QUOTE (קורלוש_14 @ 30/12/2006) מדהים חיים שלייי!#
המשךך
שבוע טאפ
תודה קורלו'ש יפה שלי...
אולי אני ימשיך יותר מאוחר
*-*אוהבת*-*
....מירב....
QUOTE (תוביתות @ 30/12/2006) QUOTE (סופרמאמי @ 30/12/2006) תודה מאמי שלי..
וסתם שאלה אך קוראיםם לך???
*-*אוהבת*-*
....מירב....
חחח..קוראים לי תובל, חברות קוראות לי תובי אז הכינוי שלי במלא מקומות ובינהם באתר זה תוביתות.. 😛
סיפור מושלם! לאב יו 3> מוואה! 😂
אהה תודה תבולי
וקראתי את הסיפור שלך הוא פשוט פצצה באמת..
*-*אוהבת*-*
....מירב....
😉 מהמם מאמי
נו תגיבו למהממת שלי
תודה בובי..
*-*אוהבת*-*
....מירב....
מירבי אני מחכה 😛
שבוע קסום מאמי 😊
א-ו-ה-ב-ת-😊
QUOTE (lidorushit @ 30/12/2006) מירבי אני מחכה 😛
שבוע קסום מאמי 😊
א-ו-ה-ב-ת-😊
מאמי עוד מעט אני ישים המשך
*-*אוהבת*-*
....מירב.....
תודה מאמי....
כבר ממשיכה
*-*אוהבת*-*
....מירב.....
תגיבו אל תיהיו רעים...
מעכשיו העלילה הולכת להסתבך יותר ויותר....
*-*אוהבת*-*
....מירב.....
הסיייפווור ששלךךך מהממממםם!
המשךךך דחווווף ! ###
וואי תודה נשמה...
וזאת את בחתימה???
איזה יפה את עניים מהממות..
*-*אוהבת*-*
....מירב....
"בית קברות שלום במה אפשר לעזור לכם" עניתי כמו שאני רגילה לענות.
"הלו..אדר?" שאל. 'לא יכול להיות' חשבתי
פרק 21
"טל?" שאלתי.
"כן..הייתי חייב לשמוע את הקול שלך לפני ש..." אמר
"לפני שמה?" שאלתי
"לפני שאני עוזב" אמר טל.
"עוזב? לאן?" שאלתי והרגשתי כמה אני מתגעגעת דמעה החלה לרדת לי מעיני.
"זה לא חשוב מה שכן זה שאת לא תפגשי אותי יותר...אני לא יכול לראות אותך מהצד בלי להתקרב אני מצתהר" אמר.
"אני רוצה לפגוש אותך לפני" אמרתי.
"לא אדר מאוחר מידי אני כבר בשדה תעופה עוד רבה שעה אני טס" אמר טל.
"מה אם צבא אתה לא יכול להשתחרר ככה" אמרתי נאחזת בטרוץ היחיד שהיה לי כדי לגרום לו להשאר ולא לעזוב
"אני השתחררתי מהצבא נתנו לי אישור" אמר.
"טל בבקשה אל תעזוב.." אמרתי.
"אני מצתהר.." אמר "אני חייב לנתק ביי ועכשיו לתמד"
"טל..בבקשה..." אבל הוא ניתק כבר.
"יריב תסיעה אותי לשדה התעופה" אמרתי.
"למה?" שאל.
"אני יסבביר לך בדרך" אמרתי.
נכנסנו למכונית. הרגשתי שאני חייבת לדבר איתו לפני שהוא טס הסברתי ליריב בדרך מה קרה.
הגענו לשדה תעופה. ראיתי אותו בדרך לבדיקות. "טל" צעקתי הוא המשיך ללכת. רצתי אחריו. "מצתהר את לא יכולה לעבור" אמר המאבטח.
"בבקשה אני צריכה לדבר איתו" אמרתי.
"אני מצתהר..אני לא יכול לאשר לך לעבור" אמר.
יריב בא ושיחק את עצמו מקבל התקף לב אני חייבת להודות אחי יכול להיות שחקן טוב. עברתי מהר בלי ששמו לב. ואצרתי את טל. טוב זה לא היה טל. נכנסתי לעבר הדיוטיפרי. וחיפשתי אותו. רצתי אליו אבל היה מאוחר מידי הוא עלה כבר למטטוס.
"אינה היא.." שמעתי את המאבטח אומר. הוא הוציא אותי משדה התעופה ושמה היה יריב. "נו הספקת?" שאל יריב.
"לא..הוא כבר עלה על המטוס" אמרתי.
"על איזה טייסה הוא עלה?" שאל.
"אני חושבת שלטייסה לגרמניה" אמרתי.
חזרנו הבייתה.
"איפה היית?" שאל אבא.
"הלכתי לויאודיומט להחזיר את הסרט שאתה חיי בו" אמרתי "ובסרט הזה אתה חושב שאני צריכה להגיד לך לאן אני הולכת ומה עובר עלי" אמרתי.
"אדר לא נראה לי כל התחצפויות שלך" אמר.
"גם לי נראה החתתנות שלך" אמרתי.
"אבא עזוב היא סתם עצבנית" אמר יריב.
"יריב אל תתערב. לי כבר נמאס שהיא כל הזמן מדברת אלי כאילו אני עוד אחד מהחברים שלה" אמר אבא.
"החברים האלו שלי מבינים אותי יותר ממה שאתה תבין אי פעם בחיים שלך" אמרתי.
צלצול הטלפון נשמע. אבא הלך וענה. "זאת אמא" אמר אבא.
"תגיד לה שתלך להזדיין" אמרתי "גם ככה נמאס לי שהיא חושבת שמתי שבא לה איזה שעשוע קטן היא מצלצלץ"
"אני לא מתכוון לומר לה את זה את רוצה לומר לה תגידי לה" אמר אבא.
"בשמחה" אמרתי לכחתי את השפורפרת. " אמא מצידי את יכולה ללכת להזדיין" אמרתי "גם כן את חושבת שאני הבובה שלך באלך לדבר איתי מדברת לא בא לך לא מתקשרת ולא יוצרת קשר…אז אני יגיד לך דבר אחד מספיק דפקת לי את החיים שהלכת ושכבת אם הפסיכולוג שלי ונכנסת להריון ממנו ובגללך התאהבתי באח שלי..ושלא בא לך לכחת אותי כי את לא רוצה אותי..אז תעשי לי טובה חפשי לעצמך חיים חדשים" אמרתי.
"דרי את לא מבינה אם הייתי יכולה הייתי לוכחת אותך אלי אבל.." אמרה.
"כן, כן שמעתי את זה כבר לא יכולה שאני יהיה אצלך בלה בלה. לכי חפשי לעצמך אל מי לעבוד" אמרתי.
וסגרתי את הטלפון. "למה את מדברת אלייה ככה?" שאל אבא.
"למה? ככה" אמרתי.
נכנסתי לחדר וטרקתי את הדלת חשבתי על טל. טל שלי. למה קשה לי לקבל את העובדה שהוא עזב. למב אני הייתי צריכה לפגוש אותו בכלל.
בכיתי. וככה נרדמתי תוך כדי שאני בוכה.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
למחרת בבוקר. התעוררתי בגלל שהפלאפון שלי צלצל.
עניתי. מקללת את היום בו התקשרו אלי שעה כזאת של הבוקר ביום שבת.
" מי האדיות ששכח שבשע בבוקר לא מצלצלים אליי במיוחד ביום שבת. אני מתפללת שיחנק או ישרף בלבה חמה ושורפת. אמן" אמרתי בעצבנות שמעוד אופינית לי על הבוקר.
"אדר לפני שאת מנתקת זה חשוב" אמרה אמא וקולה בוכה.
"מה?" שאלתי עצבנית.
"זה..זה טל" אמר.
"מה קרה אם טל הוא טס לגרמניה אני יודעת" אמרתי.
"המטוס..הוא…" אמרה בגמגום.
"הוא מה?" שאלתי יודעה מה קרה אבל לא יכולה לקלוט.
"הוא קרס..אף אחד לא שרד" אמרה בוכה. בוכה עד כאב.
"מה?!" שאלתי מרגישה כאילו יצאתי מסיוט הכי נורא שיכול היה להיות לי. זה לא יכול להיות. למה לא הגעתי בזמן יכולתי לאצור את זה ולא אצרתי זה לא הוגן. למה לי זה היה חייב לקרות?
למה לו? לא מגיעה לו למות. אבל יכולתי לחשוב מה שאני רוצה הגורל חשב אחרת.
תגיבו בנות...פרק 23 מפתיעה במיוחד
*-*אוהבת*-*
.....מירב....
תגיבו בנות השקעתי בפרק הזה
*-*אוהבת*-*
.....מירב....
כןןן נשמהה..
תוווודה מאמייי =]
אתר האהבה הישראלי