המשששששששששששששששך
סיפוררר מדהיםם !
טוב מתווקה,
הסיפור הזה?! במילה אחת?
מ.ד.ה.י.ם!
בשתיי מילים?!
מ.ד.ה.י.ם ו.ח.צ.י !!!
כמו שכבר שמת לב.. אני חדשה בסיפוור :]
בובבה, אני רוצה המששך!
והטלפון הרע-נידמה לי שלמיכאל יש "איידס"
\:
בקיצווור, המשככי מאמי!!
אני בתהליך כתיבת הפרק ..
יקח קצת זמן..
סורי =\
פרררק כג'-חם מהתנור-חסר לכם שלא תגיבו ..
"היי טל" קולו של מיכאל נשמע רע,מאוד רע.
"היי בובי..מה קרה?" שאלתי..נלחצתי.
"סתם אני תקוע פה לעוד כמה זמן,התור פה ארוך! מפה עד לבאר שבע" אמר ונשענתי על הכיסא.
"יא אז לא משנה ניפגש מחר .." אמרתי והייתי קצת בבאסה-רציתי להיפגש איתו היום.
"כן אוף אני מבואס..רציתי לראות אותך מדהימה שלי..טוב אני אתחבר לאייסי שאני יגיע הביתה ונדבר,אוהב אותך!" אמר וניתק.
אני אוהבת אותו יותר מהחיים.
הקדשתי את עצמי אליו באותו לילה,אני כבר מתגעגעת אליו.
ירדתי למטה והתיישבתי במטבח.
"טל!? הלו?" נופף אביב בידו מול פניי.
"מה !?"
"רוצה לאכול..?" אמר והסתכל עליי מוזר.
"כן,אני רעבה." אמרתי וקמתי למקרר,מחפשת משהו טעים לאכול.
"יש בפריזר פיצה מוקפאת ,רוצה?" אמר
"אוקי,תקרא לי שזה יהיה מוכן" אמרתי והלכתי לספה ופתחתי אותה
השיר שלנו בדיוק התחיל
ישבתי מרוכזת בתוכנית
כל האהבה שמה ריגשה אותי והזכירה לי את מיכאל,כמה שאני אוהבת אותו.
--דיננננג--
ציפצף פעמון התנור
"בואי זה מוכן" אמר אביב ואסף את התבנית לכיוון השולחן.
רצתי מהספה לשולחן והתיישבתי-גוועתי ברעב..
"תיזהרי זה חם!" אמר אביב ודחף את ידי מהתבנית הלוהטת.
"תרגע.." אמרתי ולקחתי משולש גבינה מבעבע
אחרי שאכלתי 3 משולשים וכמעט הקאתי.
עליתי למעלה והתיישבתי במחשב
שיניתי אווי-
=-=-=-=-=-=
פפפה ! :]]
מיכאאלל אני אוהבת אותך חייי!
=-=-=-=-=-=
ישר קיבלתי הודעה ממיכאל
מיכאל:
אהובתייייי
טל:
יפה שליייי:]
מיכאל:
מה קורה יפיפיה?
טל:
כל טוב מה איתך?
איך הלך בבדיקה?
מיכאל:
הכל בסדר
בבדיקה הלך סביר..
מחזירים תשובות עוד יומיים.
טל:
סבבה =]
דיברנו עוד קצת והוא הלך לאכול
תחושת אושר הייתה סביבי
ולא הלכה
הייתי בעננים-הייתי מאוהבת.
וזה
בא
לי
בבום.
המשך יבוא
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאא מהה קרהההההההההההההההההההההההההה?
אני רוצה המשךךךךךך
לפני שאני נוסעת לאילתתתת
בשבילייייייייייי : ]
פררק כד'
כיביתי את המסך והלכתי לכיוון המיטה
הורדתי את המכנסיים והתכרבלתי בתוך הפוך הנעים
לאט לאט,נרדמתי.
כעבור יומיים ..
השעון המעורר העיר אותי לעוד בוקר חדש ומסעיר
הלכתי למקלחת-התארגנתי.
לקחתי את התיק וירדתי למטה
"בוקר טוב ילדה" אמרה לי סבתא ונשקה ללחי.
"בוקר טוב גם לך" אמרתי והלכתי למקרר-הוצאתי בקבוק קטן של מיץ תפוזים ושמתי בתיק.
ישבתי לאכול ארוחת בוקר כרגיל עם סבתא סבא ואביב.
עברה חצי שעה במהירות וכבר יצאתי מהבית.
הלכתי לבית ספר בקצב שלי
יש לי עוד זמן עד תחילת השיעור-לקחתי את האמפי ושמתי את השיר kiss me
זימזמתי אותו עד שהגעתי לשער בית הספר.
ראיתי פרצופים כבויים ועצובים
לא הבנתי מה קרה
עד שהגיע תום מול הפנים שלי
"טל בואי שנייה לצד" אמר בקול עצוב שלא אופיני לו.
"מה קרה? אמאלה תום תגיד לי בבקשה" התחלתי להילחץ.
"מיכאל התאבד." אמר בשתי מילים.
קמתי בחדר האחות
שתום וסיוון שופכים עלי מים.
"מה קרה לי?" אמרתי בקול חלש.
"התעלפת..שתום סיפר לך מה קרה למיכאל" אמרה סיוון
מיכאל
עבר בי רעד בלתי פוסק בלב
לא יכולתי שלא לבכות
בכיתי,ובכיתי
איבדתי עוד בן אדם שהחיים שלי ריקים בלעדיו.
"לאאאאאאא למה ?" אמרתי והסתכלתי על תום.
"מצאו אותו בחדר..עם סכין..ומצאו את תוצאות הבדיקה,היה לו איידס" אמר ונהייתי שקטה.
"איידס?" אמרתי-אם למיכאל היה איידס אז זה אומר ש..
"כן איידס..לא שכבת איתו או משהו נכון?" אמרה סיוון והבטתי לה בעיניים-עיניים של פחד היו לי.
"שכבנו" אמרתי והתחלתי לראות את המוות מולי.
"אומיגוד טל בואי ניקח אותך לבדיקות..לראות אם את נשא..." אמרה סיוון ומשכה אותי ..
נתנו לנו לצאת מהבית ספר
תפסנו מונית
כל הדרך הייתי על קוצים
לא יכלתי לנשום
דמותו של מיכאל הופיע מולי
'הוא מת..הוא מת..' לבי חזר ואמר.
ואולי גם אני ?
הגענו לבית החולים
עלינו לקומה העליונה ..
אחרי חצי שעה-הייתי בחדר סגור עם רופא.
שביקש את הפרטים שלי.
אמרתי לו הכל.
הוא לקח לי דגימת דם.
ואמר שבעוד כמה שעות-התשובה תגיע.
ישבתי בבית החולים
הייתי עייפה
דמעות סררו על פניי
איבדתי שלושה אנשים יקרים ללבי,למה זה מגיע לי ?
למה !?
סיוון ישבה לידי והביאה לי כוס קפה מהמכונה
"תשתי.." אמרה ולקחתי מידה את כוס הקפה
לגמתי בזהירות,זה היה חם.
לא יכלתי להפסיק לחשוב על מיכאל
הוא התאבד..אבל למה?
כדי לשים קץ לחייו,אבל למרות הכל הוא היה אמור למות?
ולא השאיר מכתב או סימן בשבילי?
כל המחשבות האלו גרמו לי תחושה מגעילה בלב.
תחושה שרציתי שתעלם
כי לא האמנתי שאין יותר
מיכאל.
------
"טלל..קומייי" ראיתי במעורפל את פרצופו של תום מעיר אותי.
התעוררתי-ראיתי שאני עדיין בבית החולים
הרופא יצא לקראתי..
"כנסי בבקשה" אמר ופתח את הדלת לקראתי
נכנסתי לאט
כל צעד שלי גרם לי לפחד נוסף
"טל..התוצאות העידו ש.."
המשך יבוא
והשקעתי
או מי גאאאאאאדדדדדדדדדדדד
איזהה מתחחח תמשיכייייי
יא מוושלם..
תמישכי.!!!!11..
יאאאאאאאאאאאא
אייזההה מדהיםם , המשךך 😊)
אמאאאאא
המשששך דחוווווווף,
למה מיכאאל מתת?! 😢
אווווף 😢
פרררק כה'-נכנסתם לסיפור חזק הא ?
"טל..התוצאות העידו ש.."
=-=-=-=-=-=-=-=
"כן.." אמרתי בחשש-לא יכלתי כמעט לנשום.
פתאום באותו רגע שהרופא פתח את פיו,קפץ החשמל בכל בית החולים.
'כוסעמק! הפסקת חשמל דווקא עכשיו' אמרתי לעצמי-וגיששתי בחשכה.
הרופא הוציא פנס מהכיס שלו ויצאנו מהחדר.
לאחר כחצי שעה ישבנו בחדר-לאחר תיקון החשמל.
הסתכלתי על הרצפה וכססתי את ציפורניי,לא יכלתי יותר.
הייתי בלחץ היסטרי.
"טל..את אינך נשא איידס" אמר הרופא ופתחתי את פי..תחושת הקלה עטפה אותי.
עוד שנייה חיבקתי את הרופא.
יצאתי החוצה עם חיוך גדול על הפנים-אך פרצופו של מיכאל הוריד אותו ממני.
נזכרתי בו..
במלאך שלי
למה זה הגיע לו בכלל ?
למה?
לאחר כשעה כבר הייתי בבית.
ישבתי על המיטה
ודמעות זלגו מעיניי
השיר 'יקירתי' נוגן בחדרי .
שוב ושוב שמעתי אותו.
מעט זיכרון ממיכאל .
לא יצאתי מהחדר באותו יום-ניסיתי לעכל מה שקרה .
כל דבר קטן שהיה לי בחדר שהיה קשור אליו
שמתי בשקית מיוחדת-שקית מיכאל,שכל האהבה שהייתה לו אליי..תהיה בתוך השקית.
למחרת הייתה ההלוויה
הבטתי על הקבר ולא הסרתי את עיני מעליו.
מיכאל שלי קבור שמה למטה-נשמתו סוררת בשמיים.
כל הדמעות ירדו באותו יום.
ניחמו וניחמו-אך שום דבר לא באמת ניחם,איבדתי את חיי.
אחרי שבוע כבר חזרתי לתלם,ללימודים ולחברים.
אך בנשמתי מיכאל נותר איתי.
=-=-=-=-=
"טל..את באה היום לאדם נכון?" אמרה לי סיוון בהפסקה בזמן נגיסת תפוח.
"כן..יהיה כיף לא?" אמרתי ונשכבתי על הדשא
טיפות הטל נותרו על הדשא
זה היה כל-כך נעים.
"יהיה מאוד כיף,ויהיו שווים !" אמרה סיוון והתחלנו לצחוק-היא ותום לא חזרו להיות ביחד.
הם רק ידידים.
חיכיתי לאותו ערב..לצאת ,לבלות.
להעביר את המחשבות על מיכאל.
"אז שמעי את לוקחת אותי אוקי? אני מחזירה?" אמרה סיוון
"אוקי סבבה .." אמרתי-הצילצול הקים אותנו מהדשא,חזרנו לכיתות.
כנראה מיכאל השכיח אותי על דור
כמעט ולא אבל..
לאחר שחזרתי מבית החולים באותו יום
קיבלתי טלפון-מאמא של דור
הוא מת,נפטר.
המסכן הזה מת כל-כך צעיר.
הוא הותיר מכתב שרשרת טלפונים.
ואני הייתי ראשונה ברשימה..
הייתי המיוחדת שלו.
ותראו איך אלוהים לוקח ואלוהים נותן.
לי בעיקר אלוהים לקח-אבל אולי יגיע זמן שהוא גם יתן?
המשך יבוא-פרק המסיבה (:
אתר האהבה הישראלי