QUOTE (LoVe_AnGeL_ @ 09/01/2007) אומיגדדדדד איזה יפהההה#$$#%
המשךךךךךךך
תודה יפתי 😛
יש לי מלא לחץ =/ 😢
אני ישתדל לכתוב יותר מאוחר..
פרק מדהיםםםםםםםםםםםם
את תמשיכי היום?(:
מדהימות שלי מצטערת לא יהיה היום המשך =//
בעזרת השם מחר יהיה 😊
אני אעדכן עוד מעט 😛
אוהבת ((:
ראיתי מטושטש,איבדתי את חוש השמיעה, הרגשתי כאילו נותרתי לבד בעולם. לפתע בבת אחת נחתי על הרצפה מוכת תדהמה, התעלפתי שנית.
~ * ~ 31 ~ * ~
המשך=>>
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~
ישבתי לצידה ,ליד מיטתה בבית החולים. השעה הייתה כבר שלוש בצהרים, מאתמול בערב היא מעולפת. כל כך רציתי שכבר תתעורר, כל כך רציתי לשוב לראותה מחייכת, כל כך רציתי
אותה. נזכרתי בשיחתי עם אפרת לאחר שפגשתי את לידור.
~ * ~ * ~ *
אפרת: "מידני איזה מזל שבאת." אמרה בחיוך וחיבקה אותי חזק.
אני: "אפרת מה קרה? הכל בסדר?" שאלתי בדאגה רבה.
אפרת: "יש לי חדשות טובות." אמרה בחיוך וישר ירדה לי מעמסה מן הלב, מעמסת הדאגה.
אני: "דברי כבר אני בלחץ." אמרתי כאשר דפיקות ליבי התחזקו וגברו.
אפרת:" זוכר את התרומת דם שתרמת שבוע שעבר?"
אני: "כן."
אפרת: " לידור אחותו של לירן הנערה המקסימה שסיפרתי לך עליה התעלפה היום וגילו שהיא אנמית ושהיא צריכה עירוי דם. לפני כמה רגעים בדקו וגילו שיש לכם אותו סוג דם נדיר והדם שלכם מתאים אחד לשני. זה נס."
הייתי בשוק, כל כך שמחתי שאני אוכל לעזור לה. רציתי לגשת מיד לתרום לה דם, רציתי רק לראות אותה, להיות איתה. אפרת לא הבינה למה אני בהלם ומהיכן אני מכיר אותה. סיפרתי לה על עזרתה כלפי אור בים והיא שמחה בשבילי.
אפרת: "מידני אל תפגע בה היא עברה מספיק בחיים שלה."
אני: "ככה את מכירה אותי?" שאלתי בביטחון. ידעתי שאני לא אפגע בה, לפחות האמנתי. באהובה שלי אני? לא אפגע.
לפתע הפלאפון של אפרת צלצל. היא ענתה לו ונראתה נסערת במיוחד.
אפרת: "מידן אנחנו חייבים למהר לבית החולים ,לידור התעלפה שנית."
אני: "מה? איך זה יכול להיות אני לפני שעה הייתי לצידה." כעסתי על עצמי שלא נשארתי איתה, שלא תמכתי בה כמו שהיא תמכה באחי, הרגשתי רגשות אשם שהלכו וגברו.
~ * ~ * ~ *
היא חייבת להתעורר, היא פשוט חייבת להיות בסדר. מאתמול אני לא עוזב אותה לרגע. אני חייב להיות לצדה כאשר היא תפקח את עיניה, כאשר תוציא את מלותיה הראשונות, חייב להתנצל בפניה.
ראיתי את עדן עומד בכניסה לחדרה. הוא הביט בה ולא הזיז את עיניו. עדן לומד איתי בכיתה, אנחנו לא חברים טובים אך גם לא אויבים. הבנתי שאיתו היא דיברה, הבנתי שהוא גרם לה לבכות לשווא.
עדן: " אתה לא תיקח לי אותה." אמר ובקולו נשמעה נימת כעס.
אני: "העדפת להאמין לשני במקום להאזין למילותיה. אתה לא יודע מה היה בים. אין לך כל זכות לשפוט אותה, לשפוט עם מי היא נמצאת, לשפוט את מעשיה."
עדן: "אתה לא תגיד לי מה לעשות."
אני: "צודק אני לא יכול להגיד לך מה לעשות אני יכול לייעץ לך. אתה חשוב לה, היא בכתה לאחר השיחה שלכם. אל תתייחס אליה כאל מובן מאליו."
עדן: "עכשיו אתה גם מייעץ לי?" אמר בזלזול רב, זלזול שהלך וגבר. לא הכרתי אותו ככה. הוא תמיד היה נחמד כלפי הסביבה ולא קנאי כלפי אחרים.
אני: "לטובתך." אמרתי באותה נימה ששידרה שלווה רבה וסובלנות. לא רציתי לריב איתו ובטח שלא ישנא אותי.
עדן: "אתה יכול להשאיר אותי איתה לבד לכמה דקות?" שמעתי בקולו שהוא דואג לה ושאכפת לו ממנה.
אני: "אם היא תתעורר תקרא לי טוב?"
עדן: "אין בעיה."
צעדתי לעבר היציאה מן החדר, ולפתע שמעתי את עדן קורא לי.
עדן: "מצטער על ההתנהגות שלי הכל מדאגה כלפי לידור."
מידן: "אני יודע." אמרתי ויצאתי לאחרן מכן מן החדר והתיישבתי בכיסא שהיה ליד פתחו.
הוא התחיל לדבר איתה ,הדלת נשארה פתוחה ולכן שמעתי את כל דיבוריו אל לידורי, לידורי שהייתה כל כך שקועה במחשבותיה באותו עת.
עדן: "לידורי, לידורי שלי. אני בטוח שאת כועסת עליי כרגע. הפנמתי את זה שטעיתי. בבקשה תסלחי לי על טעותי. לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בך ובטח שלא לגרום לך לבכות. אני יודע שאין לי זכות לשפוט אותך אבל תביני כל כך קינאתי ששמעתי ששני אמרה שהיא ראתה אתכם מתנשקים. עד עכשיו אני לא מבין למה האמנתי לה. לא מבין את עצמי לפעמים. אני יודע שאת לא כזאת, אני יודע שאת שונה לכן כל כך קינאתי. הגזמתי ואני מבין את זה. אני מתנצל שנית ואני אתנצל שוב כמה פעמים שאני אצטרך רק תסלחי לי. לא ידעתי שהתעלפת היום הייתי כל כך שקוע בעצמי שלא שמתי לב אלייך. התעלפת שנית, כולם מצפים שתתעוררי. כולם רוצים לראות אותך שוב מחייכת. " הוא סיים לדבר ושררה שתיקה במשך עשר דקות. הוא יצא מן החדר אמר לי להתראות וצעד לדרכו לכיוון המעלית.
נכנסתי אליה, התיישבתי בכסא ליד מיטתה. החלטתי לשיר לה פזמון של השיר
"אשם" של סינרגיה, כי באותו הזמן הרגשתי כל כך אשם. קיוויתי שהיא תשמע אותי וכך תסלח לי על שהשארתי אותה לבדה, ברגעים כל כך קשים שעברו עליה.
"עכשיו גיליתי שאני אשם
אני חושב על זה ולא נושם
רוצה לגעת בך ואת רחוקה
רוצה לדעת שאת לא בוכה "
שרתי לה מכל הלב, רציתי שהיא תתעורר ,קיוויתי שהיא שומעת את קולי והיא אכן תסלח לי. כל כך קיוויתי שהיא תתעורר כבר.
דמעה בצבצה מעיניה, הבנתי שהיא חלמה על משהו שלא עשה לה טוב על הלב. קיוויתי שהיא לא בוכה בגללי, כל כך רציתי שהיא תתעורר ותספר לי את כל מה שעל ליבה.
החלטתי להעביר לה דרך שירה את מילותיי שאני רוצה שהיא תשמע ושתדע שיש מישהו שמבין אותה ושתמיד יאזין לה בכל מצב שהיא תהיה. החלטתי לשיר לה שנית הפעם את הפזמון של השיר "חלום עצוב"-דנידין.
"מה שלא יקרה גלי לי
איך לא יהיה ספרי לי
למה החלום שלך עצוב, עצוב
מה שלא יקרה גלי לי
איך שלא יהיה ספרי לי
למה החלום שלך עצוב, עצוב"
דמעות זרמו מעיניה כנהר זורם ,לא פוסקות ממשיכות וממשיכות לזרום כגשם שלא פוסק ולא רוצה להיפסק.פחדתי כל כך שהיא בוכה בגללי.
לפתע היא פקחה את עיניה והביטה בעיניי. עיניה היו כל כך עצובה. היא בקושי הצליחה להוציא הגה מפיה אך בסוף הצליחה.
"אני יודעת מי היא הרוצח." זהו המשפט שיצא מפיה ,בהלה תקפה אותי.
אוהבת המון 😛
המשך יום קסום ((:
לידוררררי
כ"ככככככ יפפפפפפפה בובייי [[:
איזה =מצחיייייייק= היה היוםםםם.....חחחחחח 😂
אוהבבבת המוןן חייי 😛
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!
דיי הרגת אותיייייייייייייייייייייייי!!!
המשך פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז!!!!!
בקשה היוםםםםםםםםםםםםם!! 😢
לווווובב יוווו..
QUOTE (smallgirl @ 10/01/2007) מדהייים המשךךךךך
תודה ((:
אתר האהבה הישראלי