😊 ואיייי מעלףףףףףףףףףףףףף... תמשיכי מהררר...
כתיבה מדהימהה...
מחכה להמשך..😛
המשךךךךךךךךךךךךךךך
-יסמיני:]-
בקרוב 😊
התחלתי לעבוד עליו ..
כמה זזמן לא הייתי פפה..
היתרון הכי גדול בזה זה לקרוא את כל ההמשכים שלך ברצףף !
הסיפור פשוט מדהיםם !
מחכה להמשךך..
אוהבתת (:
ווואווו מזה מצטערת ! , היום בלילה יהיה המשך או מחר
מבטיחה , מבטיחה , מבטיחה !
יאאאא..איזה פרק מושלםםםם!!!!!!!!......עצוב טיפה😢...
סיפור מהמם!..תמשיכי דחוף!=]
קראתי הכול עכשיו את כותבת סוף הדרך מחכה להמשך ביוש
"ליאור אני שכחתי ממך, והלך לי מצוין.."
"לא שכחת, הדחקת.. אף פעם באמת לא שכחת ממני"
"ומאיפה אתה יודע את זה?"
"כי זה הדדי.. כי גם אני ככה"
"כי אתה ככה מה?" שאלתי אותו ..
"אני עדיין אוהב אותך קורל, לא הפסקתי אף פעם" אמר, ואחז בצווארי בעדינות..
"אני לא יודעת מה להגיד לך.." לחשתי בשקט, הדמעות כמעט יצאו ..
"תגידי שגם את.." התקרב אליי, השפתיים כמעט נגעו אלה באלה ..
"לא" אמרתי בשקט.. "..לא" חזרתי על עצמי, והתרחקתי ממנו..
"זה לא נכון מה שקורה פה" הוספתי, ורצתי משם ..
"2 סוכר אם אפשר רעיה" אמרתי לרעיה שהכינה לי ולסבתא כוסות תה חם.
"אז איך היה בבית הספר?" סבתא שאלה אותי,
חייכתי חצי חיוך וסירקתי את שיערי שהיה עוד רטוב מהמקלחת..
"היה בסדר" אמרתי בלחש, לא רציתי לפרט יותר מידי..
"יופי חמודה" אמרה, והתבוננה ברעיה מניחה את כוסות התה על השולחן שמולנו..
"שבי, הצטרפתי אלינו" ציוותה עליה, ורעיה חייכה בביישנות ..
"אלך להתקלח בינתיים, אם תזדקקו לי קראו לי ואחזור במהרה"
אמרה עם חיוך על שפתיה, וסבתא הנהנה בראשה להסכמה..
ריחמתי עליה, בת 43, רווקה, אף פעם לא התחתנה, ובטח גם אף פעם לא חוותה אהבה..
נמצאת כאן כל היום, בצריף הרעוע והחשוך של סבתא, מטפלת בה כל היום,
וחווה חיים של אישה מבוגרת בעודה עדיין עלמה צעירה..
"ספרי לי משהו, מדוע את שותקת?" מיהרה לשאול.
"סתם.." עניתי בחוסר חשק להתבטא.
"מחשבות מעסיקות אותך ..אה ילדונת?" שאלה.. כיצד היא יודעת?
הרי מה לי ולה.. ? היא בכלל לא מכירה אותי..
"גם אני בגילך הייתי ככה, כל היום רק חשבתי וחשבתי וניתחתי את היום שעבר,
ואת מה שעתיד להגיע אחריו..
או אפילו ברגעים מסוימים נזכרתי בעבר המתוק והרעיל שלי" אמרה לי, ולגמה מהתה.
"באמת?" שאלתי בסקרנות.
"כמובן.. אלא מה? חשבת שלסבתא שלך לא היו חיי אהבה..
הו הו .. אלו חיי אהבה היו לה" אמרה עם חיוך..
"ספרי לי" אמרתי לה, ושילבתי את רגליי לישיבה מזרחית על הכורסא הגדולה..
"כל כך אהבתי אותך.. כמה.. כמה אהבתי"
"את סבא?"
"לא.. זאת אומרת גם את סבא אהבתי, אבל לא כמו שאהבתי את אברהם שמעוני.."
"אברהם שמעוני?"
"האהבה הראשונה של סבתא שלך.."
"ומה איתה? לאן נעלמה? למה נפסקה?"
"עזבי ילדתי, סבתא עייפה.. בפעם אחרת אספר לך"
"נו סבתא, עד שיש קצת אקשן.. ושנהיה מעניין.. את חותכת לי? לא יפה" כעסתי.
"מבטיחה לספר בפעם הבאה שנשב לנו כך" חייכה אליי,
והרגשתי שנתתי לה הרגשה טובה וחמימה, שסוף כל סוף באמת מתייחסים אליה..
ושהיא נהנית לספר על עברה, ובכלל לתקשר עם אנשים אחרים פרט לרעיה..
לרגע כעסתי על עצמי, על זה שאני לא שומרת איתה על קשר,
על זה שאם אמא לא הייתה תוקעת אותי פה,
אולי לא הייתי רואה אותה גם עוד 3 שנים אם לא יותר..
..
"תשכח ממה שהיה אתמול,
לא מבינה בכלל מה חשבתי לעצמי שהברזתי משיעור בשבילך" שלחתי לליאור הודעה על הבוקר..
"חבל שאת תמיד מתחרטת על דברים שאת עושה.." הוא שלח לי,
התעצבנתי, סגרתי את הפלאפון עם הפומית, והגברתי את המוזיקה ב- אמ פי 3 ..
"הגענו" אמר הנהג אחרי נסיעה ממושכת, "קח" אמרתי, ומסרתי את הכסף לנסיעה..
מוריס חיכתה לי ליד השער, חיוך מרוח מאוזן לאוזן..
"שו?? מה קרה?" התעניינתי.
"דקלה עושה אצלי סופ"ש..!! היא הודיעה לי היום" אמרה כולה נרגשת..
"יהה.. וואי הולך להיות סופ"ש מהסרטים בטח"
"ברור!, אני כל הלילה לא ישנתי, רק חשבתי לאן נצא וזה..
וואי יהיה כל כך כיף" התלהבה..
"בטוחה מאמי"
"נו מה היה אתמול איתו?"
"עם מי?"
"אל תשחקי אותה..עם ליאור" מוריס הסתכלה לי לתוך העיניים..
"סתם..א.." אמרתי, ודיבורי נקטע ברגע שראיתי את שני פוסעת בדרך המקבילה לי..
"אוזניים לכותל,אה?" מוריס לחשה לי.. וחייכתי חצי חיוך..
נכנסנו לשירותים, חיזקתי את האיפור קצת,
מוריס החליפה את חולצת התלבושת שהתלכלכה לה מהשוקו
– חח מוכשרת , אה??
"נו..עכשיו אנחנו לבד" אמרה מוריס, ובדקה שתאי השירותים אכן ריקים..
"סתם, לא בא לי לדבר על זה"
"למה?"
"כי הוא מטריד אותי, כל החזרה שלו לחיים שלי מטרידה אותי"
"כי הוא מחזיר בך רגש שחשבת שנעלמת"
"ידעתי שלא נעלם מוריס, לא יכולה לשקר לעצמי.. אבל עכשיו הכל משונה לי פתאום.."
"למה משונה?"
"הוא עושה רושם כאילו השתנה, כאילו הבין את הטעות ובאמת מתחרט וזה..
לא יודעת אם הוא סתם מחרטט אותי"
"גבר שבוגד פעם אחת בוגד תמיד" מלמלה מוריס..
"אני יודעת, וזה מה שהכי מציק לי.." לחשתי לה..
"..עזבי עדיף לי בלי אהבה.. ממילא הוא סתם אפס,
מי שם עליו בכלל??" הוספתי, מנסה לשכנע את עצמי..
ובעיקר לגרום למוריס לחשוב שלא מזיז לי ממנו , לא רציתי שתשפוט אותי עכשיו..
"אל תדברי שטויות, די קורל, חלאס עם האמירה הדבילית הזאת.."
"..אה.. שכחתי להגיד לך" הוסיפה פתאום וחייכה..
"מה?"
"אלון טיפה נדלק עלייך.."
"אלון?"
"כן, נו.. חבר של אודי.."
"מה לי ולו בכלל? מתי הוא הספיק להידלק עליי?"
"עזבי אותך מהפרטים הקטנים.. הוא רוצה שניפגש ארבעתנו הערב, תבואי?"
"לא יכולה.. אני אצל סבתא"
"נו תבקשי לישון אצלי לילה אחד, בטוחה שלא תהיה בעיה"
"עזבי מוריס זה הכי מיותר שיש.."
"נו מה אכפת לך להכיר אותו? אל תשללי כזה מהר"
"אבל את יודעת שאני אוהבת את ליאור!!"
"אוהבת אה..?" אמרה, ופניי החווירו..
המשך יבווווא [:
סורי אם יצא קצר, הלו"ז ממש צפוףף..
אשתדל לא לייבש יותר , ומצטערת אם זה קורה..
פשוט אני בצבא .. וזה קשה, לא תמיד יש זמן
אוהבת ..
מ ד ה י ם!!
כמה שהיא מדחיקה..:\\\
תממששייכ מהר מהר מהר אחותי הגדדולה!
כתיבה מדהימה!
אתר האהבה הישראלי