QUOTE (רוווותמיXD @ 07/11/2007) ספירייייייייי 😊
י-ו-ם ה-ו-ל-ד-ת ש-מ-ח 😊
בת כמה? (:
אושר ועושר,
בריאות,
הצלחה בכל תחומי החיים [:
שיתגשמו כל משאלותייך P:
תהני היום ה,כ,י שאפשר (=
מ = ז = ל ט = ו = ב !!#
😉 😉
מזזזזזזל טוב מוכשרת שלי !@#$%^&
מתה עלייך!
את הברכה שלי כבר קיבלת.
פליצ..
את הכל.
[:
בנוות
אפשר לתת לכן עצה?!
..קחו משו לחיים -
אם אין לכן משו טוב להגיד פשוט אל תגידו.
למה נכנסה אליי איזו אחת מפחידה לאייסי שקראה את הסיפור ובגלל שלשניה לא עניתי לה היא התחילה להשתולל, ולקלל כמו איזו ילדה קטנה וחסרת חיים !
אז אם את קוראת את זה דנדווווווווש, סתם שתדעי שיצאת אחת הנואשות חסרות החיים (:
חולת נפש 😊
אממממממ..אניוווווואי
עושה עכשיו המשך [=
^^^^^^^^^^
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
בטח היא נכנסה לסיפור הזה חזק
חסרת חיים זאתי חחחחחחח
באמת יש לך סיפור מושלם למרות שאני לא מגיבה הרבה אבל תידעי שאני קוראת אותו
QUOTE (oshritsa @ 10/11/2007) ^^^^^^^^^^
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
בטח היא נכנסה לסיפור הזה חזק
חסרת חיים זאתי חחחחחחח
באמת יש לך סיפור מושלם למרות שאני לא מגיבה הרבה אבל תידעי שאני קוראת אותו
טנקיו בובה [=
"אם לא תשני את היחס שלך פשוט.."
"פשוט מה?"
"פשוט תעלי לחדר שלך, אל תשבי איתנו!"
"בתאבון שיהיה לך" צעקתי ועליתי לחדר.
טרקתי את הדלת אחריי
"סעממממממממממממממממממממממק" טמנתי את ראשי בתוך הכרית.
הדבר היחידי שהייתי צריכה עכשיו זה אותו,
שרק יהיה פה.
להרגיש אותו ..
שיאמר לי מילה טובה שתגרום לי להרגע.
אני לא נשארת פה
אני?
הולכת אליו,
לא מעניין אותי כלווווום.
----------------------------------
נעלתי נעליים וירדתי במדרגות במהירות,
"אליאן חמודה בואי רג.." סבתא לא הספיקה לסיים את המשפט וכבר יצאתי.
פשוט רצתי אליו,
הגשם שירד בכמויות התמזג עם הדמעות שנפלו על פניי,
הרגשתי חסינה לקור הזה,
כל צעד שלי הפך למהיר יותר ויותר,
נשמתי בכבדות, נשימות שמתלוות באדי קור שיוצאים מפי.
כמעט והגעתי,
כבר ראיתי את הכניסה מרחוק,
עוד צעד ועוד צעד,
והוא פה לידי
תחתי.
ואני מחבקת את המצבה הקפואה שלו.
"בא לי לצרוח
אני פשוט לא מסוגלת יותר. אין לי כוחות יותר גיא."
התיישבתי על האדמה הרטובה וליטפתי את האבן.
"אני פשוט ריקה.
פחות מריקה.
פחות מכלום.
אין לי בשביל מה לדחוף את עצמי כי אני פשוט סתמית בלעדייך"
בכיתי ובכיתי,
מחבקת את המצבה שלו בעיניים עצומות,
נזכרת ביופיו המדהים.
מציירת אותו בראשי,
את עיניו העמוקות, האף המתוק והשפתיים המושלמות הללו שלו.
מדמיינת אותו חוזר,
ועוטף אותי בחום הזה, שאופייני לשנינו.
הוא מחבק אותי חזק כל כך,
ואני.
שמורה ומוגנת בין זרועותיו האיתנות.
ואז כשאני פותחת עיניים כדי לבדוק אם הוא באמת שם,
אני מגלה את המציאות המוכרת.
יושבת לבד בבית הקברות,
החושך המפחיד הזה,
הגשם נפסק לאיטו,
טיפות שנפלו על עצים נושרות לאדמה בקצב איטי.
היה לי קר כל כך.
התבוננתי בשמו החרוט ללא הפסק, גיא כהן.
"גיא.., גיא שלי"
"אני מתגעגעת אלייך כל כך..... למה השארת אותי כאן? למה לא לקחת אותי איתך?"
אכולת געגועים בפנים, שלחתי מבט אחרון וקמתי.
יצאתי מבית הקברות ,
התקדמתי לכיוון הטיילת,
עצרתי ליד קיוסק,
שני בחורים צעירים ישבו בקצהו.
"מה בשבילך חמודה?" שאל אחד מהם,
חמודה עלאק. חש אבא שלי זה.
"חבילת אלם" אמרתי דוחפת את היד לכיס ומחפשת כסף.
"בבקשה" חייך,
"תודה" עניתי באדישות, הוצאתי שטר של 20 מהכיס ושילמתי לו.
"תודה לך.. הכל בסדר איתך?" שאל, הרגשתי את הדמעות היבשות על פני.
"הכל מסריח" מלמלתי בשקט ויצאתי מהקיוסק, ספוגה במים.
התיישבתי על ספסל קרוב עם סיגריה ביד.
אנשים עוברים ,
מביטים בי.. בוהים, חלקם מתעלמים.
והנה הגשם הזה, התחיל לטפטף שוב. והדמעות מתחילות לרדת,
מתחזקות להן עם הגשם.
הרגשתי את הקור בעצמותיי.
הרגשתי איך מחדש אני נספגת בגשם.
הרגשתי ריקנות מבפנים.
הרגשתי לבד.
לבד... בלעדיו .
"אליייייייאן?" שמעתי מישהו אומר את שמי בפליאה,
"היי חן" עבר במכונית עם מוטי, ניגבתי מיד את הדמעות מהעיניים וניסיתי לחייך כמה שאפשר,
"מה את עושה פה לבד מאמי? כולך רטובה"
"סתם באתי לקנות סיגריות" אמרתי בקול חנוק.
"בואי תכנסיי" אמר בדאגה,
זרקתי את הסיגריה ונכנסתי באיטיות למושב האחורי,
"הכל בסדר? למה לא אמרת לנו שיצאת בסוף?!" מוטי שאל.
שתקתי,
הוצאתי את המצית האדומה שלי מהכיס והתחלתי לשחק בלהבה.
"קרה משהו בבית?"
"אני כל כך מתגעגעת אליו" נשברתי מול העיניים שלהם,
כל כך הרבה זמן שלא בכיתי מול אנשים.
"בואי מאמי, ניסע אליי.. ההורים שלי נסעו, תחליפי בגדים, תשתי משהו חם ותרגעי" חן מיהר לכיוון הבית שלו.
הרגשתי נורא שהרסתי להם את ערב שישי,
הגענו אל הבית של חן,
הוא גר בבית קומות ,
עלינו לקומה הראשונה ונכנסנו.
"מוטי תביא לה משהו ללבוש מהארון שלי, אני בנתיים אכין לה משהו לשתות" אמר ונכנס למטבח הקטן בצד הדירה.
התיישבתי על קצה המיטה, מוטי הוציא לי מהארון של חן טרנינג כחול.
"הנה מאמי" קמתי ולקחתי אותו ממוטי,
הוא התבונן בי בשתיקה.
"סורי שהרסתי לך את יום שישי"
"תגידי מה את דפוקה? קודם כל שתהיי בסדר, אחר כך נחשוב על להנות" אמר ומשך אותי אליו , מחבק חיבוק חם. חיבוק שהייתי צריכה כל כך.
"יהיה בסדר, תתלבשי" אמר בחיוך ויצא מהחדר, סוגר את הדלת אחריו.
הורדתי את הבגדים מעלי והנחתי אותם בצד,
לאחר מכן לבשתי את הטרנינג ויצאתי מהחדר.
"סתם ילד אידיוט עזוב אותך שטויות, אל תתעצבן סתם" שמעתי את מוטי וחן מדברים,
"מי מעצבן אותך חן?" שאלתי אותו.
"סתם איזה אחד מהבצפר, עזבי נשמה... קחי" אמר והעביר לידי כוס תה חם.
"תודה" חייכתי חיוך קטן,
"באמת שבלעדיכם הייתי משתגעת"
"איך את עכשיו, יותר טוב?" חן שאל ותפס לי את הלחי ,
"חח כן, אני בסדר" אמרתי
"בטוח?"
"כן.. תגיד אמ..זה בסדר אם אני אשן פה ?, אני לא רוצה לחזור הביתה היום"
"ברור חיים שלי, ברוור!" אמר בחיוך.
"מה השעה??" מוטי שאל ,
חן הוציא את הפלאפון שלו מהכיס , "12 וחצי" חן ענה לו, לוקח שאכטה ארוכה מהסיגריה שלו.
"אני גמורה.. אמ. אני אלך לישון, אתם תצאו החוצה"
"שום דבר, לא עוזב אותך פה לבד"
"נו כאילו פעם ראשונה אני אצלך בבית.. תצאו באמת. אני גם ככה אלך לישון וסתם יהיה לכם מעאפן פה"
"בטוח?"
"מאה אחוז" חייכתי.
"טוב נחכה שתרדמי ואז נצא" מוטי אמר.
"אוקיי.. איפה אני ישנה?"
"תשני במיטה שלי, אני אסתדר" חן ענה .
"טוב.. שוב תודה על הכל" אמרתי וחיבקתי את שניהם.
"לילה טוב חיים שלי" מוטי ליטף את שיערי.
"לילה טוב" עניתי בחיוך והתקדמתי לכיוון החדר של חן.
נכנסתי למיטה שלו, מתכסה בפוך החמים. כשבלב? הרגשה מגעילה כל כך.
פשוט עצמתי עיניים, ניסיתי להתרוקן ממחשבות ופשוט לישון...
= = = = = = = = = = = = = = =
"דניאל שתה משו" שחר היה חצי מסטול, מזג לי וודקה לכוס חד פעמית.
"הוא לא שותה כלום!" שיראל אמרה,
"שיראל אני יכול לדבר לבד את יודעת"
"מה?"
"מה מה?, ואם כ-ן בא לי לשתות פעם?"
"לא רוצה שתשתה"
"ואם אני כן רוצה? חלאס להתנהג כאילו את אמא שלי" התעצבנתי,
חברות שלה הסתכלו בשוק, והיא נראתה נבוכה .
"שיהיה" היא קמה ויצאה החוצה עם דמעות בעיניים.
חברים שלי היו מסטולים מהתחת, הסתכלו עליי במבט גאה.
שחר מחא כפיים .
מצד שני החברות שלה התבוננו בי במבט של "קום כבר" .
וכן,
הייסורי מצפון אכלו אותי.
קמתי אחריה במהירות,
פתחתי את דלת הכניסה וראיתי אותה יושבת על קצה המדרגות.
"נו שירי.. את יודעת שלא התכוונתי שתכעסי"
"אבל אני כועסת!"
"אני פשוט מנסה להסביר לך שלא מתאים לי הצורת התנהגות הזאתי יותר.."
"לא טוב לך? אז בוא נסיים את זה עכשיו! גם ככה אתה לא נראה מתלהב מדי בזמן האחרון"
"נו מאמי חלאס עם השטויות, מצטער אם פגעתי בך"
"טוב" אמרה והשעינה את ראשה על כתפי"
"אז אני עדיין מוזמנת למסיבת יומולדת של אמא שלך בראשון?"
"זאת לא מסיבה.. סתם נשב איפשהו עם המשפחה, וברור שאת מוזמנת מאמי" אמרתי והיא נישקה אותי נשיקה ארוכה . נשיקה שבשבילי? הייתה חסרת כל רגש.
~
= = = = = = = = = = = = = = =
~
"חןן.. קוום" ניערתי אותו שוב ושוב.
"מה..דיי"
"נוו חחחן משעמם ליי" אמרתי וקפצתי עליו.
"אוווווווץ' אליאן ישמנה עופיייי" צעק והעיף אותי ממנו.
"בוקר טוב גם לך" אמרתי בפרצוף כועס,
"חח בוקר טוב נשמתי.. אני שוטף פנים ובא" אמר וקם מתחת לשמיכה,
"הווו חתיך שלי" אמרתי בקול מגרה וקרצתי לו עין, הוא ישן רק עם בוקסר והגוף שלו היה חשוף למדי P=
"חחח עזבי אותי אני אתלונן" אמר ואני צחקתי. הוא התקדם לכיוון המקלחת.
אני בנתיים נכנסתי מתחת לשמיכה שלו והדלקתי את הטלוויזיה ,
זפזפתי בין הערוצים וכשלא מצאתי כלום לראות העברתי לערוץ המוזיקה 24.
לאחר כמה דקות הוא חזר, לבוש כמו שצריך.
"את רעבה?" שאל ואני הנהנתי עם ראשי , הרגשתי שהבטן נדבקת לי לגב.
לא אכלתי כלום מאתמול בצהריים.
"בואי נלך להכין משהו" אמר ושנינו נכנסנו למטבח הקטן שלו.
הוא הוציא מהמקרר 4 ביצים וכמה ירקות.
"אני אכין חביתה והכל, בנתיים את תכיני לנו קפה?"
"סבבה" אמרתי ולחצתי על הקומקום.
הכנתי לשנינו כוס קפה חם.
"שלך פה חנוש" אמרתי והנחתי על השולחן,
הכוס שלי הייתה מונחת ליד.
הבאתי מאפרה מהסלון והדלקתי לי סיגריה,
אין כמו הנס של הבוקר.
"מאמי להדליק לך גם אחת?" שאלתי.
"לא..אני אדליק כבר אחרי האוכל" אמר.
"סבבה.." עניתי ולגמתי לי לגימה ארוכה,
התבוננתי בחלון
טיפות גשם קטנות דפקו על השמשה.
איזו הרגשה נעימה זו כשבחוץ קר כל כך לעומת הפנים [:
"בונהפטיט" חן הגיש לי צלחת עם מקושקשת וירקות חתוכים .
"הוו טנקיו נשמוש" חייכתי ,
הוא התיישב לידי.
כיביתי את בדיל הסיגריה ונעצתי מזלג בחביתה .
= = = = = = = = = = = = = = =
"דניאל בוא רגע" אבא קרא לי,
הוא ישב בסלון. התקדמתי אליו,
כשהוא ראה אותי הוא הניח את העיתון,
"כן.." התבוננתי בו, הוא הסתכל לצדדים, ווידא שאף אחד לא מקשיב.
"היום בערב אני הולך לקנות לאמא מתנת יומולדת, אני צריך שתעזור לי"
"אבל היום מיכל אמורה לבוא לארוחת ערב"
"נלך אחרי שהם כבר ילכו, הם באים מוקדם יחסית"
"היא באה גם עם תום וליאל?"
"אני משער שכן.."
מיכל היא האחות הגדולה שלי, היא בת 27 , נשואה לתום.
יש להם ילדה בת שנה – ליאל. היא מדהימה (:
חוץ ממנה יש לי אח גדול – עומר,
הוא חייל קרבי, כמעט ולא נמצא בבית .
מאז שהוא התגייס אני מרגיש כמו בן יחיד.
אני מת על המשפחה שלי.
נותנים לי הרבה חופש, הם לא מעיקים כמו רוב ההורים של החברים שלי.
= = = = = = = = = = = = = = =
"חנצ'וק תודה על האירוח..אני אלך כי קבעתי עם איילת"
"טוב מאמי, אם משהו קורה את יודעת שאת מוזמנת נכון?"
"ברוור, שוב תודה על הכל" חיבקתי אותו,
הוא החזיר לי באותו חיבוק חם ויצאתי.
כבר נהיה חשוך בחוץ,
דחפתי את שתי ידי לכיסים והתקדמתי לביתה של איילת ..
תוהה לעצמי מה יהיה...
שבוע טוב [[:
😊 הכיייייייייי מדהים שיש .
QUOTE (LoLiii @ 10/11/2007) בנוות
אפשר לתת לכן עצה?!
..קחו משו לחיים -
אם אין לכן משו טוב להגיד פשוט אל תגידו.
למה נכנסה אליי איזו אחת מפחידה לאייסי שקראה את הסיפור ובגלל שלשניה לא עניתי לה היא התחילה להשתולל, ולקלל כמו איזו ילדה קטנה וחסרת חיים !
אז אם את קוראת את זה דנדווווווווש, סתם שתדעי שיצאת אחת הנואשות חסרות החיים (:
חולת נפש 😊
אממממממ..אניוווווואי
עושה עכשיו המשך [=
חח אנשים נכנסים חזק מדיי לסיפורים פה והם לא מבינים שכמה שהם יפים הם רק סיפוריםםם..=\
הפרק מושלםםםםםםםםם
המשךךךךךך
אוהבתתתתתתתת =]
כל כך מושלם.
גם אני מתגעגעת לגיא , חח.
המשך מוכשרת שלי (:
אתר האהבה הישראלי