יש לך כתיבהה יפהה מאמי :]
ה-מ-ש-ךךךךךךךךךךךךךךך=]
ייאאא ממהממם.!!!.
אבל לא הבנתי מה קרה למשפחה??? מה הם לא עברו דירה1?!?
תמישכי..=]]
[b]סורי,יצאתי אתמול :]
וממ את תראי מה קרה עם ההורים שלהם.
פררק ט'+י'
"מה אתה רוצה?!" אמרתי באגרסיביות
"שמעי אין לי איך להגיד לך את זה אבל.."
--------
אביב התחיל לבכות-לא הבנתי מהי הסיבה,התחלתי להאיץ בו שיגיד לי.
"נו אביב,מה קרה? תגיד לי בבקשה" אמרתי בקול רגוע.
"אין יותר אבא ואמא" אמר אביב.
"מה? מה קרה להם? " התחלתי לבכות,אנשים שעברו לא הבינו מה עושה בחורה עם שמלה שחורה בוכה על המדרגות.
"הם עברו תאונת דרכים,קיבלתי טלפון מהבית-חולים"
"אומיגוד,די באלי למות ..אני רוצה אותם פה לידי לאאאאא" התחלתי לצעוק ולבכות.
"איפה את?"
"אני במדרגות .." אמרתי בבכי,בקושי הבין אותי אביב.
"תעלי הביתה אני פה"
וניתקתי.
עליתי הביתה בצעדים קלושים ואביב עמד בפתח הדלת
וחיבקתי אותו ובכיתי ובכיתי.
---
קמתי בבוקר בתחושת בחילה-סימני בכי הופיעו על פני.
אביב ישן לצידי כל הלילה-חמוד.
לא יכלתי לזוז-אין לי הורים,אין לי חיים.
לא עניתי לטלפונים ולא להודעות ממיכאל אפילו.
החיים שלי התפוצצו ברגע.
כנראה אני יהיה חייבת לגור בניו-יורק..עם אביב.
או עם סבתא וסבא.
שגרים בצפון.
לא אכלתי ולא שתיתי.
שבועות עברו מאז.
עוד אנשים שבאים לנחם,ועוד שעות של בכי.
השבעה הייתה קשה,יותר מדי קשה.
בדרך מסוימת התגברתי,סבתא וסבא עברו לגור בבית שלנו.
תמונות של הורים שלי היו תלויים על קירות חדרי,כל לילה הייתי מנשקת כל תמונה ותמונה.
מעין זיכרון קטן.
אני ומיכאל נהיינו זוג והכל טוב ויפה
עד
שגיליתי
--------
התחלתי ללכת לבית-ספר,לא יכלתי ככה לא ללכת במשך תקופה ארוכה.
הסתגלתי למצב שאין הורים.
אבל עדיין יש חלק בלב שהוא ריק-חסר בו משהו.
הגעתי לבית-ספר עם פרצוף תחת.
ועליתי לכיתה,אף אחד עדיין לא הגיע..
ישבתי ועשיתי קצת שיעורים שלא עשיתי בבית.
פתאום מיכאל התיישב מולי
הבטתי בעיניים הכחולות שלו
"בוקר טוב נסיכה יפה שלי..מה קורה?" אמר בקול רגוע ומתוק כמו תמיד,והוא רכן אליי ונישק אותי נשיקה קטנה.
"אתה יודע..המצב לא הכי טוב בשבילי בזמן האחרון אבל אני אתגבר,מה איתך מלאך?" אמרתי והנחתי את ראשי על ידיו החשופות.
הוא ליטף לי את השיער ברכות,תחושה שאני לא רוצה שתגמר.
"הכל בסדר..ומאמי שלי הכל יהיה טוב את תראי" אמר וקם מהכיסא ובא אליי.
הוא התכופף על הברכיים ואמר " אני נודר לך שאני אוהב אותך" באותו רגע רציתי למות-הוא אוהב אותי ואני אותו הכי בעולם.
הוא עושה לי דברים כל-כך מתוקים.
"גמאני אוהבת אותך,המון ואתה יודע את זה" אמרתי וקמתי והוא קם מהרצפה אחריי
הוא תפס אותי במותניים ונישק אותי נשיקה ארוכה
"אאאאאו לא נפריע" קולם של תום וסיוון נשמע בהד הכיתה.
"חח זה בסדר אחי" אמר מיכאל והמשיך לנשק עד שעזב אותי.
סיוון התקרבה אליי ואמרה "אויש יפיופה,איך את מרגישה? התגעגעתי המון" וחיבקה אותי חיבוק דוב.
"אני די בסדר,גם אני התגעגעתי.." אמרתי לה בזמן החיבוק.
היא הרפתה מהחיבוק ואמרה "אני התקשרתי אבל לא ענית.."
"כן..לא היה לי כוח לאף אחד." אמרתי והצלצול נשמע ברקע.
המחנכת שלי וכל התלמידים בכיתה אמרו לי כמה שהם מצטערים והם ניחמו אותי.
אבל זה נשמע מאוד מאולץ.
בהפסקה חיפשתי את מיכאל ולא מצאתי אותו אז הלכתי למגרש הכדורגל.
וישבתי שמה-הרגשתי את האוויר החמים נוגע בכתפיי החשופות.
שלפתע כדור פגע בראשי
"מה אתם עושים?,אחח" הוצאתי זעקה מפי.
"אוי..מצטער..אשמתי ! את טל נכון?" אמר ג'ינג'י חמוד .
"כן אני טל..מי אתה?"
"אני ערן..אני מהכיתה המקבילה..בכל זאת מצטער" אמר ערן וחזר למשחק הכדורגל הסוער.
מחשבותיי נדדו..
חשבתי על הפגישה הראשונה שלי עם מיכאל-כמה קסום הייתה הנשיקה הראשונה שלנו.
וכמה שאני אוהבת אותו ורק אותו.
צילצל לי הפלאפון לפתע..
"הלוווו?" אמרתי
"היי טלטל,זה אביב..שמעי אני נוסע עכשיו לצפת עם סבא וסבתא עד מחר אזז..הבית ריק בשבילך ,שמרי על עצמך" אמר אביב
"אוקי סבבה,תהנו..אני אוהבת אותך" אמרתי..מאז מות הוריי אני אומרת לאביב שאני אוהבת אותו כל הזמן,פוחדת לאבד גם אותו.
"גם אותך..נדבר יותר מאוחר ביי" אמר וניתק.
הצלצול של החזרה לכיתות נשמע ברקע,הראש קצת כאב לי אז הלכתי לחדר המורים לקחת קרח.
ראיתי את מיכאל מדבר עם תום בצד חדר המורים ושמעתי את כל המילים שעברו ביניהם
"וואי הולך לך עם טל אחי" אמר תום
"הכל בזכותך" אמר מיכאל..
"כן הא.." אמר תום
"וגם זה ששילמת לי כדי לצאת איתה ולהתייחס אליה יפה" אמר מיכאל
באותו רגע רצתי-ברחתי.
הלכתי לכיתה ולקחתי את התיק והלכתי לחצר וישבתי מתחת לעץ ובכיתי..
המשך יבוא
א.נ.י
ר.ו.צ.ה
ה.מ.ש.ך
ע.כ.ש.י.ו
שיגיבו עוד ואז אני אשים ..
וואו.. סיפור ממש יפה
תמשיכי מאמי :]
פרק יא' [אאאאוח שעוד יקראו !!] =[
באותו רגע רצתי-ברחתי.
הלכתי לכיתה ולקחתי את התיק והלכתי לחצר וישבתי מתחת לעץ ובכיתי..
לא יכולתי לנשום.
מיכאל? שאני אוהבת יותר מכולם שיקר לי..
ותום? שאני מכירה כל חיי והוא כמו אח בשבילי-הוא שקרן מניאק.
שילם למיכאל כדי לצאת איתי..
אני עד כדי כך מכוערת?
התחושה המגעילה שתום ומיכאל גרמו לי להרגיש לא עזבה אותי.
הלכתי הביתה-אמרתי שאני חולה.
הגעתי הביתה ונכנסתי למקלחת.
יצאתי עם חלוק ולא התלבשתי ..
שכבתי על המיטה ונרדמתי.
החלום מאז מות הוריי שוב חזר.
והבכי גם חזר יחד עם החלום.
קמתי והתלבשתי.
פתחתי את מסך המחשב ושיניתי אווי-
-----
אני שונאת אתכככככככם !
:'(
מבואסת =[
סיווי דבריתי !!!
עכשיו לכו י'מכוערררים! \:
------
הלכתי למטבח והכנתי לי לאכול -סיימתי להכין והלכתי לאכול בסלון.
ראיתי השיר שלנו-ופתאום ראו את רן ונינט שרים את יקירתי.
עוד שנייה התפוצצתי מעצב.
התחלתי לבכות ולבכות.
יקירתי ה-שיר שאני הכי אוהבת בעולם-שקשור לבן אדם שאני הכי אוהבת-מיכאל.
שישרף העולם!
כיביתי את הטלוויזיה ושמתי נעליים ולקחתי מפתח של הבית ויצאתי.
הלכתי לבית של מיכאל.
דפקתי בדלת ,אמא של מיכאל פתחה לי
"אאו טל..מה שלומך מתוקה? את מרגישה יותר טוב? מיכאל עדיין לומד..הוא לא פה" אמרה אמו של מיכאל-לאה.
"אני מרגישה יותר טוב תודה.ואני יודעת שהוא לא פה אני רק משאירה לו פה משהו אוקי?" אמרתי והלכתי לחדר של מיכאל-לקחתי נייר ועט וכתבתי במהירות
'מיכאל,תדבר איתי! אני מאוכזבת ..טל..' תליתי על מסך המחשב ויצאתי מהחדר ואמרתי ביי לאמא שלו.
הראש דפק במהירות ולא יכלתי לנשום,הבכי השתלט לי על הפנים.
עליתי הביתה ונעלתי את הדלת ..
עליתי לחדר וראיתי הודעה ממיכאל באייסיקיו
מיכאל:
נסיכה? מה קרה!?
לקח לי זמן לחזור הביתה הוא כנראה חזר כבר.
עניתי לו -
טל:
אתה יכול לבוא אליי ?!
מיכאל:
כן בטח אני בא עוד 10 דקות.
אמר והתנתק.
כעבור 10 דקות הייתה דפיקה בדלת
ירדתי למטה ופתחתי-מיכאל עמד בפתח
נתתי לו סטירה
"מה !? טל למה הסטירה הזאתי?" אמר ומישש את הלחי שלו.
"יחתיכת מניאק שקרן !! אני חשבתי שאתה אוהב אותי,ושמעתי אותך אומר לתום שהוא שילם לך!" אמרתי והתיישבתי על הספה ודמעות התחילו לרדת.
"אוי..אבל לא שמעת שאמרתי שהתאהבתי בך לאחר מכן." אמר בשקט
"מזה? התאהבת בי? כן אני ממש ממש מאמינה לך עכשיו מיכאל..אתה הסכמת שישלמו לך כדי לצאת איתי..אני עד כדי כך מכוערת,תודה על ההרגשה הרעה..תודה!" אמרתי ודחפתי אותו לדלת.
"אני באמת התאהבתי בך..ואני יודע שזה לא מוסרי ..בכלל לא אבל תביני אותי !"
"לא רוצה להבין !" אמרתי וסגרתי את הדלת ומיכאל נשאר בחוץ.
הוא דפק ודפק וצעק לי שהוא מצטער במשך 20 דקות.
והתייאש לבסוף.
התקשר מלא פעמים לבית ולפלאפון.
והשאיר לפחות 15 הודעות באייסיקיו.
אבל הלב שלי נשבר כבר פעם.
אני לא זקוקה לפעם שנייה
המשך יבוא
נדירררררר
אני רוצה המששששךךךך
פררק יב'
ישבתי בחדר וחשבתי על אותו ערב שהיינו ביחד.
כמה פעמים ראיתי את תום ומיכאל מסתודדים ומדברים על משהו.
הלב כל-כך כואב לי.
אני לא מאמינה שבן אדם יכול לפגוע ככה..
התקשרתי לסיוון-
"סיווני?" אמרתי בלחש
"טלטול יפתי מה קרה?" אמרה סיוון-היא שמעה את הבכי שלי.
"את בטוח לא יודעת-תום שילם למיכאל כדי שיצא איתי."
"מהההה?! איזה מניאקים-אני מתקשרת לתוםם החרא הזה !! למה מי הוא שיפגע בך!? מיכאל הזה בנזונה,אני אתקשר לתום ואחזור אלייך ביי יפהשלי" אמרה לי וניתקה,היא מתקשרת לתום.
המילים הידהדו בראשי
"אוי..אבל לא שמעת שאמרתי שהתאהבתי בך לאחר מכן." אמר בשקט
התאהב בי? התאהב בבחורה תמימה ופתטית.
פתחתי את המסך
ההודעות ממיכאל נותרו פתוחות-החלטתי לענות.
מיכאל:
אני מצטעעעער !!!!!! כלכך מצטער!!!!1 רק תסלחי לי
טל:
לסלוח ?! כן ממש מיכאל,שילמו לך כדי לבלות איתי ! מה אני נערת ליווי!?
מיכאל:
אמרתי שאני מצטער..
ואני יודע שזה לא היה נכון לרגע אבל..
טל:
אבל מה ? היית צריך כסף בשביל ללכת לקניון!? מה !? ועוד יצאת איתי,נערה מגעילה ופתטית ומכוערת.
מקווה שנהנית . \:
מיכאל:
את לא מגעילה.
את לא פתטית.
את לא מכוערת.
את מדהימה.
ואני שמח שהכרתי אותך,ואני מצטער שאלו הנסיבות שהכרתי אותך.
הלוואי והייתי מכיר אותך בדרך שונה.
טל:
אבל כן הכרת אותי.
בקניון זוכר?
קראת לי "יפיופה"..
מיכאל:
כי את באמת יפיופה!! אבל סתם קראתי לך ככה..
כדי .. ממ
טל:
מה ?תגיד בבקשה !!
מיכאל:
כדי להתקרב לסיוון !
הנה אמרתי.
טל:
זה היה ברור.
הנה אתה קרוב לסיוון,לך אליה.
ושוב..תודה רבה.
ממש תודה.
אתה יודע מה ?
יאלה אני יגלה לך כבר
מיכאל:
תגלי מה?
טל:
לפני כל הקטע הזה שיצאנו וזה..
אני הייתי מאוהבת בך,במשך חודשים .
חלמתי עלייך ופינטזתי עלייך.
על נשיקות וחיבוקים וכל מיני.
ושבאמת יצאנו זה היה כמו התגשמות חלום! והנה התעוררתי מהחלום\:
מיכאל:
לא ידעתי.
טל:
יופי..
ביי
מיכאל:
לאאאאאא בבקשה לא
לא עניתי לו יותר.
הסבלנות שלי כלפיו נגמרה.
לפתע הדלת נפתחה
וראיתי אתתתתתתת....
המשך יבוא
ימסרוחים תגיבו 😊
לא...תקשיבי חמודה....זה לא הולך ככה...פשוט לא הולך
אני מצפהההה לעוד המשךךךך
עכשיו
מובןןןןןןןןן?!
אוףףףףףף מזה ההמשכים הקרצרצרים האלהההה?
רק אל תהרגי אותי 😛
הנה-בשבילך :]
פרררק יג'+יד'
לפתע הדלת נפתחה
וראיתי אתתתתתתת....
דור.
"דור מה אתה עושה פה?" אמרתי בקול צרוד במקצת.
הוא עמד בדיוק מולי.
"באתי לביקור פה..ועברתי ליד הבית שלך החלטתי לעלות ולהגיד שלום" אמר דור-פאק הוא נראה טוב.
כמו תמיד.
"שלום,עכשיו ביי" אמרתי בכעס-דור פגע בי בעבר..אין לי כוח להיפגע עכשיו לאחר שגיליתי את האמת כלפיי מיכאל.
"לא בבקשה,אני רוצה שנדבר.שמעתי על ההורים שלך.מצטער." אמר וישב על הספה,ישבתי לידו.
"הרבה זמן עבר מאז ששברת לי את הלב" הוצאתי את המילים מהפה לאחר שתיקה מאוסה.
"גם על זה אני מצטער,הייתי ילד לא ידעתי שאני פוגע בך ככה" אמר דור והתחלתי להיזכר
-------
"אז אתה אוהב אותי?" אמרתי
"כן.." אמר דור
"אז למה?! למה הלכת אליה!?" אמרתי בכעס
"כי ..לא יודע!" אמר דור..והתקרב אליי וחיבק אותי
הדפתי אותו
"לא! תעזוב אותי אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים" אמרתי והתרחקתי.
לאחר כמה ימים אמרו לי שהוא עזב את העיר.
------
"אז יש לך חבר?" העיר אותי דור ממחשבותיי
"היה.." אמרתי ופרצופו של מיכאל הופיע לי מול הפנים,הפרצוף הזה של השקר.
"למה היה?"
"גיליתי ש..רגע מה אני מספרת לך?" קמתי מהספה.
"וואי טל אני מצטער אמרתי לך כבר" דור אמר בקול מתוק ואוהב-והוא נשמע כמו מיכאל לרגע.
באותו רגע החלטתי בדרך מסוימת לנקום במיכאל
עמדתי מול דור ופשוט נישקתי אותו
נשיקה מתוקה ונעימה-אבל בלב?!
לא הרגשתי כלום לעומת מה שהרגשתי בנשיקות עם מיכאל.
שוב מיכאל! כל הזמן מיכאל.
אני חושבת עליו יותר מדי.
הרפתי את הנשיקה והתרחקתי קצת מדור
"וואו טל,זה היה מדהים..מה גרם לך לנשק אותי?" אמר דור
אבל לי..
לא הייתה תשובה.
----
"נראה לי שכדאי שתלך" אמרתי בשקט מול דור.
"אני חושב שלא כדאי,בואי נישאר ונתנשק עוד קצת" אמר דור והתקרב אליי ונישק אותי בצוואר-דחפתי אותו ממני.
"לא כדאי-אני אוהבת מישהו ואני ואתה לא מתאימים בכלל" אמרתי-הוא הביט בי דקות ארוכות והלך לכיוון הדלת,לפני שהוא יצא הוא אמר "חבל באמת שחבל,את יודעת איפה אני גר" ויצא .
הדמעות התחילו לרדת,דמעה ועוד דמעה..עד שחומת הדמעות פרצה וכל הדמעות ירדו מעיניי.
הלכתי לחדר..פתחתי את המסך
נכנסתי לתיקיית 'תמונות שלי ושל חברים :]' בתוכו היו תמונות שלי ושל תום-מחקתי אותן.
תמונות שלי ושל סיוון גרמו לי טיפה של שמחה.
והנה פתאום התמונות שלי ושל מיכאל-התחלתי לבכות שוב.
לא העזתי למחוק אותן-טיפה של זיכרון ממנו.
שכבתי על המיטה-ונרדמתי
"טל קומיייי" קול של בחור העיר אותי-פקחתי את עיניי,ופרצופו של אביב התבהר לי.
"למה את עצובה? בגלל אבא ואמא?" שאל אביב בדאגה,הנדתי את ראשי כסימן 'לא'
וסיפרתי לו הכל,מה שקרה עם מיכאל.
"מה !? חתיכת בן זונה הוא ותום! אני הולך לפרק אותם" אמר ויצא מחדרי,טריקת דלת הבית העידה שהוא באמת הולך לשם.
לא היה לי אכפת-מגיע להם.
כל-כך מגיע להם-שירגישו את הכאב שיש לי עכשיו בלב,באשמתם.
צלצול הטלפון ניער אותי ממחשבותיי..
"הלו?" אמרתי בקול חלש וחסר אונים.
"טלטול,זו סיוון..נפרדתי מתום ..מניאק שקרן כמוהו אני לא רוצה לידי!" אמרה ברצף מילים מהיר.
"למה נפרדת ממנו? אני לא חשובה ..טוב עזבי,לפחות יהיה לנו שקט ממנו..וגיליתי שמיכאל קרא לי יפיופה בקניון כדי להתקרב אלייך" אמרתי והדמעות שוב התחילו-כמה אני בוכה בזמן האחרון,את הכינרת אפשר למלא.
"חראות,בנים זה עם חרא." אמרה סיוון..
"דור היה פה היום,התנשקנו" פלטתי מפי.
"באמת!? נו ו.."
"הוצאתי אותו מהבית,אני לא יכולה להיות איתו-זו סתם נקמה למיכאל.." אמרתי וניתקתי.
לא היה לי כוח לאף-אחד גם לא לסיוון.
הלכתי למחשב
הודעות מחברות שלי הופיעו על המסך.סיוון סיפרה להם! יא היא לא יכולה לשתוק !\:
סגרתי את המסך-אין לי כוח לאף-אחד.
והלכתי לישון.
קמתי בבוקר וירדתי למטה
הבית היה ריק-שוב
הודעה הופיעה על המקרר
'חוזרים עוד 3 ימים-אוהבים..סבתא סבא ואביב' שוב הם נוסעים-כמה אפשר לנסוע?..
התארגנתי לבית-ספר,עליתי לחדר להתלבש.
הסתכלתי על גופי במראה
רזיתי..לא אכלתי מאז המקרה עם מיכאל.
הלכתי לבית-ספר,המבטים הופנו עליי
לא הבנתי למה..
המשכתי ללכת,אחד גבוה מיב' ניגש אליי ואמר "כמה עולה אצלך לשעה?" התחלתי להבין,רצתי לשירותים.
בכיתי,כל-כך הרבה בכיתי.
שמעתי כמה בנות מהשכבה נכנסות לשירותים ושמעתי את כל השיחה שלהן-ממש הפכתי לנושא השבוע.
"הא בנות שמעתן? שילמו למיכאל כדי שיצא עם טל הכונפה הזאתי..פחחח " אמרה אחת פאקצה מכיתה יא'
הדמעות גברו וגברו והבטן שלי התהפכה.
צלצול הכניסה לכיתה צילצל-השירותים היו ריקיים.
ישבתי על יד הכיורים
בלי נשימה
המשך יבוא
אתר האהבה הישראלי