על אהבה שנאה וקנאה

תודה בנות אני ימשיך אולי יותר מאוחר

פרק 31
"זה אדם…אל תיכחי ברצינות את מה שיש בינו לבין חלי הוא לא אוהב אותה והוא גם לא עושה את זה כדי שתקנאי" אמר אריאל.
"אההה…..לא?"
"לא הוא רוצה לשכוח ממך. הוא אוהב אותך יותר מידי. ואני אמרתי לו שינסה להתחיל אם בנות אחרות"
"יופי אריאל"
"אבל טעיתי זה לא עוזר לו. הוא בכל זאת כל הזמן חושב עליך" אמר אריאל.
"באמת? יופי לו"
"נו… אל תהיי כזאת כוחנית אני יודע שאת רוצה לחזור אליו… " אמר אריאל.
"אני יגיד לך מה אריאל. אל תתערב זה לא עניינך אם אדם רוצה לחזור אלי שידבר איתי" אמרתי "לא אני ולא הוא צריכים שליחים אוקי? ואני גם לא בטוחה שבא לי לחזור אליו" אמרתי.
"אל תשחקי את עצמך קשה להשגה" אמר.
"אני לא. אוקי אריאל ואם תסלח לי אני מאחרת לשיעור" אמרתי והלכתי לכיתה.
חיוך עלה על פני. אז מה אדם? את הקטע הזה שאתה יוצא אם חלי כדי לשכוח ממני לא אמרת חשבתי.
למחרת החלטנו אני וסאם לו לבוא לבתי ספר גם ככה אף אחד לא ידע את הסיבה האמיתית. ואחת מהסיבות הם.
א כי מחר אמא ואבא שלי חוזרים אז זה היום האחרון שנוכל לעשות מה שנרצה
ב עוד יומים סאם חוזרת הביתה כלומר יום ראשון ולפנק את עצמנו זה רעיון לא רע
"מה את לובשת בערב?" שאלה אותי סאם.
"לא יודעת.. סאם נדבר אחר כך על המסיבה אני רוצה לדבר איתך"
"על מה?"
"תקשיבי אני מודה שהייתה תקופה שקינאתי בך אבל.. בזמן האחרון האשמתי אותךברוב הבעיות שלי. חשבתי שאני התנהגתי ככה אז שהתפרצתי בגללך כי קנאתי בך אבל אז גיליתי שזה בכלל לא זה. ו.. וזה כי אין לי ביטחון בנוגע לאדם. אני יודעת שהרבה שנות אוהבות אותו. ואני מפחדת" אמרתי "תקראי לי מטומטמת אבל אני מפחדת שהוא יעדיף מישהי אחרת כי אני לא מונה עדיין למה שהיא כבר רגיל אליו"
"זה ממש לא מטומטמת זו זה הדבר הכי נורמלי בעולם. שתפחדתי שהחבר שלך יום אחד יעזוב אותך הרבה מפחדות אבל את צריכה להבין שאדם בחיים לא היה עוזב אותך בשביל מישהי שתיתן לו מהר יותר" אמרה סאם.
"עכשיו אני יודעת אבל אני חושבת שמאוחר" אמרתי.
"למה?"
"כי הוא מאוכזב ממני אני בטוחה.הוא חשב שאני אחרת שאני לא מהאלה שחושבת שלבקש ליחה זה להוריד מהכבוד ועכשיו אני מבינה שזה באמת לא. חוץ מזה אני ניסתי לגרום לו לקנא. כי חשבתי שזה משהו עושה לי. חשבתי שהוא עושה לי דווקא אז עשיתי לו והבנתי כמה זה לא נכון. ו… הבנתי כמה טעיתי" אמרתי.
"זוהר דיי . את תוכלי לסדר את. לתקן ואת עוד תשלימו" אמרה סאם.
התחלתי לבכות…
"אני מקווה כי רק עכשיו הבנתי כמה אני מצתהתרת על מה שעשיתי רק עכשיו הבנתי. רק עכשיו… שאבדתי אותו הבנתי כמה אני אוהבת אותו וכמה טעינו" אמרתי.
"כולם טועים… זו..גם אני טעיתי שבאתי ושיחקתי בכולם שרק הגעתי שחשבתי שכולם כלים שלי אבל השתנתי ותיקנתי את הטעויות שלי ועכשיו הכל בסדר" אמרה סאם.
"סאמי…אני יתגעגע אלייך אני לא רוצה שתעזבי" אמרתי.
"זוהר אנחנו עוד ניפגש אבל אין מה לעשות אני חייבת לעזוב" אמרה סאם.
אחרי כמה זמן. התחלנו לסדר את הבית והתלבשנו יפה לקראת המסיבה. היה כיף.
"זו אחלה של מסיבה" אמרה לי נטלי.
"נכון? מחר ההורים שלי באים…איזה באסה התחלתי להתרגל לגור פה לבד יחד אם נועה וסאם" אמרתי
"אין מה לעשות חיים קשים" אמרה נטלי.
"תודה מאמי את ממש מנחמת אותי" אמרתי.
אריאל נתקע בי.
"אני מקווה ששינית את דעתך" אמר.
"בנוגע למה?" שאלתי
"בנוגע לאדם"
"מה אכפת לך" שאלתי.
"מה אכפת לי את שואלת? אנחנו חברים… את זוכרת? אמרו עלי הרבה פעמים שאני אגואיסט אבל זוהר אל תגזימי עדיין אכפת לי מהחברים שלי" אמר אריאל.
"אהה באמת אכפת לך?" שאלתי
"אני רואה שלא שכחת לי את זה" אמר אריאל.
"אני רואה שאתה לא עד כדי כך אדיוט" אמרתי. "אבל זה לא קשור" אמרתי
השיר התחלף לסלאו. סימנתי לו שיזמין את סאם לרקוד והא חייך.
"אין בעיה" אמר
ידעתי שזאת אחת ממתנות הפרדה הכי טובות שאפשר לקבל.
ראיתי ילדים נכנסים מהדלת וחייכתי הלכתי לעבר אחד מהם.
"תגיד אתה בא לפה הרבה?" שאלתי


פרק הבא פרק אחרון אז תגיבו…

יפהיפה ((((((((((((((((:

לא רוצה שיגמר 😢

תודה מאמי. ואני אחרי זה ירשום סיפור חדש אם בא לך תקראי 😉
ועוד פעם תודה

חסר לך שאת לא תכתבי חדש 😉 ברור שאני יקרא..!

חחחחחחחחחחחח תודה יפה שלי חולה עלייך 😊

אחרון1?!?!?
מה.!!!!!!!!!..
לאאאאאאאאאאאאאאאאאא
דיי איזה סיפוור כזהה מהממם.1?.
בבקקשה תמישככככייייייי
איןן אני במתח...
מחחחחכהה להממשךך
ומהרררררררררר

תודה מאמי אני חולה עלייך ויש מצב שאני ממשיכה היום 😊 😊

גמאניי עליךך.. =]]
ומחכההה

ראיתי ילדים נכנסים מהדלת וחייכתי הלכתי לעבר אחד מהם.
"תגיד אתה בא לפה הרבה?" שאלתי



פרק 32-האחרון.
אדם הסתובב אלי וחייכתי. "כי אם כן אז הייתי יכולה לחשוב מה לומר לך" אמרתי.
"לא באתי לפה בשבילך" אמר אדם "באתי בשביל סאם"
"בשביל הגוף המהמם שלה?"
"את עוד פעם מתחילה אם זה?"
"ממש לא… אני סתם צחקתי" אמרתי.
המוסיקה התחלפה למשהו קיצבי ולא הצלחתי לשמוע כלום.
טפסתי לו ביד ומשכתי אותו אחרי לעבר החדר. סאם סימנה לי בהצלחה. נכנסנו לחדר ונעלתי את הדלת.
"אדם כנראה שרק עכשיו שהבנתי שבאמת אני מאבדת אותך… הבנתי שלא קשה לומר סליחה. ואם לא הסכמתי לומר סליחה. אז לא הבנתי כמה אתה חשוב לי ועכשיו אני מבינה שאתה הבן אדם הכי חשוב לי בעולם" אמרתי.
"זוהר.."
"אדם. אני קצת הגזמתי אם התגובה שלי. התנהגתי כמו מטומטמת קינאתי ואני לא יודעת למה כי הייתי צריכה לסמוך עלייך כמו שלא סמכתי על אף אחד. כי אני יודעת שאתה אוהב אותו או לפחות אהבת. וצדקת אני סתם אמרתי שסאם אשמה כאילו מאז שסאם באה הכל קרה באשמת וזה לא נכון.. כי אני הבנתי שאני אוהבת אותך בעזרת אבל איבדתי אותך באשמתי בלבד. כי היה לי מין חוסר ביטחון כזה בנוגע אלייך כי תמיד היו בנות סביבך ותמיד יהיו בנות שירצו להתחיל איתך. ואני רוצה לשאול אותך רק דבר אחד" אמרתי. "אם אתה עדיין אוהב אותי. אני מבקשת סליחה ואני רוצה ש…"
"זוהר זה מאוחר מידי הוכחת לי שאת ההפך הגמור ממה שחבתי. חשבתי שאת לא קנאית שאת אוהבת אותי וסמכת עלי ב 200% והתברר לי שטעיתי. אני מצתער אבל זה לא ילך. בואי נחזור להיות כמו פעם" אמר אדם הוא יצא מהחדר.
'איבדתי אותו' חשבתי.
התחלתי לבכות ולא יצאתי מהחדר שלי. רק בסוף המסיבה ניגבתי את הפנים שלי ויצאתי. לא סיפרתי לגיל סיוון גיא ונטלי על מה שקרה. נכנסתי לחדר התישבתי על המיטה וחיבקתי את ברכי.
"מאמי מה קרה?" שאלה.
"הוא.. הוא אמר שזה מאוחר מידי" בכיתי. "חבל שלא נזכרתי מוקדם יותר… בגלל זה איבדתי אותו" אמרתי.
"בגלל זה??" שאלה.
"אל תהיי מופתעת זאת גם ככה אשמתי והוא צודק. אני פשוט כזאת מטומטמת" אמרתי "אני לא יכולה לבקש סליחה בגלל שקינאתי" חיקיתי את עצמי.
"דיי זוהר. אל תבכי אני מבטיחה לך הוא יטחרת עכשיו בואי תעזרי לי לארוז את הדברים" אמרה סאם.
"מחר את עוזבת" אמרתי.
"נכון ואנ י רוצה לעזוב שאת מחייכת ולא בוכה" אמרה סאם.
"סאם אף פעם לא אמרתי לך אבל את בדודה נפלאה ואולי בהתחלה היית מעצבנת אבל עכשיו את החברה הכי טובה שלי אני מרגישה שאני יכולה לסמוך עלייך יותר מעצמי" אמרתי.
"גם אני מרגישה ככה" אמה סאם. "אבל עכשיו אני צריכה ללכת"
"עכשיו?? השתגעת?" שאלתי.
"תרגעי זה לשנייה לא יקרה כלום" אמרה סאם וקרצה לי "אם אני לא יחזור תוך שעה וחצי צלצלי למשטרה" אמרה סאם.
"אם תחזרתי תוך שעה וחצי ולא תוך חצי שעה אני ידאג שיפדו אותך על עץ גבוהה" אמרתי.
"איי איי קפטן" אמרה סאם והלכה.
למחרת בבוקר. ההורים שלי חזרו אמרתי להם שלום אמרו איך היה ובלה בלה בלה.
סאם הייתה צריכה להיות בשדה התעופה בשתיים בצוהורים. ליווינו אותה לשדה התעופה והתחלתי לבכות.
"דברי איתי באיסי" אמרתי.
"מבטיחה לך" אמרה סאם.
"ותבואי לבקר שתוכלי" אמרתי.
"גם את. את תהני בבית שלי" אמרה סאם.
"ועצה קטנה אל תוכלי את החביטה זה לא טעים" אמרתי. ושנינו צחקנו.
"בי מאמי חולה עלייך" אמרתי לה שהיא הלכה. היא שלחה לי נשיקה באוויר ונוםםה לי לשלום.
חזרנו הביתה מוזר עכשיו להיות בבית בלעדיה. אני יתגעגע אליה אם פעם סבלתי מהעובדה שסאם גרה איתנו עכשיו הייתי רוצה שתישאר עוד. שנכנסתי לחדר ראיתי כמה ריק נראה הארון. והרגשתי כמה חסר לי המיטה המתקפלת בחדר. על השידה כבר לא היו כל הקרמים שהיו לה והבשמים היוקרתים.
אין ספק סאם תחסר לי המון…..
















מה חשבתם שנגמר???
זה ברור שהסיפור שלי לא יכול להגמר ככה….

כעבור חודש…..
יום לפני משחק האליפות… נבון נגד ארצוג.
"נו מה את אומרת גם הפעם ננצח?" שאלה אותי נטלי
"אין לי מושג" אמרתי "יש סיכוי"
"כן צודקת יש את אריאל ואדם שהם השחקנים הכי טובים שיש לנו" אמרה נטלי.
אדם רץ ונתקע ביי. "נו תראי את האדיות הזה" אמרתי. ציינתי את העובדה שאדם אמר בואי נחזור להיות כמו פעם אז באמת עשינו את זה.
"האדיות הזה הולך לנצח את ארצוג.. שניצח אותנו שלוש פעמים ברציפות" אמר אדם.
"כנראה שפעם ההינו במצב ממש נועש" אמרתי
"אלא יודע מה פעם אבל עכשיו אנחנו במצב של ליגה" אמר
"הכדורסל ממש הדרדר" אמרתי.
"כן כמו שאת משוגעת" אמר אדם.
"אוי אדם העלבת אותי" אמרתי "אתה לא תאמין כמה אני שונאת אותך" אמרתי.
"וואלה? אני יותר" אמר אדם.
"אז כנראה שאתה באמת לא יודע כמה אני שונאת אותך" אמרתי.
המשכתי ללכת משמה ומין חיוך של ניצחון עלה על פני. לפחות לא הפסקנו לדבר חשבתי.
נפל לי הפלאפון אז התכופפתי להרים אותו. לפתע יד תפסה אותו קמתי והוא איתי הרמתי את עני אלי וראיתי את העניים שלו שכמו כל פעם שהסתכלתי בהם הרגשתי שנאי טובעת בהם. "אני אוהב אותך" אמר לי וחייך.
"ומה אם זה שאני לא סומכת עלייך וכל זה?" שאלתי.
"לריב איתך לא עושה את המצב יותר טוב" אמר אדם.
"אבל אני משוגעת שכחת?"
"ואני אדיות" אמר.
הוא חייך וגם אני. הסתכלתי בעניים שלו ששוב הרגשתי שאני טובעת בהם.
"אתה צודק" אמרתי "אתה באמת אדיות אם אתה לא מנשק אותי" אמרתי.
"זה בדיוק מה שרציתי לעשות עכשיו" אמר. הוא קירב את שפתיו לשלי. לנגיעה קטנה ואז נישק אותי נשיקה מלאת תשוקה אוהבה.
אז מי אמר שניסכות כמו סינדרלה יש רק באגדות. כי ברגי זה הרגשתי כמו סינדרלה. "בוא כבר" שמעתי מישהו אומר לאדם. "שנייה אני עסוק" אמר אדם.
אז אני מטורפת או משוגעת כמו שאדן אומר אבל כמו כל אחת התאהבתי באדיות שלי. ואני לא מתכוונת לוותר עליו בחיים

תגיבו

אווווווווףףףףףףףףףףףףף למה סיימתתתת?
אהבתי אבל מאכזב שזה נגמר.
בבקשה ממך תעשי עוד סיפור יש לך את זה!
אני יתגעגע!

תודה ואני יעשה עוד סיפור מבטיחה

מ~ו~ש~ל~ם

עצוב שנגמר =//

אוהבת המון..! 😁

מדהיםםםםם
מושלםםםםםםםם
יפהההה

סיפור ממש ממש יפפהה

מחכה לסיפור חדש שלךך..