להשלים את החסר- הסיפור שלי..!

יאוו מסכנהההההההההה!!!

רק שלא יעשה לה משוווו!!

המשךךך!!!!

את זה תראי בפרק הבא..

מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
תמשיכיי

מתוקות שלי אני מצטערת אם אני אעלם לכן קצת פשוט אין לי מצב רוח בכלל. אמא של ילד מהכיתה שלי נפטרה. הוא אמנם לא היה ידיד טוב שלי, אבל בכל זאת. אין לי ממש מצב רוח בנתיים. זהו..

מבינה אותך בובי 😢

תמשיכי כשתוכלי:]

אוהבת ואם את צריכה משהו אני תמיד פה!#%

אויי.. מאמי פה איתך אם תצטרכי משהו..
משתתפתת בצערך...

קראתי את השני פרקים מהמם..
אמל'ה שלא יעשה לה משהו..
תמשיכי אני במתח ויותר בלחץ לדעת מה יקרה לה

*-*אוהבת*-*
.....מירב....

טוב זה פרק ארוך:

~*~*~*~*~פרק 5~*~*~*~*~

לפתע ברק עצר. אף אחד לא אמר מילה. כולם רק ניסו להבין מה הולך פה למה הוא עצר את האוטו באמצע השכונה. לפתע את הדממה קטע ברק ואמר: "צאו שניה כולם מהאוטו", אמר ואחז בידה של קארין. "את, את נשארת פה"
קארין הביטה במורן- במבט של "אל תלכי לי", ומורן החזירה לה מבט של "אין לי ברירה". היא פחדה קצת, לא ידעה מה הולך לקרות. מורן אלירן ושחר כבר יצאו. והשאירו אותם לבד באוטו, הלכו לשבת על ספסל. ברק נעל את האוטו, וכרגע היא התחילה לפחד אפילו יותר משפחדה עוד קודם. קארין הביטה בהם מתרחקים עד שנעלמו מזווית עיניה. היא ראתה אותם הולכים לכיוון הפארק, ואז פנו לתוך הפארק, ונעלמו מעיניה. ברק שתק לא אמר מילה. מצד אחד היא פחדה במעט, היא לא הכירה את ברק, אך מהדברים ששמעה, המצב הזה לא היה טוב, לא היה טוב בכלל. היא הסתכלה עליו והוא חייך והוסיף: "עכשיו אני אחזיר לך על ה=כ=ל", היה לו חיוך ערמומי.
ברק שישב לפנים, בכסא הנהג, הוריד את המושב עד הסוף למצב שכיבה, קארין ישבה על הספסל מאחוריו. הוא תפס בקבוק קטן של ספריי לאוטו, והחל לרסס עליה
קארין: "די ברקקקקקקקקקק" היא צעקה, "יואוו אתה לא נורמלי תפסיק, כולי בריח קוקוס, תודה" היא הוסיפה ועשתה פרצוף עצוב.
ברק: "לא נורא עכשיו יהיה לך ריח טוב", הוא אמר וחייך
קארין: "חה חה חה מאוד מצחיק"
היא הצליחה להעיף את הספריי מידיו הוא התקדם לעברה, כמעט נשכב עליה, מדגדג אותה.
קארין:"ברק אני אהרוג אותך, זוז ממני"
ברק:"לא בא לי" אמר ותפס אותה ברגליים ביד אחת בזמן שבשניה הוא דגדג אותה.
היא הצליחה לפתוח את דלת המכונית, שהייתה לכיוון הכביש. למזלה זו הייתה שעה מאוחרת ולא עברו מכוניות בכביש. היא שחררה את אחת מרגליה מאחיזתו והוציאה אותה דרך המכונית. הוא עזב אותה, שניהם יצאו מהאוטו. הוא נעל את המכונית והם התקדמו לעבר השאר שחיכו על הספסל.
קארין:"באמת תודה נוטשת אחת" אמרה בחיוך קטנטן שהיה מוסתר כמעט לגמרי.
מורן:"אוו מה קרה שם?" שאלה מורן כאילו בסקרנות, וניצוץ של קנאה נגלה באוויר.
קארין:"מורן תרגעי, לא קרה ולא יקרה.." ברק קטע אותה באמצע המשפט
ברק:"מה את סתם? היית מתה שיקרה" אמר ברק בטוח בעצמו יותר מדי.
קארין:"נראה לי שמישהו פה אוכל סרטים"
ברק:"כן כן, בטח" אמר, וחייך חיוך ערמומי.
קארין לא טרחה אפילו להשיב לו. שיחשוב מה שהוא רוצה במילא זה לא נכון. היא פתאום הביטה עליו, הוא כבר לא היה עם השיער הקצוץ כמו קודם. השיער ארך לו, והיו לו קוצים שחורים ארוכים, היא הביטה בעיניו שהיו עיניים כחולות מדהימות, זה בדיוק היופי שהיא אהבה, שיער שחור ועיניים כחולות, איך לא שמה לב לכך עוד קודם, היא התפלאה. רגע רגע. "אני לא נדלקת עליו..!!", היא חשבה לעצמה, "אני לא יכולה. לא מספיק שמורן דלוקה עליו הוא גם לא רוצה אותי והוא בן אדם לא רציני בכלל". ברק היה מסוג הילדים האלה שאי אפשר לסמוך עליהם. כל השבוע בבסיס, היא הייתה בטוחה שהוא עושה שטויות. ובסופי שבוע, היא רק יכלה להעיד את מספר הבנות שהוא היה איתן. פשוט זוועה, התמימות של קארין ומורן לא הועילה להבין, אלא להפך, הן ניסו להבין מדוע הוא כזה, וכלל שניסו יותר, ככה פחות הצליחו להבין.
אחר כך כולם עלו הביתה. מורן וקארין נשארו עוד כמה דקות למטה.
קארין:"מורן, הילד הזה ממש מטומטם את לא מבינה מה הלך שם"
מורן:"מה? מה קרה? ספרי." אמרה צמאה לכל פיסה של מידע. קארין סיפרה לה מה קרה באוטו.
מורן:"קארין, נו באמת, הוא דלוק עליך, זה שקוף"
קארין:"מה? מה הקשר דלוק עלי..?"
מורן:"אבל את כבר מכירה אותו. לא יהיה לך טוב איתו"
קארין:"מורןןןן הלו, תצאי מהחלום שאת חיה בו. מי בכלל חשב להיות איתו?"
מורן חייכה ולחשה "טוב טוב" ואז הוסיפה "טוב אני עליתי הביתה נראה אותך מחר בבוקר, בייביי"
קארין:"ביי, ואין לי כלום איתו!". בכל זאת היא דלוקה עליו, חשבה קארין לעצמה. אני לא יכולה לעשות לה את זה, וחוץ מזה אני לא מוכנה לסבול בן אדם כזה.
למחרת קמה קארין בבוקר. התארגנה בזריזות, והלכה לבית הספר. היא פגשה את כל הבנות בכיתה וסתם הן דיברו על אתמול וזה. בקיצור עדי שהייתה דלוקה בטירוף על ברק העיפה לעבר קארין מבטי קנאה כל היום, כאילו שהיא אשמה במה שברק עשה לה.
כל היום קארין הביטה בעומר, ושכחה מברק בכלל. היא לא ידעה מה קורה לה, כשהיא עם ברק היא שוכחת מעומר, אבל לא לגמרי. אבל כשהיא עם עומר, היא שוכחת שברק קיים. היא ניסתה להבין מה קורה לה, אך ללא כל הצלחה.
אותו ערב היה הסילבסטר, ולמחרת בית הספר התחיל בשעה מאוחרת. הבנות החליטו שאם לא יהיה להן עם מי לצאת הן יצאו לבד. קארין, מורן, דניאל, ושני נסעו עם שני ידידים לעיר. בשעה 11:30 הטלפון של קארין צלצל. היא ראתה על המסך "ברק פלאפון", מורן הסתכלה והייתה די בהלם.
מורן:"עד עכשיו הוא כל הזמן התקשר אלי, מה קרה?"
(תזכורת קטנה:מורן הכירה את ברק, וכל פעם שנפגשו, זה כשברק ומורן קבעו. השאר לא טרחו לקבוע להיפגש אף פעם)
קארין:"אין לי מושג". ואז היא ענתה
קארין:"הלו"
ברק:"מה קורה?"
קארין:"בסדר, מה איתך?"
ברק:"וואלה, הכל טוב. תגידי איפה את?"
(הערה קטנה: מעכשיו המחשבות של קארין מסומנות בשתי ** קודמות למחשבה ובסוף המחשבה)
**אני שומעת פה נימה של זלזול, הוא הרי לא יודע מי איתי. טוב אני לא צריכה לקחת דברים קשה מדי, זה בטח סתם**
קארין:"אני בעיר"
ברק:"יואוו עשי טובה, בואו לפה, לת"א"
קארין:"אין מצב. אם אתם כל כך רוצים בואו לפה"
ברק:"טוב אז לא באים."
קארין:"אל תבואו" ענתה בשיא האדישות.
ברק:"טוב, רבע שעה אנחנו שם"
קארין:"סבבה", ואז היא ניתקה.
מורן:"מה הם לא באים?" ענתה מורן בפרצוף קצת עצוב.
קארין:"זהו שהם באים, נראה לך שהוא יכול לא לבוא לראות אותנו?"
ברק הגיע לשם עם שחר ואלירן, כמו תמיד. מורן וקארין נסעו איתם לשכונה. הם ירדו מהאוטו, והתחילו לדבר. קארין ישבה עם אלירן ודיברה איתו. הוא אמר שהוא צריך לדבר איתה, אבל זה לא מתאים לעכשיו, אז הוא כבר ידבר איתה כשהם יהיו לבד.
ברק שוב התחיל עם השטויות שלו.
קארין:"די קרציה". ברק התחיל לזרוק עלים ולעשות שטויות
קארין:"ברק אני אהרוג אותך..!!", היא אמרה והתחילה להחזיר לו, הם התחילו ללכת מכות. פתאום ברק לקח את המפתחות והלך לאוטו. **הוא מוכן להפסיק עם השטויות האלה, אני לא יודעת מה יקרה** פתאום הוא חזר מהאוטו עם בקבוק גדול.
ברק:"קארין תבקשי סליחה"
קארין:"חה חה חה הצחקת אותי, אני אבקש סליחה ממך?!"
ברק:"את לא מבקשת סליחה?"
קארין:"לא!! מה לא הבנת?"
ברק:"סבבה, אז זה מגיע לך" אמר, והתחיל לשפוך מים מהבקבוק שהיה לו.
קארין:"די ברק, אל תהיה מפגר קר לייי"
ברק:"את מבקשת סליחה?" אמר וחייך
קארין:"אין מצב..!! אתה התחלת" **העקשנות תהרוג אותי**
ברק המשיך לשפוך עליה מים. ואז היא ממש התעצבנה, זלגה לה דמעה אחת מהעין, ובלי שהם ישימו לב, היא הסתירה את הדמעה ורצה לאחד הבניינים היותר רחוקים, היא התחבאה שם והיה לה קר. משום מה היא לא יכלה להפסיק לבכות. היא פחדה להיות פה לבד באמצע הלילה, אבל לא הייתה לה ברירה. היא שמעה את ברק מרחוק צועק "קאריןןןן", ומורן לצידו מחפשת אותה. משום מה מורן הלכה לכיוון אחר, והיא ראתה אותו מתקדם לעבר הבניין. היא התחבאה, ופתאום ראתה מישהו מאחוריה, זה היה ברק.
קארין:"איפה מורן?", אמרה מנגבת את הדמעות.
ברק:"הלכה לחפש אותך" הוא אמר והתקרב אליה...

QUOTE (sufipufi @ 31/12/2006) אויי.. מאמי פה איתך אם תצטרכי משהו..
משתתפתת בצערך...
תודה רבה..

מ~ו~ש~ל~ם~ 😛

מקווה שאת מרגישה יותר טוב 😊

וואוו הסיפור הזהה מושך ממש
אהבתי ת'צורת כתיבה
ואת העובדה
שהוא לא צפוי בכלל וכל פעם משאיר אותך במתח מחדש
מצפה להמשך

מאיה

QUOTE (lidorushit @ 01/01/2007) מ~ו~ש~ל~ם~ 😛

מקווה שאת מרגישה יותר טוב 😊
תודה מאמי...
כן אני מרגישה קצת יותר טוב.. היום לא היה בצפר בגלל זה.. נלך אליו בערב או מחר בערב..

QUOTE (mayafi16 @ 01/01/2007) וואוו הסיפור הזהה מושך ממש
אהבתי ת'צורת כתיבה
ואת העובדה
שהוא לא צפוי בכלל וכל פעם משאיר אותך במתח מחדש
מצפה להמשך

מאיה
תודה.. 😁
האמת שבנתיים רובו אמיתי.. חחח בגלל זה הוא לא כזה צפוי.. 😛

מוווווושלם!!!

המשך מאמי..

וואי המשלמתי הכל מזה אהבתי..
המשך