להשלים את החסר- הסיפור שלי..!

QUOTE (_ליווש_ @ 01/01/2007) מוווווושלם!!!

המשך מאמי..
תודה מתוקה המשך בערב... =]

ואואוא אני מתתתה להממשךך
מאמי יצצצא מהמםם =]

אין לי מילים זה כזה יפה........

*-*אוהבת*-*
.....מירב.....

~*~*~*~*~פרק 6~*~*~*~*~

קארין:"איפה מורן?", אמרתי וניגבתי את הדמעות בעדינות.
ברק:"הלכה לחפש אותך" הוא אמר והתקרב אלי...
הוא לא אמר מילה. הוא התקרב עוד קצת, ואז חיבק אותי. למזלי הוא לא יכל להרגיש את מה שעובר לי כרגע בגוף. הוא המשיך לחבק אותי והוסיף "סליחה, קארין". כל כך רציתי שהוא באמת יתחרט, אז סובבתי את ראשי לצד. "נו די קארין, אני מצטער" הוא אמר והוסיף לדגדג אותי ולעשות לי פרצופים מצחיקים. לא יכולתי שלא לצחוק. "טוב בסדר" אמרתי תוך כדי צחוק. ואז מורן באה.
מורן:"אז מצאת אותה. למה לא אמרת לי?"
ברק:"מה זה משנה? בואי נתחבא לשאר"
מורן באה לכיווני ולכיוון ברק, שכבר הפסיק לחבק אותי כשהיא באה. עמדנו שלושתינו בשקט מתחבאים. שמענו את שחר ואלירן קוראים לברק. הם התקרבו לאט וברק קפץ. אחר כך הלכנו כולם ביחד לכיוון הגינה, וישבנו כולנו בגינה, עד שנהיה משעמם, לפחות לי. ישבתי על הספסל, ליד מורן ואלירן ושחר הלך להביא את הנרגילה ומלא מים מהברז. אני לא אהבתי את זה שהם מעשנים נרגילה, זה כל כך לא בריא. שחר התיישב לצידו של ברק, ושניהם עשנו ללא הרף.
הבטתי באלירן, כזה ילד טוב לא מעשן, לא נוגע בנרגילה.
קארין:"הנה הילד היחיד הנורמלי פה. אלירן כל הכבוד אל תיגע בנרגילה"
שחר:"זה רק נרגילה, זה לא עושה כלום"
קארין:"תתפלא זה יותר גרוע מסיגריות"
מורן:"נכון כבד עדיף סיגריות"
אלירן:"לא עדיף שום דבר"
קארין:"טוב בזה אתה צודק" אמרתי וחייכתי.
ואז אחרי דקה של שקט, שכל אחד היה עסוק בדבריו, החלטתי לטפס על אחד המתקנים משעמום. עליתי למעלה וישבתי ליד המגלשה. פתאום ראיתי את רותם, היא הצטרפה אלינו. ואחרי דקה של שעמום איתם טיפסה גם היא למעלה וישבה לידי. היה שם מן איקס עיגול ענק כזה והיה לנו משעמם בטירוף אז אני ורותם התחלנו לשחק איקס עיגול. מורן הייתה כל כך עסוקה בעצמה. אני ורותם הסתובבנו וראינו את ברק ואלירן שניהם סוגרים עלינו. ברק עלי, ואלירן על רותם. לא יכלנו לזוז, וניסינו לחפש דרך לצאת. אלירן היה קצת יותר חזק אז היה לרותם קשה.
אבל לי כבר הוו שיטות על ברק, ותוך כמה שניות הצלחתי להזיז אותו ממני. מורן גם כן עם הקנאה שלה סיפרה לו קצת על עומר. הוא שעות היה מציק לי עומר עומר עומר, כמו ילד קטן, התחיל להמציא שירים עלינו. ממש שטויות של ילדים בגן.
ראיתי את רותם מדגדגת את אלירן ומתגלשת מהר למטה, זה היה מצחיק, אני חייבת להודות.
רותם:"איה, הבטן. ממש מעכת אותי". אלירן לא הגיב, רק צחק.
רותם:"מה מצחיק אותך?" היא אמרה ובעטה בו.
אלירן:"אהה התחלנו עם מכות אני מבין, סבבה" הוא אמר והתקרב אליה.
רותם:"מה אתה מתכוון לעשות?" היא הייתה קצת מפוחדת.
אלירן:"הפתעות לא מגלים" הוא התקרב אליה והרים אותה, ראשה מונח על יד אחת, ורגליה על היד השניה.
רותם:"קארין, מורן, תעזרו לי" היא צעקה, למרות שלא ממש התכוונה לכך באמת.
קארין:"אני עם אלירן לא מתעסקת" צעקתי לה
הוא תפס אותה ואיים לזרוק אותה בחולות.
רותם:"לא לא די בבקשה"
אלירן:"אז תבקשי סליחה יפה, תתחנני"
רותם:"אני לא מתחננת, מי יתחנן אליך"
אלירן:"טוב אז אני זורק אותך"
רותם:"טוב טוב סליחה אלירן"
אלירן:"אלירן מה?"
רותם:"החמוד"
אלירן:"אני אזרוק אותך"
רותם:"טוב והמתוק"
אלירן:"ומה עם כוסון?"
רותם:"והכוסון"
אלירן הוריד אותה ואמר לה:"ככה צריך להיות"
אני רק צחקתי קצת בלי שרותם תראה, כי לא היה לי כוח לריב איתה. ישבנו ודיברנו קצת כולם. התחיל להיות ממש משעמם. אלירן פנה לכיוון האוטו.
אלירן:"טוב אני באוטו, שתרצו ללכת דברו איתי"
היה לי משעמם בטירוף שם, ונזכרתי שאלירן אמר לי שהוא צריך לדבר איתי, אמרתי למה לא לנצל את ההזדמנות. השארתי את מורן ורותם עם ברק ושחר, והלכתי לכיוון האוטו.
קארין:"אני עייפה, כשתרצו ללכת, תודיעו לי"
התקדמתי לעבר האוטו, שהיה נעול, אלירן ראה אותי ופתח את הנעילה. הוא ישב במושב של הנהג, יותר נכון שכב. נכנסתי ישבתי לידו, סגרתי את הדלת, והורדתי את הכסא לגובה של הכסא שלו. הוא סגר את הדלת לוודא שאף אחד לא בא ואמר:
"קארין, יש לי משהו ממש חשוב להגיד לך"
קארין: "אז דבר, אני מקשיבה"
אלירן:"אבל תבטיחי לי שאף אחד לא יודע מזה"
קארין:"אני מבטיחה לך, אתה יכול לסמוך עלי, אחי הגדול"

יאאא אני במתחח.1!
הממשך

כמה שזה יפה :]

המשך בובי 😛

יפפפהה...
הממשךך
דחוףף 😊

וואי איזה מהמםם..
את מדהימה אותי כל פעם מחדש אם הכתיבה המדהימה שלך..
זה מהממם מאמי פליז תמשיכי

*-*אוהבת*-*
....מירב....

מווושלם!!!
המשך מאמיי!!

מהמם!!!

ואיי את כותבת ממש יפה, שחבל על הזמן!!
קראתי עכשיו את כל הפרקים והם פשוט מהממים!!

כבר לא נשארו לי מילים לתאר את הסיפור שלך 😮

חחחח
סיפור מהמם!!!
אהבתי!!!.. מאוד!!!

וממש אהבתי את הכינוי שלך ==> מגניב ברמות!!!
חחחח
סיפור יפיפה ומעכשיו אני קבועה!!!

אוהבתת רחלוש =]]

ד"א
גמאני כותבת סיפור ==> מוזמנת [קישור בחתימה]..

תודה מתוקות שלי אני שמחה שאתן אוהבות את הסיפור.. רק עכשיו חזרתי הביתה ויש לי מחר מגן בהבעה.. =\ בעעעע אז אחרי המגן אני אולי אכתוב את ההמשך ואם כן אני ישר אשים אותו פה..

זה ממש עושה טוב על הלב, לשמוע שאתן אוהבות את הסיפור. בפרק הבא צפו ל.. בעצם אני לא בטוחה שזה יהיה בפרק הבא.. נראה כמה דברים יהיו לי לכתוב קודם..

בקיצור בננות לאב יו המוןןן ותודה תודה תודה על כל התגובות..!! 😉

אני רואה שאת פפה..;]
אז יש המששך?
ואני כותבת סיפור חדש את מוזמנת לקרוא...
"הקטע באהבה"

אנחנו בפרק 7 כן..? חחחח 😛

~*~*~*~*~פרק 7~*~*~*~*~
"קארין, יש לי משהו ממש חשוב להגיד לך"
קארין: "אז דבר, אני מקשיבה"
אלירן:"אבל תבטיחי לי שאף אחד לא יודע מזה"
קארין:"אני מבטיחה לך, אתה יכול לסמוך עלי, אחי הגדול"
אלירן:" טוב אז ככה..."
קארין:"נו.. אתה מותח אותי"
אלירן:"אני בטוח שדי שמת לב לזה"
קארין:"אני יכולה לנחש?"
אלירן:"נראה אם תצליחי"
קארין:"אתה דלוק על מורן?", שאלתי בישירות.
אלירן: (בביישנות) "אהא, חשבתי אולי תעזרי לי....את חברה טובה שלה"
קארין:"אלירנוש, אתה יודע שאני אוהבת אותך כמו אחי הגדול. אני לא יודעת אם היא בשבילך, ואני אפילו לא בטוחה שזה הדדי. אבל בשבילך, אני אעשה הכל" אמרתי וחייכתי.
אלירן:"תודה. את לא מבינה כמה קשה לי לסמוך על מישהו אחר".
קארין:"ברור, אני תמיד פה בשבילך." הייתי כל כך מרוצה שהוא ככה ישיר איתי ומספר לי הכל. באמת הרגשתי כאילו הוא האח הגדול שלי. גם אני הייתי מספרת לו על עומר לפעמים. אבל מורן ממש לא בשבילו. מורן היא לא ילדה הכי נאמנה, היא קצת כמו ברק, ואלירנוש? הוא אחי, ממש מלאך. אני חולה על הילד הזה ואני לא אתן שיפגעו באחי הגדול. אבל מה יכולתי לעשות? אם הוא רוצה אותה אני לפחות אברר עד כמה יש סיכוי.
אלירן:"אז.." הוא לא הספיק להמשיך את המשפט והדלת שלי נפתחה.
קארין:"כן, ברור" עניתי, כאילו הכל רגיל.
ברק:"אווו מה היה פה?"
קארין:"אווו מישהו מקנא?". אם הוא בטוח בעצמו, למה לי אסור?
ברק:"נראה לי שמישהי אוכלת סרטים"
קארין:"נראה לי שמישהו מחקה אותי, והולך לחטוף סטירה"
ברק:"נו, תעיפי סטירה אני רוצה לראות"
קארין:"אתה ביקשת את זה", אמרתי, חייכתי, והעפתי לו סטירה ממש חלשה.
ברק:"יש לך מזל שזה היה חלש"
קארין:"די, די עם איומים"
הייתה חצי דקה של שקט, ואז מורן דיברה.
מורן:"אלירן? אתה יכול לקחת אותנו הביתה?"
אלירן:"כן ברור כנסו לאוטו"
רותם עלתה הביתה שהיה ממוקם בדיוק מעל הגינה. נשארתי לשבת ליד אלירן, למרות שברק ניסה להעיף אותי משם, ומורן ישבה מאחור עם ברק ושחר.
למחרת בבוקר החלטתי שלמרות הכל אני אדבר עם מורן. מה אני לא אעשה בשביל אחי? הכל חוץ מלתת לו להיפגע. אבל אם הוא כל כך רוצה. מי אני שאמנע ממנו זאת?
קארין:"מורן תגידי, את עדיין דלוקה על ברק נכון?"
מורן:"כן, די, למה?"
קארין:"סתם. גם אלירן ממש חמוד"
מורן:"נכון? הוא מתוק כזה. נראה לי שאני דלוקה קצת גם עליו"
קארין:"את כזאת מפוצלת לפעמים, אולי תחליטי"
מורן:"רגע אני צריכה לדעת משהו?"
קארין:"כן האמת שאתמול, כשהייתי באוטו עם אלירן. אז דיברנו עליך..."
מורן:"כן גם ברק אתמול איך שהלכת חפר עומר עומר עומר"
קארין:"שששששש הוא בכיתה מה את עושה?"
מורן:"אהה אופס"
קארין:"בקיצור. אלירן די דלוק עליך. ואם את שואלת אותי? הוא הבן אדם הכי מדהים שיכול להיות. הוא ילד מתוק וחמוד. ו.. טוב אני לא הכי אובייקטיבית. את יודעת ש.. הוא אחי הגדול?"
מורן:"כן כן כבר שמענו את הסיפור שאתם אחים. אני צריכה לחשוב על זה קצת"
דיברתי עם מורן אח"כ והיא חפרה ברק ברק ברק. תיארתי לעצמי שדי אבוד לאלירן, ולא ממש רציתי להשלות אותו. לקחתי את הטלפון, חייגתי אליו, וסיפרתי לו את כל האמת. הוא היה די מבואס ואמר שהוא לא יודע מה הוא הולך לעשות. אחרי שעה מורן שינתה את דעתה לגמרי, והחליטה שהיא רוצה שהם יהיו חברים. אני היססתי קצת לגבי הקשר הזה. אבל עשיתי הכל כדי שאחי הגדול יהיה מאושר, אם זה טוב לו, אני תומכת בו.
קארין:"הלו? אלירנוששש שומע?"
אלירן: (בשיא הבאסה) "מה כבר קרה?"
קארין:"אז זהו שזה כן"
אלירן:"מה? אולי אל תדברי בקודים?" (עדיין בבאסה)
קארין:"מה לא הבנת? מורן, היא רוצה. אתה. היא. חברים. יחד"
אלירן:"קארינוששששששש אני חולה עליך מאמי, את לא מבינה, עשית לי את היום. יואוו נשמה תודה, את לא מבינה כמה אני חולה עליך עכשיו"
קארין:"טוב מאמי תרגע זו כולה מורן. חחחחח"
אלירן:"יואו מאמי תודה!"
קארין:"אין בעד מה, טוב אני זזתי נדבר אחי, ביי"
למחרת קמתי לבית הספר. הלכתי לכיתה. עומר שמע קצת על ברק, והוא לא הפסיק להציק. עדי הזאת אני כל כך שונאת אותה. היא כל כך דלוקה על ברק, ובגלל זה היא מספרת לברק על עומר, ולעומר על ברק. עומר כל הזמן חקר בני כמה הם ומאיפה, ואיים לספר לאמא שלי את כל הפרטים הקטנים. ואמהות, לא חייבות לדעת הכל. זה עיצבן אותי, שאין לו איך להוציא את הקנאה וזה מה שהוא עושה. לעזאזל אם הוא לא אוהב אותי למה הוא עושה לי את זה אני לא מבינה? ככה חלפו להם כמה ימים באותה דרך, עד יום שישי בערב. ובו, כמנהג הקבוע כבר יצאנו עם ברק שחר אלירן, והחבר החדש שלהם חן. אלא שהפעם מורן ואלירן יצאו לבד. ואני הלכתי עם עדי ונועה לראות את ברק שחר וחן.
זה היה לילה קפוא. ישבנו כולנו דחוסים באוטו. ברק שחר וחן יצאו החוצה קצת לעשן נרגילה. ואני נשארתי עם עדי ונועה באוטו. הן התחילו לגעת לברק בכל דבר באוטו וזה עצבן אותו.
ברק:"נועה, עדי, עופו לי מהאוטו, עכשיו..!!"
עדי:"ומה עם קארין?" .הקנאה הורגת חשבתי לעצמי.
ברק:"עליה אני סומך, היא לא תעשה כלום"
ישבתי בכסא שליד הנהג,הורדתי אותו עד למטה, ובאתי לישון קצת. ברק החליט שהוא לא רוצה להשאר בחוץ. הוא שלח את עדי ונועה לשבת עם שחר וחן, ונכנס לאוטו בצד של הנהג. הוא נעל את הדלתות, שם שירים שקטים, והוריד את הכסא שלו גם, למצב שכיבה. החלונות התכסו באדים, ולא ראיתי את כל מי שהיה בחוץ. עצמתי את עיני. ואז לפתח דפיקות חזקות על החלון. פקחתי את עיני, הבטתי וראיתי בשעון שהשעה 5:00 בבוקר, הסתכלתי סביבי, הרגשתי רק חמימות כזאת מהאוטו שהיה סגור מספיק זמן כדי ליצור אותה, שירים דולקים על עוצמה נמוכה, ואז הסתכלתי על ברק, שחייך אלי חיוך תמים...

יאווו אני כולי במתח..1
הממשך הממשך המששך;]

יאאאאאא עכשיו קראתי את כל הסיפור המשך פליזי!