:cry: :cry: :cry: :cry: :cry: :cry: :cry:
:cry: המשך דחוףףףףףףף :cry:
:cry: :cry: :cry: :cry: :cry: :cry: :cry:
ובימלה אחת..............
תמשיכיייייייייייי :!: :!: :!:
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף מה זה הייבוש הזה???????
די ברבי אני מכורהההההההההההה אני רוצה המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כולם נטשו אותנו עם הסיפורים שלהם???? :cry: :cry:
אוף נו אלהההה!!!!
תמשיכי כברררר
אני כבר כמעט שוכחת את הסיפורר
בהתחלה אמרת שכל יום תביאי פרק או משהו כזה..ואת מביאה הפשך רק פעם בשלושה ימיםם!!! 😢 :cry:
QUOTE QUOTE אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף מה זה הייבוש הזה???????
די ברבי אני מכורהההההההההההה אני רוצה המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
:!: :!: :!:
:!: :!: :!: :!: :!: :!: :!: :!: :!: :!: :!: :!:
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי :!: :!: :!: :!: :!:
נו באמת!!!! לא הייתי פה שבוע וקיבלתי רק המשך אחד??? 😠
מה זה הייבוש הזה עבר כבר הרבה זמן :roll:
יאא ברבי בובה ייבשת אותנוווווווווווווווווווווו :!: :!: :!:
תמשייייייייייייייייכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לאן נעלמתתת????
אוף נו אלהה תמשיכי כבררררררררר שכחת אותנוו אהה?
אווווף.. פעם הבאה אני רוצה אקסטרה המשך 😠
בננות סורייייי..קצת התעצלתי לכתוב..
הנה ההמשך..
"כלום.." הוא אמר וניתק. החזקתי את השפופרת בידי ומבט המום על פניי. "נו מה הוא אמר?" שאלה אורטל. "הוא ניתק לי..." אמרתי עדין בהלם. "חח איזה מניאקקק!" צחקה אורטל. "ממש מצחיקקק.." אמרתי בכעס. "וואו אז מה תעשי עכשיו?" "לא יודעת אורטל.. אני מיואשת כבר.. דיי! נמאס לי מהאהבה הזאת.. שמביאה לי יותר כאב מאשר אושר!" אמרתי וחיבקתי את אורטל תוך כדי בכי. "אמממ.. תראי, פעם הבאה תדעי להקשיב לי.. אני עוד מהתחלה אמרתי שהקשר הזה לא יצליח..." אמרה אורטל. "אז את אשמה!!!" אמרתי. "אני?! למה?" "כי את פתחת פה לשטן!" "חחח למה שאני אפתח לו פה.. הוא לא רופא שיניים.. חחח" צחקה אורטל. "לא מצחיק.." הזעפתי את פניי. "אויש דיקלונת.. למה את תמיד כל כך רצינית?!" "כי ככה.. אורטל תשימי את עצמך במצב שלי.. את אוהבת מישהו שגם אוהב אותך ואתם לא יכולים להיות ביחד כי חברה שלו מתחזה בהתחלה שהיא חולה אחרי זה נכנסת להיריון, מנסה להתאבד.. מאשימה אותך.. והכל כדי להשאיר אותו לצידה והוא מרוב רגשות אשמה לא עוזב אותה.." אמרתי והבחנתי שפניה של אורטל הרצינו והיא השפילה את עיניה. "יופי.. דמיינת את זה? עכשיו תביני למה אני כל כך רציניייית.." "סורי מאמי.. זה באמת לא קל.." הודתה אורטל באשמה. "אז מה אני אעשה עכשיו.. את רוצה להגיד לי??? אני אתאבד כמו שירן ? אבל הפעם ללא סיכוי של החייאה!!!" אמרתי בייאוש והרכנתי את ראשי בתוך כפות ידיי. "ומה עם הרופא הזה? את לא רוצה קשר איתו?" "חח נראה לך שאני ארצה איתו קשר בזמן שהלב שלי שייך למישהו אחר?" "אבל רק תנסי.. אולי הוא ישכיח ממך את האהבה האבסורדית הזאת!" "אין סיכוי אחותי.. אלעד נכנס לי עמוק לתוך הנשמה.. אני כל כך אוהבת אותו.. קשה לי לנשום.. כי הוא חוסם את כל דרכי הנשימה." "מצב קשה הא?" "כן.. חבל"ז.. לא נראה לי שאני אי פעם אתגבר עליו! ואני גם לא רוצה להתגבר.. אני רוצה להיות איתו!! זה לא פייר!! כי גם הוא אוהב אותי.. והוא לא יכול להיות איתי בגלל הפקצה הזאת!!!" אמרתי בזעם חורקת בין שיניי. "אויש... אולי בא לך שאני אדבר איתה כדי שתשחרר אותו בשבילך?" שאלה אורטל. "חחח אורטלי נשמתי.. נראה לך שהיא תשחרר אותו? אפילו אם המשיח יבוא וידבר איתה.. היא תירק לו בפרצוף!!!" "חחחח דיקלה יא מצחיקה..." "ממש מצחיקה..... אורטל.. אני הרוסה.. אני לא יודעת מה לעשות.. בא לי למות!" "קודם כל! בלי מוות! זה לא פיתרון לשום בעיה... זאת בריחה לפחדנים! לאלה שלא מסוגלים להתמודד עם הבעיות שלהם כמו גיבורים!" אמרה אורטל. "ואני מאלה.. אני פשוט לא מסוגלת ולא רוצה להתמודד עם זה.. אני פוחדת.. אני פוחדת לאבד אותו אורטל.. כל כך פוחדת!!" "את לא תאבדי אותו!! כמו שאומרים: אם את אוהבת אותו, תני לו ללכת! אם הוא יחזור הוא שלך, ואם הוא לא יחזור אז הוא אף פעם לא היה שלך!" אמרה אורטל. "אויש נו זה כל כך לא מתאים פה... אנחנו שנינו אוהבים אחד את השני.. אבל המרשעת הזאת מונעת מאיתנו להיות מאושרים ביחד.. כי היא מקנאה! כי אלעד לא אהב אותה מעולם כמו שהוא אוהב אותי.. אהבה אמיתית וכנה.. שבאה מעומק לבו.. וגורמת לו לעשות כל מיני מעשים מטורפים.. היא מקנאה.. זה משגע אותה!! היא רוצה אותו לעצמה.. היא לא יכולה לקבל את זה שהוא רוצה מישהי אחרת ולא אותה.. זה לא מקובל עליה!!" "אולי את צודקת..." אמרה אורטל. "לא אולי! בטוח! היא גם מסוגלת שנים להיות בבית חולים הזה כדי להחזיק את אלעד כבול למיטתה ימים ולילות.. מסכן!! הוא באמת מה זה סובל... תארי לך.." אמרתי. "את יודעת מה?" אמרה פתאום אורטל. "אני בכל זאת אלך לדבר איתה!!" אמרה אורטל וקפצה ממקומה. "לא!! לא צריך באמת.. זה לא יעזור!" "אבל לנסות לא עולה כסף.. מה אכפת לי לפחות שאני אדע שניסיתי לעשות משהו.. גם אם אני לא אצליח.." "אויש תודה לך אורטלי.. את נשמה טובה!" אמרתי וחיבקתי אותה חזק. "בשבילך תמיד.." היא חייכה. "אבל לא היום כבר מאמי..כבר מאוחר ואני עייפה.. נלך אליהם מחר..." אמרתי. "מי אמר שאת הולכת?!" "חח אורטלי את לא הולכת לבד אני באה אתך!!" "לא את לא באה.. את הולכת לישון במיטה שלך ולחלום חלומות רטובים על אלעד.. ואני הולכת לקרב.." אמרה אורטל. "חחח מצחיקולה.. מה הייתי עושה בלעדיך.." שאלתי. "וואלה שאלה קשה..." אורטל קרצה לי. "טוף אני זזתי.. ואת ישר הולכת למיטה.. קישטה.. עברת היום הרבה!" אמרה וחיבקה אותי ואחרי זה הלכה. 'אורטל.. אין מצב שאת תצליחי לגרום לה לשחרר אותו מהכבלים של שירן הזאת.. אין סיכוי שאני ואלעד אי פעם נהיה מאושרים ביחד בלי שאף אחד יפריד בינינו.."
איזה כיף נאי הראשונה שמגיבה!!! חה חה טוב אני רוצה המשךךךךך!!!!! מה לא מובןן???
הההההההההמממממממממשששששששששששךךךךךךךךךךךך