-השינוי הגדול, הצ'אנס שלי לחיות מחדש-

אמממ אני מקווה שתאהבו ההתחלה לא משהו לדעתי אבל הסיפור דווקא נחמד מאוד לא ארוך מידיי ולא קצר מידיי.. סתם היה לי משעמם אז כתבתי, הוא לא אמיתי.

=1=

אני: "הלו? אתה מוכן להסביר לי לעזאזל למה אתה ניתקת לי
בפרצוף?! לא, אני רוצה להבין מי אתה חושב שאתה
תפסיק לשחק משחקים כבר נמאס לי מימךךךךך"
....: "נמאס לך מימני?! אז בואי ניפרד, גם לי נמאס מימך"
אני: "אולי מספיק לדבר שטיות?!"
....: "מה את רוצה מימני מהההההההה"
אני: "אני חברה שלך תפסיק להתנהג ככההה"
....: "אין לי כח אלייך.."

-ניתוק-

שלום, אני מאיה, היום יום הולדתי ה16. התאריך הוא 14.3.
תרשו לי לנפץ את האשליה שלכם, אין לי שיער
בלונדיני עיניים כחולות וגוף משי מושלם..יש לי שיער חום עם גוונים גלי
עד אמצע הגב בערך ועיניים חומות יפות. אני לא רזה ולא שמנה אלא באמצע.
אין לי טענות אל הגוף שלי למרות שאני מוצאת את עצמי מידי פעם מתלוננת
שלא יזיק לי להוריד 2-3 קילו. אני לא גבוהה ולא נמוכה, גם באמצע.
אין לי בית ענקי של 3 קומות עם בריכה וג'קוזי וגינה ענקית, יש לי בית
רגיל בבניין רגיל, קומה 2, סלון ו3 חדרים.
אתם בטח שואלים מה זאת השיחה המגעילה למעלה, אז כן,
כמו להרבה בנות בגילי יש לי חבר. אנחנו חברים כבר שנתיים וחצי, משאני
בת 14. אומנם בהתחלה הכל היה טוב ויפה, הוא לא הפסיק לתת לי אהבה,
מתנות.. הכל. הוא הפך להיות האדם היחיד שאני סומכת עליו, היחיד שאני מעריכה
ואוהבת. הוא גם היה הראשון שלי בהמון דברים. אומנם לא הנשיקה הראשונה
אבל הראשון שנגעתי בו ממש במקומות האינטימיים והוא לי, ירידות וכו' אני
לא אפרט לכם כאן. הוא הראשון שלי, הראשון והאחרון ששכבתי איתו. מעולם הוא לא
בגד בי ואני לא בגדתי בו. אחריי חצי שנה הדברים קצת השתנו.
הוא התחיל להגיד שאני מפונקת מידיי, שאני לא מתחשבת, שאני ככה וככה..
זה הגיע למצב שהיינו רבים המון, הוא תמיד היה נפרד מימני ואני הייתי חוזרת על 4.
אני כבר לא יודעת אם אני אוהבת אותו .. לפעמים ניראה לי שאני איתו רק מיתוך הרגל,
רק כי אני מפחדת לצאת אל העולם ולהכיר בנים אחרים, אולי אני תלותית בו?
אני לא אשקר, כשאנחנו רבים נפלטות לו מילים מגעילות, קללות והעלבות.
לפעמים הוא גם מרים עליי יד. בהתחלה זה היה סתם אבל עכשיו זה נהיה רציני.
אני יודעת שהקשר שלי ושלו עבר את התקופה היפה, ועכשיו הוא לא בריא בכלל.
אבל אני לא יכולה בלעדיו, מה אני אעשה?
--

השעה הייתה 9 בערב ואני ישבתי לבושה בפיג'מת הסאטן הכחולה שלי על
המיטה הזוגית שבחדרי. החלטתי להתקשר אליו, אולי עכשיו יהיה בסדר?

אני: "הלו? יוסי? אולי תפסיק להתנהג ככה?! אתה יודע ששנינו אוהבים זה
את זה אז למה להפוך את זה לקשה?!"
יוסי: "תביני לי נמאס מימך כבר לא אכפת לי כלום לכי תבגדי בי
לכי תעשי מה שבאאא לך לי נמאס מימךךך"
הדמעות החלו לזלוג. אתם בטח חושבים "הנה, עכשיו הם נפרדים", אבל לא,
כל כך לא. תמיד זה ככה רבים אפילו יותר גרוע וחוזרים. ידעתי שזה עוד
אחד מאותם ריבים... אז לפחות ניסיתי למנוע את זה מההתחלה...
אני: "תפסיק.." פלטתי אנחת בכי
יוסי: "חלאסססססס חלאססס לשחק אותה בוכה כוסאמק
לא נמאס לך תגידי?! את לא מבינה שדייי כבר זהוווו אי
לי כח אליי את חושבת את עושה לי טובה שאת איתי?!"
אני: "מה?1 אבל למה אתה מדבר ככה?! יוסי היום
זה יום ההולדת שלי.. אתה הבטחת שנהיה ביחד!"
אמרתי בבכי מר
יוסי: "ולי לא אכפת! את לא מבינה שנמאס לי?! מה אין
לך קליטה?! כוסאמק.. את כל החיים שלך ידידים פה
ידידים שם, מפונקת רק אכפת לך איך את נראית, ללכת לפה ללכת לשם
אני לא צריך אחת כמוך אני צריך אחת שתבין אותי.. סעמק"
-ניתוק-
הוא מדבר שטויות! אנינ הכי מבינה אותו בעולם! כל דבר שקורה לו
לא משנה מה אני תמיד תומכת בו...
ישבתי במיטתי מקופלת בוכה.. ההורים לא הרשו לי לעשות מסיבה,
לא הרשו לי לצאת בגלל ההתרעות ובגלל שהם יודעים שאני אשתה,
לא מרשים לי כלום. העיקר הם יכלו לצאת לשישי שבת אצל סבא וסבתא בצפון.
השאירו אותי לבד, אפילו נעלו עליי את הבית כדי שאנ לא אצא. החלטתי שאני אלך להתקלח
ואולי אני ארגיש יותר טוב, אזמין סרט ואוציא את העוגה שאמא הכינה מהמקרר ויאכל עם עצמי.
נכנסתי למקלחת ואחרי רבע שעה בערך יצאתי והייתי בחדר.. שוב בכיתי, אבל אז
פתאום הבנתי שאני לא צריכה אף אחד בשביל להנות. אז אומנם אין לי כל כך הרבה חברות,
ואין לי הרבה ידידים, והחבר שלי שם עליי זין, ההורים לא חוגגים איתי.. אני אצא לבד!
ישר התחלתי לעשות פן במרץ תוך כדי שבמערכת הסטראו שלי מתנגן השיר שתמיד היה נותן
לי מרץ ומעלה לי את המצב רוח..



I see trees of green, red roses too
I see them bloom, for me and you
And I think to myself, what a wonderful world

I see skies of blue, and clouds of white
The bright blessed day, dark sacred night
And I think to myself, what a wonderful world

The colors of the rainbow, so pretty in the sky
Are also on the faces, of people going by
I see friends shaking hands, sayin' "how do you do?"
They're really sayin' "I love you"

I hear babies cryin', I watch them grow
They'll learn much more, than I'll ever know
And I think to myself, what a wonderful world

Yes I think to myself, what a wonderful world
Oh yeah


לבשתי את חצאית הג'ינס היפה שלי עם הקרעים, אמא שלי תמיד הייתה אומרת
שהיא קצרה מידיי ושכמעט רואים לי את כל התחת, אבל למי אכפת עכשיו?!
לבשתי מגף שחור שפיצי ויפה לא פרחי כמו שזה נשמע, גופייה שחורה לא חשופה מידיי
אבל עדיין סקסית מאוד, התאפרתי ממש יפה, ושמתי עליי את ג'קט הג'ינס החדש
והיפה, גם הוא עם קרעים. למה ג'קט?! כי קר בחוץ. אבל אני אמצא לי לאן ללכת!
הכנסתי לתוך תיק קטן מפתחות, כסף, פלאפון והחלטתי שאני יוצאת, באתי לפתוח את הדלת
ואז נזכרתי שזה בעצם נעול. הרגשתי את הדמעות שוב מתפרצות החוצה עד שלפתע המנעול הסתובב ושמעתי רעשים
מהצד השני של הדלת...