[B][SIZE=7]את נורא ממהרת להגיע לפואנטה.
תתני תיאור של מקום, תאור של מראה של הדמויות, את כותבת " ישבנו ודברנו על כמה דברים וחזרתי הביתה עליתי לחדר הדלקתי תמחשב כיביתי אותו ונכנסתי לישון.".
לדעתי היית צריכה לספר על משך החזרות ומה היה שם, יותר פירוט על האח, החבר לשעבר שלה.
(כל הסיפור שלך זה נכנסתי למקלחת, שתיתי קפה בבוקר ואיזה בגדים היא לובשת)
לא אהבתי מצטערת זאת הדעת שלי. 😉[COLOR=red]
אני כותבת את הודעה הזאת בפעם השלישית...
אבל לא חשוב..
הפרק מ=ע=ל=ף=.#!!!..
והסיפור ממש מ-ו-ש-ל-ם.#!!..
ממהממממם..
תמשיכי פליז...
אוהבת עינברושק'ה
QUOTE (קבודי @ 20/09/2006) [B][SIZE=7]את נורא ממהרת להגיע לפואנטה.
תתני תיאור של מקום, תאור של מראה של הדמויות, את כותבת " ישבנו ודברנו על כמה דברים וחזרתי הביתה עליתי לחדר הדלקתי תמחשב כיביתי אותו ונכנסתי לישון.".
לדעתי היית צריכה לספר על משך החזרות ומה היה שם, יותר פירוט על האח, החבר לשעבר שלה.
(כל הסיפור שלך זה נכנסתי למקלחת, שתיתי קפה בבוקר ואיזה בגדים היא לובשת)
לא אהבתי מצטערת זאת הדעת שלי. 😉[COLOR=red]
האמת שאני לא חושבת כמוך.
הייתה לי סיבה למה לא לספר על החזרות, בקשר לחבר שלה לשעבר לא רציתי להתעמק בו יותר מדי כדי לא להקצין.
בגדים? לדעתי זה הדבר שהכי פחות התעמקתי בו בסיפור.
בכל מקרה, ביקורת בונה אני יודעת לקבל.. אז.. תודה [?]
[ואומרים דעה שלי לא דעת, אבל לא חשוב :]
חבל שאת לא מגיבה לאלו שמגיבים לך
QUOTE (קבודי @ 20/09/2006) [B][SIZE=7]את נורא ממהרת להגיע לפואנטה.
תתני תיאור של מקום, תאור של מראה של הדמויות, את כותבת " ישבנו ודברנו על כמה דברים וחזרתי הביתה עליתי לחדר הדלקתי תמחשב כיביתי אותו ונכנסתי לישון.".
לדעתי היית צריכה לספר על משך החזרות ומה היה שם, יותר פירוט על האח, החבר לשעבר שלה.
(כל הסיפור שלך זה נכנסתי למקלחת, שתיתי קפה בבוקר ואיזה בגדים היא לובשת)
לא אהבתי מצטערת זאת הדעת שלי. 😉[COLOR=red]
לפי דעתי בגלל שזה לא סיפור של פירטים עמוקים הוא מיוחד.
כי הכתיבה שלה,
מדהימה.
אז זה לא חשוב לפי דעתי אם יש פירוטים על בדיוק מה היא לבשה-
נכון שלפעמים זה מעניין ויותר גורם לך לדמיין את הסיפור,
אבל לפי דעתי בסיפור הזה זה מה שעושה אותו מיוחד.
ו-AVRIL14
QUOTE חבל שאת לא מגיבה לאלו שמגיבים לך
לפי איך שאני מכירה את ספיר,
היא חסרת זמן.
וגם אם שמת לב שלוקח לה הרבה זמן לפרסם פרק.
פשוט אין לה זמן.
אז אני לא חושבת פה שזאת אשמתה.
כי אני בטוחה כשיש לה מעט זמן היא כן מגיבה..
😁
ולא באתי לאף אחת בטענות או משו..
QUOTE (Kariniiii @ 21/09/2006) QUOTE (קבודי @ 20/09/2006) [B][SIZE=7]את נורא ממהרת להגיע לפואנטה.
תתני תיאור של מקום, תאור של מראה של הדמויות, את כותבת " ישבנו ודברנו על כמה דברים וחזרתי הביתה עליתי לחדר הדלקתי תמחשב כיביתי אותו ונכנסתי לישון.".
לדעתי היית צריכה לספר על משך החזרות ומה היה שם, יותר פירוט על האח, החבר לשעבר שלה.
(כל הסיפור שלך זה נכנסתי למקלחת, שתיתי קפה בבוקר ואיזה בגדים היא לובשת)
לא אהבתי מצטערת זאת הדעת שלי. 😉[COLOR=red]
לפי דעתי בגלל שזה לא סיפור של פירטים עמוקים הוא מיוחד.
כי הכתיבה שלה,
מדהימה.
אז זה לא חשוב לפי דעתי אם יש פירוטים על בדיוק מה היא לבשה-
נכון שלפעמים זה מעניין ויותר גורם לך לדמיין את הסיפור,
אבל לפי דעתי בסיפור הזה זה מה שעושה אותו מיוחד.
ו-AVRIL14
QUOTE חבל שאת לא מגיבה לאלו שמגיבים לך
לפי איך שאני מכירה את ספיר,
היא חסרת זמן.
וגם אם שמת לב שלוקח לה הרבה זמן לפרסם פרק.
פשוט אין לה זמן.
אז אני לא חושבת פה שזאת אשמתה.
כי אני בטוחה כשיש לה מעט זמן היא כן מגיבה..
😁
ולא באתי לאף אחת בטענות או משו..
כפרעלייייך יפה שליייי..
אין עלייך בעולםם.. 333333>
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ד=ח=ו=ף=!!!!!!!!!!!
-יסווו-
ניגע אל החלום / פרק 8 :
התקדמתי לכיוון המיקרופון.
נעמדתי זקופה.
סוקרת את כל הפרצופים שהסתכלו עליי, בחנו אותי.
נדב, ילד מכיתה י"א ליווה אותי בגיטרה.
הוא הסתכל עליי, נתן לי סימן.
התקרבתי למיקרופון, חוששת, מתרגשת . . .
------------------
כשאמות, משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.
כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו
אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.
אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו.
נגמר.
החזקתי את עצמי.
הכל הלך בצורה מושלמת.
המבטים של כולם, נראו כמהופנטים.
חזרתי למקומי, מלאה בבטחון.
מלאה בשמחה.
הכל הלך בצורה מ.ו.ש.ל.מ.ת.
-------------
"אליאנייי.. זה היה מושלם" קרין אמרה לי כשנגמר הטקס, ואיתה עמדה ליאת ששלחה חיוך מאשר.
"באמת באמת? אתן לא מבינות איך התרגשתי " עניתי.
בנוסף אליהן מס' אנשים גדול בירך אותי, אמרו שיש לי קול ממש מיוחד ושהקסמתי אותם.
ההרגשה היתה כל כך טובה, כל כך מיוחדת.
"סתכלי מאחורייך" לחשה לי שני.
הסתובבתי.
גיא.
הילד מהתחנה.
תחושת צמרמורת עברה בגופי. זה יכול להיות? הוא באמת מתקדם לכיווני?
"א..אליאן נכון? את שרה ממש יפה" אמר לי לפתע.
"ת..תו..תודה" עניתי בשקט, מחייכת, והוא המשיך לכיוון חבריו.
בשיעור חינוך דיברנו על רצח רבין , ושיעור כימיה עבר לי בטיסה. בעזרת גיא, והמחשבות עליו.
======
" איך היה? " שאלה אותי אמא כשנכנסתי הביתה.
"היה טוב" עניתי בחיוך רחב.
קיפצתי במדרגות במהירות.
זרקתי את התיק בצד החדר ונפלתי בכבדות על מיטתי.
המחשבות חלפו בראשי, לא הצלחתי להוריד את החיוך מפניי.
אליאן.
אליאאאאן.
פתחתי את עיניי.
"יא וולי כמה את ישנה .. כמו דוב" אמר רז והתיישב על מיטתי.
"אה..מה..מה אתה רוצה?" אמרתי מנומנמת.
"סתם, להגיד לך שהלך לך בנזונה היום. ואמא אמרה לי לקרוא לך לארוחת ערב."
"ערב?! למה מה השעה?"
הסתכלתי בפלאפון, 7 וחצי.
"פאקק, יש לי מלא שיעוריים, כמה אני יכולה לישון סעמק" קמתי למקלחת, שטפתי פנים וירדתי למטבח.
"ממ פסטה" התענגתי על הריח שיצא מהסיר.
"שלום גם לך ילדה" אמר לי אבא.
"שלוום" חייכתי והתיישבתי ליד כולם סביב השולחן.
"כפרה על האמא הזאתי ועל האוכל שלה" אמר רז לאמא, ופינה את כליו מהשולחן.
"באמת טעים" חייכתי .
"לבריאות" השיבה בחיוך מרוצה.
כשסיימתי לאכול עליתי חזרה לחדרי, השלמתי את כל שיעורי הבית ונכנסתי למקלחת.
יצאתי למרפסת.
היה קריר בחוץ, הרוח נשבה והסביבה שקטה.
תמיד אהבתי לשבת בחוץ אחרי מקלחת.
מהרהרת לי, חושבת על החיים, התקופה, גיא.
-גיא גיא גיא גיא גיא גיא גיא-
חזרתי פנימה, סוגרת את החלון היטב.
נכנסתי למיטה, מתקרבלת בפוך החמים שלי.
ולאט לאט, שוקעת בשינה עמוקה.--------------
מצטערת שלוקח לי כל כך הרבה זמן.
אני מפוצצת עכשיו עם כל העבודות והמבחנים :[
3>
מהמםםם ממש ככה
ואני?!
רוצה המשךךךךךךךךךךךך
מ=י=ד=!!!!!!!!!!!
-יסוו-
אוו יאאללדה זה כ"כ מווושלם D:
ליגה של סיפורר!#%$^
המשך אלופהההה
תתודה בנוות :]
אין עליכןן בכל העולםם!
יא... מאמי.. הפרק??!?.
מ^ו^ש^ל^ם.#!!!!!!!!!!!....
אין.. אני מ.א.ו.ה.ב.ת. בסיפור הזה.. 😍
מחכה להמשך..=]]
ותישהיה עם גיאא..
אוהבת המונים עינברו'ש
מממדהיםםם :]]
תמשיכייכיכיכי מאמי
מוואהה
