פרקקקקק עצוב 😊
אבל כמו תמיד, מדהים :]
תמשיכי שתוכלי..
ושתהיה לך שנה טובההההה 3>>
פרק מדהים
אבל כל כך עצוב . .
מחכה להמשך (:
מכוער וקצר, מצטערת ..
זה זורם לפי המצב-רוח \:
שבת שלום .
אמא יצאה אלינו, ראיתי שספיר חזרה לספסל שישבנו בו מקודם
"הטיסה יוצאת.. קדימה"
אמרה ואני זרקתי את הסיגריה,
לא דברתי איתה, ולא עם אבא.
התקדמתי לספיר, ידעתי שהיא צריכה אותי יותר מתמיד עכשיו..
ניסיתי להסתיר את הכאב,
הריי גברים לא בוכים .
הרגשתי את המר חונק את גרוני ומאיים לפרוץ החוצה
לא נתתי לזה לקרות.
חבקתי את אחותי והתקדמנו לכיוון האוטובוס, שיוביל אותנו למטוס -
לחיים חדשים .
המשך:
"תחנה את האוטו אנחנו נכנסות!"
אמרתי לקובי ועזרתי לליאת לצאת מרכבו,
במהירות המירבית .
הטיסה שלהם הייתה אמורה לצאת ממש בכל רגע …
"איפה אנחנו?!"
שאלה ליאת בעודנו מתקדמות לכניסה לטרמינל,
"אנחנו כבר נכנסות ייאלה"
אמרתי ואחזתי בידה, ממהרת את הליכתה ..
הבחנתי בכך שקובי הצטרף אלינו
הוא אחז לליאת בידה השנייה ונכנסו לטרמינל .
---
התרחקתי מהן, חיפשתי את עידן בכל מקום
הוצאתי את הפלאפון שלי וחייגתי אליו ,
הוא לא ענה, כרגיל .
חפשתי ברשימה את מספר הפלאפון של אחותו …
ספיר .
מצאתי וחייגתי, מחכה שהיא תענה
אחריי מספר צלצולים היא ענתה
"הלו."
ענה קול חלש… הבחנתי בכך שבכתה
"תקשיבי ספיר זה קובי איפה אתם!?"
שאלתי במהירות,
"האוטובוסים מאחרים.. אנחנו מחכים לבינתיים.. למה?"
שאלה שוב באותו קול חלש, צרוד
"תקשיבי תסבני את עידן תגידי לו שיבוא איתך לטרמינל לבחוץ
לאיפה שחיכתם עד עכשיו ואל תגידי לו למה!"
"טו..ב בסד..ר"
השיבה וניתקה את השיחה
התקדמתי למורן ולליאת, ליאת בכתה… ומורן אחרייה
"אני לא יכולה לראות אותה ככה"
אמרה וחיבקה אותי.
חבקתי אותה אליי ונשקתי למצחה
"הוא בדרך לפה.."
אמרתי והיא הרימה את ראשה
"רציני?!"
שאלה והסתכלה עליי
"כן מאמי…"
אמרתי ובדיוק ראיתי את ספיר מתקדמת, ועידן אחרייה..
הוא לא קלט אותנו עדיין.
"הנה הוא.. תקימי את ליאת"
אמרתי והיא השתחררה מהחיבוק .
---
"מאמי שלי.. הוא פה"
לחשתי לליאת והיא התרוממה ממקומה
"איפה הוא מורן קחי אותי אליו"
אמרה בוכה ואחזה ביידי
חבקתי אותה אליי, והתקדמנו לעידן .
---
התקדמתי עם ספיר לכיוון הטרמינל,
היא רצתה לדבר איתי.
מרחוק קלטתי את קובי ומורן מחובקים, וליאת יושבת על ספסל..
בוכה .
נשבר לי הלב לשתיים .
לא יכולתי להתעלם ממנה יותר, מורן הקימה אותה ממקומה
ואני התקדמתי אלייה, בריצה. . .
לא אמרתי כלום, פשוט עמדתי מולה..
הסתכלתי בעיניים הירוקות האלו שאני כ"כ אוהב
היא עמדה בחוסר וודאות, כאילו מנסה לראות.. מפנה מבטייה לכיוונים שלונים
עייני התמלאו דמעות..
חיבקתי אותה אליי..
---
הרגשתי ידיים מחבקות את מותניי, עוטפת את גופי הקטנטן בחיבוק
זה היה מגעו של עידן .
הרגשתי איך בפנים הכל משתולל והבטן מתהפכת לה מרוב התרגשות
הלב שלי פעם בצורה לא הגיונית …
הרמתי את ראשי כלפיי מעלה, הוא הבין את רצוני, וקירב שפתיו לשלי…
שפתינו נפגשו, באיטיות מוחלטת ..
לשונו החלה לשחק עם לשוני.. להתחבר איתה.
הרגשתי איך הדם בגוף נעצר לי, הרגשתי שפשוט אין מסביבי אף אחד
התנשקנו … בכזאת חמימות .
נשיקה שהתערבבה יחד עם דמעותיי החמות, והעצבות שהשתוללה לשנינו בפנים
כבר לא שמעתי את כל האנשים מסביב, את כל הרעש …
פשוט אני- והוא .
הדבר היחיד שהצלחתי לשמוע היה "אני אוהב אותך.. "
ראשי החל לדפוק בקצב מטורף… כאילו מכים בו בפטיש.
---
"קובי מה יש לה?"
שאלה מורן, מסתכלת על ליאת ועידן מהצד, בדיוק כמוני וכמו ספיר
"לא יודע.. ניראה כאילו היא עומדת…"
"היאאא התעלפפה"
צעקה מורן ,נכנסת לדבריי
ושלושתנו רצנו אלייה .
אישתי ,
אייממלל'ה ...
איזה פפפרק עצוב 😢
כואב לי על לייאת ועידן .
מממדההייים !
אאאח ...מוכשררת שלי ,
אאני אאוהבת אאותך .
(אני כ"כ שמחה בשבילך , ואת יודעת למה 😊 )
תמשייייכככי !
בננות,
תתגגייבו לאישתי !
אל תחסכו בתגווובה ....
שבת ששלום .
כל כך מדהיים!
תמשיכי כי אין לי סבלנות לחכות (:
אתן מאכזבות את אישתתי !
שהיא לא תמשיך אל תתלוננו ,
אישתי - אני אוהבת אותך !
שבוע טוב קטנה שלי (:
ואווא ליאתי אני עם דמעות בעיניים...
ריגשת אין מה להגיד...
יצצא מדהים. 😊
המשך
דחוף 😊
קוראת ח ד ש ה .. 😊
הסיפור שלך ממש יפה..
תמשיכיי מאמיייי
שלושה פרקים יפים
מחכה להמששךך
ואיי דיי איזו מסכנה ]:
פרק מדהים,
וכל כך עצוב ... :]
3>
ווואוווווווו!!
שלא יסעעעעעעעעעעעעע
איזה פרק מדהים!! איזה פרקים מדהימים!
ואוווווווווו !
המ המ..
בטח חוזרת לה הראייה!!!!!
😛
השלמתי טונות פרקים-כולם מושלמייייים
אתר האהבה הישראלי