החלטתי לחזור לאתר אחרי המון המון זמן שלא הייתי פה.. ולהתחיל בסיפור של שלושה פרקים.. אולי טיפה יותר.. שעלה לי בראש בזמן המלחמה.. מקווה שתאהבו =]
ישבנו בסלון כמו כל משפחה נורמלית.. מוצאי שבת.. אוכלים ארוחת ערב כולנו ביחד שברקע נשמעים דיווחי החדשות.. המלחמה ממשיכה..
קוראים לי עדי ואני בת 16.. עכשיו זה החופש הגדול ויש מלחמה בארץ.. כל הצפון בכוננות..
יש לי אח שעומד לסיים צבא.. אבל בגלל המלחמה מקפיצים אותו מחר לצפון שיעזור..
יש לי עוד אח קטן בן 7..
ישבנו לאכול עד שאמא שלי החליטה לשבור תשקט
אמא- עידן לא שכחת כלום? (עידן זה אחי הגדול שבצבא)
עידן- לא אמא.. אל תדאגי אני יהיה בסדר את מכירה אותי
אמא- אני אמא שלך אל תגיד לי אל תדאגי
עידן- את ההתנתקות עברתי אני יעבור גם את זה
אבא- העיקר שתשמור על עצמך
אני- כן זה הכי חשוב =]
בחדשות הודיעו על עוד טילים שנפלו. ועוד פצועים ועוד פעולות.. החדשות הרגילות באותה תקופה
אני-אמא אני יוצאת היום
אמא-לאן?
אני-סתם עם החבר'ה
אמא-בסדר אל תחזרי מאוחר
הלכתי לחדר דיברתי עם חברות שלי ואירגנו יציאה.. אנחנו לא גרים בצפון אנחנו גרים במרכז הארץ אז אין לנו פחד מלצאת מהבית
יצאתי מהבית ב11 בערך והלכנו להיפגש עם כולם.. אנחנו חבורה של 10 ילדים בערך.. בינהם החברה הכי טובה שלי.. רעות.. וידיד ממש טוב שלי שאני אוהבת אותו כבר חצי שנה.. רועי
נפגשנו בפארק הגדול והעברנו צחוקים כמו תמיד עד שרועי קיבל טלפון
רועי-דיייי.. אתה לא רציני?!
אני-מה קרה?
רועי-חברים שלי מהקריות.. נפלה קטיושה בשכונה שלהם
רעות-רציני?!
רועי-חכי שניה..
הוא הלך הצידה ואנחנו דיי נבהלנו אחרי 5 דקות הוא חזר
רועי-טוב נראלי אני נוסע לשם מחר..
אני-אתה נורמלי!?
רועי-לא.. אבל אני נוסע
אני-אתה לא! אתה תיפגע!
רועי-זה חברים שלי למי אכפת!
אני-רועי אולי דיי כבר?!
רועי-אולי תסתמי וזהו
אני-מה?!
רועי-פשוט סתמי! נמאסת כבר תני לנשום!
אני-על מה אתה..
רועי-אל תיתממי לי עכשיו. כל הזמן את רק נדבקת אליי יאללה עזבי!
אני-רועי אני..
רועי-את אוהבת אותי הבנתייייייי אבל תביני שאני לא! וצאי לי מהוריד!
הוא התחיל להתרחק.. אני נשארתי שם בוכה.. רעות באה מאחוריי
רעות-דיי מאמי הוא סתם עצבני
אני-אני לא מבינה מה עשיתי..
רעות-זה רועי.. את מכירה אותו..
אני-חשבתי שאני מכירה אותו
חזרנו לכולם והמשכנו להעביר צחוקים.. לא רציתי להישאר במצב רוח מגעיל..
בערך ב3 חזרנו הבייתה.. והלכתי לישון עד הבוקר.. אמא שלי העירה אותי ב7
אמא-עדי קומייייי
אני-מה אמא?
אמא-קומיי את צריכה להיפרד מאחיך!
אני-אה נכוןןןן.. הוא נוסע
קמתי והתארגנתי.. נסענו עם אחי עד לתחנת אוטובוס.. נפרדנו ממנו וחזרתי הבייתה.. נרדמתי שוב עד שב12 קיבלתי טלפון מידיד שלי איתי.. שהוא חבר טוב של רועי
איתי-עדי קומיי מהרר!
אני-איתי מה קרה?!
איתי-זה רועי.. הוא..
אני-הוא לא נסע נכון?!
איתי-אז זהו.. שאמא שלו לא מוצאת אותו.. וחסרים לו בגדים בארון.. היא אומרת שהוא נסע
אני-לא נכון אתה לא רציני איתי?!
איתי-אנחנו נפגשים כל החבר'ה.. בואי עוד שעה לפארק
אני-סבבה..
אבל לא רציתי ללכת לפארק.. החלטתי לעשות משו אחר...
מקווה שאהבתם תהתחלה... =]
רוצים המשך?!
~עדידוש~
ברור שאהבנו בובההה=]
מהמםםםם
המשךך=]
מרור...
תמישיכיייי
[חח ממש מעניין אותי מה יקרה..חח כי אני גרה בקריות..]
מאמי תתחדשי :]
אהבתתתי לאללה :]
המשךך
דחוףףף
תמשיכי בובי
נשמעע מענייןן :]
יפיתי 😊
יאאא תודהההה לכולםםם =]
המשךךךך..
קמתי והתארגנתי.. נסענו עם אחי עד לתחנת אוטובוס.. נפרדנו ממנו וחזרתי הבייתה.. נרדמתי שוב עד שב12 קיבלתי טלפון מידיד שלי איתי.. שהוא חבר טוב של רועי
איתי-עדי קומיי מהרר!
אני-איתי מה קרה?!
איתי-זה רועי.. הוא..
אני-הוא לא נסע נכון?!
איתי-אז זהו.. שאמא שלו לא מוצאת אותו.. וחסרים לו בגדים בארון.. היא אומרת שהוא נסע
אני-לא נכון אתה לא רציני איתי?!
איתי-אנחנו נפגשים כל החבר'ה.. בואי עוד שעה לפארק
אני-סבבה..
אבל לא רציתי ללכת לפארק.. החלטתי לעשות משו אחר...
הלכתי לחדר לקחתי את התיק ביצפר שלי משנה שעברה.. שמתי בו שתי חולצות שתי מכנסיים וסווטשר.. וכמה חטיפים מהארון ויצאתי מהחדר
אמא-עדי מה קרה לאן זה?
אני-סתם אמא כל החבר'ה נפגשים אני חוזרת עוד מעט
אמא-והתיק למה?
אני-כי יש פה שמיכה אני שונאת לשבת על הדשא
אמא-ותרוץ יותר טוב?
אני-נו אמא ביי..
יצאתי מהבית והזמנתי מונית לתחנת הרכבת.. פעם ראשונה שאני נוסעת ברכבת מאז שהייתי בת 7.. וכמו שהבנתם לא הסתדרתי..
אנשים דיי עזרו לי להתמצא שם ובסופו של דבר עליתי לרכבת לחיפה.. שהגעתי לתחנה שהייתי צריכה להחליף רכבת הייתי בין הבודדים שעלו לרכבת לחיפה.. רוב האנשים היו כאלה שנוסעים לעבודה או חוזרים מעבודה.. אבל הם לא הבינו מה ילדה בגיל שלי עושה על רכבת לשם במצב של היום
בדרך לחיפה קיבלתי טלפון מרעות
רעות-איפה את!?
אני-אמממ איפשהו
רעות-אנחנו כולנו פה מחפשים את רועי!
אני-נו גם אני..
רעות-מזה גם אני?! עדי איפה את?!
אני-מחפשת את רועי..
רעות-איפה?
אני-מחפשת..
רעות-עדי למה יש רעשים מוזרים מסביב? איפה את?
אני-אני..
רעות-יאאא הנה רועיייי! איתייי הואא פההה!
אני-מה?!
רעות-רועייייי!.. חכי שניה עדי
היא שמה אותי על סטאנד ביי אבל חיכיתי
רעות-איפה היית?!
שמעתי אותו מהצד השני
רועי-רציתי לנסוע אבל התחרטתי
איתי-מה אתה בסדר?! אתה לא נורמלי אתה
רועי-מה לעשות.. מה כולכם באתם רק בשבילי?
איתי-ברור אחי דאגנו לך..
רועי-איפה עדי? מה לא אכפת לה ממני? (נעלבתי.. =[)
רעות-לא היא פה על הקו!
רועי-למי אכפת.. יאללה אין לי כוח אליה
אני-רעות תעני לי!
רעות-חכו שניה.. כן עדי? רגע איפה את לא אמרת?
אני-אני.. אני על רכבת..
רעות-מה רכבת?!
אני-רכבת לחיפה..
רעות-מה חיפה?!
שמעתי את כל האנשים סביבה שואלים גם.. ואז את רועי..
רועי-חחחח כן בטח.. מה היא לא תעשה בשביל צומי.. יאללה תנתקי לה
אני-ביי רעות..
וניתקתי..
עכשיו יותר ממקודם שמחתי לנסוע לשם.. אולי תפגע בי איזה קטיושה ואני ייפגע
סגרתי את הפלאפון שליי לא רציתי שאנשים יתקשרו ולא כלום.. ואז הגעתי לחיפה.. ומשם לקחתי רכבת לקרית מוצקין
אם רועי לא מאמין לי אני ייתן לו הוכחה..
ירדתי בקרית מוצקין.. מקום שלא הייתי בו קודם.. לא הכרתי בו כלום! רק מתמונות של רועי בפלאפון זיהיתי מקומות..
הגעתי לאיזה מגרש שם שזכרתי מתמונה והיו בוא כמה ילדים.. התקרבתי לשם.. חוששת אבל בכל זאת נחושה בדעתי למצוא את החברים שלו.. כל הילדים הפסיקו לשחק והסתכלו עליי..
"מי את?!"
אני-אני מחפשת מישהו..
"את לא מהשכונה.. מי את?"
אני-אני מכירה את רועי.. רועי כהן..
"רועי!? רועי מראשון!?"
אני-אממ כן..
"חבר'ה! היא מכירה את רועי!"
כל הילדים התחילו להתקרב אליי.. פחדתי.. אבל לא אמרתי כלום
הילד שדיבר איתי היה בערך 1.80 והיה לו שיער שחור ועיניים שחורות מבריקות..
"אני נתי.."
אני-עדי..
נתי-מה את עושה פה?
אני-אני.. אני סתם עברתי פה..
נתי-חחח מוזרה את.. חכי אני מתקשרת לרועי
הוא התקשר אליו ואני עמדתי בצד.. שתקתי..
נתי-רועייי מה קורה אחי?, כן את לא מבין יש פה מישהי שמכירה אותך, כן עדי, חחח רציני איתך אחי היא פה, הנה קח אותה
לקחתי ממנו תטלפון
רועי-עדי?!
אני-מה אתה רוצה?!
רועי-מה את עושה שם?!
אני-דאגתי לך אז באתי לחפש אותך!
רועי-את רצינית?! בגללי?!
אני-כן! לא האמנתי לי אבל אני פה.. עכשיו פתאום אני כן חשובה רועי?! אז יופי לך תיחנק עם החשובה שלך.. בייייי!
ניתקתי לו תטלפון.. נתי הסתכל עליי
נתי-איי למה את בוכה? מה קרה?
אני-שום ד...
פתאום התחילו ההזעקות..
נתי-מהרר כולםם למקלטט! עדי בואיי..
לא הייתי רגילה למצב.. חטפתי התקף של פחד.. וכל מה שרציתי היה לברוח וזה מה שעשיתי.. ברחתי רחוק משם בלי להסתכל לאן אני הולכת בכלל..
מצאתי שם גבעה קטנה עם מלא עצים ושיחים וישבנתי שם כולי מפוחדת חובקת את הרגליים שלי אליי.. בוכה.. לא ידעתי מה הולך לקרות.. שמתי לב שנגמרה לי הסוללה בטלפון.. והדבר היחיד שקיוותי הוא שיקרה לי איזשהו נס..
מהפרק הבא הסיפור הוא מהנקודת מבט של רועי.. מצטערת שאני מסבכת אותכם.. מקווה שתאהבו =]
~עדידוש~
יווווו איזה זבלל
המשך בובההה=][
חחחח אני לא מאמינה..דווקא מוצקין?!
חח את ממוצקין?
לא אני לא משם.. אבל יש לי ידיד שיש לו שם חברים ומפה כל הסיפור הזה נבע..
המשךךךךךךךךךךךך
נתי-איי למה את בוכה? מה קרה?
אני-שום ד...
פתאום התחילו ההזעקות..
נתי-מהרר כולםם למקלטט! עדי בואיי..
לא הייתי רגילה למצב.. חטפתי התקף של פחד.. וכל מה שרציתי היה לברוח וזה מה שעשיתי.. ברחתי רחוק משם בלי להסתכל לאן אני הולכת בכלל..
מצאתי שם גבעה קטנה עם מלא עצים ושיחים וישבנתי שם כולי מפוחדת חובקת את הרגליים שלי אליי.. בוכה.. לא ידעתי מה הולך לקרות.. שמתי לב שנגמרה לי הסוללה בטלפון.. והדבר היחיד שקיוותי הוא שיקרה לי איזשהו נס..
כל החברים נשארו בראשון דואגים.. רועי לא ידע איפה לקבור את עצמו.. הוא ידע שהוא אשם
רועי-תקשיבו..
רעות-לא! למה שנקשיב לך!? היא שם בגללך ואת כמו טמבל העפת אותה!
רועי-אני מצטער!
רעות-ואללה?! כי מאוחר מדיי רועי
רועי-רעות אולי דיי?!
איתי-רועי היא צודקת.. איכזבת אחי
כל החבר'ה הסתכלו על רועי והלכו לארגן משו בשביל לחפש את עדי.. אבל רועי לא חשב פעמיים... הוא לקח תתיק ועלה ברכבת למוצקין.. שהגיע לשם הוא מצא תחברים שלו בבית של נתי
נתי-רועי אחי מה קרה? מה אתה עושה פה?
רועי-זאת עדי.. איפה היא?
נתי-לא יודע.. היא ברחה שהייתה תאזעקה..
רועי-מה ברחה לאן ברחה?!
נתי-ברחה..
רועי-נתי אני חייב למצוא אותה.. להחזיר אותה לראשון!
נתי-תגיד אחי.. מה היא עושה פה בכלל?
רועי-עזוב התנהגתי כמו חמור...
נתי-היא בכתה.. רועי הילדה הזאת אוהבת אותך אם היא באה עד פה בזמן מלחמה בשבילך
רועי-אני יודע נתי.. אני יודע.. טוב אסור לבזבז זמן בוא נצא!
רועי וחברים שלו חיפשו את עדי במשך שבוע.. אבל לא מצאו אותה ולא שמעו ממנה.. גם החברים בבית התחילו לדאוג..
רועי התחיל להתייאש.. הוא הבין שגם אם הוא יימצא אותה היא בטח לא שרדה.. שבוע בלי אוכל ובלי כלום.. לבד בחוץ.. אין מצב..
נתי ראה שמשו עובר עליו
נתי-רועי מה קורה גבר? אתה נראה מבואס?
רועי-נתי אני לא יכול יותר.. זה הכל באשמתי
נתי-דיי אחי.. אנחנו נמצא אותה
רועי-אולי.. בינתיים אני חייב להיות לבד..
הוא הלך בקריה לבד.. חיפש את הגבעה הכי קרובה וישב שם.. עד ששמע קולות מאחוריו
"רועי.. רועי.. אל תעזוב אותי.."
הוא הסתובב וראה את עדי שוכבת מאחוריו.. היא קדחה מחום!
הוא התקשר מהר לנתי שהזמין אמבולנס ולקח את עדי לבית החולים הקרוב
המשפחה והחברים הגיעו לשם כמה שיותר מהר וכולם ישבו בחוץ.. מחכים לבשורות טובות..
עד שהרופא יצא..
רופא-אני רוצה לבשר בשורות טובות אבל אני לא יכול.. המצב שלה חמור מאוד ולא בטוח שהיא תצליח לשרוד את זה
החברים הסתכלו אחד על השני ואז על רועי.. כולם התחילו לבכות
רופא-אתם יכולים להיכנס אליה.. אבל אחד אחד.. שלא יהיה עומס של אנשים בחדר..
הם נכנסו אחד אחד.. חוץ מרועי שנשאר בחוץ.. הוא לא רצה להיכנס.. כנראה פחד.. אפחד לא ממש ידע מה עובר עליו
בסביבות 2 בלילה המסדרון כבר היה ריק.. רק אבא של עדי נשאר שם.. ורועי..
אבא-אתה לא הולך?
רועי-אני?
אבא-כן..
רועי-לא.. אני לא יכול.. אני רוצה להישאר
אבא-זה נשמע כיאילו הבת שלי חשובה לך.. אבל לא נכנסת אפילו פעם אחת..
רועי-אני יודע.. אני לא מסוגל.. קשה לי.. זה הכל קרה באשמתי
אבא-זה לא באשמתך.. זאת הבת שלי שאוהבת לסכן את עצמה כל הזמן.. היא תלמד מהטעויות בסופו של דבר.. כנס אליה.. אל תדאג
אבא שלה תמיד היה נחמד לכולם.. אף אחד לא זכר אותו כועס בשום מצב.. רועי הסתכל עליו והחליט להיכנס..
הוא ראה אותה שם.. מחוברת לצינורות.. מונשמת.. כל כך חסרת עונים
הוא התיישב בכיסא לידה.. החזיק את ידה.. ודמעה נוצרה בעינו..
הוא אף פעם לא בכה.. לא בזמן האחרון אבל הפעם זה היה שונה.. הוא אהב אותה בתוך תוכו.. הוא אף פעם לא גילה לה.. הוא הסתיר ממנה כי הוא פחד מהקשר
הוא רק ישב שם.. לידה.. וקיווה שתתעורר.. ואז הוא פתח את הפה להגיד את הדברים שאף פעם לא העיז
רועי-עדי.. אני יודע שאת שומעת.. או שאולי לא.. אבל אני מקווה שכן.. אני כל כך מצטער לא רציתי שזה יקרה ככה לא האמנתי שמישהי יכולה לאהוב אותי ככה.. לא רציתי לפגוע בך את הדבר הכי יקר לי בחיים עדי.. את התכשיט של החיים שלי ואני לא רוצה לאבד אותך..
הוא הוריד את הראש ובכה.. דמעה ועוד דמעה ירדו מעיניו
רועי-אני אוהב אותך עדי.. אוהב אותך יותר מכל דבר שיש לי בחיים
עדי-גם.. אני.. רועי.. אוהבת.. המון..
הוא לא האמין למשמע אוזניו.. הוא פתח את העיניים וראה אותה ערה מולו.. מביטה בו בשתי עיניה הירוקות..
הוא לא אמר כלום רק חיבק אותה חזק חזק.. ולא עזב
רועי-ידעתי שתהיי בסדר ידעתי!
חיוך ענקי עלה על פניו ואז היה רעש שקטע את כל השימחה.. המכשיר שמראה את פעימות הלב ציפצף.. רועי הבין שהגרוע מכל הגיע..
מקווה שאתם אוהבים... הפרק הבא הוא האחרון =]
~עדידוש~
עדיייייי!!
קראתי הכוללללללללללללל
זה כל כך יפהה ועצוב...
והרעיון גם מדהיםםם
אני גם עברתי טראומה שכזאת...
עצובבב אני ממש עם דמעות בעינייםםם
תמשיכי מהררררררררר
מור'צי 😕
אמ... לא הבנתי למה היא גוססת....
כי היא נבהלה מהאזעקות?!
חחח הן לא ממש מפחידות...חייתי איתן חודש וחצי..
יש לך סיפור מאוד יפה..
גם אני נבהלתי מהאזקות מאוד מאוד
ההורים שלי רצו שנחזור לUSA
היינו ממש קרובים ליסוע
אבל שכנעתי אותם שלא😊
הכל בגלל המלחמה הזאתי😢
אבל עכשיו בלי שום קשר אנחנו עוזבים את הארץץ..
כנראה שנמאס לאבא שלי לחיות פה:\ ועוד אחרי שאבא שלו סבא שלי רוג'ר נפתר עכשו..
כואב לכולנו..
עוד שבועיים אנחנו חוזרים לבית שלנו שהשכרנו שמה..ב-LONG ISLAND
מי שרוצה לשמור על קשר שיאמר לי אני יגיד ל את הכתובת ונוכל להתכתב או משהו
אני אוהבת אותכם נורא למרות הכאב שלי😢😊
לא ישכח אותכם בחיים!
ודרך עגב..אני יכתוב לכם משמה😊
אוהבת SO MUCH
*Liann Rid*
