקת לה היום בפרצוף כשהתקשרת..?." "כי לא ידעתי מה לומר.. הכול בער לי מבפנים כששמעתי את קולה.. ואני ידעתי.. ידעתי שאני פוגע בדבר הכי יקר לי על פני האדמה... אבל, זה יצא מכלל שליטתי.." "תקשיב.. קודם כל! אתה פוגע דבר ראשון בעצמך!!" "אני יודע.. אני יודע את זה.. אבל אני לא יכול לעשות כלום.. יש דברים שמונעים מאיתנו להיות ביחד..." "איזה דברים.. למשל שירן?!" "כן.. היא הדבר העיקרי.. אני מפחד עליה.. בכל זאת היינו שנה ביחד.. זה לא צחוק.." "אויי ממש לא צחוק.. אנשים מתגרשים אחרי 30 שנות נישואים ואתה מדבר לי על שנה מסכנה שהייתם הזוג הכי מפואר בבית ספר?!" "נו באמת.. 'הכי מפואר'.. הכול מבחוץ אורטל.. מבפנים היינו זרים.. כשהיינו ביחד, כל מה שאיחד בינינו זה רק התשוקה, משיכה גופנית. בקושי דיברנו, לא הייתה בינינו את התקשורת הנפלאה הזאת שיש לי עם דיקלה.. לא היה לי הרגש הזה שגורם לפעימות בלב כשאני רואה אותה, חשק עז להיות תמיד קרוב אליה.. פשוט התלהבתי, הייתי מסונוור מהיופי שלה.. וגם חברים שלי השפיעו עליי להיות איתה.. כדי להיחשב למלך.. מלך ומלכה ביחד. הייתי גאוותן ומתנשא.. התגאיתי שיש לי אותה.. את המושלמת בנשים.. ורק בתוכי ידעתי שזה לא כך, שתמיד תישאר הריקנות הזאת, וההרגשה שמשהו חסר, שזה לא זז לאף מקום.. ודיקלה.. דיקלה השלימה לי את הריקנות ומילאה אותי באור.. ורצון להילחם.. ולחלום, כן היא לימדה אותי לחלום ולדעת שלחלומות יש נטייה להתגשם..אבל עכשיו, עכשיו.." "תקשיב לי, אם היא חשובה לך ואם אתה כל כך אוהב אותה.. אל תיתן לה ללכת, לא בגלל שירן ולא בגלל אף אחד אחר!!!" "אני חושש שעד שאני כבר אחליט היא תהיה עם מישהו אחר.." "אל תהיה כל כך בטוח! תראה.. זה ששירן משוגעת דיקלה לא אשמה.. מצדי תכניס אותה לאברבנל, אבל אל תקריב את האושר שלך בגללה.. זה לא הוגן אלעד.. לא כלפיך ולא כלפי דיקלה, זה הרס עצמי.. תחשוב על זה, לפחות לא בשביל עצמך, תחשוב עליה! מה זה יגרום לה להרגיש? איזה כאב זה לדעת שמישהו אוהב אותה אבל הוא בכל זאת לא יכול להיות איתה.. שהוא נותן לה ללכת, ככה אתה אוהב אותה? תגיד לי, ככה אתה אוהב אותה?!" "לא.. אורטל.. אני לא אתן לה ללכת, גם אם היא תרצה אני לא אתן לה!" "אז מה תעשה?!"
סוף סוףףףףףףףףףף
איזה יפההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
תודה לךךךךךךךךךךךךךךךךךך
תודה שהמשכתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!
תמשיכי עוד פליזזזזזזזזזז
אתר האהבה הישראלי