QUOTE (lidorushit @ 29/12/2006) מרבוש אני דורשת המשך 😛
לא יהיה היום המשך
3>
*-*אוהבת*-*
...מירב...
הכי יהפפפפהפהפ שליי
המשךך דחופפפפפ
תודה מהמת שלי
*-*אוהבת*-*
....מירב....
QUOTE (סופרמאמי @ 29/12/2006) QUOTE (loisana11 @ 29/12/2006) נו..
מתי את ממשיכה?! אני כבר לא יכולה לחכות לפרק הבא..
אני מכורה =]] 🙄
חחח
תמשיכי בקרובב..
אוהבת
רחלוש =]]
ד"א
הוספתי עוד פרק בפורום שלי..
רחלוש תודה אבל לא נראה לי יהיה המשך היום
אני מבטיחה להמשיך מחר
*-*אוהבת*-*
...מירב...
טובבב לא נוראא
אז אני אחכה עד מחררר
העיקר לקרוא את המשך הסיפור.. 🙄
חחחח
מתה עליייך..
ותמשיכי מחר!!! ==> מובן?! חחח
ביו'ששש
רחלוש =]]
נחכה כמה שצריך בשביל הסיפור המושלם הזה 😛
שבת שלום בובי 😊
QUOTE (lidorushit @ 29/12/2006) נחכה כמה שצריך בשביל הסיפור המושלם הזה 😛
שבת שלום בובי 😊
!!!!!!!!!!!! 😛 ..
>>>>>>>>>>המשך!!! 😂
בנות חולה עליכןןן.....אינה עכשיו המשךךך
3>
*-*אוהבת*-*
....מירב.....
משהו טפס בידי. הסתובבתי.
"עו..עומר"
"אני מוכן לשמוע מה שיש לך להגיד" אמר.
פרק 20
"מי זה?" שאל.
"עומר הוא האבא" אמרתי. הססתכלתי על עומר שהיה קפוא שונה כזה קשה לו. ראיתי.
"טוב אני ישיאיר אותכם לבד אם תרצי משהו את יודעת למי להתקשר נכון?" אמר תומר.
"ברור" אמרתי.
תומר הלך ורק אני ועומר נשארנו. הרגשתי מוזר. לא כמו תמיד. הרגשתי חלשה חשופה ופגיעה. בעוד שבדרך כלל הייתי חזקה מולו, מלאת ביטחון לא מפחדת מכלום.
הוא היה הראשון ששבר את השתיקה.
"איך עשית את זה?" שאל "איך יכולת לעשות כזה דבר?"
"עומר..זה לא היה כמו שאתה חושב. אני לא הלכתי להפיל אותו ולא הייתי עושה את זה בלי לומר לך" אמרתי. דמעה התחילה לרדת במורד לחיי. להזכר שוב בסיפור הזה לא עשה לי טוב זה היה לי קשה.
"אז איך זה היה?" שאל.
"אני לא ידעתי שאני בהריון" אמרתי "הכל זה היה תאונה, תאונה שאני משלמת עליה בדמעות כל יום ויום בחיים שלי" אמרתי.
"אני לא מבין?" שאל.
"בוא נישב איפשהו ואני יספר לך" אמרתי. הלכנו אלי והתישבנו הוא על המיטה ואני על הכיסא מולו השפלתי את ראשי מנסה לסדר את כל המחשבות בראש שלי חושבת איך לספר לו את זה בצורה הכי קלה.
הוא לא אמר כלום חיכה שאני יתחיל לדבר.
"זה התחיל שהתאהבתי במישהו כאן" אמרתי. "הכל היה בסדר..ממש בסדר קראו לו טל והוא היה האהבת חיי" אמרתי.
ראיתי שהוא הבין שאני עדיין אוהב אותו. "אבל אז הנורא מכל קרה הוא נעלם לי לא ענה לטלפונים ושענה הוא הסכים לדבר איתי" אמרתי "אחרי כמה זמן ראיתי אותו בוגד בי אם מישהי אחרת..אני פשוט השתגעתי שתיתי בלי סוף רקדתי כמו מטורפת וכנראה שכל זה הספיק כדי שאני יאבד את התינוק שלי..שלנו." אמרתי.
"אני לא ידעתי שאני בהריון" אמרתי
"אני לא יודע מה לומר" אמ עומר.
"אל תגיד כלום..זה לא יעזור" אמרתי "יום אחי שקמתי ראיתי שאני בבית החולים וסיפרו לי שעברתי הפלה טבעית ואני לא האמנתי כי לא ידעתי שאני בהריון" אמרתי."אמא שלי באה לבקר אותי וחשבה שהתינוק הוא מטל וסיפרה לי שטל בעצם הבן שלה ואנחנו אחים"
הוא התחיל לבכות. חבקתי אותו. ושנינו בכינו. הוא כאב איתי ואני איתו. הוא חיבק אותי ואני אותו.
"אני כזאת מפגרת שאני לא הבנתי שאני הייתי בהריון" אמרתי "פשוט מפגרת"
"את לא..אני מבין אותך לא נראה לי בגיל שלנו מישהי היתה יכולה להבין בכזאת קלות שהיא בהריון. את ממש לא מפגרת ואת גם לא אשמה את מבינה את לא אשמה מובן" אמר והוא היה יכול להיות הבן אדם היחיד שיגיד את המילים האלו ולגרש את האשמה ממני.
"אתה לא יכול להאמין כמה טוב זה עושה לי לשמוע אותך אומר לי את זה. כולם אמרו לי את זה ואני לא הייתי יכולה להאמין לזה..אני שקעתי בים של דיכאונות" אמרתי.
"אני פה בשבילך ואת פה בשבילי" אמר עומר "אני לא יעזוב אותך בתקופה הזאת" אמר עומר. ואני התחלתי להרגיש יותר טוב כי הבנתי כמה דואגים לי בתקופה הזאת.
יריב, מיכל, ליאת, אמא שלי אולי לא בצורה נורמלית אבל אני יודעת שאכפת לה ממני, עומר ואלי..אולי גם טל. עומר נישק אותי. והבנתי כמה אני צריכה שוב מגע מגבר. הוא הוריד לי את החולצה ונישק את צווארי ואני לא אצרתי אותו למרות שלא היה לי שום סוג של רגש אליו חוף מחיבה וחיבה ואהבהזה לעולם לא יוכל להיות אות הדבר. הוא נישק את צווארי והיה לי כל כך כיף. שגמרנו אם זה הוא הסתכל עלי וליטף את שערי.
"אתה עוד אוהב אותי?" שאלתי "כי אם כן אין עוד טעם לקשר בנינו אני לא בטוחה שאני רוצה קשר רציני אם מישהו"
"לא זה עבר לי" אמר עומר. והתחיל ללטף לי את הבטן החשופה.
"יופי" אמרתי.
"בואי נחזור להיות כמו פעם" אמר.
חייכתי "אני שמחה שהסכמת לדבר איתי לא יכולתי לקבל את העובדה שאתה חושב שהרגתי אותו" אמרתי.
"גם אני לא יכול להאמין שחשבתי שאת מוגלת לעשות כזה דבר בלי לדבראיתי קודם" אמר.
קמתי ולכחתי גלולה "לפחות זה ימנע ממני כמה דברים שאני לא רוצה שיקרו בשנים הקרובות" אמרתי.
,למה לא היה נחמד אם היה לך עומר קטן?" שאל.
"אתה רוצה מכות נכון? זה מה שאתה רוצה…לא כאילו אחד כמוך באמת מספיק" אמרתי "אתה רוצה כל כך ילד לך למישהי נועשת שאין לה ילדים בגיל 30"
"אני שמח שהצלחתי להוציא אותך מהעצב" אמר.
"רואה מספיק שאני יהיה שמחה בשביל שאתה תיהיה שמח" אמרתי.
"אני לא מבין מה האייתי עושה בלעדייך" אמר עומר.
"הייתה קופץ מהזריעלי" אמרתי.
"זאת אפשרות" אמר עומר. הוא קם מהמיטה "ודרך אגב את צריכה להודות לחברה שלך ליאת..אם היא לא הייתה באה לא הייתי נמצא כאן יחד איתך"
"היא משהו הבחורה האנורקסית הזאת" אמרתי. שהוא הלך צלצלץי לליאת בלי לשים לב שהעה כבר 3 בלילה ויש אנשים נורמלים שישנים בשעות כאלה.
"מי זה בשעה כזאת שימות אמן" ענתה.
"זאת אדר אמן תישרפי ביער מבודד" אמרתי.
"אדר כפרה מה קורה?" שאלה.
"נהדר והכל הזכותך" אמרתי
"מה הוא היה אצלך הוא אפילו לא צלצל אלי להגיד לי שהוא בא" אמרה אדר.
"ואיזה לילה עבר עלינו לילה סוער" אמרת.
"אתם ביחד?" שאלה.
"ממש לא אנחנו באמצה" אמרתי "למי יש כוח לחבר קנאי שירצה להשטלת לי על החיים.
"חח טוב מאמי הלכתי לישון אני עייפה ועוד מעט תמצאי את עצמך מדברת לעצמך כל הלילה" אמרה.
"באמת? זה יכול להיות נחמד" אמרתי היא לא ענתה כנראה נרדמה.
ניטקתי. ואז נשמע צלצול מהפלאפון. זה היה מחסוי.
"בית קברות שלום במה אפשר לעזור לכם" עניתי כמו שאני רגילה לענות.
"הלו..אדר?" שאל. 'לא יכול להיות' חשבתי
תגיבו
*-*אוהבת*-*
....מירב....
מדהים כמו תמיד מירבי 😛
שבת שלום בובי 😊
תודה מאמי
ושבת שלום
😂 המשך מחר או בערב לאב יו מאמי
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....
זה טל?!
פרק מוושלם! אהבתי!!! 😛
תמשיכי דחוףףףףף! 😂
תודה מאמי שלי..
וסתם שאלה אך קוראיםם לך???
*-*אוהבת*-*
....מירב....
מדהים חיים שלייי!#
המשךך
שבוע טאפ
QUOTE (סופרמאמי @ 30/12/2006) תודה מאמי שלי..
וסתם שאלה אך קוראיםם לך???
*-*אוהבת*-*
....מירב....
חחח..קוראים לי תובל, חברות קוראות לי תובי אז הכינוי שלי במלא מקומות ובינהם באתר זה תוביתות.. 😛
סיפור מושלם! לאב יו 3> מוואה! 😂
אתר האהבה הישראלי