הקודם היה יותר יפה ויותתתר אררווך! 😢
גרררררררררררר....
מצטטטערת ייצא מכוועער !
אווהבת את כולככן .
= מילקי ? מוקדש ללךך = (:
השיר הסתיים, ומיד התחלף לשיר שבעבר עידן היה שר לי ..
"הכי יפה בעולם "
"הכי יפה בעולם , יודעת טוב מכולם
שבלעדייה –
אני מטומטם ….
הכי יפה בעולם "
חשבתי עליו, לא הבנתי איך ולמה התרחקנו כך בלי שום סיבה..
ידעתי שהסתיר ממני משהו ,
אבל לעולם לא חשבתי שזה כ"כ ישנה לי את החיים,
וכ"כ ייכאב בלב .
המשך:
יומיים עברו , יומיים שלמים בהם ליאת ועידן מדברים ביינהם ביובש
עידן כרגיל … מרוחק .
מסתיר את הכאב שלו ממנה, מהבנאדם שאהב יותר מכל .
השעות חולפות, והשעון עומד לתקתק ברגע שבו עידן ייכנע ,
וייעלה על המטוס – לחיים אחרים ,
לחיים חדשים …
לחיים ב ל ע ד י ה .
. . .
"בוקר טוב"
אמרה אחותי בפרצוף עצוב והתיישבה ממולי בשולחן ,
שתיקה שררה .
לא עניתי לה, לא דברתי עם אף אחד …
לא היה לי חשק לחיות בכלל .
"זה בסדר שאתה לא עונה … אני במצב דומה לשלך "
המשיכה ולגמה מכוס התפוזים שהונח קודם לכן על השולחן.
המשכתי לשתוק ,
הלב צרב מכאב … כאילו זועק לעולם , אבל אף אחד לא שומע..
אף אחד לא עוזר.
קמתי מהשולחן , לגמריי מתעלם מדברייה, מנוכחותה ליידי …
ועליתי לחדרי .
הסתכלתי על החדר,
הוא היה ניראה זוועה בלי כל התמונות שלי ושל ליאת שהיו מונחות בכל פינה בחדר …
היא כ"כ ייפתה לי אותו עם יופייה המסנוור .
הצצתי במסך הפלאפון שלי, השעה הייתה 14:00 .
עוד שלוש שעות , ואנחנו יוצאים לשדה ….
---
"מה קורה חיים?"
שאלתי ישר שעניתי לטלפון ,
"לא משו .. מה איתך אושר שלי?"
"גם .. "
השבתי ללא חשק
"בגלל עידן?"
שאלה, ובקולה נשמע העצב … כאילו שעוד שנייה יוצא מהטלפון .
"כה.. "
עניתי בשקט .
"גם אני.. לא מפסיקה לחשוב עליו, ועל ליאת.. מה יהיה שהיא תגלה קובי באלי למות"
"אני לא יודע מה לעשות … ועוד הקלטת אצלי "
פלטתי בטעות \=
"איזו קלטת?"
שאלה מיד
"הוא.. השאיר לי קלטת , שבה הוא הקליט את עצמו …
ומספר לליאת את כל הסיפור"
השבתי ביאוש, בחשש ….
"אני באה לקחת אותה !!"
ענתה מיד ללא ערעור
"למה?"
שאלתי כלא מבין
"מה למה!? להביא לה את זה!! לפניי שהוא טס !"
השיבה כמובן מאליו
"לא מורן לא יכול לעשות את זה …. עידן יגמור עליי "
"שום יגמור ושום בטיח ..! דמיין אותנו במצב שלהם! היית רוצה שאני ייברח לך בלי שום התראה?"
שאלה ותשובתי הייתה ברורה
"לא.. אבל מורן אני הבטחתי לו , נשבעתי יותר נכון"
השבתי בחשש ,
"שאני יבין שבועה מזדיינת חשובה לך יותר מליאת? מליאת ועידן?
זה בשבילהם קובי הם חייבים להפרד כמו בניי אדם .. היא קרועה עליו היא לא תעמוד בזה"
"טוב.. בואי לפה ונלך אלייה .. זריז עוד שעתיים וחצי הוא יוצא "
נכנעתי , דברייה נשמעו הגיוניים פשוט ..
מודה, היא צדקה .
"טוב חיימשלי 10 דק' אצלך "
השיבה וניתקה את השיחה
חייגתי לעידן , חיכיתי שייענה …
הפלאפון המשיך לחייג , ולאחר מספר צלצולים נשמע המענה הקולי שלו
"שלוום הגעתם לפלאפון של אהובי, תשאייררו הודעה הוא עעסווק כרגע בהההיי "
נשמע קולה של ליאת , ולאחר מכן הצפצוף שמורה שאפשר להשאיר הודעה..
זה קרע אותי כפול .
לא יכולתי לתאר את ליאת בלי עידן , וכנ"ל עליו …
כ"כ כאב לי עלייהם , שנייהם חברים ממש טובים שלי … ליאת תקרע מזה .
"התקבלה הודעה חדשה"
נשמע מכיוון הפלאפון שלי , פתחתי את ההודעה
היא הייתה ממורן .
# אני בדלת תפתח #
סגרתי את ההודעה וירדתי בזריזות לקומה הראשונה בבית .
"אה כפרה"
אמרתי מיד שפתחתי את דלת ביתי ,
זה הדבר היחיד שעלה בראשי לומר באותו רגע, לא היה לי חשק לכלום ..
לא לנשק אותה, לא לחבק , פשוט כלום.
"היי " השיבה בנימוס והתקדמה לכיוון המדרגות
"נו איפה זה?" שאלה בעודה עולה לחדרי
"פה"
השבתי ונפפתי בידי מלמטה ,
"ייאלה.. הולכים "
אמרה מבלי לחשוב פעמיים, היא הייתה כ"כ בטוחה בעצמה שזה מה שהיא הולכת לעשות
פשוט לוקחת על עצמה את הכל … רואים כמה שליאת חשובה לה .
לא התווכחתי איתה.
יצאנו מביתי והתקדמנו לשל ליאת ,
חוששים …
אך יותר מכל, כואבים .
---
נקישות קלות נשמעו בדלת ביתי ,
לקחתי את מקל הנכייה שלי והתרוממתי מהספה ..
התקדמתי בזהירות לדלת לפי הנקישות ,
"מי?"
שאלתי באדישות
"נונה"
נשמע קולה של מורן ואני מהרתי לפתוח.
"היי"
אמרה ודפקה לי מיד נשיקה ארוכה בלחי
היא נשמעה כאילו מיהרה לאנשהו …
"חיים שללי"
אמר לפתע קולו של קובי ..
הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה ארוכה בלחי …
דומה לשל מורן .
"מה יש לכם אתם נשמעים ככה?"
שאלתי כלא מבינה, שמעתי שנעלו את דלת ביתי.
"ליאת.. בואי איתי למעלה… לחדר, זה דחוף"
אמרה מורן ואחזה ביידי
"בטח בטח.."
השבתי, עדיין לא מבינה מה בדיוק קורה שם …
התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר
"מה קרה? את בהריון!?"
שאלתי בבהלה, זה הדבר הראשון שעלה במוחי
"לא לא.. בואי שבי "
אמרה ועזרה לי לשבת על המיטה .
"ליאת.. יש משהו שאת צריכה לדעת ..
אני לא אגיד הרבה.. רק יישאל אם את רוצה לשמוע את זה לבד
או שאני אשאר איתך בחדר?"
שאלה, ואני עדיין.. לא הבנתי את המתרחש
"על מה מדובר?"
שאלתי בבהלה, נלחצתי כ"כ
"משהו נורא קשה.. "
השיבה, הרגשתי איך הלב נמחץ לי בפנים
והחל לפעול בקצף מטורף, לא אחיד.
שתקתי , חושבת על הגרוע מכל –
השם הראשון שעלה במוחי היה – עידן .
---
"פשוט תקשיבי לזה.. זה הכל "
אמרתי והכנסתי את הקלטת לתוך הסטריאו שהיה מונח על הספרייה בחדרה
"מוכנה?"
שאלתי חוששת ,
"כ..ן.. "
השיבה, ובקולה שמעתי את הפחד .
לחצתי play , ויצאתי מחדרה ….




