מדהיםםםםם!
מה עם ההמשך??? 😢
וואי אני מצטערת על הייבוושש
והצום דווקא לא היה כל כך קל ... =//
אבל הנה המשךך ... ואני ישתדל לא לייבש יותר מידיי...
מהפרק הקודם -
הרגשתי כאילו הלב שלי נצבט מבפנים, כאילו הכל שוב קורס לי, ושכלום ממה שהיה אתמול לא עוזר עכשיו.....
הרגשתי את הדמעות עולות אל עיניי אבל לא רציתי להראות לו את זה!! אני לא יהיה חלשה על ידו...
לקחתי כסף מהתיק ואמרתי לכולם שאני הולכת לקנות לי משהו לשתות והתרחקתי.
המשךך -
הגעתי לבר והתיישבתי על אחד הכיסאות והורדתי את ראשי בין ידיי.
לא רציתי שאף אחד יראה אותי ככה במצב הזה, שוב בוכה, שוב מתייסרת בגללו, בגלל הילד הזה שפשוט לא יצא ממני לעולםםםםם !
"שירר?" שמעתי לפתע קול שהעיר אותי ממחשבותי.
הרמתי את ראשי לאט וראיתי מולי את תומר עומד בתוך הבר (מי שלא זוכר הוא היה ידיד טוב מאוד שלי ורבנו בגלל דניאל).
"מה יש לך, למה את בוכה?" שאל מודאג.
"אממ סתם...עזוב" אמרתי ומחיתי את הדמעות שנזלו על פניי.
"דניאל אה...." אמר תומר והתיישב עם כיסא מולי.
"כן..." אמרתי בחוסר חשק. ידעתי שהוא יציק לי איתו עכשיו והכי אין לי כוח לזה.
"איי הילד הזה..." אמר.
"תומר תפסיק, אין לי כוח לזה עכשיו בסדר???" הפסקתי אותו וקמתי מהכיסא.
"לא חכיי" אמר תוך כדי שהוא יוצא מהבר ומתקדם לכיווני.
"תומר...דיי..." אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הצד השני של החוף.
"לא שיר תחכי, אני רק רוצה לעזור לך..." אמר תומר ותפס לי את היד.
"פעם אחרת תומר...תודה אבל" אמרתי והמשכתי ללכת.
הגעתי למגרש חול גדול, שבו אין אף אחחחד !
התיישבתי באמצע החוף הסתכלתי על הים ועל הגלים שנתנפצים לאט.
מרחוק היה אפשר לראות את כולם שם נהנים, כל אחד בשלו...אבל אותי? אף אחד לא יכל לראות.
כאילו אני בלתי נראת , כאילו נעלמתי בתוך החול.
ותאמת...שזה מה שרציתי...
הדמעות החלו זולגות לאט על לחיי, ושוב הכאב הזה בלב הרס אותי, הרגשתי שאני לא יכולה יותר...שאני חייבת לשכוח אותו אחרת אני לא יודעת מה יהיה.
הנחתי את ראשי על החול וככה שכבתי עם עצמי הסתכלתי הפעם על העננים הרחוקים ורק חשבתי...
"שיר ?" שמעתי קול לפתע ופקחתי את עיניי.
"אהה..יוני?" שאלתי לא מבינה וקמתי מהחול.
"מה קורה מאמי מה את עושה פה?" שאל לא מבין והתיישב על ידי.
"אממ נראה לי שנרדמתי :/" אמרתי וסידרתי את השער שלי.
"אבל...מה את עושה פה לבד?" שאל שוב ועשה את אותו פרצוף של לא מבין.
"אממ סתם רציתי להיות רצת לבד...בלי אף אחד" אמרתי.
"אז...סליחה אני מפריע?" שאל.
"לא לא..זה בסדר, בזמן האחרון אתה כמעט היחיד שאני שמחה כל כך לראות" אמרתי וחייכתי חיוך קטן.
"או ככה את יפה, מחייכת...." אמר יוני והביא לי נשיקה בלחי.
חייכתי שוב, אבל לא היה לי מה לומר...
"קרה משהו?" המשיך.
"כרגיל...דניאל, אין לי כבר כוח" אמרתי וקיפלתי את ברכיי ונשענתי עלייהם.
"מה עכשיו?" שאל יוני וראיתי שהוא אתכזב שאני עוד עצובה בגללו.
"סתם .. הוא בכוונה עושה לי את הכל עם עדן מול הפרצוף...וזה שובר אותי" אמרתי והרגשתי שוב את הדמעות בעיניים.
"לאא! את לא בוכה יותר" אמר יוני והפעם בקול תוקפני.
"מה קרה?" שאלתי לא מבינה למה הנימה הזו.
"נמאס לי שכולן סובלות בגלל המניאק הזה, נמאס לי שכולן רוצות רק תמנייאק הזה, נמאס ממנו!" אמר יוני וסיבב את פניו לכיוון השני.
"מה? מי אלה כולן?" שאלתי לא מבינה.
"הידידה שלי שסיפרתי לך...אני רציתי אותה אבל בלי קשר הזהרתי אותה לגביו והיא לא הקשיבה לי...הוא בגד בה, ואת, ו..." לפתע נעצר.
"ו....מה?" המשכתי אותו.
"כלום זהו אתן ... ודיי נמאס לי" אמר.
"אבל מה אני יעשה...זה לא אני קובעת במי להתאהב" אמרתי בקול מיואש.
"נכון, אבל את לא עושה כלום בקשר לזה, תשימי עליו זין ! שיעשה מה שבא לו, שיתנשק עם מי שבא לו...תראי לו שלא אכפת לך" אמר.
"אתה צודק....אבל זה קשה"
"אין קשההה...מעכשיו דניאל הוא כמו אוויר בשבילך! ואני יעזור לך" אמר יוני וחייך חיוך מתוק, שגרם לי לחשוב שאולי אני רק צריכה להאמין שאני יצליח, ופשוט לשים עליו זין!.
"את באה?" שאל תוך כדי שהוא קם והושיט לי את ידו.
"כן..." אמרתי והנחתי את ידי בתוך ידו והוא עזר לי לקום.
"יאללה .. זין תזכרי" אמר וצחק.
"חחח כן..זין" חזרתי אחריו וצחקתי גם אני.
"אני לא יכולה..." אמרתי שהגענו ממש מאחורי הספסלים שלהם.
"דיי שיר...את כן יכולה" אמר והניח את ידו על קטפי וחיבק אותי קרוב אליו, וככה המשכנו לעבר כולם...
"שלום שלום, לאיפה נעלמת מפגרת?" שאלה אותו מורן איך שהיא ראתה אותי.
"אממ סתם הלכתי ל..." התחלתי.
"הלכה איתי לסיבוב" המשיך אותי יוני...וראיתי את דניאל בוחן את שנינו מחובקים.
"אהה סבבה מאמי" אמרה מורן והתיישבנו אני ויוני ביחד על אחד הכיסאות של השכיבה שהיו שם.
"טוב יאללה מאמי הולכים לים?" שאל דניאל את עדן פתאום.
"כן יפה שלי" אמרה עדן בקול הציפציף שלה וקמה מהכיסא שלה וגם דניאל ושתייהם התקדמו אל הים שהם מחזיקים ידיים.
"הכל בסדר..." לחש לי יוני באוזן פתאום.
"תודה יוני, על הכל אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך" אמרתי לו גם בלחש.
"בואי אליי" אמר לי יוני ומשך אותי אליו וחיבק אותי חזק וככה נשארנו שנינו מחובקים על הכיסא.
"יאללה אתה בא לים?" שאלתי את יוני אחרי רבע שעה בערך.
"כן בטח, בואי מאמי" ענה ושתינו קמנו גם אל הים.
"תחכי לי אני שנייה חוזר" אמר לי שהגענו אל החוף ממש וקפץ אל המים והתחיל לשחות רחוק.
"אני פה" צעקתי לו והוא סימן לי עם היד שלום.
בנתיים התקדמתי טיפה יותר לבפנים והרטבתי את כל גופי שהיה כבר חם מהשמש, את שערי ואת פניי...והרגשה כל-כך מרעננת עטפה אותי.
"היי כוסיייייית" שמעתי קול מאחוריי פתאום. הסתבובבתי אחורה ומיד יוני משך אותי איתו למים.
"יונננניייייי" צעקתי שכולי כבר הייתי בפנים.
"אני מת עליייייייייך" צעק לי באוזן והתחיל לצחוק.
"חחחח גם אני עלייךך שמןן אחדד" אמרתי גם וצללתי אל תוך המים.
תגיבוווווווו איך יצצאא
ואם יהיה הרבה אני יפרסם היום אולי עוד המשךךך :]]]
אוהבבתת, לירוווווווני 😊
יא...
אין.... זההההה.
פשוטטטטטטט
מושששששששששלםםםםםםם..
חשבתי ששכחת מאיתנו..=[[
יאא.. אבל לא חשוב..
איזה חמוד יוניייי
בעע.. עם דניאל הזה...
מחכה להמשך מאי..
אוהבת עינברוש
מדהיםםםםםם
המשךךךךךךך
-יסוו-
מה פתאום שכחתיי =))
עוד כמה תגובות ואני יפרסם המשךךך
אוהבת לירווווווווני 😊
תודה =]]
בטח היום יהיה המשך 😊
בעעעעעעעעעעעעעעעעעע נמחק לי ההמשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😢
אני יכתוב היום או מחר המשך ואני יפרסם
סורי על הייבוש
לירוני 😊
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם :>
שוב נמחק לייי =/ הייתי צריכה לכתוב מהתחלההה...
המששששך =]
" אתי יודעת שירו'ש..." התחיל יוני בזמן שהתיישבנו על החוף.
"אה מאמי?" שאלתי.
"אני לא יודע למה...אבל אני מרגיש כאילו אני מכיר אותך...כלכך הרבה זמן...ו..." הפסיק.
"ו..מה?" המשכתי אותו.
"וכאילו אני לא יכול כבר בלעדייך...אני פשוט לא רואה איך זה להיות בלי שאת נמצאת כל הזמן" אמר בחיוך.
אני רק חייכתי ולא אמרתי דבר.
"מה? אני רואה שאת רוצה לומר משהו...דברי" אמר לי.
"חחחח..אני פשוט מרגישה בדיוק אותו הדבר! למרות שאנחנו מכירים רק כמה שבועות...
אני מרגישה כאילו אתה ואני זה כבר רגיל, ושאנחנו מכירים מלא זמן....ושאני לא יוכל בלעדייך שמן שלי" אמרתי וצחקתי.
"אווי יפה שלללליייייי...אני מטורףףףףףףףף עלייךךך" צעק וכמה אנשים שעברו לידנו הביטו בנו לא מבינים.
"היה כייףףףףףףף" אמרה לי נופר שנכנסנו הבייתה.
"כןן והוא כזה חמוד" המשכתי בחיוך מאוזן לאוזן.
"מי? יוני?" שאלה.
"כן אלא מיי" חייכתי.
"חחח כן הוא ממש חמוד! ורק שתדעי שכולם אמרו שאתם מזה מתאימים" אמרה נופר ואני ברגע אחד נעצרתי במדרגות.
"מה? מי אמר את זה?" שאלתי לא מבינה.
"רון אמר את זה...נכון שישבתם על החוף לבד וצחקתם...אנחנו ישבנו כולם בכיסאות ורון אמר את זה....וכולם הסכימו איתו" אמרה ומשכה אותי איתה לחדר.
"ו..." התחלתי אך מיד נופר הפסיקה אותי "דניאל? אם הוא היה?" שאלה קוראת את מחשבותיי.
"כן..." אמרתי.
"כן...הוא והמכוערת...והוא שתק לא אמר כלום!" אמרה ומיד עלה לי על הפרצוף חיוך.
"שיחננקק" אמרתי וסגרתי אחריי את הדלת של החדר.
"יאא בובייייי...עוד יומיים אני נוסעתתתתת...אי מיס יווווו יפה שללי" אמרה לי נופרר וקפצה עלי.
"גם אניי יפה שללליי..מה אני יעשה בלעדיייייך?" שאלתי אותה וקפצתי עלייה גם.
"בנות, יש משהו שאני צריכה לדעת עליו?" שאלה אותי אמא שנכנסה בדיוק לחדר וראתה אותנו אחת על השנייה.
"כן אמא...פרשנו לבנות....תאמיני לי הכי טוב!" אמרתי ושלושתינו צחקנו.
"טוב חמודות...תתקלחו תתארגנו ורדו...אנחנו הולכים לאכול בנאפיס!" אמרה אמא וסגרה את הדלת.
נכנסתי מהר להתקלח ואחריי נופר.
שמתי ג'ינס ארוך וגופייה בצבע תכלת, עשיתי לעצמי פן וקוקו ויצא יפה =], התאפרתי שמתי נעליים והתיישבתי במחשב עד שנופר תסיים להתארגן.
הפעלתי את המדייה פלייר ושמתי כמה שירים שאני אוהבת ותוך כדי הסתכלתי על הודעות שהיו לי באיסיקיו.
#^מורני-מי פאקרפט סיס^# : " חייים שללייי..רק רציתי להגיד לך שראיתי כל מה שהלך בחוף! ורואים שיוני מטורף עליייךךך....
אז כדאי שתשכחי את דניאל הזה ומהרר...כי הוא פשוט לא שווה אותךךך...מגיע לך הרבה יותר!
אוהבת אותתתתתך הכיי בעולם חיייםם שלליי...ודברי איתי בערב כנראהה נצא לחורשהה....לאב יווו"
^רונו'ש חיימשלי^: "מאמייי...ראיתי שנהנת היום =] רציתי לומר לך שאת ויוני ממש מתאימים! אתם ממש חמודים ביחד....יאללה אחותי דברי איתי בערב....אוהב אותךךך"
-תומר אגייב-: "שיר, דברי איתי שאת פה בקשה"
מה הוא רוצה ממני עכשיו..חשבתי בזמן שקראתי את ההודעה האחרונה.
עניתי לכולם-
~מטורפת עלייך" : "מורניי אחותייייי....תודהה אהובתייי מה הייתי עושה בלעדייייייייייייךך?? אוהבת אותךך הכי בעולםםםם.....והיום בערב אני יספרר לךך מה יוניי החמוד אמר ליייי =]
דברי איתיי לאבב יוווווווו"
~מטורפת עלייך~: "תודההה מאמיייי.....אוהבת אותךךך יפה שללי, ודבר איתי היום יש מצב ניהיה בחורשהה, לאב יווו הכיי אחיייי"
~מטורפת עלייך~: "אני פה..."
עניתי לכולם וראיתי שתומר לא פה...
בדקתי את האווי של דניאל רשם רק "עדן, אני מטורף עלייך יותר מהכל יפה שלי"
סגרתי והמשכתי לראות עוד...ואז רשמתי אווי משלי =]
------
"מביט אני אל המרומים ובליבי יודע,
שברגעים הכי קשים-יש קרן של תקווה" =]
אני? יצאתיייייייי !
עליייווו - ***-*******
מורננננניי....אחותי אני אוהבתת אותך יותר מכל דברר אחרר!
יוניייי, אני מטורפת עליייךךך יפה שלליי 😘
----------
סיימתי עם האיסיקיו וישבתי להקשיב למילים של השיר שהתנגנו ברקע
"את הכול הייתי נותנת
לחזור להיות איתך
כי הזמן שעובר כרכבת
רק מסביר געגוע אלייך"
שרתי את המילים ואז נופר סיימה להתארגן.
סגרתי הכול וירדנו למטה ונסענו עם כולם =].
התיישבנו בתוך הנאפיס ומלצר אחר הביא לנו תפריטים.
"איייההה" צעקתי שהרגשתי צביטה ברגל.
"את ראית אותוו?" שאלה אותי נופר בלחש.
"את מי?" שאלתי לא מבינה.
"את המלצררררר" אמרה לי.
"לא..לא שמתי לב...למה?" שאלתי.
"חכי הוא יבוא...תראי למה!" אמרה ושתינו חיכינו.
"נופפפפר ...תצבטי אותי" אמרתי לנופר כולי המומה.
"הוא מושלם..." אמרה לי נופר בלחש.
"היי בנות...אתן בסדר?" שאל אותנו אבא שלי.
"אממ...לא בטוחה" עניתי כולי מבולבלת.
"חחח מה יש לכן?" שאלה אמא שלי.
"הן רואות מישהו חתיך וישר מתחרפנות" אמרה לירוי אחותה הקטנה של נופר.
"לירווי מאמי" אמרה נופר.
"מה?" שאלה.
"שקט טוב?" אמרה לה נופר וחייכה.
"אז...מה תזמינו?" שאל המלצר אחרי שסיימנו לדבר =].
הבאנו לו את ההזמנות והוא לקח את כל התפריטים חוץ משלי.
"שכחת אחד" אמרתי לו והוא הסתובב.
"אהה...תודה" אמר לי וקרץ.
"אממ בקשה" אמרתי מבולבלת.
"הוא דיבר אליי נה נה נה " אמרתי לנופר מייד שהמלצר הלך והיא עשתה פרצוף.
"אבל הוא הסתכל עליי כל הזמן" אמרה לירוי שנדחפה לשיחה.
"פפפפחח מה את אומרת צ'יקיטה...סגרנו שתיהי בשקט לא?" אמרה נופר ללירוי וצחקנו כולם.
תגיבבבבבבווווווו =]
לירווווני 😊
חחחח... חמווודוות הן :>
מאמי יצצא לךך יפפה לאללה :>
המשךך
דחוףף
תודה מאמי =]
שיהיו עוד כמה תגובות ואז אני ישים המשך
לירוני 😊
חחחח אהבתי את הסיום עם אחותה הקטנה של נופר חחחחח הרג אותי חחחח
פרק מושלםםם!!!
מחכה להמשךךךך רק לא לייבש!! 😛
חחח יאלללה אני יביאא עוווד :>
אז...
אתר האהבה הישראלי