|
|
|
לולי שלי,
השתנתי ואת יודעת את זה,
אבל למרות השינוי, איכשהו בגדתי בך.
הייתי קצת מעופף ואני מצטער.
אני אוהב אותך כל כך..!
סגרתי את הדף, הדמעות התחילו לרדת...בהתחלה דמעות קטנות..ואח"כ...בכי, בכי אמיתי, בכי שיצא מהלב....ועם הדמעות האלה נרדמתי..!!
__________________________________________________________________
"ליאורייייייייייייייייייייייי, ליאורייי תקומיי.... בוקר טוב...כבר שבע וחצי..." אמא צעקה מלמטה.
" אמא אני לא מרגישה טוב, אני לא רוצה ללכת לבצפר..."עניתי לה מלמעלה...עדין במיטה...בתוך הפוך שלי...מסרבת לעקל מה שקראתי אתמול.
אמא עלתה אליי... שמה יד על המצח שלי ובדקה לי חום. היא אמרה שאני לא חמה, אמרתי לה שכואבת לי הבטן ואחרי דיון קצר הוחלט שלמרות הכול מגיע לי יום חופש ושאני יכולה להישאר בבית.
שלחתי הודעה לנטי החברה הכי טובה שלי.
# נטי, אני לא באה היום לבצפר...לא מרגישה טוב...נדבר אח"כ#
אחרי שתי דקות בערך קיבלתי הודעה חזרה.
#תרגישי טוב חיים, אני יתגעגע, יהיה לי משעמם אבל נעבור..אני יקפוץ אחרי בצפר
אוהבת#
הנחתי את הפלא על השידה וחזרתי למיטה.....נרדמתי לעוד כמה שעות וב-11 התעוררתי מצלצול הפלא שלי... 'אין לי אוויר בלעדיו':
ערן..חשבתי לעצמי, מתלבטת אם לענות או לא...בסוף החלטתי שלא, סיננתי אותו והחזרתי את הפלא לשידה...אחרי כמה דקות קיבלתי ממנו הודעה.
#ילדונת שלי, אני אוהב אותך ומצטער מאוד, בבקשה אל תסנני אותי #
לא רציתי לענות לו..!! לא הבנתי ת'חוצפה שיש לו עוד לשלוח הודעות, לא עיקלתי שהוא עשה לי את זה בכלל. שהוא אשכרה בגד בי.
בשעה 12 קיבלתי עוד הודעה הפעם מחני
# דיברתי עם ערן, הוא בכה לי...! איך זה שלא סיפרת לי?#
החזרתי לה
# לא היה לי כוח לכלום, הלכתי לישון ישר אחרי הוידוי המצער שלו#
# טוב אחותי, בכל אופן אני יקפוץ אחרי בצפר עם נטי, תרגישי טוב, אוהבתותך# היא החזירה לי..!
ירדתי למטה..לא היה אפחד בבית ואני הייתי רעבה...ירדתי למטה ואכלתי...את שאר היום העברתי במחשבות.
בשלוש בערך חני ונטי באו לבקר אותי, הם ישבו איתי וסיפרתי להן הכול, גם הראיתי להן ת'מכתב..!
חני: "טוב ת'אמת שאת כאילו היית מוכנה לזה, יענו תמיד חשדת".
אני: "יש הבדל בין לחשוד לבין שזה יקרה..!! אבל לא הייתי צריכה לצפות ממנו להרבה".
נטי: "נו באמת' איזה שטויות את מדברת, היה לכם קשר טוב, אפילו מעולה, את מאוהבת בו והוא בך ראו לכם את זה בעיניים, אל תספידי את הכול, זה היה ואל תתכחשי לזה. נכון הוא בגד אבל זה לא קשור לשם שלו ואת יודעת את זה, כל הבנים הם כאלה.."
חני: "מה הקשר? את יודעת מה האופי שלו...הוא אמר שהיא שינתה אותו, אי אפשר לשנות אופי של בנאדם. הוא כזה..אין הרבה מה לצפות ממנו.." !!
נטי: "לא נכון, הוא באמת השתנה, רואים על העיניים שלו שהוא אוהב אותה"
אניי: "לא יודעת..!!"
נטי: "כל הבנים כאלה, את זה אי אפשר לשנות "
אני: "כן אה..."
נטי&חני ביחד: "כןן...!!"
וחיוך קטן התפרס על פניהן וגם על פני...!
בסביבות שש הן הלכו, ואני חזרתי למיטה...בערך לשעתיים והמחשבות לא עזבו אותי. בשמונה ועשרים ירדתי לסלון לראות השיר שלנו, חשבתי שזה קצת יבריח לי ת'מחשבות, אני לא זוכרת מה היה שם...אבל כל הרומנטיקה שם די הגעילה אותי כי הייתי נגדה באותו רגע...!
באמצע השיר שלנו דפקו בדלת..!
אוף חשבתי לעצמי...אפילו השיר שלנו לא נותנים לי לראות בשקט...=//
הסתכלתי בעינית וראיתי שם את ערן...מה הוא עושה פה?!
התחלה יפה..
מחכה חהמשךך..
יפה מתוקה :]
מחחכה להמששך
ואל תייבשי אותנו אה? (:
שימיי המשששששך
דחווווווופפפפפפפפפפפפיייי 😊
ו ב ה צ ל ח ה =]]
QUOTE (liatitati @ 20/08/2006) יפה מתוקה :]
מחחכה להמששך
ואל תייבשי אותנו אה? (:
שימיי המשששששך
דחווווווופפפפפפפפפפפפיייי 😊
ו ב ה צ ל ח ה =]]
חחחח היי מותק....
אני קוראת תסיפור שלך....קצת הזנחתי אבל היום בלילה אני אשלים את כל מה שחסר לי..
מהמם ד"א..!!
ומבטיחה לא לייבש..
אוהבתתת..!!
" מה אתה רוצה?" קראתי אל מחוץ לדלת
"לדבר איתך" הוא ענה..
אני: "לא רוצה..!"
ערן: "נו לולי, אני יודע שטעיתי אבל תני לי לדבר איתך, להסביר".
אני: "טוב כנס," אמרתי ופתחתי את הדלת מסובבת את גבי והולכת לכיוון המטבח. "אתה רוצה לשתות משו" שאלתי
ערן: "לא..!"
חזרתי אל כיוון הסלון וראיתי אותו יושב שם, עיניו היו אדומות ונפוחות בדיוק כמו שלי, פניו היו נפולות והבנתי מהמבט שלו שהוא מצטער. אבל לא ידעתי אם אפשר לסלוח על דבר כזה.
אני: "נו תדבר"...אמרתי בעצבים.
ערן" "תקשיבי, אני אוהב אותך, כ"כ אוהב אותך....את לא מצליחה להבין את זה פשוט! אני לא יכול לחיות בלעדייך, אני מרגיש כאילו חצו לי ת'לב לשתיים".
אני: "אפחד לא חצה לך אותו, חצית אותו בעצמך". קטעתי אותו.
ערן: "אני יודע, תני לי רגע לסיים", הוא אמר וראיתי דמעות מבצבצות בעיניו.
"אני לא מבקש שתשכחי, אני אפילו לא מבקש שתסלחי לי ברגע זה, אני רק מבקש שתקשיבי, את שינית אותי ליאורי, שינית אותי כל כך..! לפני שהייתי איתך הייתי ילד שעושה את זה כל שני וחמישי, ששוכב עם כל מי שאפשר ושבוגד בכולן, שכל מה שמעניין אותו זה לדפוק ולזרוק, אבל את שינית אותי, מאז שאני איתך אני כבר לא עושה את זה, הצלחת לשנות אותי, את האופי שלי...את מי שאני..!! ואני חלק ממני זה את..! חלק גדול ממני זה את..!! ניפצת לי ת'לב שלא ענית לי היום."
אני: "אני?! אני לך?! אני ניפצתי לך ת'לב?!" הצעקות והדמעות לא איחרו לבוא. "אני לא בגדתי בך," המשכתי, "אני לא הרסתי לך ת'לב...אני לא גרמתי לך להתאהב בי ואח"כ בגדתי בך..!! ד"א...אם מי בגדת בי!?"
ערן: "אם טל" הוא אמר בשקט..!
"תודה" אמרתי לערן בשקט ובלי קול, קמתי מהספה ועליתי לחדר. הלב שלי באמת נשבר, פתאום זה נראלי כ"כ מציאותי, כ"כ נכון.
ערן עלה לחדר שלי ומצא אותי בוכה, הוא בא וחיבק אותי ובכה גם הוא. לא ידעתי מה לעשות. לא ידעתי אם לסלוח לו.
ערן: "אל תבכי מאמי שלי, בבקשה אל תבכי... אני לא שווה ת'דמעות שלך..!"
אני: "ובכל זאת אתה גורם לי לבכות", אמרתי והדמעות לא הפסיקו לרדת.
ערן: "אני מצטער, אני לא רוצה שנזרוק את הכול בגלל זה".
אני: "ערן? מתי זה קרה?!"
ערן: "אתמול, אחרי שזה קרה, שקלטתי מה עשיתי אז ישר באתי אליך, לא היית אז כתבתי לך מכתב."
פתאום הכול נראלי קצת פחות גרוע, הוא עדיין בגד בי אבל הוא לא שיקר לי..!
אני : "אני צריכה זמן אמרתי בשקט., אני צריכה לחשוב, להבין מה אני רוצה, להבין אם אני יכולה שוב לסמוך עליך, להאמין בך, להבין אם אני יכולה לסלוח".
ערן: "אין בעיה, רק תזכרי שלא משנה מה אני אוהב אותך". הוא יצא מהחדר.... ואני נשארתי לבד עם המחשבות, עם הדמעות.
הלכתי למחשב והדלקתי מוזיקה..אחרי כמה שירים היה ת'שיר שלנו...קטנטנה....! נזכרתי שהחלטנו שזה השיר שלנו.
------------------------------------------------------------------------------------
"קטנטנה, אלוקים שלח אותך אלי,
קטנטנה הוא שלח אלי מתנה מתוקה משמיים,
מתנה שנותנת טעם לחיי,
קטנטנה את כל חלומותיי"
ערן: "זה יהיה השיר שלנו, קטנטנה שלי.."
אני: "אני לא כ"כ קטנה...כולה בשנה..!" ועשיתי פרצוף כועס חמוד כזה..
ערן: "בכיתה בשנה, בגיל בשנתיים", וחייך..!
אני: "אוף."..
ערן: "אז זה השיר שלנו קטנטנה שלי?!"
אני: "טוב....=]]"
הוא התקרב אלי ונישק אותי....ואני[?] הייתי בעננים, הלב שלי[?] רעד ובבטן היו פרפרים.
------------------------------------------------------------------------------------------
חשבתי על כמה שאהבנו....על כמה שאנחנו עדין אוהבים, ואח"כ חשבתי אם בגלל בגידה אחת, שווה לזרוק את הכול..!! אחרי כל המחשבות והחוסר החלטות שלי, החלטתי להיכנס להתקלח... גם במקלחת המחשבות לא עזבו אותי, כבר היה עשר, ולמרות שמחר אני צריכה לקום מוקדם החלטתי להיכנס לאיסיקיו קצת, לדבר עם אנשים ולשכוח קצת. נכנסתי ושמתי את עצמי על אווי..!!
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
אמרת שאתה לא שווה ת'דמעות שלי, אז למה אתה גורם לי לבכות?!?
נטי&חני אני כ"כ אוהבתותכן, תודה על הכול..!!
חושבת....אז לאפה..
בפלא...
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
ראיתי שערן על אווי,
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
לא פה...!!תשחררו ממני, תעשו טובה..!
ליאוריי לא חשוב מה, תמיד אני יואהב אותך..!!
אחים שלי דברו איתי...!!!
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
דיברתי עם קצת חברות וידידים ואחרי 10 דקות בערך קיבלתי הודעה מערן..
*ערן-LoVe-ליאור*
נסיכה שלי?!
«« [ט!שש & ל*ל!שש »»
הא?!
*ערן-LoVe-ליאור*
מה המצב חיימשלי?! איך את מרגישה?!
«« [ט!שש & ל*ל!שש »»
אני בסדר, איך אתה?!
*ערן-LoVe-ליאור*
לא מפסיק לחשוב עלינו..!
«« [ט!שש & ל*ל!שש »»
ת'אמת!? גמני לא..!
*ערן-LoVe-ליאור*
אני אוהב אותך..
«« [ט!שש & ל*ל!שש »»
אני יודעת, גמני אותך...וזה לא קשור באהבה..!
*ערן-LoVe-ליאור*
אז?
«« [ט!שש & ל*ל!שש »»
נדבר מחר בבצפר, אני הולכת לישון,
לילה טוב...!!
*ערן-LoVe-ליאור*
לילה טוב ילדונת..!
כיביתי תמחשב ונכנסתי למיטה, ושוב שקעתי במחשבות עד שהעיניים שלי נעצמו ונרדמתי, עדין חושבת עלי, על ערן ובעיקר עלינו, על איך אנחנו ממשיכים מפה.
הייי בנות, אתן לא מגיבות=(
אם זה ימשיך ככה אני יפסיק ת'סיפור...אבל בינתיים קבלו המשך מפנק..!!
אוהבתת
כיביתי תמחשב ונכנסתי למיטה, ושוב שקעתי במחשבות עד שהעיניים שלי נעצמו ונרדמתי, עדין חושבת עלי, על ערן ובעיקר עלינו, על איך אנחנו ממשיכים מפה.
--------------------------------------------------------------------------------------------
"רבות הדרכים לאהוב אותך,
ארוכה ביותר הדרך לשכוח,
אהבנו עמוק, אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק."
התעוררתי לצלצול הפלא שלי, על הצג היה כתוב 'התאום שלי'
אני: "תבוריייייייייייייייייייייי", צעקתי בקול ישנוני.
תבור: "מה שלומך יפה שלי?!"
אני: "בסדר, מה שלומך חיים?!"
תבור: "בסדר, מה גם היום את לא באה?!"
אני: "באה, באה למה מה השעה?"
תבור: "כבר 9 וחצי...."
ואיי..חשבתי לעצמי, איך לא קמתי??
אני: "טוב...אני עכשיו יצא...אני יבוא כנראה אחרי ההפסקה..!"
תבור: "יופי, כי אנחנו צריכים לדבר.."
אני: "בסדר בייבי, אני יתארגן ויבוא"
תבור: "טוב בובי, אוהב אותך..ביוש..!"
אני: "גמני ביי."
סגרתי את הטלפון קמתי מהמיטה וירדתי לסלון, ראיתי את אמא יושבת.
אני: "בוקר טוב..=]"
אמא: "בוקר טוב..."
אני: "למה לא הערת אותי?"
אמא: "ראיתי תמכתב של ערן, חשבתי שאולי תרצי להישאר בבית"
קפצתי עליה וחיבקתי אותה, איזה אמא זאת..!!
אני: "תודה, אבל אני ילך לבצפר..!! אני צריכה ללמוד..!"(מי היה מאמין שמשפט כזה יצא ל-י מהפה?)
אמא: "או.קיי... תתארגני אני יקח אותך."
אני: "או קי , תודה. "
עליתי למעלה...נכנסתי להתקלח יצאתי התלבשתי הסתרקתי התאפרתי ואמא לקחה אותי לבצפר..!
הגעתי בידיוק שהיה צלצול לצאת להפסקה. הלכתי למזכירות והבאתי להם אישור...אח"כ הלכתי לספסל איפה שכולם. ראיתי את ערן... אני חושבת שברגע שראיתי אותו החלטתי שאני לא מוכנה לוותר עליו, שאני באמת אוהבת אותו.
אני: "בוקר טוב...=] "
כולם: "בוקר טוב..!!"
ערן: "ליאור, אני יכול לדבר איתך?!"
אני: "בטח, בוא..!"
חני ונטי קרצו לי ואני הבנתי שהן זוממות משו..!! שהן אמרו לו משו...
התחלנו ללכת אל מאחורי בצפר..אל המקום שלנו..!
ערן: "נו חשבת על זה?!"
אני: "כן..!"
ערן: "נו?!"
אני: "תקשיב זה, אני, אתה אנחנו"......ראיתי איך הוא נכנס למתח..! "אני לא מוכנה לוותר על זה..!!"
ערן: "אבל?!"
אני: "יש אבל גדול, תשמע זה לא הולך ככה, אני אוהבת אותך ואתה יודע את זה, אבל אני לא, זתומרת, קשה לי לסמוך עליך." יריתי
ערן: "למה?"
אני: "מה למה? אולי כי אתה בוגד בי?" אמרתי בציניות
ערן: "לולי, זו הייתה מעידה חד פעמית, ואני מצטער...זה לא יקרה שוב..! " הוא אמר שבור.
אני: "או. קיי, אבל בכל זאת תצטרך לזכות באמון שלי בחזרה"
ערן: "אוקיי אני יזכה, אל תדאגי, נחזור להיות כמו פעם. "
דיברנו עד הצלצול, ובצלצול כל אחד הלך לשכבה שלו.
שאר היום עבר כרגיל.....ב2 וחצי קיבלתי הודעה לפלא
מ'הערס שלי'
# היי לולי, אני ליד הבצפר שלך, מתי את גומרת?!#
החזרתי לו..
#מה אתה עושהה כאן?!? אני מסיימת בשלוש, תחכה לי?!
# בטח, אני בחוץ..אוהב אותך#
חייכתי חיוך קטן.
הערס שלי זה אדם, אחד הילדים הכי חמודים שתכירו, והוא מין ערס, עבריין כזה, לא לומד, עושה צרות, גונב, המשפחה שלו על הפנים,מי שמתעסק איתו או איתי הוא הורג אותו, והוא כזה, אבל הוא בנאדם טוב, והוא אחי בדם ואני אוהבת אותו כמו שהוא.
אדם חיכה לי בשער, איך שהיה צלצול לקחתי את הדברים שלי ויצאתי אליו..!!
אני: "חייייייייימשלייי." רצתי אליו וחיבקתי אותו.
אדם: "בובהה יפה שלי, וואי איך התגעגעתי אליךך..!! איפה נעלמתת ליי?!"
אני: "אני לא נעלמתי,אתה נעלמת, איך בפנימיה?!"
אדם לומד בפנימייה צבאית בגלל שהוא לא לומד בכלל באופן כללי ושהוא עושה בלגן להורים שלו, אבל הוא בכושר טוב אז יש לו פרופיל גבוה אז קיבלו אותו לפנימייה צבאית.
אדם: "בסדר, אני יודע..! בגלל זה באתי אליך"
אני: "למה?"
אדם: "ליאורי, אנחנו צריכים לדבר, די רציני עכשיו...!!"
אני: "אדם אל תלחיץ אותי דיר באלק...דבר נו כבר".
אדם: "בואי נצא לאנשהו ונדבר..! "
אני: "טוב חכה שנייה..!"
נכנסתי לבצפר...והלכתי לכיוון כיתתו של תבור....
אני: "שלום, אפשר בבקשה את תבור מאיר?"
סימה:" שלום גברת ליאור, למה את צריכה אותו אם אפשר לשאול?"
אני: "אני שמחה שאת שמחה לראות אותי סימה. ולא אי אפשר זה פרטי. אפשר אותו או לא?"
סימה: "לא..! תחכי אחרי השיעור."
יצאתי מהכיתה והלכתי לכיוון המזכירה..היא אהבה אותי מאוד..
אני: "ברכה בבקשה תני לי אישור להוציא את תבור, אני צריכה אותו דחוף".
ברכה: "או. קיי אבל פעם אחרונה".
אני: "בסדר=]]"
חזרתי לסימה אם חיוך של ניצחון על הפנים, שתבור יצא אמרתי לו שאני הולכת אם אדם ושיגיד לערן. אח"כ יצאתי לאדם והלכנו. התחלנו ללכת לכיוון הבית שלי... והתיישבנו בספסל באחת הגינות שהיו בדרך.
אני: "נו דבר כבר, מה קורה?!"
אדם: "תשמעי בובי, שולחים אותי.."
אני: "שולחים אותך לאן?"
אדם: "לעזה..."
לעזה, לעזה, לעזההה המילה הזאת הדהדה לי בראש.
אני: "מזתומרת שולחים אותך לעזה?! אתה קטין, אסור."
אדם: "מותר, אני בפנימיה צבאית וטירונות כבר עשיתי, וצריך שם אנשים אז שולחים אותי. אני מצטער.."
אני: "לא רוצה! אותך לא ישלחו לשום מקום, אתה לא הולך לעזה וזהו..!"
היה לי בעיה עם כל הקטע הזה, את בנדוד שלי שהיה אחד האנשים הקרובים אלי שלחו לשם, והוא נפצע קשה ולבסוף מת. לא הייתי מוכנה לאבד עוד מישו, לא הייתי מוכנה לאבד את אדם..!
אדם: "אני מצטער חיימשלי, אני חייב."
התחילו לרדת לי דמעות, ניסיתי לדמיין ת'חיים שלי בלי אדם, ולא הצלחתי.
נכון הוא היה בעייתי ולא פעם הוא פגע בי, אבל הוא היה הידיד הכי טוב שלי ולא הייתי מוכנה לאבד אותו.
אדם:" דיי נסיכה שלי, אל תבכי, ערן ישמור עליך שאני לא יהיה פה...ואני יחזור, אני מבטיח. "
אני: "תחזור שלם ובריא?!"
אדם: "כן, שלם ובריא.!!"
אני: "מבטיח?!"
אדם: "מבטיח, מבטיח, מבטיח!!"
אני יודעת שהתנהגתי כמו ילדה קטנה, ושיש סיכוי אפילו הכי קטן שאדם 'ישקר לי' ולא יחזור בריא, אבל הייתי צריכה ת'הבטחה שלו, הייתי צריכה שיהיה שם מישו שיבטיח. משו שיעזור לי להתגבר על זה שהוא לא פה. אח"כ הוא שאל מה איתי ומה עם ערן, סיפרתי לו הכול.
אדם: "אני חושב שזה טוב שסלחת לו, אבל רק שתדעי שאם זה קורה עוד פעם תיזהרי."
ידעתי שמה שאדם רוצה להגיד זה "בוגד פעם אחת, בוגד תמיד" אבל אני לא האמנתי בזה, והוא ידע את זה..! אדם שנא בוגדים וידעתי שלערן הולכת להיות שיחה רצינית איתו, אבל שמחתי שהוא תמך בי.
אני: "תודה שאתה תומך בי".
אדם:" אין על מה ילדונת. אבל צריך להיכנס בטל את לא חושבת?"
אני: "ברור שכן, אני אפילו מאוד רוצה....אבל לא יודעת איך."
אדם: "יש לי רעיון."
הוא הוציא תפלא שלו וחייג לטל.
טל: "אדמי, מה שלומך נשמה?1"
אדם: "הכול טוב ילדה יפה, מה שלומך?" אדם כמעט התפקע.
טל: "טוב."
אדם: "שומעת, רציתי שנצא היום אבל שמעתי שהתנשקת אם ערן, ולא נעים לי לעשות את זה."
טל: "לא התנשקתי איתו".
אדם: "בטוח?" לאדם היה פרצוף מוזר על הפנים
טל: "בטוח בטוח, אני לא רוצה אותו".
אדם: "טוב, אני צריך לזוז, ביי."
אדם סגר תטלפון והסתכל בי במבט מוזר.
אני: "מה היא אמרה?"
אדם: "היא לא התנשקה איתו."
אני: "מה? אין מצב.."
אדם: "נו אני אומר לך שהיא לא התנשקה איתו..!"
אני: "טוב מזה משנה אם מי הוא התנשק? העיקר שעבר."
אדם: "טוב חיימשלי, אהבתי ת'גישה. "
הוא הסתכל על השעון והמשיך " אני צריך ללכת, נדבר"...הוא קם חיבק אותי ונתן לי נשיקה בלחי.
אני: "חכה שניה, מתי אתה נוסע?"
אדם: "אני לא יודע, אני יגיד לך..!ביי ליאוריי ואל תשכחי שלא משנה מה אני אוהב אותך כמו את אחותי הקטנה ואני תמיד איתך..!"
אחרי שאדם הלך נשארתי לשבת קצת על הספסל..!
לעזה, לעזה לעזה לעזה לעזה לעזה...המילה התהדדה בראשי....ואז גם המשפט האחרון של אדם....."אל תשכחי שלא משנה מה אני אוהב אותך כמו אחותי הקטנה ואני תמיד איתך..!" נשמע כמו סוף....פחדתי, ממש לא רציתי שזה יהיה הסוף, לא רציתי שזה יהיה הסוף של אדם..! ושוב כמו ילדה קטנה, הדמעות התחילו לרדת, ואני ישבתי שם על הספסל ובכיתי, חשבתי על אדם ובכיתי, לבסוף החלטתי לחזור הבייתה.
ואוווווווווווווו מדהים מאמי
תמשיכי
לילוש תמשיכי מדהיים כרגיל..
לאב יו
"חזרתייייייייייייייייייייייי" קראתי אבל אפחד לא ענה לי.
בית לבד חשבתי לעצמי וישר הוצאתי תפלא והתקשרתי לתבור, "אחי התאום" הידיד הכי שלי(אחרי אדם)חחח
תבור" הלווווו..."הוא נשמע עצוב..
אני: "תאוםםםםם שליי, מה קרהה?!"
תבור: "איפה היית? חיפשתי אותך, אני צריך אותך."
אני: "תבור מה קורה?! אתה מוכן לדבר כבר.!?" נלחצתי, הוא לא היה מהילדים שלוקחים ללב דברים קטנים.
תבור: "זה לא לפלא.."
אני: טוב אז תבוא, אני לבד."
תבור: "אוקיי חצי שעה אני אצלך..!"
אני: "טוב בובי, ביי..! "
תבור: "ביי יפהה שליי"
סגרתי את השיחה עם תבור נכנסתי להתקלח לבשתי בגדי בית ושתיתי שוקו, אחרי שגמרתי את השוקו וניקיתי מדיח=// תבור בא..!!
אני: "בוא מאמי כנס..."
תבור: "תודה". העיניים שלו היו אדומות קצת, הפנים שלו היו נפולות והוא דיבר בשקט וברוגע, דברים שלא אופייניים לתבור.
אני: "או,קיי, תשפוך עכשיו."
תבור: "קודם כל, שמעת על אדם?!"
אני: "שמעתי, אבל זה לא חשוב עכשיו.."
תבור: "מה לא חשוב? גם לך יש צרות משל עצמך, מה את צריכה את שלי?!"
אני: "הצרות שלך זה הצרות שלי, עכשיו דבר כבר...נוו..!"
תבור: "טוב אז ככה............".הוא סיפר לי שהוא גילה שחברה שלו התנשקה עם מישו, אם אחד החברים הטובים שלו ליתר דיוק, והוא לא יודע אם מי, ועכשיו הוא לא יודע על מי לסמוך ויותר מזה הוא לא מבין למה היא עשתה לו את זה, הרי הוא נתן לה ת'נשמה שלו..(אני עדה!!). ניסיתי להרגיע אותו ואני חושבת שבסוף השיחה הוא יצא במצברו יותר טוב.
ואז סיפרתי לו על ערן, על מה שטל אמרה, ועל מה שאדם אמר, ועל זה שאמרתי שזה לא משנה, למרות שעמוק בלב ידעתי שזה כן, כי אם זה אם אחת החברות שלי?!
"רבות הדרכים לאהוב אותך,
ארוכה ביותר הדרך לשכוח,
אהבנו עמוק, אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק."
'אין לי אוויר בלעדיו'
אני: "ערן.."=//
תבור: "אני ילך, שתדברו לבד..!"
אני: "שומדבר...חח שב, אני יגמור איתו ונמשיך לדבר, אולי נזמין סרט או משו, הרבה זמן שלא דיברנו רק שנינו."
תבור.."חח טוב. "
אני: "ערן?! "
ערן: "ליאור איפה היית היום?!"
אני: "מה? מתי?"
ערן: "שהלכת מהבצפר..!"
אני: "הא, הייתי עם אלירן, אמרתי לתבור שיגיד לך."
ערן: "הוא אמר לי...מה חיפשת עם הערסוואת הזה?!"
אני: "ערן תירגע, עד אדם, אני אוהבת אותך אבל הוא כמו אחי אז תירגע".
ערן: "את יודעת שאני לא אוהב שאת מסתובבת איתו, אבל את לא שמה עלי זין."
אני: "ערן דבר ראשון תירגע אתה לא בעלי, לא זכור לי שאנחנו נשואים, דבר שני גם אני לא אוהבת שאתה מתנשק עם בנות וגם על זה אתה לא שם עלי זין אז שתוק..!!"
ערן: "בסדר, פשש אחלה זוגיות יש לנו".
אני: "די לעשות מהכול דרמה..! אוףף..!!"
ערן: "אני עושה דרמה? אני"
אני: "כן...אני אוהבת את אדם, הוא תמיד היה שם בשבילי ואתם מסתדרים..מה עובר עליך?"
ערן: "תגידי את כזאת עיוורת?"
אני: "על מה אתה מדבר?"
ערן: "על אדם, הוא רוצה אותך"
אני:"ערן די להיות קנאי ופרנואיד, אדם ידיד שלי הוא לא רוצה אותי"
ערן: "הוא דיבר איתי היום"
אני: "על"?
ערן:" על זה שבגדתי בך..!! סיפרתי לו הכול"
אני?" מזתומרת הכול?"
ערן: " אם מי באמת בגדתי בך..."
אני: " זה משנה?"
ערן: " אולי לך לא, אבל לתבור בטוח.."
אני: "מזתומרת?!"
ערן: "עם דני"..
אני: " מה עם דני"?
ערן:" בגדתי עם דני" פתאום הוא דיבר בשקט.
אני:" איזה דני? של תבור?" אמרתי בשוק..!
דני הייתה חברה שלי, לא הכי טובה אבל חברה. והיא הייתה החברה של תבור.
ערן:" כן"..!
אני: " איך זה קרה?"
ערן: " אנלא יודע, היא אמרה לי שהיא רוצה להיפרד ממנו, שמשעמם לה איתו, ואני ניסיתי לשכנע אותה שלא..פתאום היא התקרבה אלי ונישקה אותי ואני המשכתי"
אני: "טוב ערן, אני לא יכולה לדבר איתך עכשיו.....זה די מגעיל אותי, זה החבר הכי טוב שלך....וזאת חברה שלי, אני מצטערת..!!
ערן: "אל תספרי לו, בבקשה"
אני:" או שאתה בא לפה עכשיו ומספר לו, או שאני מספרת תחליט אתה.."
ערן: "טוב אני באה תני לי חצי שעה"
אני: "אוקי"
ערן: "אוהב אותך"
אני: "בייי"
עצרתי לרגע את הכול, חשבתי על מה שהולך לקרות, חשבתי על זה שהלב של תבור הולך להישבר...והתחלתי ללכת לכיוון הסלון שם הוא ישב.
אני: "תבורי"?
תבור: "הא חיימשלי? דיברתם?"
אני: "כן, לא משנה עכשיו, אני יכולה לשאול משו?"
תבור: "בטח יפה שילי, שוט"
אני: " אם הייתי יודעת משו, שאני יודעת שישבור לך ת'לב, היית רוצה שאני יספר לך או שאני יכריח מישו לספר לך?!"
תבור: "לולי, על מה את מדברת?"
אני: "תבור בבקשה תענה לי"
תבור: "הייתי רוצה שתספרי לי"
אני: "טוב"
תבור: "נו אז מה רצית לספר לי?"
אני: "כלום, חכה ותראה".
תבור: "אוקיי.."
צלצול בדלת.
"כנס" זרקתי לכיוון ערן בזלזול.
תבור: "היי אחי, מה קורה?"
ערן:" בסדר גבר, אני צריך לדבר איתך"
תבור: "מה קרה משו חמור?"
ערן:" כן, בערך".
תבור: "לולייייי אנחנו עלינו שניה לחדר שלך לדבר אוקי?" הוא צעק לכיוון המטבח.
אני: "אוקי בובי"
"יבן זונה, אנלא מאמין שעשית לי את זה? מה אתה נורמלי? אתה יודע כמה שאני אהבתי אותה, אז מין חבר אתה? אהה יבן שרמוטהה? אני לא מאמין, בסוף כולם צדקו בקשר איך, לא השתנת בגרוש..." שמעתי את תבור צועק.
" נו באמתת אתה לא מבין, זה לא היה בכוונה, אפחד לא ניסה לעשות לך רע, בחייאת אחי תנסה להבין אותי רגע, אני אוהב אותך, תדבר איתי, אני מצטער" ערן החזיר לתבור, ערן נשמע שבור וגם תבור. החלטתי לעלות.
אני: "תגידו אתם השתגעתם? מזה הצעקות האלה?"
תבור:"ה.ו.א. ב.ג.ג.ד ב.י.י, ה.י.א .ב.ג.ד.ה. ב.י, ה.ם ה.י.ו ב.י..ח.ד" הוא גמגם.
אני: "אני יודעת, אני שכנעתי אותו לבוא לספר לך, אני מצטערת. "אמרתי בקול חלש.
תבור:" תודה שהכרחת אותו, לולי זה חשוב לי שעשית את זה בשבילי" הקול שלו היה חלש, הבנתי מה הוא מרגיש.
אני: "בוא אלי מאמי" אספתי אותו לחיבוק....תמיד תבור היה נראה בעיניי כבנאדם הכי חזק, ופתאום הוא נשבר, נראה כמו ילד קטן שצריך חיבוק ואהבה, ריחמתי עליו כל כך, נזכרתי ברגעים שהוא היה שם לצידי וידעתי שמעכשיו אני לא יעזוב אותו לשניה עד שיעבור לו.
ערן:" תבור אחי, אני נורא מצטער."
תבור: "ערן, תעשה לי טובה תעוף מפה, בבקשה, אני מתחנן, תלך, אין לי כוח להתמודד עם זה עכשיו, אני צריך להיות לבד קצת, לחשוב, אח"כ נדבר"
ערן" אוקי, אני מצטער.ליאורי נדבר אח"כ?"
אני: "לא חכה, אנחנו נדבר עכשיו"
ערן: "אוקי"
יצאנו מהחדר ונכנסנו לחדר של אחי.
בננותת שלייי שמתי המשךך דיי מפנק..
אבל תגיבוו כי אם לאא אני לא ימשייך..
אוההבת המוון
ליאורייייייייייייייייייי מושלמתתת!!!
את מדברת על הכיתבה שלי?! הסתכלת על שלךךך..?!!!
יש לך כיתבה מדהיימההההה!!!!
אוהבתותך מלאאאאא!!!!
-דניאל-
מדההההההההההיים מאמי
רוצה המשך מייייידד! 😁
אוהבת המון
3> רותמי
אני רוצה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ע=כ=ש=י=ו=!!!!!!!!!!!!
-יסווו-
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
