--פשוט אהבה (; --

טוב אני רואה שלא יילך,
\:
מאכזבוותת.

מאכזבבות,
תהנו !




"פשוט תקשיבי לזה.. זה הכל "
אמרתי והכנסתי את הקלטת לתוך הסטריאו שהיה מונח על הספרייה בחדרה
"מוכנה?"
שאלתי חוששת ,
"כ..ן.. "
השיבה, ובקולה שמעתי את הפחד .
לחצתי play , ויצאתי מחדרה ….


המשך:


"עידדדן"
שמעתי את קולה של אימי צועק,
לא התייחסתי אלייה.
צעדייה נשמעו מתקרבים לחדרי ,
עם קול העקבים הגבוהים שתמיד שמה.
"אתה לא שומע אותי?"
שאלה מיד שפתחה את דלת חדרי
לא עניתי.
המשכתי לארוז את דבריי לתיק האחרון …
הקטן, שאני לוקח בידי .
"עידן אני מדברת אלייך ! "
צעקה ואני המשכתי לשתוק .
"עוד 20 דקות יוצאים מהבית, תיהיה מוכן "
אמרה ויצאה מחדרי ,
טריקת הדלת לא איחרה להגיע.
20 דק' לעזאזל … 20 דק' .

---

ישבתי על מיטתי, לבדי …
מחכה לשמוע מה כבר יש בקלטת הזו שמורן כ"כ נלהבת ומפוחדת ממנה
מקשיבה.. וכרגיל , רואה חושך .
"יפ..ה שלי .."
הקלטת החלה להשמיע, זה היה קולו של עידן..
הוא בכה..
ברקע התנגן השיר שלנו… "הכי יפה בעולם"
המשכתי להקשיב.. מפוחדת לגמריי
"א.נ..י לא יכולתי לעשות את זה.. פנים מול פנים
קש..ה ל..י ואני בקושי מצליח ל..ד.בר…"
הקלטת המשיכה, והדמעות בעייני התמלאו
פחדתי, פחדתי לשמוע מה יש לו להגיד
מה יש בעצם בקלטת הזו , שהוא כ"כ פחד להגיד לי בפנים.
הוא בכה, שמעו את זה על קולו
הקלטת המשיכה, ואני המשכתי להקשיב

"אז… אני עוזב
לארצות הברית, אני עובר לגור שם.."

הוא אמר בהקלטה ,
הרגשתי איך הלב מתרסק לי לאדמה.

---

"יפה שללי.."
אמרתי ישר כשנכנסתי לחדרה של ליאת,
היא בכתה, ישבה מקופלת שראשה מונח בין שתיי רגלייה,
התקרבתי אלייה.. חבקתי אותה.
"איך הוא יכול לעשות לי דבר כזה!?"
צעקה לפתע והתרחקה ממני
עינייה היו נפוחות, אדומות, שקיות שחורות ממתחת
שתקתי, לא היה לי מה לענות לה
"מורן זה היום!? הוא טס היום!?"
שאלה בעודה בוכה, צורחת
"כ..ן.."
השבתי מהססת
כאב לי לראות אותה במצב הזה
"הוא כבר נסע?"
שאלה בייאוש והרימה את ראשה, כאילו מנסה להסתכל עליי
אך ללא הצלחה \=
"ל..א הוא כב..ר צריך לצאת בכל רגע.. לשדה התעופה"
השבתי בפחד,
מפחדת מהתגובה שלה .
"תקחו אותי אליו.. אני רוצה אותו אני מתחננת"
אמרה בבכי כבד.. נקרע לי הלב לגזרים
היה לי כ"כ קשה לראות אותה ככה.
לא ראיתי אותה ככה מאז שהודיעו לה שהיא התעוורה
"א..ני אקח אות..ך"
אמרתי והתכופפתי לעברה, הנחתי את ידה מאחוריי צווארי ועזרתי לה לקום
ירדנו למטה, קובי הסתכל עליי, במבט נואש ….
"קח אותנו לשדה התעופה. עכשיו!"
אמרתי לקובי בלחש
הוא זרק לי מבט של 'לא'
"הוא יהרוג אותי.."
לחש לאוזני בחזרה .
"קובי! "
אמרתי בקול רם ,
ליאת כבר שמעה \:
"עכשיו!"
הוספתי שמבט רצחני דבוק לפניי
"טוב ייאלה תמהרו!"
השיב כנכנע לדבריי, ועזר לי להוציא את ליאת מביתה
שהיא לא מפסיקה לבכות .

---

'זהו'
חשבתי לעצמי, מביט מבעד לחלון המונית על ביתי.
"זזנו?"
שאלה אמא את אבא
"סע גבר"
אמר אבא לנהג, והוא התניע .
השכונה עברה מול עייני כמו סרטון ישן שהוקרן
הבתים, העצים, הגנים שהיינו יושבים בהם כל שישי
הילדים הקטנים שדאגו לעשות רעש בין 2 ל 4 .
הכל עבר מול עייני כמו תסריט, כמו סרט אימה
הסתכלתי על ספיר, היא הייתה בדיוק כמוני…
כאב לה, אך היא לא הראתה זאת … היא דאגה להראות חזקה
מה שעליי? ממש לא עבד.
היא ישבה, דבוקה לחלון
בדיוק בצידו השני של הרכב .
הפנתי מבטי לחלון שוב, שעיניי מתמלאות דמעות
הרגשתי את הצריבות שבהן,
הרגשתי את הלב מתחמם מבפנים, כאילו עולה באש
לדאבוני היינו גרים קרוב לשדה התעופה …
תוך 10 דקות, כבר היינו שם .
יצאנו כולנו מהמונית, עם התיקים האחדים שלקחנו איתנו..
את כל הדברים שהיו בבית ושלא מכרנו,
אבא שלח כמה ימים לפניי במטוס ייבוא .
לקחתי את התיק על גבי, מתעלם מההורים …
התקרבתי לספיר, ראיתי בעינייה את הנפיחות, האדימות
הניצוץ של הכאב.
היא הלכה לצידי המדרכה, עמדתי מאחורייה וחבקתי אותה
חיכחתי ידי על כתפה,
מנחם אותה .
ראיתי שלהורים כאב,
הם דאגו להסתיר את זה.
אבל אלו ההורים שלי, אני מכיר אותם…
ללא חשק, נכנסו לטרמינל שממנו היינו צריכים לצאת לטיסה
ההורים ניגשו לעמדה מסויימת שם.. סידרו כמה דברים
"יהיה בסדר קטנה שלי… אני פה בשבילך לכל דבר"
אמרתי לספיר,
דברתי.. אחריי כמעט יומיים שלמים שאני שותק, לא מגיב לאף אחד.
"תודה עידני .."
השיבה והניחה ראשה על כתפי,
היא התחילה לבכות …
חיבקתי אותה אליי … היא התפרקה לי בידיים.
ראיתי את אמא ואבא מתקרבים
ספיר קמה ונעלמה …
הלכתי אחרייה
והם הסתכלו על שנינו במבט נואש.

"חכי רגע ספיר"
אמרתי, מנסה להגיע אלייה
"אני הולכת לשירותים! אני כבר חוזרת"
אמרה ונעלמה מעיניי תוך שניות.
יצאתי מהטרמינל לבחוץ, הוצאתי את קופסת הסיגריות שלי מכיסי
הוצאתי לי אחת, הדלקתי אותה .. והתחלתי לעשן.
כן, התדרדרתי \=
אבי שהבחין בכך, יצא אחריי …
הוא התקדם אליי שמבט עצבני דבוק לפניו
"מה זה צריך להיות!? ממתי אתה מעשן?!"
"מהיום"
עניתי בקלות, נזכר בפעם הראשונה שספיר ראתה אותי מעשן …

~~~

"עידן!? מזה?!"
שאלה ספיר בזמן שהדלקתי את הסיגריה
"מזה מה?"
שאלתי בתמימות, ולקחתי שאחטה ארווכה..
"ממתיי אתה מעשן?"
שאלה בעצבים, והסתכלה עליי בגועל
"מהיום.."
עניתי ביובש , מוציא עשן…

~~~

"תזרוק את הסיגריה הזאת עכשיו אבל! "
צעק עליי ליד כולם, ליד כל מי שהיה מחוץ לטרמינל
"עוד יש לך זכות להגיד לי מה לעשות!?"
צעקתי עליו חזרה, ולקחתי שאחטה ארוכה, מול הפנים שלו
אלפיי זוגות עיניים נעצו בנו מבטים
"אם אני מעשן זה רק בגללכם, בגלל הורים כמוכם!"
אמרתי שוב ואבא הסתכל עליי במבט מפחיד..
כאב לי לדבר אליו ככה .. אבל לא יכולתי יותר,
הכאב, הכעס והאכזבה
הכל התערבב לי, והתפרץ..
כמו הר געש שהגיע עתו.
אמא יצאה אלינו, ראיתי שספיר חזרה לספסל שישבנו בו מקודם
"הטיסה יוצאת.. קדימה"
אמרה ואני זרקתי את הסיגריה,
לא דברתי איתה, ולא עם אבא.
התקדמתי לספיר, ידעתי שהיא צריכה אותי יותר מתמיד עכשיו..
ניסיתי להסתיר את הכאב,
הריי גברים לא בוכים .
הרגשתי את המר חונק את גרוני ומאיים לפרוץ החוצה
לא נתתי לזה לקרות.
חבקתי את אחותי והתקדמנו לכיוון האוטובוס, שיוביל אותנו למטוס -
לחיים חדשים .

איזה עצוב \:
פרק מדהים ~

😢
יא נו שיפגשוווו.. אוף =/
תמשייכיי !

יאאוו...
איזה פרק עצוב 😢
כמה שלמות בפרק אחד.
אהבתי !


תמשיכי הכי מהר שאת יכולה
אוהבת אותך כ"כ .

3 תגובות?
\=

תודה למי שכן הגיבה,
אישתי - אוהבת אוותך !
חג שמח בנות .

מדהים !

תמשיכי מאממי :]

ואייי אמא איזה פרקק עצובבבב 😢
שהם יפגשו!!!! =[

דיי לאא שתיהיה תקלה במטוס,
פנצ'ר,
משהוו !!!
😢
שלא יעזוב..
פרק מדהים !!!,
חג מושלם 3>

אישתי ,
שתהיה לך שנה טובה ומתוקה...
שתיראי רק טוב בשנה הזאת ובכלל בכל חייך שתהיה זאת שנת הצלחה , אהבה , בריאות ואושר..


אוהבת אאותך כ"כ !
את האישה של ח י י 😊

נונה בעעלך ..

פרק מדהים !!!,
חג מושלם 3>

חג שמח לכולן ,
אני מתחילה עכשיו לכתוב...
בתקווה שייצא משהו נורמלי \=

חג שמח,שנה טובה =]
מחכה [:

לא חושבת שיש לי למה לשים היום המשך.
אני ישים בהזדמנות

סבבה...

מחכים...